דילוג לתוכן

למה לשלם יותר על אותו דבר? המהפכה שתוריד לך את חשבון החשמל+קישורים

כלכלת המשפחה
31 15 1.7k 15

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    33 פוסטים
    1k צפיות
    ש
    אפשר לחלק את העצות לשני חלקים. א. ליישם את ההמלצות לגבי צריכת החשמל. להוריד את השלטר ולבדוק אם המונה מטפס, לבדוק אם המס' שעל המונה תואם את קריאת חברת החשמל, לבדוק אם יש תקלה במונה עצמו, להזמין חשמלאי. ב. לגבי אופן הפנייה לחברת חשמל. להגיש תלונה ל: מבקר המדינה, פניות הציבור בכנסת.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    151 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 1 הצבעות
    11 פוסטים
    717 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    @פורום אני מכירה אותם רק מהמאגר מידע החינמי הורחב שלהם. תודה על ההארה.
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    317 צפיות
    רואה את הנולדר
    תמיד חשבתי שהבנק עצמו מרוויח שהפריים גבוה וסה"כ הבנק לאומי החליט להרוויח קצת פחות לפי מה שאתה אומר @ניסן-עציוני זה נראה שטעיתי במשהו.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    299 צפיות
    טריידרט
    חישוב התקציב החודשי עושה לך כאב ראש ? כל עשירי בחודש אתה מוצא את עצמך עם ערימת ניירות ? אין לך מושג כמה כסף יש לך, ואיפה זה נמצא ? . מצו"ב קובץ אקסל (פשוט) עבור חישוב התקציב החודשי בקלות: תקציב חודשי.xlsx *אין לגעת בקוביות הצבועות, הם מתוכננות לחישוב אוטומטי. **הקובץ הועלה כאן ללא התחייבות לשירות לקוחות, המבין כבר יבין. ***אם למישהו יש קובץ יותר איכותי - שיעלה כאן לטובת הציבור. ***כמובן אפשר גם לשפר את הקובץ, ולהעלות את השדרוג כאן.