דיונים על תהליך כלכלי עם משה חיים מאיר

[אפ_על_פי_כן]

@משה-חיים
נשמח אם תוכל להביא לכאן לפורום, כל מיני מקרים מעניינים שפגשת,
לקחים מסקנות וטיפים וכו'...
בהצלחה רבה

[משה חיים]

@אפ_על_פי_כן
לרב אעפ"כ היקר - נהנתי איך שהגדרת את הבקשה!
אנשים בדרך כלל מבקשים: 'תספר לי מה הצלחת'...
אבל האמת כדבריך, שכל מה שיש לספר אלו דברים שהמשפחות עשו
וצעדים חכמים שהם לקחו כדי לקנות הרגלים חדשים
ולשנות את העבר לעתיד יפה ונעים יותר!
המלווה ככל שישתדל לייעץ ולכוון - אין לו את הדרך
לבחור במקום הזולת כיצד לנהוג, ואין מה ליחס לו תהילה
על כך שהמשפחה בחרה להתאמץ ולעשות את השינוי בפועל.

בל"נ אשתדל להביא כאן בהמשך סיפורים ותובנות,
ואשתדל מאוד שלא לחשוף פרטים אישיים ולא לרמז אליהם.
רק בתור הקדמה חשוב לי להדגיש, שכדאי פחות להתמקד
בנקודה הספציפית שאנשים שיפרו במקרה שלהם,
ויותר ללמוד את היסוד החשוב - שיש דרך לכאו"א
להתקדם באופן אישי בסייעתא דשמיא
מתוך חשיבה נכונה, רצון טוב, ומעשים טובים.

[משה חיים]

אז נתחיל עם הסיפור הראשון בס"ד.
אנחנו עוד בתחילת התהליך יחסית, אבל יש כאן כבר הרבה מה ללמוד:

