דילוג לתוכן

מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?

  • היום פורסם שהרשות לניירות ערך בודקת את חוקיות ההשקעה
    לו יתברר בבית הדין שאחראי ההשקעה נהג ביושר
    האם 'הפורום להגנת הצרכן החרדי' לא נהפך להיות 'מויסר' עכ"פ בגרמא?

    פוסט זה נמחק!
  • לקחים והתבוננות בפרשת המכרות באתיופיה – מבט תורני ומציאותי
    בשבועות האחרונים נחשפתי רבות לפרשה המדוברת, הן מכלי ראשון והן מכלי שני ושלישי. דברי סומכים על שיחות עם משקיעים ועם בני משפחת המגייס (שאליו אני רוחש הערכה אישית רבה), וכן על עיון בדו"חות שהופצו למשקיעים ובפרסומי 'הפורום להגנת הצרכן'.
    לעניות דעתי, מדובר ב"מקרה מבחן" קריטי לכל בן תורה הבוחן דרכי השתדלות. הרי רוב המשתתפים כאן אינם מבקשים להפוך לאנשי עסקים חובקי עולם, אלא חותרים למטרה מקודשת אחת: לחתן ילדים בכבוד ולספק צרכי ביתם בלא להזדקק למתנת בשר ודם.
    גילוי נאות: להבנתי, בנקודת הזמן הנוכחית העסק זקוק לנס גלוי כדי להצליח. תפילתי היא שלפחות 90% מהקרן תחזור למשקיעים – מחד, כדי שלא יאבדו את קורת גגם חלילה, ומאידך, שלא יחזור הכל במילואו, כדי שלא יקום היזם הבא ויסחף יהודים תמימים להרפתקאות מסוכנות מעין אלו.
    ניתוח המציאות – ארבע אפשרויות
    לפנינו ארבע דרכים אפשריות להגדרת המצב (כאשר רק אחת מהן היא האמת):

    1. הצלחה בפתח: השקעה מעולה שעומדת להניב פירות, וכל הפרסומים השליליים מקורם בצרות עין.
    2. סיכון סביר שנכשל: השקעה שהוגדרה כ"סיכון נמוך", אך בשל נסיבות אונס וגורמים בלתי צפויים לא עלתה יפה.
    3. הון-סיכון (High Risk): השקעה בסיכון גבוה מאוד עם פוטנציאל רווח עצום, שנשארה כזו עד היום.
    4. כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
      בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
      היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
      אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
      בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
      נגיעות
      חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
      מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
      משוואת הסיכון-סיכוי
      עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
      הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
      גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
      כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
      הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
      מדוע לפנות לאברכים?
      נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    5. הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    6. גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
      האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
      המצב כיום
      חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
      יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
      לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
      יהיו הדברים לעורר את הציבור
  • לקחים והתבוננות בפרשת המכרות באתיופיה – מבט תורני ומציאותי
    בשבועות האחרונים נחשפתי רבות לפרשה המדוברת, הן מכלי ראשון והן מכלי שני ושלישי. דברי סומכים על שיחות עם משקיעים ועם בני משפחת המגייס (שאליו אני רוחש הערכה אישית רבה), וכן על עיון בדו"חות שהופצו למשקיעים ובפרסומי 'הפורום להגנת הצרכן'.
    לעניות דעתי, מדובר ב"מקרה מבחן" קריטי לכל בן תורה הבוחן דרכי השתדלות. הרי רוב המשתתפים כאן אינם מבקשים להפוך לאנשי עסקים חובקי עולם, אלא חותרים למטרה מקודשת אחת: לחתן ילדים בכבוד ולספק צרכי ביתם בלא להזדקק למתנת בשר ודם.
    גילוי נאות: להבנתי, בנקודת הזמן הנוכחית העסק זקוק לנס גלוי כדי להצליח. תפילתי היא שלפחות 90% מהקרן תחזור למשקיעים – מחד, כדי שלא יאבדו את קורת גגם חלילה, ומאידך, שלא יחזור הכל במילואו, כדי שלא יקום היזם הבא ויסחף יהודים תמימים להרפתקאות מסוכנות מעין אלו.
    ניתוח המציאות – ארבע אפשרויות
    לפנינו ארבע דרכים אפשריות להגדרת המצב (כאשר רק אחת מהן היא האמת):

    1. הצלחה בפתח: השקעה מעולה שעומדת להניב פירות, וכל הפרסומים השליליים מקורם בצרות עין.
    2. סיכון סביר שנכשל: השקעה שהוגדרה כ"סיכון נמוך", אך בשל נסיבות אונס וגורמים בלתי צפויים לא עלתה יפה.
    3. הון-סיכון (High Risk): השקעה בסיכון גבוה מאוד עם פוטנציאל רווח עצום, שנשארה כזו עד היום.
    4. כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
      בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
      היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
      אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
      בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
      נגיעות
      חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
      מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
      משוואת הסיכון-סיכוי
      עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
      הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
      גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
      כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
      הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
      מדוע לפנות לאברכים?
      נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    5. הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    6. גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
      האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
      המצב כיום
      חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
      יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
      לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
      יהיו הדברים לעורר את הציבור

    @יושב-בגנים

    כל מילה זהב!!!

