וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר יִרְמְיָה לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מָה אֵין אַתֶּם עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה? אָמְרוּ לוֹ: אִם אָנוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּמֶּה נִתְפַּרְנֵס? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא לָהֶן צִנְצֶנֶת הַמָּן וְאוֹמֵר לָהֶם, הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר ה', הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לוֹ נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ (ירמיה ב, לא). אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה, רְאוּ מֵהֵיכָן נִתְפַּרְנְסוּ, וְאַתֶּם עִסְקוּ בַּתּוֹרָה וַאֲנִי אֲפַרְנֵס אֶתְכֶם מִזֶּה. תנחומא בשלח. רש"י בשלח.
אשרינו שזכינו
מרגש, שזכינו לתורת אמת שמאירה את דרכינו.
[אותי אישית - משום מה - מצמרר ומקפיץ], לחשוב כמה החיים האוטומטיים שלנו רחוקים מזה.
שום, אבל שום השתדלות ופעולה לא יכולה להוסיף פרוטה ותועלת מסוימת אילולי נגזר משמים.
אל תחשוב, בגלל פעולה מוצלחת או כשרון כלשהו השגתי דבר מה, אלא להיפך - בגלל שנגזר עלי שיהיה לי כך וכך, אז הקב"ה נתן לי כשרון והצלחה במעש"י.
וממילא העקרון המנחה הוא 'האם זו פעולת ההשתדלות שהקב"ה רוצה שאעשה'. אם לא זה מה שהקב"ה רוצה ממני 'אין מצב' שארויח מזה משהו,
רק להיפך, אם בן אדם התרשל במילוי חובת ההשתדלות [לפי דרגתו] אז יתכן שיפסיד ממה שנגזר לו. - אבל אין מצב שהשתדלות תוסיף על מה שנגזר!!
ולואי שנזכה לחיות עם זה.