הפורום הכלכלי החרדי הראשון

אני אחלוק כאן על רבים מהכותבים לדעתי הקב"ה ברא את העולם באופן כזה שזה מוסיף ומשתכלל כל הזמן עד ימות המשיח! שאז כבר כותב הרמב"ם שככרות לחם יגדלו על העצים (זה בעצם גמרא אבל יש קושיא על הרמב"ם בקיצור לא נאריך...) ומפרשים רבים שהכוונה שיהיה כל כך קל וכו וזה מליצה וזה בעצם מה שמדברים על הכנסה מובטחת ודוק ולא יהיה רק לדרוש את ה' וללמוד. ובפרט שהזוהר הק' כבר כותב שמשנת ששת אלפים 600 יפתחו שערי החכמה וכו'. ויש לי עוד הרבה להאריך על זה אולי אכתוב מאמר על כך

@יהודי-גאה said:

אבל צריך לציין שהוא יועץ פנסיוני עם רשיון.
מה שאין ליוסלה מינצברג לאהרון זלץ לסננרס לרב לבקוביץ ועוד הרבה אנשים שבאמת באים לעשות טוב,
אבל אין להם רשיון יעוץ השקעות או יעוץ פנסיוני.
וזה הבדל גדול....

לפעמים זה דוקא הפוך! יש אחד שצריך פרנסה ומשום מה להיות סוכן ביטוח התאים לו, אז הוא הלך ללמוד. מה שאין כל האנשים שציינת הם אני שוק ההון בכל נשמתם והם חיים מזה ועוקבים האמנם באופן עצמאי אבל זה מעלה כי הם לומדים כל הזמן! כי הסוכן הוא סיים ללמוד את חוק לימודו קיבל תעודה לאו בהכרח שהוא כל כך חי בזה. (וזה הסיבה שיש סוכנים שאומרים לך שטיות ממש שכל בי בי רב דחד יומא יודע שלא כך)
אגב ספציפי ליוסלה מינצברג בפודקאס שלו 'הבורסה' פרק6 עם רפאל וואהל הם מדברים תוך כדי הדברים בדיוק על כך (בעקיפין) ואיך זה בארה"ב מול ישראל מומלץ

@יהודי-גאה said:

כבר איבדתי ראש לקרוא את כל הטענות מכל הכיוונים,
ובאמת אין לי דעה אישית בנושא.
רק רציתי לצרף מסמך שקיבלתי אתמול מיועץ פנסיוני בשם משה וינטרוב,
הוא מסביר למה צריך יעוץ בפנסיה וכדו', וכמה מהטענות נראות לי די זהות לטענות של הרב טופורוביץ.
טעיתי? תתקנו אותי!!!

הוא דיבר בכנס של יד שמשון בתקופת המכסים של טראמפ ודיבר נגד באופן חריף. עוד לא קראתי את המאמר הלא אבל רק מהסיום שבו הוא טוען שבשנה האחרונה מסלולי הלכה בארץ עשו כ14 אחוז עם הרבה פחות סיכון. זה מופרך מייד כי לא מסתכלים על שנה ספציפית כלל

@משקיע-זהיר-מידי said:

אני רואה שאף אחד לא התייחס לזה שהמשפט הראשון שלך מוכיח שהבינה מברברת
איזה דמיונות, אתה יודע כמה כסף החברות מוציאות על שבבים? (זה כל הרווחים של אנבידיה).
ההוצאות של מיקרוסופט על AI היום הם דימיוניות "שבעת המופלאות" מוציאים עד 60% מהכסף הזמין שלהם על השקעות Ai סכומים של עד 700 מיליארד דולר בשנת 2026

קודם כל אתה מדבר רק על ממש השנים האחרונות עם מהפכת הAI אבל כל העליות עד עכשיו אכן באו עם שולי רווח אדירים ועל זה הוא מדבר. וכן עכשיו עם הAI אז קודם כל אנבידיה עצמה מרווחה המון מהאפקט הזה. וכן כל העליות זה עכשיו בקניה הראשונית וחברות שיש להם כבר שבבים כמו 'גוגל קלוד' מרויחות המון מההשכרה שלהן

אני לא מבין למה הבנתם מהמאמר שזה בעד הרב טופורוביץ???

@הקול-השפוי said:

AI????????