    כמה טוב שיש הרבה כאלה...

    ובקיצור מכרה של זהב....

  • לקחים והתבוננות בפרשת המכרות באתיופיה – מבט תורני ומציאותי
    בשבועות האחרונים נחשפתי רבות לפרשה המדוברת, הן מכלי ראשון והן מכלי שני ושלישי. דברי סומכים על שיחות עם משקיעים ועם בני משפחת המגייס (שאליו אני רוחש הערכה אישית רבה), וכן על עיון בדו"חות שהופצו למשקיעים ובפרסומי 'הפורום להגנת הצרכן'.
    לעניות דעתי, מדובר ב"מקרה מבחן" קריטי לכל בן תורה הבוחן דרכי השתדלות. הרי רוב המשתתפים כאן אינם מבקשים להפוך לאנשי עסקים חובקי עולם, אלא חותרים למטרה מקודשת אחת: לחתן ילדים בכבוד ולספק צרכי ביתם בלא להזדקק למתנת בשר ודם.
    גילוי נאות: להבנתי, בנקודת הזמן הנוכחית העסק זקוק לנס גלוי כדי להצליח. תפילתי היא שלפחות 90% מהקרן תחזור למשקיעים – מחד, כדי שלא יאבדו את קורת גגם חלילה, ומאידך, שלא יחזור הכל במילואו, כדי שלא יקום היזם הבא ויסחף יהודים תמימים להרפתקאות מסוכנות מעין אלו.
    ניתוח המציאות – ארבע אפשרויות
    לפנינו ארבע דרכים אפשריות להגדרת המצב (כאשר רק אחת מהן היא האמת):

    1. הצלחה בפתח: השקעה מעולה שעומדת להניב פירות, וכל הפרסומים השליליים מקורם בצרות עין.
    2. סיכון סביר שנכשל: השקעה שהוגדרה כ"סיכון נמוך", אך בשל נסיבות אונס וגורמים בלתי צפויים לא עלתה יפה.
    3. הון-סיכון (High Risk): השקעה בסיכון גבוה מאוד עם פוטנציאל רווח עצום, שנשארה כזו עד היום.
    4. כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
      בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
      היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
      אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
      בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
      נגיעות
      חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
      מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
      משוואת הסיכון-סיכוי
      עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
      הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
      גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
      כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
      הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
      מדוע לפנות לאברכים?
      נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    5. הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    6. גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
      האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
      המצב כיום
      חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
      יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
      לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
      יהיו הדברים לעורר את הציבור

    קודם כל תודה על דבריך, ועל כך שנכתבו בצורה שקולה ורציונלית וללא אמוציות.

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.

    האם הרב ברוורמן ורבנים חשובים נוספים... כבר הגיעו למסקנה שזו אפשרות ד' ולא ג' או ב' ? לא ראיתי מסקנה כלשהי בינתיים.
    אם כבר יש, אשמח שתביא אותה.

    איצ'ה דז'אלטבסקי (שיש לי הערכה רבה אליו ואל פועלו) כבר לגמרי לא אובייקטיבי בסיפור הזה, כלהיוקרה והמוניטין שלו מונח על הכף והעמדה שלו כבר קצת מסובכת.
    (ועל קול חי אני אפילו לא מדבר...)

  • קודם כל תודה על דבריך, ועל כך שנכתבו בצורה שקולה ורציונלית וללא אמוציות.

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.

    האם הרב ברוורמן ורבנים חשובים נוספים... כבר הגיעו למסקנה שזו אפשרות ד' ולא ג' או ב' ? לא ראיתי מסקנה כלשהי בינתיים.
    אם כבר יש, אשמח שתביא אותה.

    איצ'ה דז'אלטבסקי (שיש לי הערכה רבה אליו ואל פועלו) כבר לגמרי לא אובייקטיבי בסיפור הזה, כלהיוקרה והמוניטין שלו מונח על הכף והעמדה שלו כבר קצת מסובכת.
    (ועל קול חי אני אפילו לא מדבר...)

