דילוג לתוכן

ה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא

חתונות הילדים
6 5 48 4
  • הנושא הכאוב ידוע. בפרט בנוהג של ההתחייבויות המקובל במגזר הליטאי-ישיבתי. (אשר קיים כמובן בעיקר בנישואי הבנות, עליהם צריכים ההורים 'לשלם' כרגע סכומים מופרזים ובלתי-הגיוניים).
    ברצוני להציע דרך פשוטה וכמעט פסיבית, בה נוכל לאדות אט-אט את הבעיה ולהחזיר את ההתחייבויות לפרופורציות הגיוניות.
    העיקרון הוא כזה : להמתין בסבלנות ולתת לאינפלציה השנתית לשחוק אט אט את הסכום המקודש ולהעמיד אותו על מימדים הגיוניים.
    העיקרון הזה בנוי על עובדה פשוטה, הציבור שלנו לא 'חי' את האינפלציה בכלל. יוכיחו על כך ההתחייבויות הקבועות שעומדות על אותו סכום מספרי (נומינלי) כבר עשרות שנים. (וכגון, סכום התשלום לשדכנים, למוהלים, וכו'. וכמו"כ המלגות המקובלות בכוללים, שעומדות שנים רבות סביב אותם סכומים).
    כמו כן יוכיחו סכומי ההתחייבויות על נשואי הילדים, אשר נשארו יציבים פחות או יותר בעשרות השנים האחרונות.
    מה שאומר, שאבא ששילם על חתונת בתו הבכורה 600 אל"ש לפני עשרים שנה, ומשלם היום על חתונת בתו הצעירה את אותו הסכום (המספרי) המדויק אותו שילם על אחותה הבכירה, ישלם בפועל כמעט חצי מהסכום הנ"ל במונחים ריאליים (בהנחת אינפלציה שנתית קלאסית של 2-3 אחוז).
    וממילא, אם תימשך הגישה הזו, והסכומים לא ישתנו משמעותית גם בעתיד, הדבר יבטיח המשך ירידה מתמדת של סכום ההתחייבות והפיכתו להגיוני יותר ויותר.
    והנוגע אלינו:
    דבר ראשון להתעודד, יש תקוה לשינוי משמעותי.
    דבר שני, לא להשקיע את המאמצים בלהקטין את סכומי ההתחייבויות, (מה שהוכח עד עתה כבלתי ישים, ויוכיחו על כך מספר החותמים הנמוך לארגון הידוע הפועל בענין), אלא רק בלשמר את הסכומים המקובלים ולא לתת להם לטפס.
    אשמח להערות.

  • הנושא הכאוב ידוע. בפרט בנוהג של ההתחייבויות המקובל במגזר הליטאי-ישיבתי. (אשר קיים כמובן בעיקר בנישואי הבנות, עליהם צריכים ההורים 'לשלם' כרגע סכומים מופרזים ובלתי-הגיוניים).
    ברצוני להציע דרך פשוטה וכמעט פסיבית, בה נוכל לאדות אט-אט את הבעיה ולהחזיר את ההתחייבויות לפרופורציות הגיוניות.
    העיקרון הוא כזה : להמתין בסבלנות ולתת לאינפלציה השנתית לשחוק אט אט את הסכום המקודש ולהעמיד אותו על מימדים הגיוניים.
    העיקרון הזה בנוי על עובדה פשוטה, הציבור שלנו לא 'חי' את האינפלציה בכלל. יוכיחו על כך ההתחייבויות הקבועות שעומדות על אותו סכום מספרי (נומינלי) כבר עשרות שנים. (וכגון, סכום התשלום לשדכנים, למוהלים, וכו'. וכמו"כ המלגות המקובלות בכוללים, שעומדות שנים רבות סביב אותם סכומים).
    כמו כן יוכיחו סכומי ההתחייבויות על נשואי הילדים, אשר נשארו יציבים פחות או יותר בעשרות השנים האחרונות.
    מה שאומר, שאבא ששילם על חתונת בתו הבכורה 600 אל"ש לפני עשרים שנה, ומשלם היום על חתונת בתו הצעירה את אותו הסכום (המספרי) המדויק אותו שילם על אחותה הבכירה, ישלם בפועל כמעט חצי מהסכום הנ"ל במונחים ריאליים (בהנחת אינפלציה שנתית קלאסית של 2-3 אחוז).
    וממילא, אם תימשך הגישה הזו, והסכומים לא ישתנו משמעותית גם בעתיד, הדבר יבטיח המשך ירידה מתמדת של סכום ההתחייבות והפיכתו להגיוני יותר ויותר.
    והנוגע אלינו:
    דבר ראשון להתעודד, יש תקוה לשינוי משמעותי.
    דבר שני, לא להשקיע את המאמצים בלהקטין את סכומי ההתחייבויות, (מה שהוכח עד עתה כבלתי ישים, ויוכיחו על כך מספר החותמים הנמוך לארגון הידוע הפועל בענין), אלא רק בלשמר את הסכומים המקובלים ולא לתת להם לטפס.
    אשמח להערות.

    @חלמיש-צור
    גם אם אתה צודק בנוגע להתחייבות לדירה,
    אבל סכום החתונה עצמה וכל העלויות שמסביב ודאי יעלה הרבה יותר בגלל האינפלציה.

  • מה שאני רואה מסביבי (כמובן לא מלמד על כלל הציבור) :
    הורים שנתנו לפני 15 שנה 600 K וזה היה סכום יפה ובסיס לדירה במרכז,
    נותנים היום 800 K וזה אפילו לא מביא את הזוצ לאותו המצב.