היה צריך להיות ובועת AI אבל זה התבלבל עם הPDF

בעקבות הפודקאס מבית 'יד שמשון' ורבים שיכולים לעשות מעשים פזיזים מתוך פחד עשיתי מחקר עומק בעזרת מודלי טופ של AI על למעלה מ150 מקורות ודירוג של למעלה מ12000 דעות אנליסטים

מחקר S&P 500_ דעות מומחים, ובועת הAI.pdf

@יושב-בגנים said:

כל שאר נראה כיצירת ערפל, בשביל לגרום לאנשים להמשיך להפקיד בגמחי"ם...

יש לגמ''ח יד שמשון ניסיון בזה.. גם בכנס של ניסן באחת השנים האחרונות אחרי שהתופעה תפסה תואצה (אחרי ששנה לפני כן הם בעצמם הביאו את נחום ברוק שדדיבר על זה בכנס אבל כנראה שהגולם קם על יוצרו..) שהם הביאו איזה יועץ פנסיוני שדיבר בחריפות נגד. מובן שיש לבעלי הגמחים פחד אמיתי אבל למה שלא ילמדו מכל שאר הגמחים שררכבו על הגל והתחילו להציע מסלולים משולבים וכו?

@איש-בנימין הוא הסביר יפה הפודקאס הזה בא עם טענות לוגיות נגד הקביעה של הפאסיביות ויש לכל טענה לוגית תשובה לוגית מלאה! שזאת אומרת שדחו את כל הקושיית על השיטה הפאסיבית ואין הבדל שעושה נפק''מ בין כל שנות הסטיטיקה.

@איש-בנימין said:

Spoiler

(נקודה למדנית מדי בשביל AI....)

הוא לא נשאר חייב...
הטענות שהעלה המקשה בפורום הן אכן חדות, אינטליגנטיות ונוגעות בשורש הפילוסופי והכלכלי של השקעות. הוא בעצם מציב פה "מלכודת לוגית": אם אתם חסידי מדדים שמאמינים רק לגרף עיוור, אל תתחילו להסביר לי "סברות" למה הפעם הגרף צודק למרות שהוא נראה כמו בועה.

בוא נפרק את הטענות שלו אחת לאחת, בשפה מקצועית אבל בגובה העיניים, ונוכיח שה"סברות" אינן סותרות את הגרף – הן פשוט המספרים שמרכיבים אותו.

1. טענת ה"זנב שמקשקש בכלב" (האקטיביים נגררים אחרי הפסיביים)
   טענת המקשה: "הבועה כרגע עובדת. האקטיביים נגררים אחרי הפסיביים וקונים מניות כי הם יודעים שיהיה להם ביקוש. זה מטוס ללא טייס שהאקטיביים טסים אחריו."

המענה המקצועי: הטענה הזו מתעלמת ממושג יסוד בכלכלה שנקרא "גילוי מחיר" (Price Discovery).
כדי שהטענה של המקשה תהיה נכונה, צריכה להתקיים הנחה שכל הכסף החכם בעולם (קרנות גידור, בנקי השקעות) פשוט החליט "להיכנע" ולקנות מניות מנופחות רק בגלל שקרנות הפנסיה קונות אותן. אבל שוק ההון לא עובד ככה, בגלל מנגנון המכירה בחסר (Short Selling) והארביטראז' (Arbitrage).

הסבר המונחים: אם "המטוס ללא טייס" (הכסף הפסיבי) מנפח מניה כמו אנבידיה או אפל למחיר שאין לו שום קשר למציאות, נוצר "ארביטראז'" – עיוות במחיר. משקיעים אקטיביים מקצועיים "חיים" על העיוותים האלה. הם יבצעו "שורט" (יהמרו נגד המניה) בסכומי עתק, וירוויחו מיליארדים כשהבועה תתפוצץ.

העובדה בשטח: הסיבה שהאקטיביים קונים את החברות הגדולות היא לא בגלל "שהפסיביים קונים", אלא בגלל הפונדמנטלס (Fundamentals - נתוני הבסיס של החברה). כשאנבידיה מדווחת על עלייה של 265% בהכנסות, האקטיביים קונים כי יש שם מזומן אמיתי שנכנס לקופה, לא בגלל שקרן סל פסיבית עיוורת הזרימה כסף. הטייסים האקטיביים לא טסים עיוורים אחרי המטוס – הם בודקים לו את המנוע (הדוחות הכספיים) בכל רבעון.

2. טענת ה"סברות מול נתונים יבשים" (הנקודה הלמדנית)
   טענת המקשה: "שכנעתם אותנו להשקיע במדד בגלל הנתונים היבשים והגרף... עכשיו, כשמישהו אומר שאולי אנחנו לפני משבר, אתם עונים עם 'סברות' (פדרל ריזרב, חברות טכנולוגיה). אז תודו שהגרף כבר לא רלוונטי!"