    @אפ_על_פי_כן

    זהו קישור לשיעור של ר"צ ברוורמן שנמסר בנווה יעקב בכנס השקעות על ידי גמ"ח השכונה,
    מומלץ לכל משקיע להאזין לכל הדרשה,
    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

  • חזו''א אמונה ובטחון
    חובות המוסריות המה לפעמים גוף אחד עם פסקי ההלכה, וההלכה היא המכרעת את האסור ואת המותר של תורת המוסר. ... הרי שיש בעיר מלמדים מתפרנסים מעמלם ולפתאום באו מלמדים אחרים מעיר אחרת,
    המקופחים פשטו שנאתם בלבם על הרודפים החדשים, ומשנאת הלב יצאו לבקש עליהם תואנות מומים ועלילות, ולמדו לשונם דבר רע עליהם, ומרעה אל רעה יצאו להוציא דבת שוא ולעורר רחמי בני העיר נגד האכזריות של הבאים החדשים, עד שהוסיפו בקטטות ומריבות ולעתים נוקמים בהם נקמות כאשר תמצא ידם:
    הנה כל מעשיהם היו מנוקים מכל חטא ואון לוא היתה ההלכה כמותם שיכולים לעכב על החדשים, והחדשים היו החוטאים בנפשותם למרות נגד ההלכה שנאמרה למשה רבנו ע"ה בסיני, אין כאן איסור מחלוקת ולא איסור לשון הרע ושנאת חנם, ויש כאן נלחמת מצוה לעמיד הדת על תלה:
    אבל עכשו שההלכה הכריעה דקנאת סופרים תרבה חכמה, ויסוד הזה נעלה מחיותא דאנשים פרטיים, הנה האורחים הבאים עשו כהלכה וקמים כנגדם שופכים דם נקיים, וכששונאים אותם בלב עוברים על לא תשנא אחיך, כשמדברים עליהם רע עוברים על איסור לה"ר, כשמקהילים קהלות לקטטות עוברים על לא תהי' כקרח, כשנוקמים בהם בהעדר הטבה עוברים משום לא תקום:
    מחובות המוסריות שישתדל האדם לטעת בלבבו את העיקר הגדול הזה, שבכל מקרה אשר הוא נפגש עם רעהו צריך לשקול בפלס ההלכה לדעת מי הוא הרודף ומי הוא הנרדף, והלא לימוד המוסר מנחיל אהבה וחמלה להנרדף, וחמת מרורות להרודף, ומה נוראה היא המכשלה ורבת הפוקה להיות מן המחליפים את הרודף לנרדף ואת הנרדף לרודף, ואשר לדעת אמתתו אין מקום זולת בספרי הפוסקים אשר מסרום לנו מצוקי תבל רבותנו ז"ל:

  • @אברך-מהמרכז ממה שאני הבנתי איצ'ה ושות' רצו להכריח את היזם למנות מנהל חיצוני שידאג שהכסף של המשקיעים יחזור אליהם ורצו לשמור את המו"מ בשקט, כדי שלא להזיק לכסף בזמן המו"מ, אממה, נוצרה בעיה, שבשביל להכריח אותו אתה צריך שהמשקיעים ידרשו את זה, איצ'ה לא יכול מטעם עצמו או אפי' מטעם הרב ברוורמן לדרוש את זה, אבל לא נמצאו משקיעים שמאמינים לאיצ'ה וכולם סומכים על היזם בעיניים עצומות (ואני בהחלט מבין אותם, מהיכרותי את האיש) במקום זה המשקיעים פנו לר' מאיר הייזלר שיבדוק לעומק את ההשקעה, הרב הייזלר פנה ליזם לשאול אותו אם זה בסדר והוא ענה שבשמחה. וכשפנה צבי טסלר לרב סילמן, הרב הייזלר כבר התחיל בבדיקה שלו והרב סילמן סומך עליו, אז הוא בחר לא להתעסק עם זה. זה בגדול הסיפור, בינתיים הרב הייזלר עובד קשה מאוד בבירור הסיפור והוא לא הסתפק ב'פגישה של שלוש שעות' או ב'תחקיר' של קול חי. נחכה לתוצאות...

    @אני-אחר כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    משקיעים פנו לר' מאיר הייזלר שיבדוק לעומק את ההשקעה, הרב הייזלר פנה ליזם לשאול אותו אם זה בסדר והוא ענה שבשמחה. וכשפנה צבי טסלר לרב סילמן, הרב הייזלר כבר התחיל בבדיקה שלו והרב סילמן סומך עליו

    אתה יודע את זה בוודאות לא מכיוון בעלי המכרה?

  • היום פורסם שהרשות לניירות ערך בודקת את חוקיות ההשקעה
    לו יתברר בבית הדין שאחראי ההשקעה נהג ביושר
    האם 'הפורום להגנת הצרכן החרדי' לא נהפך להיות 'מויסר' עכ"פ בגרמא?

    @פייביש כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    היום פורסם שהרשות לניירות ערך בודקת את חוקיות ההשקעה
    לו יתברר בבית הדין שאחראי ההשקעה נהג ביושר
    האם 'הפורום להגנת הצרכן החרדי' לא נהפך להיות 'מויסר' עכ"פ בגרמא?