משפחת ש. מתגוררים במרכז, נשואים כ-25 שנה, והתחילו כבר לחתן.
הם היו כבר בתהליך קבוצתי בעבר, היה חסר מוטיבציה - ולמעשה עוד לא רואים שינוי מהותי.
הם הגיעו כבר עם תמונת מצב די ברורה: משפחה גדולה בלעה"ר,
ומטבע הדברים ההוצאות גדולות - ואין הקומץ משביע...
בקיצור, לאחר כל ההכנסות שלו ושלה, והקצבאות של ביטוח לאומי וכו'
-חסר להם עוד 3 אלף להוצאות המחיה ביום-יום,
ועוד 5200 ש"ח להחזר חובות (לאחר פריסה מחדש שביצעו לאחרונה).
טוב, אז אני שואל אותם 'מה הכיוונים שלכם? אתם הרי לא באתם לכאן כדי להפיל עלי את התיק'...
'יש איזה משהו שמתבשל' אומרת האשה - 'אנחנו באמצע בנייה של כמה יחי"ד, יש כסף ממשכנתא שיושב בינתיים בקרן כספית, והיועצת באמצע להוציא לנו עוד. - בסופו של דבר השאיפה שלנו היא שבעזרת השם תהיה לנו כאן הכנסה של כמה אלפים מהשכרת היחידות מעבר לתשלום של המשכנתא'.
עשיתי איתם תחשיב קצר, ויצא לנו שבמקרה האופטימי ביותר - בעוד חצי שנה הגרעון שלהם יעמוד בע"ה על 3000 ש"ח לחודש בלבד. כמובן שלא ויתרתי להם, ושאלתי - 'מה תעשו בחצי שנה הקרובה כדי שלא תעמיקו את הגרעון בעוד 50 אלף? וזה גם לא מספיק לכם, גם עוד חתונות בפתח... יש איזה משהו שאתם יכולים להביא מעבודת כפיים?'
האשה מגיבה מיד עם ביטחון עצמי מלא 'העסק העצמאי שלי מכניס כיום ממוצע של 5 אלף, ואני לגמרי מאמינה שעם הכוונה נכונה נוכל בס"ד להגיע ל-20 עד 25!'
והבעל משיב לעומתה: 'כל זה טוב ויפה בתור דיבורים באוויר, אבל למעיישה - מאז החתונה לא זכיתי לראות את השפע הזה'...
'אתה רואה?!' פונה אלי האשה, 'אני מוכנה להשקיע עם כל המרץ, אבל אני צריכה שיתנו בי אמון... מינימום תמיכה כדי לקבל כח ומרץ להתקדם ולהצליח...'
טוב, עכשיו אני פונה לבעל: 'ומה אתך? אתה עובד עד 3 אחה"צ, מבחינתך אין אפשרות להכניס עוד משהו..?'
הבעל נד בראשו אנה ואנה - 'לא, אין משהו... חשבתי אולי אם יש לך דרך לעזור לנו להוריד את הגובה של ההחזר החודשי לכל החובות...'
כאן הסתיימה הפגישה, ולאחר כמה שעות אני מקבל שיחת טלפון מהבעל:
'תראה משה חיים; היה איזה משהו שלא היה נעים לי להעלות במפגש--- למעשה אני רוצה להסתובב קצת בחתונות וכדו'; כי זה יכול להכניס לי איזה 14 אלף בחודש... אני לא כ"כ נהנה מהעיסוק הזה, אבל בינתיים אני מרגיש שזה מה שצריכים לעשות בשביל המשפחה... אדרבה, אם אשתי תכניס יותר מהעסק שלה אז מצוין..! הבעיה שלי שאשתי לא מתאים לה שאני יוצא בערב לדברים האלו, זה קצת פוגע בה - והיא אומרת לי שזה אולי איזה תחביב שיש לי לעשות שנורר... זה ממש מוריד לי את המוטיבציה, כשאני צריך להתבזות קצת בשביל המשפחה, וזה המשוב שאני מקבל...'
אוקי. אחרי כמה ימים אני מרים טלפון לגברת, מספר לה את שיחת הטלפון שהיתה לי עם בעלה, והיא משיבה לי בזה"ל: 'כן; אנחנו כבר הלכנו לגישור על הנשא הזה, ומה שיצא שם לאחר שהוא שמע את כל הצדדים - זה שאני צודקת, ושבעלי צריך לוותר על האפשרות הזאת, אא"כ הוא רוצה שנלך יחד לאדמו"ר... אבל שם זה עומד, הוא עוד לא הסכים לגמרי.'
'טוב' אני אומר לה, 'אני ממש לא מתמחה בתחום הזה, אבל כמאמן כלכלי - אני מריח כאן כסף. ואני אסביר: נשמע לי קצת שחלק מרכזי באתגר שלכם - יושב על הבדלי אופי. אני רואה שהוא ממש לא מבין בתחום העיסוק שלך ואיך אפשר להתקדם שם - כך שאת לא מקבלת ממנו תמיכה, ומצד שני - גם מה שמתאים לו בתור פתרון זמני; לך זה מתנגש בערכים, אז הוא לא מקבל ממך תמיכה - רק הערות... תראי, הוא אומר לי שהפרויקט הזה לא נעים לו בלשון המעטה, ושהוא ניגש לזה מתוך ההכרח; רק עד שהעסק שלך יתקדם עם ההכנסות. אז הייתי ממליץ לשניכם, שאם אתם רוצים לראות כאן שיפור במאזן החודשי - תקבעו ביניכם שעל אף שאין לכם שום מושג או הבנה במה שהזולת עושה, אתם תתנו אחד לשני\ה עידוד ומילים טובות - שה' יצליח מעשי ידיו...'
העסקה נסגרה בשעה טובה. למפגש השני הבעל הגיע כמה דקות לפניה, ולחש לי שבפעם הראשונה אשתו אומרת לו 'אה; לא ידעתי שאתה לא אוהב לאסוף צדקה..!', והיא מתחילה לפרגן לי על הדאגה למשפחה...
בפגישה השנייה ערכנו דיון על הכיוונים השונים של שניהם יחד להגדלת ההכנסה, תוך שאנו קובעים יעדים ברורים לשינוי המספרי שהם הולכים להשתדל עליו בסייעתא דשמיא - החל ממחר.
לאחר כמה ימים שמעתי שהם נוסעים יחד ליועץ עסקי, שיכין איתם מפת דרכים לקידום העסק של האשה בע"ה.
מה יצא מזה? עוד נראה.. אני ממתין למפגש הבא איתם.
אבל בהחלט ניתן לסכם בינתיים, שיש את הרגע הזה שנופל האסימון - שיש לנו תקוה, שאנחנו יכולים לצאת לדרך חדשה בע"ה! וכשהסוויץ' הזה קורה, כשהמנוע נדלק - הגלגל מתחיל לזוז בכיוון הנכון!