המענה המקצועי:
כאן נמצא הכשל הלוגי העמוק ביותר של המקשה.
הגרף ההיסטורי של ה-S&P 500 (שעולה כבר 100 שנה) הוא לא ציור של קו עולה שמנותק מהמציאות. הגרף הזה הוא ייצוג חזותי של נתון אחד בלבד: צמיחת הרווח למניה (EPS Growth - Earnings Per Share) של הכלכלה האמריקאית.

הסבר המונח: כשחסידי המדד אומרים "חברות טכנולוגיה מייצרות יותר מזומנים מחברות פלדה", זו אינה "סברא" (תיאוריה או ניחוש). זהו נתון אמפירי יבש. הגרף ממשיך לעלות כי החברות שמככבות בו היום מרוויחות הרבה יותר כסף מהחברות שכיכבו בו ב-1990.

מי כאן ממציא סברות? למעשה, זה בדיוק הפוך! חסיד ההשקעה הפסיבית אומר: "אני לא מתעסק בסברות. אני שם כסף על ה-500 החברות הגדולות ביותר. הנתונים מראים שהיצרנות האנושית עולה ולכן הגרף עולה". מי שמשתמש ב"סברות" הוא דווקא המבקר! הוא זה שמביא "סברא" שההשקעה הפסיבית שברה את השוק, הוא זה שמביא "סברא" שהריכוזיות מסוכנת, והוא זה שמביא "סברא" שהפעם "זה שונה".

הגרף רלוונטי מתמיד, כי המנגנון שמניע אותו – מנגנון הסינון העצמי (Self-Cleansing Mechanism) – עדיין עובד. אם מחר טכנולוגיית ה-AI תקרוס, חברות הטכנולוגיה ייפלו, המחיר שלהן יירד, והן פשוט יוחלפו במדד על ידי חברות תרופות או בנקים. הגרף ייפגע בטווח הקצר, ויתקן בטווח הארוך, בדיוק כפי שעשה תמיד.

3. שאלת "חובת ההוכחה"
   טענת המקשה: "השאלה האם זה יכול להמשיך לנצח... אני לא יודע. אתה לא יודע. חובת ההוכחה מוטלת על מי שטוען שבוודאי זה טוב."

המענה המקצועי:
בעולם הסטטיסטיקה והפיננסים, חובת ההוכחה לעולם אינה מוטלת על מי שנשען על נתונים של למעלה מ-100 שנות מדידה (Empirical Evidence).

יש לנו נתונים מתועדים של עשרות משברים: מלחמות עולם, משבר הנפט, אינפלציה דו-ספרתית בשנות ה-70, התפוצצות בועת האינטרנט (2000), וקריסת מערכת הבנקאות (2008).

ההנחה ש"השוק בסופו של דבר מתקן וצומח" היא הנחת העבודה הבסיסית (The Default Hypothesis) של הכלכלה המודרנית, כי היא מבוססת על הגידול באוכלוסייה, בחדשנות ובאשראי.

המונח המקצועי - Mean Reversion (חזרה לממוצע): ההיסטוריה מוכיחה שגם כשהשוק סוטה מאוד למעלה (בועה) או למטה (שפל), הוא חוזר בסוף למגמת הצמיחה הממוצעת שלו. מי שטוען שהפעם המנגנון "נשבר" בגלל עודף כסף פסיבי (תופעה שנקראת בשפה המקצועית Inelastic Market Hypothesis – השערת השוק הקשיח), עליו חובת ההוכחה להראות שכללי הכלכלה הקפיטליסטית פסקו מלעבוד. עד כה, נביאי הזעם של "הפעם זה שונה" הפסידו בכל עשור מחדש.

השורה התחתונה למקשה:
אנחנו לא מתעלמים מהגרף ועוברים לסברות. אנחנו פשוט מסבירים למה הגרף נראה ככה.
אם אתה מודה ש"אין טענה שעכשיו המדד לא מרוויח יפה", ואתה רק מזהיר מפני "קריסה עתידית" שאתה מודה ש"אינך יודע" מתי תקרה – אתה בעצם מציע לעסוק בתזמון שוק (Market Timing). ופה הנתונים היבשים, לא הסברות, זועקים באופן חד משמעי: מתוך כל אלו שניסו לצאת מהשוק ולחכות ל"קריסה", 95% הפסידו הון עצום ביחס לאלו שפשוט סתמו את האף, כיבו את החדשות, והמשיכו לתת לגרף לעשות את שלו.||ספויילר||

יצויין שזה לא שאילתה פשוטה ששאלתי בצאט, זה סיכומים של תוצאות מחקר מקיף על מקורות במגוון כלי AI

@איש-בנימין said:

לא רציני.

