הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@אברך-מהמרכז 'השקעה ראשונית'
יש לבטל את התרגום האוטומטי, זה משבש את המחשבון

הדרך הנכונה היא להפקיד בהוראת קבע, ולא לנסות לתזמן לא את השוק ולא את הדולר,
העליות הגדולות ביותר בשוק לא קרו לא לפני משבר ולא אחרי, הם קרו באמצע!!

מצרף מצגת שעשיתי על הדולר/שקל
pdf24_converted.pdf

חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש?

אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר.

חוב=רע
התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים..

מהו חוב?
חוב הוא תשלום על העבר
חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור.

התחייבות היא השקעה בעתיד
לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה.

מתי התחייבות הופכת לבעייתית?
לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא.

כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש:

מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק.

יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר.

יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח.

בשורה התחתונה:
השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר.
חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם.

אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?

הרבה הורים שואלים את עצמם "האם ה-200 ש"ח שאני שם בצד באמת יספיקו לחתונה?" או "כמה אני צריך להפקיד מהיום כדי שהילד יתחיל את החיים עם 100 אלף ש"ח ביד?".

כדי לענות על זה, בניתי מחשבון סמולציה חיסכון לילדים חכם שמתמקד בתכל'ס.

מה מיוחד במחשבון הזה?

עובד בשני כיוונים: אתם יכולים להזין כמה אתם מפקידים ולראות את התוצאה, או (וזה החלק החשוב) – להגדיר סכום יעד, והמחשבון יחשב לכם אוטומטית כמה אתם חייבים להפקיד כל חודש כדי להגיע אליו.

התחשבות במינוף: ניתן לבחור הוספת הלוואת שפיצר, גרייס, או בלון.

המחשבון מחשב את חישוב ריבית דריבית ביחד עם ההלוואה והשפעה של דמי ניהול.
כמו"כ מחשב ברוטו ונטו, (אחרי מס ריאלי)

אפשר להוסיף את כל הילדים ולראות את סך ההפקדה החודשית שנדרשת מהתקציב המשפחתי.

אפשרות לייצוא ל-PDF/אקסל: כדי שתוכלו לשמור את התכנון או להתייעץ עליו.

אפשרות לתובנות על נתוני ההשקעה.

יש להגדיר למטה דמי ניהול, תשואה שנתית, וצפי אינפלציה.

סמולציה חיסכון לילדים