    תגובה מפרוג
    רק לתשומת לב כפי שנשמע מנוסח הדברים באזהרה עצמה
    האזהרה שלהם והבדיקה המתבצעת היא רק על שיווק השקעות ללא רישיון
    והם ממליצים לבדוק אם אין סיכונים נוספים

  • לקחים והתבוננות בפרשת המכרות באתיופיה – מבט תורני ומציאותי
    בשבועות האחרונים נחשפתי רבות לפרשה המדוברת, הן מכלי ראשון והן מכלי שני ושלישי. דברי סומכים על שיחות עם משקיעים ועם בני משפחת המגייס (שאליו אני רוחש הערכה אישית רבה), וכן על עיון בדו"חות שהופצו למשקיעים ובפרסומי 'הפורום להגנת הצרכן'.
    לעניות דעתי, מדובר ב"מקרה מבחן" קריטי לכל בן תורה הבוחן דרכי השתדלות. הרי רוב המשתתפים כאן אינם מבקשים להפוך לאנשי עסקים חובקי עולם, אלא חותרים למטרה מקודשת אחת: לחתן ילדים בכבוד ולספק צרכי ביתם בלא להזדקק למתנת בשר ודם.
    גילוי נאות: להבנתי, בנקודת הזמן הנוכחית העסק זקוק לנס גלוי כדי להצליח. תפילתי היא שלפחות 90% מהקרן תחזור למשקיעים – מחד, כדי שלא יאבדו את קורת גגם חלילה, ומאידך, שלא יחזור הכל במילואו, כדי שלא יקום היזם הבא ויסחף יהודים תמימים להרפתקאות מסוכנות מעין אלו.
    ניתוח המציאות – ארבע אפשרויות
    לפנינו ארבע דרכים אפשריות להגדרת המצב (כאשר רק אחת מהן היא האמת):

    1. הצלחה בפתח: השקעה מעולה שעומדת להניב פירות, וכל הפרסומים השליליים מקורם בצרות עין.
    2. סיכון סביר שנכשל: השקעה שהוגדרה כ"סיכון נמוך", אך בשל נסיבות אונס וגורמים בלתי צפויים לא עלתה יפה.
    3. הון-סיכון (High Risk): השקעה בסיכון גבוה מאוד עם פוטנציאל רווח עצום, שנשארה כזו עד היום.
    4. כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
      בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
      היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
      אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
      בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
      נגיעות
      חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
      מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
      משוואת הסיכון-סיכוי
      עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
      הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
      גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
      כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
      הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
      מדוע לפנות לאברכים?
      נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    5. הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    6. גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
      האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
      המצב כיום
      חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
      יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
      לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
      יהיו הדברים לעורר את הציבור

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    תפילתי היא שלפחות 90% מהקרן תחזור למשקיעים – מחד, כדי שלא יאבדו את קורת גגם חלילה, ומאידך, שלא יחזור הכל במילואו, כדי שלא יקום היזם הבא ויסחף יהודים תמימים להרפתקאות מסוכנות מעין אלו.

    תפילתי היא שהמשקיעים החביבים עלי מאד, לא יפסידו ואף ירויחו בעז"ה
    לא עלי מוטל להתפלל איך הקב"ה יסדר שההמון לא יפול בעתיד
    [אפשר להתפלל ע"כ באופן נפרד]

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    תפילתי היא שלפחות 90% מהקרן תחזור למשקיעים – מחד, כדי שלא יאבדו את קורת גגם חלילה, ומאידך, שלא יחזור הכל במילואו, כדי שלא יקום היזם הבא ויסחף יהודים תמימים להרפתקאות מסוכנות מעין אלו.

    תפילתי היא שהמשקיעים החביבים עלי מאד, לא יפסידו ואף ירויחו בעז"ה
    לא עלי מוטל להתפלל איך הקב"ה יסדר שההמון לא יפול בעתיד
    [אפשר להתפלל ע"כ באופן נפרד]

    @ברכת-ה-תעשיר אם תקרא מה שכתבתי תפילה זו היא תפילה על נס.
    רק הסברתי למה יש רווח במה שהמשקיעים יפסידו רווח להם עצמם ולציבור כולו.

  • @ברכת-ה-תעשיר אם תקרא מה שכתבתי תפילה זו היא תפילה על נס.
    רק הסברתי למה יש רווח במה שהמשקיעים יפסידו רווח להם עצמם ולציבור כולו.

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @ברכת-ה-תעשיר אם תקרא מה שכתבתי תפילה זו היא תפילה על נס.
    רק הסברתי למה יש רווח במה שהמשקיעים יפסידו רווח להם עצמם ולציבור כולו.