מאד רציני תעיין ותראה! דברים כדרבנות!!!

מענה ממוקד לכל הטענות +2 דוחות שמסכמות את הטענות בונוס! מצגת. המיטב של AI
סיכום הטענות ופירוקן+דוחות ומצגת
הטענות הכלליות ומענים: הטענה הראשונה גורסת כי מכפילי הרווח (PE) בשיא ולכן זו בועה. התשובה המנצחת היא שהשוואה למכפילים של 1929 או 2008 היא "השוואת תפוחים למכוניות". הכלכלה כיום מתבססת על נכסים בלתי מוחשיים; בעוד שב-1929 החברות הגדולות היו חברות פלדה ורכבות עם הוצאות עתק על ציוד, היום חברות כמו גוגל, אנבידיה או מיקרוסופט מוכרות תוכנה ודאטה עם שולי רווח אדירים והוצאות ייצור אפסיות, ולכן חברות כאלו ראויות למכפיל גבוה יותר כי פוטנציאל הצמיחה שלהן כמעט אינסופי. כמו כן, מכפיל רווח הוא תמונת ראי של הריבית, ובעולם שבו הריבית הריאלית עדיין נמוכה יחסית להיסטוריה, המניות הן הנכס היחיד שמייצר תשואה עודפת.

הטענה השנייה היא שהריכוזיות גבוהה מדי (10 חברות הן 40% מהמדד). התשובה המנצחת היא שהריכוזיות היא לא "באג" אלא הפיצ'ר הכי חזק של המדד. ה-S&P 500 הוא מדד של "הישרדות הכשירים ביותר", ואם חברות יפסיקו להרוויח או שהטכנולוגיה שלהן תתיישן, המשקל שלהן במדד יירד באופן אוטומטי. הריכוזיות משקפת רווחיות ריאלית – החברות הללו הן באמת הכי רווחיות בהיסטוריה האנושית והן מכונות לייצור מזומנים, בניגוד ל"בועה" של הבטחות כמו בשנת 2000.

הטענה השלישית טוענת שהשוק הפסיבי הפך ל"מטוס ללא טייס" ללא קובעי מחיר. התשובה המנצחת היא שכל עוד יש דולר אחד שנסחר באופן אקטיבי, יש קביעת מחיר. למרות שהקרנות הפסיביות מחזיקות הרבה כסף, רוב המסחר היומי (כ-90%) עדיין מתבצע על ידי גופים אקטיביים, אלגוריתמים וסוחרים מקצועיים, והם אלו שקובעים את המחיר בכל שנייה. אם השוק היה הופך ללא יעיל, המשקיעים האקטיביים היו אמורים להכות את המדד בקלות, אך רוב מנהלי ההשקעות האקטיביים עדיין מפגרים אחרי ה-S&P 500.

הטענה הרביעית משווה את המצב הנוכחי למפולת 1929. התשובה המנצחת היא שב-1929 לא היה פדרל ריזרב (Fed) מודרני, לא היה ביטוח פיקדונות (FDIC), ולא הייתה רשת ביטחון כלכלית. הבנקים המרכזיים היום יודעים להזרים נזילות לשוק ברגעי משבר (כפי שראינו בקורונה וב-2008). כמו כן, התמדה היא המפתח: גם מי שהשקיע בשיא של 1929, אם הוא פשוט לא מכר והמשיך להשקיע, בסוף הרוויח הון, והבעיה היא בפסיכולוגיה של המשקיע.

הטענה החמישית היא שאברכים יפסידו את כספם כי ימכרו בפאניקה. התשובה המנצחת היא שזו טענה נגד התנהגות, לא נגד השקעה. התשובה הנכונה היא לנהל סיכונים על ידי החזקת כסף מזומן בצד ל-6-12 חודשים ("קרן חירום") כדי שלא יהיה צורך לגעת במניות כשהשוק למטה. במקום להפחיד את הציבור, צריך ללמד אותו איך להחזיק חזק בירידות, שכן הסיכון הכי גדול הוא לא להיות בשוק ולהחמיץ את ימי העליות הגדולים ביותר שבאים תמיד אחרי המפולות.