  • כל עוד יהיה שאיפה לתת לילדים כסף בשביל לגור איפה שרוצים ולא להתקדם ולהשביח את ההון הראשוני לא יהיה אופק, אני לא מזלזל ברגש של לגור בדירה משלך אבל המחשבה שמודל כלכלי של משכורת ורבע למשפחה לא יצריך שום הקרבה הוא טעות, אם אנחנו מעריכים חיי אברכות זה מצריך מאמץ יותר לחסכון קצת פחות נוחות וחשיבה מחוץ לאזור הנחות דווקא יש לנו כיהודים את היכולות האלה בדי אן אי.

  • בגדול אתה צודק אבל בשנים האחרונות נהיה יותר ויותר מודעות פיננסית, בעיקר אצל הצעירים. וכמו שלמדו על שוק ההון כך יבינו מה זה אינפלציה וכו'.

  • מה שאני רואה מסביבי (כמובן לא מלמד על כלל הציבור) :
    הורים שנתנו לפני 15 שנה 600 K וזה היה סכום יפה ובסיס לדירה במרכז,
    נותנים היום 800 K וזה אפילו לא מביא את הזוצ לאותו המצב.

    @אפ_על_פי_כן
    דוקא אני רואה הורים שנתנו לילדים הראשונים 500, והיום הם נותנים 400, ואולי פחות.

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    6 פוסטים
    86 צפיות
    א
    באופן כללי אתה צודק בדבריך. @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר). לא מסתכלים בזה לפי השנים האחרונות שספציפית היה בהם קורונה ומלחמה, אלא לאורך השנים שהממוצע הוא מתחת ל2% אינפלציה בשנה, וכך גם הציפיות לשנים הקרובות. (אם לא יקרה עוד משהו לא צפוי) @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%: כמו שכבר תיקנו אותך. ולמעשה כמו שכתב @משכנתא-בקצב-שלך ההמלצה בד"כ היא לקחת מזה סכום נמוך, כך שאין השפעה רצינית מהאינפלציה, ויש מקרים שכן כדאי לשקול לקחת מזה סכומים גדולים יותר.
  • 9 הצבעות
    18 פוסטים
    529 צפיות
    ס
    @שמעון כתב בהדור שמשלם פעמיים: הקריסה הכלכלית של מענקי החתנים: וקונה דירות ונשאר בכולל [יחסית לפחות בשנים הראשונות] השאלה היא מתי הוא קונה את הדירה. והאם יש אפשרות לקנות ולהישאר בכולל עוד כמה שנים. ואם אכן יש כזאת אולי תפרט אותה כאן
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    181 צפיות
    א
    שימו לב למאמר הזה התפרסם לאחרונה במודיעין עילית ומדובר מאוד אצלנו בכולל מעניין לשמוע חוות דעתכם אחריות לנישואי הילדים.pdf
  • 4 הצבעות
    12 פוסטים
    725 צפיות
    ש
    @ניסן-עציוני כתב בחוברת כלכלה של קהילת בית השם, מומלץ לקרוא!: ומי שמעונין לבנות תוכנית לקהילה שלו מוזמן לעשות זאת עם גורמי מקצוע. ובעיקר פיקוח והסברה לטווח הארוך.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    276 צפיות
    נ.ר.א.נ
    בד"כ לאחר שאני מסיים לשכנע את ידידיי שיש צורך אמיתי בחסכון לחתונות ילדים, וזה צריך להיכנס להוצאות הקבועות בתקציב, יש שאלה שאני רגיל להישאל, "עד שאני יתחיל לחסוך, עדיף לי לסיים קודם עם חובותי או / ולגמור לפרוע את המשכנתא. בהסבר פשוט יובן שהעדיפות למי שלא יכול גם לפרוע וגם לחסוך היא לחסוך ולא לפרוע, נניח שב"ה בעוד 20 שנה תעמוד תחת חופת ביתך /בינך, ובס"ד עצומה סיימת לפרוע את כל חובותיך, זו באמת הרגשה טובה, אבל עדיין בשביל להתחיל לחתן ילד צריך כסף! וזה אין לך, אתה בלי גרוש בצד! אין לך להוצאות הנצרכות ובודאי לא כסף שיכול לשמש כהון עצמי כדי להשלים לקיחת משכנתא לך או לזוג, לעומת זאת באם לא פרעת את חוב המשכנתא שלך וחסכת כל חודש סכום מכובד בצד, ב"ה תגיע לחתונה אכן עם תשלום משכנתא מסויים כל חודש אבל עם סך חיסכון של מאות אלפי ש"ח שיוכל לשמש אותך, להוצאות החתונה, הרגשה הכי עצומה ונפלאה שיכול להיות. בכך גם תרוויח תועלתיות נוספות שיש בשימוש בחתונות ילדים בכסף "שלך" לעומת שימוש בכספי הלוואה או משכנתא, כגון שימוש מושכל ומדוד ( זה כסף שהשקעת עליו) לעומת כספי הלוואה שהרבה יותר קל בהרגשה לבזבז, תרוויח לחתן עם מה שיש לך ולא להתחיל עכשיו את גלגל החובות וההלוואות, גלגל שאין לו סוף. זאת מלבד השיקול שע"פ נתוני העבר בחיסכון לטווח ארוך אחוזי התשואה שאמורים להיות הם יותר מתשלומי הריבית של המשכנתא (מבלי להיכנס לנושא האם עדיף לקחת משכנתא כדי להפקיד בשוק ההון). קיים שיקול נוסף, שבחסכון בקרן השתלמות או קופת גמל להשקעה או מחתנים בנקל, יש אפשרות לקבל הלוואות מוזלות ע"ח הקרן, זה אומר שבבוא העת למשיכת הכסף הדבר הכדאי הוא, לקיחת הלוואה מוזלת ע"ח הקרן והכסף המושקע ימשיך להרוויח. בהצלחה...