    צרם לי הנוסח "ומאידך, שלא יחזור וכו'"
    הרי מקירות ליבי אני מאחל לכ--ל עמ"י "שלא יצטרכו וכו'" ועלי מוטל "וחי אחיך עמך" בפרט לחברי הקרובים ..
    וגם אם טעו מרה
    בכ"א ייש"כ על הרבה מהדברים שכתבתם וקראתי

  • @אני-אחר כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    משקיעים פנו לר' מאיר הייזלר שיבדוק לעומק את ההשקעה, הרב הייזלר פנה ליזם לשאול אותו אם זה בסדר והוא ענה שבשמחה. וכשפנה צבי טסלר לרב סילמן, הרב הייזלר כבר התחיל בבדיקה שלו והרב סילמן סומך עליו

    אתה יודע את זה בוודאות לא מכיוון בעלי המכרה?

    @איש-ישן כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @אני-אחר כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    משקיעים פנו לר' מאיר הייזלר שיבדוק לעומק את ההשקעה, הרב הייזלר פנה ליזם לשאול אותו אם זה בסדר והוא ענה שבשמחה. וכשפנה צבי טסלר לרב סילמן, הרב הייזלר כבר התחיל בבדיקה שלו והרב סילמן סומך עליו

    אתה יודע את זה בוודאות לא מכיוון בעלי המכרה?

    לא ב100 אחוז, אבל מה זה משנה?

  • כי יש פה ויכוחי גירסאות בין הצדדים
    ורציתי לדעת אם יש לך מקור ניטרלי מוסמך

  • מעניין למה החסימה של האשכול לצורך בירור אמיתי של מצב ההשקעה כשל?
    אם לכבוד איצ'ה דזאלובסקי לא היה ידו במעל וד"ל.
    הדיין הרב מאיר הייזלר בבירור הנושא עד תום.
    וכל פרסום וקשקוש אחר מ'הפורום להגנת הצרכן החרדי', וכן זלזול ברבנים ודיינים [מעניין מה היה עושה איצ'ה דזאלובסקי אם הרבה מגור היה אומר להשקיע שם....] רק מעלה שאלות ותהיות בנוגע לטוהר כוונותיהם
    בהצלחה

    @פייביש
    אני שמח שאתה מנסה לברר את העניין.
    נכנסתי לעניין רק לאחר שנודע לי שיש אברכים רבים שרצו להשקיע במקום מניב, וכספם בפועל בסיכון גבוה הרבה יותר ממה שהם חשבו, ולכן באתי לחשוף להם את האמת רק לטובתם.
    אם הדבר רע בעיניך - אשמח שתסביר מדוע.

    לא ידוע לי שהאדמו"ר מגור או אדמו"ר או אחד מגדו"י האחרים הורו להשקיע שם כסף, ולמיטב ידיעתי אין אף אחד מגדולי הדור שסבור שיש לשתוק במקרה של גילויים שהגיעו לידינו.

    פניתי לגדולי הדיינים שבקיאים מאוד בדיני ממונות, והם סברו שיש לעצור את הכול ומיד, ואותם שאלתי לפני כל הודעה שפרסמתי.
    כואב לי שאתה מכפיש כאילו זלזלתי בהוראות הרבנים ודיינים, ואודה אם תוכל לעדכן כאן איך החקירה או הודעה כלשהיא מצדי סתרה את דעתם, כי ההיפך הוא הנכון.

    נ.ב. ברור לי שאתה לא מכיר את התיק - ורק בגלל שאני נזהר בכבוד הרבנים, אחרת היית כותב אחרת לחלוטין או שהיית שותק.

  • @פייביש
    אני שמח שאתה מנסה לברר את העניין.
    נכנסתי לעניין רק לאחר שנודע לי שיש אברכים רבים שרצו להשקיע במקום מניב, וכספם בפועל בסיכון גבוה הרבה יותר ממה שהם חשבו, ולכן באתי לחשוף להם את האמת רק לטובתם.
    אם הדבר רע בעיניך - אשמח שתסביר מדוע.

    לא ידוע לי שהאדמו"ר מגור או אדמו"ר או אחד מגדו"י האחרים הורו להשקיע שם כסף, ולמיטב ידיעתי אין אף אחד מגדולי הדור שסבור שיש לשתוק במקרה של גילויים שהגיעו לידינו.

    פניתי לגדולי הדיינים שבקיאים מאוד בדיני ממונות, והם סברו שיש לעצור את הכול ומיד, ואותם שאלתי לפני כל הודעה שפרסמתי.
    כואב לי שאתה מכפיש כאילו זלזלתי בהוראות הרבנים ודיינים, ואודה אם תוכל לעדכן כאן איך החקירה או הודעה כלשהיא מצדי סתרה את דעתם, כי ההיפך הוא הנכון.