סיכום כללי: "זמן בשוק" (Time in the market) תמיד מנצח את "תזמון השוק" (Timing the market). הניסיון לצאת עכשיו ולחכות למפולת הוא הימור מסוכן – ייתכן שהשוק יעלה עוד 50% לפני שירד ב-20%, ומי שיצא עכשיו יישאר מאחור עם כסף שנשחק באינפלציה.

מענה פרטני וממוקד לטענות המקצועיות: כדי לענות לטענות של הרב טופורוביץ' ברמה המקצועית והטכנית ביותר, צריך להיכנס לעומקן של נוסחאות הערכת השווי ולהבין מדוע המדדים שהוא מציג ("מכפיל רווח", "מדד באפט") הם לעיתים קרובות מטעים בעולם הכלכלי של 2026.

1. טענת מכפיל הרווח (P/E) וה-CAPE: הטענה היא שהמכפיל עומד על 29 או 40 (במדד שילר), וזה גבוה היסטורית. המענה המקצועי הוא שמכפיל רווח הוא תמיד פונקציה של הריבית במשק. בנוסחת היוון תזרימי מזומנים (DCF), הרווח העתידי מחולק בריבית, וככל שהריבית נמוכה יותר (והריבית הריאלית בעשור האחרון נמוכה משמעותית מזו של שנות ה-80 או ה-90), המכפיל חייב להיות גבוה יותר מתמטית. כמו כן, המדד ב-1929 או ב-1980 הורכב מחברות תעשייה כבדה שדורשות השקעות עתק בציוד ולכן המכפיל שלהן נמוך. היום, ה-S&P 500 נשלט על ידי חברות טכנולוגיה (Asset-Light) עם שולי רווח של 30%-40%, וחברה שצומחת ב-20% בשנה ברווח נקי ראויה למכפיל 30 הרבה יותר מחברת פלדה שצומחת ב-2%.

2. טענת "מדד באפט" (שווי שוק מול תוצר - GDP): הטענה היא ששווי הבורסה הוא 230% מהתוצר האמריקאי, וזה שיא מסוכן. המענה המקצועי הוא שזו השוואה של "תפוחים לברגים". ה-GDP האמריקאי מודד ייצור בתוך ארה"ב, בעוד שחברות ה-S&P 500 מייצרות כמעט 50% מההכנסות שלהן מחוץ לארה"ב, ולכן אין היגיון כלכלי להשוות את השווי הגלובלי שלהן רק לתוצר המקומי של ארה"ב. בנוסף, חלקן של הרווחים התאגידיים מתוך התוצר עלה דרמטית בזכות אוטומציה וגלובליזציה, ואם החברות מרוויחות יותר מכל דולר של תוצר, השווי שלהן ביחס לתוצר חייב לעלות.

3. טענת הריכוזיות (Concentration Risk): הטענה היא ש-10 חברות הן 40% מהמדד, וזה יוצר סיכון עצום. המענה המקצועי הוא שהריכוזיות היא תוצאה של "כלכלת רשת" (Network Effects), שבה המנצח לוקח הכל. בעולם דיגיטלי, חברה כמו מיקרוסופט או גוגל שולטת בשוק ללא תחרות אמיתית, והריכוזיות משקפת את המציאות העסקית שבה הכוח נצבר אצל המנצחות הגדולות. מדד ה-S&P 500 הוא מדד מבוסס שווי שוק, וזהו מנגנון סינון אוטומטי אשר נותן משקל גבוה לחברות שהשוק מאמין בהן. ברגע שחברה נחלשת, היא נדחקת למטה ומשקלה יורד (כפי שקרה ל-Intel או ל-IBM).

4. טענת "מטוס ללא טייס" (אובדן קביעת המחיר): הטענה היא שההשקעה הפסיבית מנפחת מחירים ללא קשר לערך הכלכלי כי הכל קנייה אוטומטית. המענה המקצועי הוא שהמחיר נקבע ב"שוליים" (At the margin). גם אם 50% מהנכסים הם פסיביים, ה-50% האקטיביים הם אלו שמבצעים את רוב נפח המסחר היומי. אם מניות המדד היו באמת "יקרות מדי" בצורה לא הגיונית, כל קרן גידור בעולם הייתה עושה "שורט" על המדד וקונה מניות מחוץ למדד. העובדה שהאקטיביים עדיין מפסידים למדד מוכיחה שהמחיר שהמדד משקף הוא כנראה המחיר הנכון ביותר.

