@הקול-השפוי
אכן הרבה פעמים יש ירידות בסוף שנה לועזית
ואחר כך אפקט ינואר של עליות
מכיוון שהרבה אנשים מוכרים בסוף שנה את מניותיהם שהפסידו בשביל לקזז מס ואחר כך בינואר מכיוון שהם עדיין מאמינים במניות הנ"ל הם קונים אותם מחדש, הוא נפוץ יותר במניות קטנות ומופסדות
טריק זה רלוונטי גם לנו שאיננו קונים מניות למישהו שהשקיע בקרן כשרה אחת שהרוויחה והשנייה שהפסידה למכור את המופסדת בסוף השנה לקבל החזר מס ואז לקנות בתחילת השנה הבאה
ככל שמעתי פעם שאם זה בולט מדי (ואולי בסכומים גבוהים במיוחד) רשות המיסים לא מאשרת את זה אבל יש צורך לבדוק זאת שוב (חוץ מזה שזה לא רלוונטי היום אלא בסוף השנה הלועזית)
משה צבי
-
קיזוז מס רווחי הון מהשקעה אחת לשניה -
קרנות ממונפות - האם ואיך ?אני רואה שכבר הרבה זמן לא היו כאן תגובות
אבל יש נקודה שלא שמתי לב שמישהו ציין (לא עברתי ממש על כל ההתכתבות)
מינוף זה בעצם רמת חשיפה
וקרנות לא ממונפות זה אומר רמת חשיפה של 100 %
ישנם לכאורה 4 נקודות בקרנות ממונפות- שחיקת תנודתיות
2.דמי ניהול
3.דמי מימון
4.סיכון מחיקה
ברצוני לדבר על נקודה 1
שחיקת תנודתיות זה מצב שבו מדד הבסיס תנודתי
ובמצב כזה ככל שרמת המינוף עולה כך הירידה חדה יותר
אבל וכאן הנקודה הדרמטית שחיקת תנודתיות הוא מושג מתמטי שלא קשור כלל למינוף
אלא ככל שרמת "החשיפה" גבוהה יותר כך רמת השחיקה גבוהה יותר
ומושג זה מתחיל מרמת חשיפה שמעל 0 ואין שום הבדל בין חשיפה של 50% או 100% או 200%
ככל שהחשיפה עולה כך הירידות בשוק תנודתי חזקות יותר
ולהיפך בשוק תנודתי בו מדד בסיס נשאר באותה רמה
אזי רמת חשיפה של מתחת ל 100% יניבו רווח
לדוגמא המדד ירד ב 20% ואז עלה ב 25% המדד נשאר על אותו מחיר
ואילו רמת חשיפה של נניח 50 % הייתה מניבה רווח של מעל 1%
מה שדוגמא זו מראה שרמת חשיפה של 100% היא שרירותית לחלוטין!!!
הנושא לא צריך להיות כן מינוף או לא מינוף כי זו טעות מתמטית
הנושא היחיד צריך להיות כמה חשיפה
כאן צריך לשקלל את רמת העלייה הצפויה ואת סטיית התקן הצפויה (שזה רמת התנודתיות)
כמובן אין דרך לדעת מה יהיה בעתיד אבל עניין זה נכון גם לגבי העלייה הצפויה ובאם אתם מאמינים בעלייה צפויה פחות או יותר כמו בעבר כך גם התנודתיות צפויה פחות או יותר כמו בעבר (ניתן גם לקחת קצת מרווח באם התנודתיות בעתיד תגבר)
נושא זה כמעט לא מדובר אך נבדק מחקרית והוא פשוט מאוד
מחקרים על בסיס נתוני עבר הוכיחו שרמת החשיפה הרצויה היא בין 200% ל 300% על ה S&P
ומדובר על חשיפה יומית שסובלת בהרבה משחיקת התנודתיות חשיפה חודשית(כמו הקרנות הישראליות) רצויה היא אף יותר מזה
במצב כזה התשואה היסטורית הייתה קרוב לרמת המינוף כלומר קרוב לפי שתיים תשואה שנתית מורכבת, נסו רק לחשב את הריבית דריבית
המסקנה מכל האמור היא לא קנו קרנות ממונפות אלא
א קריאה להקים קרנות ממונפות עם רמות חשיפה מגוונות יותר (כמו פי 1.5 או 0.5 או סביב מספר הזהב שכאמור קל יחסית לחשב אותו)
ב קריאה להקים קרנות ממונפות עם הכשר גלאט הון וכן על יותר מדדים
ג נסו לחשב את רמת החשיפה המומלצת וייתכן שגם אם אין קרנות עם רמת חשיפה רצויה ניתן לאזן מחדש
לדוגמא רמת חשיפה של 1.5 לקנות קרן ממונפת פי 3 ב 25% מהכסף וב75% קרן לא ממונפת
ולאזן כל חודש מחדש כמובן שינם עמלות מכירה קניה ובעיקר מס אבל גם את זה צריך להכניס לחישוב ואני חושב שלמרות זאת רמת החשיפה המנצחת היא עדיין מעל 1
ישנה נקודה נוספת חשובה מאוד מדברים פה רבות עליה והיא הפסיכולוגיה או סיבולת התנודתיות שיש בקרנות ממונפות
תשובתי לטיעון זה היא , אמת אבל גם כאן רמת חשיפה של 100 הוא שרירותי לחלוטין,
אלא כמו שכתבתי ככל שרמת החשיפה עולה כך התנודתיות גוברת (וממילא גם השחיקה)
וגם כאן כל אחד צריך לחשב את סיבולת התנודתיות שלו (אין איך לחשב)
יש כאלו שגם 100% קשה להם ויש כאלו שגם 50%
ומאידך יש כאלו שיכולים לעמוד ב 200%
בקיצור גם כאן אין הבדל מהותי בין ממונפת ללא ממונפת זה פועל יוצא של רמת חשיפה והנידון מתחיל מ 0 עד בלי גבוללסיום: כל האמור פה הוא בעיקר ברמה התיאורטית כיוון שאין קרנות עם רמות חשיפה מגוונות ומכיוון שאינני יועץ פיננסי
לא התייחסתי כלל לנושא הריבית שהיא חשובה מאוד (לצורך השגת מינוף משולם ריבית)
אשמח לתגובות בעניין זה
אין באמור משום המלצה לשום פעולה שהיא והאמור איננו ייעוץ פיננסי
מצ"ב מאמר על מחקר בעניין https://www.advisorperspectives.com/articles/2015/04/21/should-leveraged-etfs-be-held-for-long-horizons - שחיקת תנודתיות