    נ.ב. ברור לי שאתה לא מכיר את התיק - ורק בגלל שאני נזהר בכבוד הרבנים, אחרת היית כותב אחרת לחלוטין או שהיית שותק.

    @איצ-ה-דז-אלובסקי
    אני יסביר הדבר רע בעיניי כי אני יודע בידיעה ברורה שיצאת נגד בעלי ההשקעה לפני שדיברת איתם על הענין [ורק אח"כ יצרת את הפגישה עם הרב ברוורמן.
    הדבר רע בעיניי כי אתה יודע מצוין שיש רבנים גדולים [ולא נזכיר את שמותיהם] שאמרו לתלמידיהם שבעל המכרה הוא אדם אמין וכו'
    [בדרך אגב יש בידי תיעוד שר' חיים קנייבסקי מורה לאברך להכנס להשקעה הזאת].
    הדבר רע בעיניי כי ההוראה שאברכים לא יכנסו יותר להשקעה הזאת, היתה בהסכמת בעל המכרה בבית הרב ברוורמן, ולכן מה ההיתר להמשיך במסע ההכפשות?
    לשמחתי אני מכיר את התיק מצוין [ולדעתי יותר טוב מ'הפורום'] ולכן אני יודע שכל הדו"ח שיצרתם מבוסס על נתונים שגויים, ואתה גם יודע את זה מצוין.....
    ואגב שגם הגר"מ הייזלר שליט"א הוא מגדולי הדיינים שבקיאים בדיני ממונות שהרב סילמן והרב קסלר סומכים את ידיהם עליו
    אז בוא נחכה בסבלנות לתוצאות הבדיקה שלו,
    ואם אנחנו אמיצים וישרים פשוט נכופף דעתינו לדעת תורה

  • @איצ-ה-דז-אלובסקי
    אני יסביר הדבר רע בעיניי כי אני יודע בידיעה ברורה שיצאת נגד בעלי ההשקעה לפני שדיברת איתם על הענין [ורק אח"כ יצרת את הפגישה עם הרב ברוורמן.
    הדבר רע בעיניי כי אתה יודע מצוין שיש רבנים גדולים [ולא נזכיר את שמותיהם] שאמרו לתלמידיהם שבעל המכרה הוא אדם אמין וכו'
    [בדרך אגב יש בידי תיעוד שר' חיים קנייבסקי מורה לאברך להכנס להשקעה הזאת].
    הדבר רע בעיניי כי ההוראה שאברכים לא יכנסו יותר להשקעה הזאת, היתה בהסכמת בעל המכרה בבית הרב ברוורמן, ולכן מה ההיתר להמשיך במסע ההכפשות?
    לשמחתי אני מכיר את התיק מצוין [ולדעתי יותר טוב מ'הפורום'] ולכן אני יודע שכל הדו"ח שיצרתם מבוסס על נתונים שגויים, ואתה גם יודע את זה מצוין.....
    ואגב שגם הגר"מ הייזלר שליט"א הוא מגדולי הדיינים שבקיאים בדיני ממונות שהרב סילמן והרב קסלר סומכים את ידיהם עליו
    אז בוא נחכה בסבלנות לתוצאות הבדיקה שלו,
    ואם אנחנו אמיצים וישרים פשוט נכופף דעתינו לדעת תורה

  • @איצ-ה-דז-אלובסקי
    אני יסביר הדבר רע בעיניי כי אני יודע בידיעה ברורה שיצאת נגד בעלי ההשקעה לפני שדיברת איתם על הענין [ורק אח"כ יצרת את הפגישה עם הרב ברוורמן.
    הדבר רע בעיניי כי אתה יודע מצוין שיש רבנים גדולים [ולא נזכיר את שמותיהם] שאמרו לתלמידיהם שבעל המכרה הוא אדם אמין וכו'
    [בדרך אגב יש בידי תיעוד שר' חיים קנייבסקי מורה לאברך להכנס להשקעה הזאת].
    הדבר רע בעיניי כי ההוראה שאברכים לא יכנסו יותר להשקעה הזאת, היתה בהסכמת בעל המכרה בבית הרב ברוורמן, ולכן מה ההיתר להמשיך במסע ההכפשות?
    לשמחתי אני מכיר את התיק מצוין [ולדעתי יותר טוב מ'הפורום'] ולכן אני יודע שכל הדו"ח שיצרתם מבוסס על נתונים שגויים, ואתה גם יודע את זה מצוין.....
    ואגב שגם הגר"מ הייזלר שליט"א הוא מגדולי הדיינים שבקיאים בדיני ממונות שהרב סילמן והרב קסלר סומכים את ידיהם עליו
    אז בוא נחכה בסבלנות לתוצאות הבדיקה שלו,
    ואם אנחנו אמיצים וישרים פשוט נכופף דעתינו לדעת תורה

    @פייביש
    מספר נקודות בתגובה לטענות שהועלו:

    השתלשלות האירועים: ידוע לי מידיעה ברורה כי נעשו ניסיונות רבים להידברות מוקדמת. למרבה הצער, לא הייתה הסכמה למפגש עד שלא פורסמה מחאה גלויה נגדם.