הצלחה רבה לכולנו!

[משה חיים]

ישבתי על ידו באוטובוס - נקרא לו ר' פנחס; חסיד סלונים נחמד אשר זה עתה נולדה להם בת, מס' 3 ברשימה.
'תגיד לי' הוא שואל 'כאחד שעוסק בתחום - זה נורמלי שאני ואשתי עובדים, מכניסים יחד 14000 בחודש,
ולא נשאר בסוף כלום..? יש דברים כאלה?'
אמרתי לו שאני לא כ"כ מבין את השאלה, כי הנה הוא בעצמו הראייה שזה קורה...
'כן, אבל שתבין--- יש לאשתי חברה טובה, הם גרים על ידינו - בעלה אברך ולא עובד, וזה נראה אפילו שהם חיים ברמה קצת יותר מאיתנו; קונים בגדים יפים יותר לילדים בתחילת עונה... ואני לא מבין איך זה יכול להיות...'
הצעתי לו שאם מה שמפריע לו זה ההבדל בינו לבין אותו אברך - אנחנו יכולים עכשיו לעבור מלמעלה על כמה הוצאות קבועות, ולראות אם נמצא פתרון לחידה.
לאחר כ-2 דקות התעלומה נפתרה:
-המעשרות שלו 500 ש"ח יותר מפלוני
-הוא מעשן 450 ש"ח בחודש
-הוצאות הדיור שלו 2300 יותר מהחבר
-הם מפרישים מדי חודש 1500 לקופת גמל (מקווה שהוא הקשיב לי והעביר לקרן השתלמות...)
בקיצור, יש פשט, הכל מובן. (- האברך הנ"ל בסה"כ מוציא אלף ש"ח בשנה יותר ממנו על ביגוד...)
'טוב' אני שואל אותו תוך כדי שאני מנסה להגיע לנקודה האמיתית 'למה באמת איכפת לך כל כך ההבדל בינך לבין השכן? תחשוב על מה אתה רוצה שיהיה אחרת אצלך בבית - ואז תוכל לקדם מיזם חדש כרצונך.'
'לומר לך ת'אמת' מסביר לי פנחס 'אני באמת רוצה לעשות רישיון ולקנות רכב. זה מרגיש לי במקום למשפחה שלנו. אז חשבתי שאם זה לא הגיוני שעולה לנו כ"כ הרבה לחיות - אולי אני יכול להכניס עוד הוצאה של 1500 ש"ח רק ע"י התייעלות עם איזו הדרכה קצרה... אבל אם אני לא מוצא מה להוריד, אז זאת אומרת שאני צריך להביא עוד הכנסה. הבעיה שגם בעבודה שלי וגם אצל אשתי אין מה לבקש העלאת שכר, אז מה עושים?'

למעשה עד שקילפנו את כל השכבות של השאלה, והבננו שלא מפריע לו בגדי האופנה של ילדי השכנים, אלא רכב--- כבר נותרו לנו רק 2 דקות עד שירדתי מהאוטובוס... אז נתתי לו תרגיל פשוט:
'תקחו אתה ואשתך דף ועט, ותרשמו לכם את כל האפשרויות שיש לכם לשינוי של אלפיים ש"ח - תעלו על הכתב גם מה שלא כ"כ רלוונטי, ואז תפסלו את רוב האפשרויות ותבחרו 2-3 רעיונות שמתאים לכם להתקדם איתם. עכשיו המטרה היא להתמקד במה שבחרת לקדם, לברר מה צריך לקרות כדי שהתוכנית תצא לאור בע"ה, ואילו משימות יש לכם לביצוע - צעד אחר צעד, וה' יצליח דרככם!!'

