דילוג לתוכן

האם הוצאה ח"פ של 10,000 ש"ח = ל 2 משכורת למי שמכניס 5 אל"ש כל חודש

  • המחיר האמיתי של ה"חודשיים עבודה"
    כמה פעמים שמעתם את זה?
    "אני מרוויח 5,000 ש"ח בחודש, אז 10,000 ש"ח על פאה זה בסך הכל חודשיים עבודה".
    על פניו זה נשמע הגיוני. בפועל זו אשליה יקרה.
    כי כשאתם קונים אתם לא משלמים מההכנסה הגולמית.
    אתם משלמים רק מהכסף שנשאר לכם אחרי ששילמתם על החיים עצמם.
    הנה המספרים האמיתיים:
    הכנסה: 5,000 ש"ח
    הוצאות מחיה: 4,500 ש"ח
    נשאר: 500 ש"ח בחודש.
    10,000 ÷ 500 = 20 חודשים.
    לא חודשיים.
    שנה ושמונה חודשים של חיסכון, ויתורים והדקה של כל שקל.
    הלקח
    בפעם הבאה שאתם שוקלים רכישה גדולה, אל תשאלו "כמה חודשי משכורת זה עולה?"
    שאלו: "כמה זמן ייקח לי לחסוך את זה מהכסף הפנוי?"
    זה ההבדל בין אשליה למציאות.

  • השקל שמעבר ל"פתיחת הדלת"
    בטור הקודם שברנו את האשליה המסוכנת של ה"חודשיים עבודה".
    עכשיו נגיע ישר לעיקר
    כי כאן נמצא ההבדל בין מי שרק שורד לבין מי שבאמת בונה חיים כלכליים.
    אני תמיד אומר ללקוחותי גם העסקיים וגם הפרטיים
    ברגע שסגרת את פתיחת הדלת של החודש, כל שקל נוסף הוא שלך. נקי. אמיתי. בלי מיסים סמויים של החיים.
    תיקחו את הדוגמא מהטור הקודם,
    הכנסה 5,000 ₪, הוצאות מחיה 4,500 ₪.
    עד 4,500 ₪ אתה עבדת רק כדי לא ליפול. כל השקלים האלה הם עבודה בשביל הבנק, המשכיר, החשמל ועבור יש חסד/אשר עד/רמי לוי.
    אבל מהשקל ה 4,501 זה השקל הראשון שלך. זה הכסף שיכול להתחיל לבנות לך עתיד.
    ועכשיו תעבירו את זה לעסק,
    אתה גאה במחזור של 50,000 ₪ בחודש.
    אבל אם שכירות, ארנונה, חשמל, משכורות, ספקים, פרסום וכל ההוצאות הקבועות אוכלות 48,000 ₪ =לא הרווחת כלום.
    עבדת חודש שלם רק כדי שהעסק יישאר פתוח.
    רק השקלים שמעבר ל 48,000 ₪ הם רווח נקי. רק הם נספרים באמת.
    השקל הזה, השקל שמעבר לפתיחת הדלת, הוא השקל החשוב, החזק והיקר ביותר בכל חודש.
    רוב האנשים מתמכרים למספר הגדול, להכנסה הגולמית, למחזור, ל"וואו".
    המצליחנים האמיתיים מתמקדים אך ורק בשקלים שנותרים אחרי שסגרו את הדלת.

    הלקח שכדאי לקחת הביתה,
    תדע בדיוק מהו סף פתיחת הדלת שלך.
    ואז תשנה את כל השאלות שלך,
    לא "איך אני מגדיל הכנסה?"
    אלא "איך אני מגדיל כמה שיותר את השקלים שמעבר לקו הזה?"
    כי שם ורק שם מתחיל החופש והשקט הנפשי.

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    3 פוסטים
    115 צפיות
    ש
    @דוד-גולדברג said: הבנתי שהציבור שלנו פיתח מיומנות מדהימה בלדלג על המתווכים ועל נותני השירות: אתה לא באמת חושב שאושר עד התחילו למכור טלפונים, רכבים וכו' וכו' רק בשביל הציבור החרדי, זו תופעה שכבר קיימת בכל המדינה שהציבור החרדי - חלק ממנה.
  • 14 הצבעות
    8 פוסטים
    564 צפיות
    ה
    @פלוס בדיוק בשביל זה נועד מסגרת אשראי
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    393 צפיות
    ביזנייעסב
    @דוד-גולדברג אם אינני טועה ביטוח רגיל לא מכסה מפני נזקי מלחמה מה גם שהתוספת הזו ביחס לביטוח תכולה רגיל היא זולה משמעותית
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    187 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • 2 הצבעות
    4 פוסטים
    473 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @ביזנייעס כתב בדיונים על מאמר - "איך מצליחים לחסוך?": @אבישי-ויינגולד באותו עניין פוסט שכתבתי בעבר, מקווה שתיהנו. "הגזלן הקדוש" אם בדרך כלל הורגלנו שמביאים דוגמאות מעולם המעשה לבית המדרש הפעם ננסה הפוך, במה דברים אמורים, ר' נחמן אמר פעם שעל יהודי לגזול מעיתותיו למען לימוד התורה, הכוונה שגם אם אתה עובד לפרנסתך וטרוד בעניינך תגזול פה חמש דקות פה עשר ללימוד תורה. ועל בשרי למדתי שהשיטה הזו יעילה למדי גם בתחום ההשקעות, כמעט כל שיחה שקיימתי על החשיבות בהשתדלות לחתונות הילדים כבר מקטנותם, הגיעה היכנשהוא לטיעון הבא "אני בקושי גומר את החודש, אז מאיפה שאני יתחיל להשקיע?" ואני חושב שזו טענה מוצדקת לחלוטין. אז מה עושים? פשוט מאוד גוזלים! טוב לא שאני מעודד פשיעה, אבל כן פשוט מתחילים לגזול מעצמכם! כן, ובנימה אישית, בבוקר בהיר אחד כשרפרפתי על חיובי האשראי גיליתי שהסכום ששילמתי בתשלומים על טיפול שיניים הגיע לסיומו והחודש התשלום האחרון ירד לי, במחשבה ראשונה אמרתי לעצמי יופי עוד סכום לחודשי, ואז הבנתי הסכום הזה הוא לא באמת משמעותי, הסתדרתי בלעדיו מצוין בתקופה האחרונה, ובמקום לבזבז אותו בלי שאשים לב פשוט כדאי לי להפנות אותו להשקעה. ואכן מאז יש לי הוראת קבע, כשמעת לעת אני מוסיף חלקיקים לחסכון שלי. אז עצתי אליכם, תגזלו מעצמכם לעצמכם, ממתנה שקיבלתם, מחיוב בתשלומים שנגמר, מהכנסה נוספת, עכשיו לא תשימו לב אבל כשתפגשו את המחותנים בעז"ה, תודו לעצמכם על כך. תודה רבה @ביזנייעס ! אשתמש בזה בעז''ה בהרצאותיי בזכותך!