    מהימנות והמלצות רבנים: בנוגע לרבנים שצוין כי הגדירו אותו כ"אמין" – אני מפנה אתכם למה שכתבתי לעיל בעניין זה, המעמיד את הדברים בהקשרם הנכון.
    בקשר לכסף: מישהו יכול לחתום על זה שמאז הפגישה הם באמת הפסיקו לקחת כסף מאברכים? ואם הם באמת הפסיקו – למה? הרי אם הכל "גלאט" ואצלהם הכל בסדר, מה פתאום לעצור את הגבייה דווקא עכשיו?

    בקשר לדו"חות: היינו שמחים לשמוע פירוט מה בדיוק לא נכון בדו"ח של הפורום. הרי אם הדו"ח של החברה מבריטניה הוא אמיתי, איך זה שהרב ברוורמן והרב קסלר לא מוציאים מכתב ברור שאיצ'ה פשוט משקר? שתיקה כזו אומרת דרשני.

    בירור המציאות מול דעת תורה: כולנו מחכים למוצא פיו של הרב הייזלר שליט"א, אבל יש כאן משהו בסיסי שלא מובן: מה הקשר כאן ל"כפיפות לדעת תורה"? יש כאן ויכוח עובדתי נטו – נתונים של גיאולוגים, חישובים של כלכלנים. דעת תורה זה דבר קדוש, אבל בבירור המציאות בשטח צריך לבדוק את העובדות כמו שהן.

  • מורה בתגובה לשאלה אם להכנס לזה

  • @פייביש
    מספר נקודות בתגובה לטענות שהועלו:

    השתלשלות האירועים: ידוע לי מידיעה ברורה כי נעשו ניסיונות רבים להידברות מוקדמת. למרבה הצער, לא הייתה הסכמה למפגש עד שלא פורסמה מחאה גלויה נגדם.

    מהימנות והמלצות רבנים: בנוגע לרבנים שצוין כי הגדירו אותו כ"אמין" – אני מפנה אתכם למה שכתבתי לעיל בעניין זה, המעמיד את הדברים בהקשרם הנכון.
    בקשר לכסף: מישהו יכול לחתום על זה שמאז הפגישה הם באמת הפסיקו לקחת כסף מאברכים? ואם הם באמת הפסיקו – למה? הרי אם הכל "גלאט" ואצלהם הכל בסדר, מה פתאום לעצור את הגבייה דווקא עכשיו?

    בקשר לדו"חות: היינו שמחים לשמוע פירוט מה בדיוק לא נכון בדו"ח של הפורום. הרי אם הדו"ח של החברה מבריטניה הוא אמיתי, איך זה שהרב ברוורמן והרב קסלר לא מוציאים מכתב ברור שאיצ'ה פשוט משקר? שתיקה כזו אומרת דרשני.

    בירור המציאות מול דעת תורה: כולנו מחכים למוצא פיו של הרב הייזלר שליט"א, אבל יש כאן משהו בסיסי שלא מובן: מה הקשר כאן ל"כפיפות לדעת תורה"? יש כאן ויכוח עובדתי נטו – נתונים של גיאולוגים, חישובים של כלכלנים. דעת תורה זה דבר קדוש, אבל בבירור המציאות בשטח צריך לבדוק את העובדות כמו שהן.

    @יושב-בגנים
    א. גם אם אתה צודק שהם לא הסכימו לדבר עם איצ'ה עד שהוא יצא בגלוי נגדם, מאיפה ההיתר לזה? יש היתר לצאת בתקשורת נגד אדם שלא רוצה להפגש איתך? גם אם אתה חושב שיש כאן אדם שעושה עוול לציבור בשביל זה יש דיינים ורבנים.
    ב. שים לב איצ'ה עצמו מסתמך כל הזמן על רבנים ודיינים שמבינים מאוד בתחום הממוני, רק משום מה רק הדיינים שלו מבינים...
    ג. לחתום שהם הפסיקו לקחת כסף זה אני לא יודע, מה שכן למה שיסכימו להפסיק אם הכל גלאט? בגלל שאיצ'ה והרב ברוורמן הצמידו להם אקדח לרקה, זה למה
    ד. אף אחד לא כתב על איצ'ה שהוא משקר מסיבה פשוטה שהגר"מ הייזלר באמצע לברר בדיוק את זה, וכן האם שתי האברכים מליבריה מבינים באתיופיה?, או האם איש נדל"ן בשם גונן זיק מבין במכרות על סמך מידע שהוא מקבל בפגישה כפויה אצל הרב ברוורמן?
    ואגב שים לב שהגר"מ הייזלר מברר את העניין כבר כמה שבועות, [ואגב איך שזה נשמע עם גאולוגים ואנשי מקצוע אמיתיים...] בשונה מהפורום שגיבש דעה ומסמך דיי מהר על סמך 2 מסמכים ישנים... וד"ל.
    ה. כוונתי בכפיפות לדעת תורה היתה, שבמצב העכשווי גם הרב ברוורמן שהוא האיש של איצ'ה לא מדבר על ההשקעה הזאת במונחים של נוכלות וכדו' [בשונה מאיצ'ה ויש לי מלאא התכתבויות של איצ'ה בנושא עם אנ"ש]
    ולכן כתבתי לו בסוף המלצה להיות כפוף לדעת תורה שלו...