[משה חיים]

ראש הישיבה שלי מספר, שכאשר הוא נוסע לחו"ל כדי לזכות את גבירי עמך בית ישראל להחזיק את לומדי התורה בארה"ק - הוא נתקל לא אחת בטענות מהסוג של 'אתם מגדלים דור של עניים!'
כהשתדלות להגן על כבודם של עמליה, הוא נוהג להשיב (וכך דעתו באמת): 'אני לא אומר לכל אברך שמתחתן שיקבל על עצמו עכשיו להיות בכולל לכל החיים, אני רק מציע להשתדל לגבש תוכנית ל-5 שנים ראשונות, ואח"כ הוא יראה אם מצא ברכה בתלמודו, ואם מתאפשר לו להמשיך בכולל מבחינת כוחות הנפש, מצב הפרנסה וכו'...'

פעם העיז אחד את פניו והתריס: 'נו; ובחמש השנים הראשונות - שהם יחיו עם דקדוקי עניות?!'
שאלה כזו מראה על חוסר מוחלט בהערכה לעסק התוה"ק. וראש הישיבה מספר:
'אני זוכר בהיותי ילד צעיר לימים, אבי מורי שיחי' היה אז בלימודי רפואה למשך כמה וכמה שנים, כשבדעתו להפוך למנתח-מוח בכיר. השנים הללו שאבא היה עסוק בלימודים - חיינו בצמצום ובפשטות, אבל קיבלנו את זה בשמחה - מתוך ידיעה שכאשר הוא ייכנס בסוף לתחום הנ"ל, הצ'ק בסוף החודש מבית החולים יהיה מכובד בהחלט...
כאשר זוג מתחיל בבניית הבית המיוחד שלהם, ההחלטה להקדיש כמה שנים ראשונות ללימוד יום שלם ויהי-מה; זו בעצם ההשקעה הטובה ביותר בבית שלהם, והדבר ישפיע להם על כל המשך החיים, על האיכות של חינוך הבנים.. ולדורי דורות!!
אז כן - גם אם זה אומר לחיות קצת בצמצום לחמש שנים, העסקה משתלמת..!'

במשל הזה השתמשתי בפגישה עם משפ' א., שההורים שלהם אנשים אמידים; והדבר גרם להם להתחיל את החיים בתוך כמין חלום כזה שהכל מותר והכל אפשרי--- אלא שבשנה החולפת הם התחילו לצבור חובות, והתברר שעל אף שהם מכניסים די יפה - ההוצאה החודשית שלהם היא בממוצע 4500 ש"ח מעבר להכנסה.

כשהתקדמנו לחפש פתרון מעשי, הם העדיפו כמובן את הכיוון של - איך להרחיב את העסק ולהגדיל את ההכנסה באופן שיתאפשר להם להמשיך עם רמת החיים שהם מכירים, וגם להחזיר חובות + לחסוך בצד לנישואי הילדים.
כיון שמדובר בשינוי של כ-6500 ש"ח בחודש, שאלתי אותם אם הם חושבים שבאופן מיידי הם יצליחו לקדם את העסק בצעד גדול כל כך, או שמא הם רוצים לשלב את המהלך של 'תקציב מהודק זמני'; דהיינו, לקחת חודשיים שלוש שבהם אנחנו קונים קצת פחות ברווחות - כדי להתאים את ההוצאה להכנסה עד שההכנסה תעלה בס"ד.
[חשוב לציין, שהם מוציאים 290 ש"ח על מזון לכל נפש מדי שבוע!]

האשה מאוד נהנתה מהרעיון, וכבר הכריזה במקום על קיצוצים זמניים!
כאמור, הם גם נוקטים צעדים מעשיים להגדלת ההכנסות בכמה אופנים בע"ה, אך הם בחרו לשלב את הדרך הזו גם כן.