  • @יושב-בגנים
    א. גם אם אתה צודק שהם לא הסכימו לדבר עם איצ'ה עד שהוא יצא בגלוי נגדם, מאיפה ההיתר לזה? יש היתר לצאת בתקשורת נגד אדם שלא רוצה להפגש איתך? גם אם אתה חושב שיש כאן אדם שעושה עוול לציבור בשביל זה יש דיינים ורבנים.
    ב. שים לב איצ'ה עצמו מסתמך כל הזמן על רבנים ודיינים שמבינים מאוד בתחום הממוני, רק משום מה רק הדיינים שלו מבינים...
    ג. לחתום שהם הפסיקו לקחת כסף זה אני לא יודע, מה שכן למה שיסכימו להפסיק אם הכל גלאט? בגלל שאיצ'ה והרב ברוורמן הצמידו להם אקדח לרקה, זה למה
    ד. אף אחד לא כתב על איצ'ה שהוא משקר מסיבה פשוטה שהגר"מ הייזלר באמצע לברר בדיוק את זה, וכן האם שתי האברכים מליבריה מבינים באתיופיה?, או האם איש נדל"ן בשם גונן זיק מבין במכרות על סמך מידע שהוא מקבל בפגישה כפויה אצל הרב ברוורמן?
    ואגב שים לב שהגר"מ הייזלר מברר את העניין כבר כמה שבועות, [ואגב איך שזה נשמע עם גאולוגים ואנשי מקצוע אמיתיים...] בשונה מהפורום שגיבש דעה ומסמך דיי מהר על סמך 2 מסמכים ישנים... וד"ל.
    ה. כוונתי בכפיפות לדעת תורה היתה, שבמצב העכשווי גם הרב ברוורמן שהוא האיש של איצ'ה לא מדבר על ההשקעה הזאת במונחים של נוכלות וכדו' [בשונה מאיצ'ה ויש לי מלאא התכתבויות של איצ'ה בנושא עם אנ"ש]
    ולכן כתבתי לו בסוף המלצה להיות כפוף לדעת תורה שלו...

    @פייביש
    א. כנראה שרבו נתן לו היתר, ועל פניו הסברא אומרת שמצד דין השבת אבידה יש עניין לפרסם כדי שאנשים ייזהרו ("למיחש מיבעי"), וזה היה כל הבסיס לפרסומים שלו.

    ב. איצ'ה נסמך על דיינים שמבינים היטב בדיני ממונות, והם מצדם מסתמכים על רבנים שמומחים בנושא של בירור אמינות.

    ג. מה הממשות בכל הטענות הללו? הרי אפילו קצה של עשן אין כאן לטענתך, אז מאיפה יגיע הכדור לאקדח.

    ד. 1. מתוך הדברים נראה שאתה אוחז שגם הגר"צ ברוורמן אינו דובר אמת חלילה, ואם כן צריך לשאול: מה עם הרב קסלר שהשתתף באותה פגישה? וכי ייתכן שהוא שומע דברי שקר ובוחר לשתוק? 2. האם ידוע לך שגונן זיק הוא בכלל איש נדל"ן, ולא כפי שהוצג כאילו כיהן בעבר כמנהל סיכונים בהראל פיננסים ובחברות אלגו-טרייד או כבכיר בבנק הבינלאומי וב'לייף סטלמנטס'? הפורום גיבש את עמדתו לפי הנתונים שהוצגו בפניו; לומר שיש מסמכים נוספים שהם פשוט החליטו לא להראות באותה פגישה כפויה - זה נשמע לא טוב. ואגב, אם הרבנים הקודמים אכן ביררו את העניין במשך כמה שבועות, מדוע הם לא פרסמו את תוצאות הבירור שלהם מאז ועד היום?

    ה. כדאי להאזין להקלטה ב'קול הלשון', שם הוא מגדיר את כל הסיפור הזה מפורשות כ'עוקץ'.

נושאים מוצעים