5. ההשוואה ל-1929 ולבועת הדוט-קום (2000): הטענה היא שאנחנו באותו מצב לפני התרסקות. המענה המקצועי הוא שההבדל הוא בתזרים המזומנים (Cash Flow). בועת 2000 התאפיינה בכך שחברות נסחרו במכפילים מטורפים בלי שהיה להן דולר אחד של רווח. היום (2026), ענקיות הטכנולוגיה הן החברות הכי רווחיות בהיסטוריה, ומחזיקות מאות מיליארדי דולרים במזומן בקופה. הצמיחה של חברות כמו אנבידיה מבוססת רווח, לא מבוססת אוויר.

שורת המחץ וסיכום טכני: מי שבורח לאג"ח ממשלתיות בגלל "פחד ממפולת" מבצע פעולה של תזמון שוק (Market Timing). מחקרים מוכיחים שוב ושוב שמשקיעים שמנסים לצאת לפני המפולת, בדרך כלל מפסידים את הזינוקים הכי גדולים שקורים רגע לפני או רגע אחרי, ובסוף חוזרים לשוק במחיר גבוה יותר מזה שיצאו בו. הטענות של הרב טופורוביץ' נשענות על מודלים של "העולם הישן". בעולם החדש של אינטליגנציה מלאכותית, שולי רווח גבוהים וריביות נמוכות היסטורית, המדדים שהוא מציג פשוט לא רלוונטיים באותה צורה.
דו_ח אנליזה ומענה_ השקעה פסיבית במדד ה-S&P 500 – ניתוח הטענות וההפרכות הכלכליות.pdf
דוח מסכם_ סיכוני ההשקעה הפסיבית במדד ה-S&P 500 בעת הזאת – טענות הרב דוד טופורוביץ.pdf
מצגת
יש לי איזה תקלה כרגע אעלה ב''ה מאוחר יותר חבל זה ממש יפה

האם מישהו כאן חבר בקורס?
והאם זה לא אותו תוכן בדיוק מהמיני קורס של אבנר סטפק שהיה בירושלים ובב''ב? (כי מהתוכן ענינים שאיצה אמר זה היה ממש אותו דבר)

@עומק-הסיכוי כי יוטוב חסום לי

אני רוצה להורדה

@עומק-הסיכוי האם אפשר קישור לדרייב?

@דוד-בן-זיקרי כתב בעל האסטרטגיה של איראן ואיך כל זה קשור לכלכלה והשקעות:

אני לא חושב שהוא המיירט המשמעותי , זה בעיקר קלע דוד , כיפת ברזל , וחץ .
מעבר לזה שהעלות של לשלוח מאות מטוסים לאיראן נורא יקרה .

הרבה יותר זול לשלוח פצצה שהוא רק חומר נפץ בלבד (ולפעמים אמצעים לדיוק וכו) מאשר לשלוח טיל בליסטי שרובו זה המנוע

@המוצלח כתב בקורסים של הרב לבקוביץ מתשואה כהלכה, שווה את העלות?:

מישהו שהיה בקורס טען בקו אור עולם שהקורס לא הוסיף לו כלום וגם אני חושב ככה שמי שאוהב את התחום ובגלל זה קרא על הנושא המון יודע אפילו ברמה גבוהה יותר מהמנטורים שם
אפשר דרך ספרים שיש בכל ספריה עירונית ממוצעת וכן באתרים כגון אינסיידרס https://www.insiders.co.il/ להבין מלא בהשקעות פסיביות אקטיביות ומסחר כולל קריאת דוחות כספיים של חברות
כמובן שמי שרוצה רק לדעת מה לעשות וכן למישהו שידחוף אותו לעשות שיירשם לקורס

שימו לב שאינסיידרס מדבר בעיקר על מסחר ויש להיזהר בזה

מבלי לחלוק על עצם הדברים שאין לי מושג כי לא השתתפתי בקורס (מהתלבטות האם יש להם מה להוסיף לי) עדיין חשוב להבהיר שיש כאילו המתלהבים ממרצים ואתרים עם המון ידע על ניתוח טכני ופונדמנטלי עם המון מילים מפציצות סווינג נוסטרו ועוד ים של אסטרטגיות 'מוכחות' לרווח במסחר וכו
ואחכ שישאלו עז למומחים הידועים בתחום שלא ידעו כי פשוט דוגלים בהשקעה פאסיבית, הם יחשבו שה'מומחים' האחרים שמים אותם בכיס

@ia90990 כתב בNET מערכת לניהול הוצאות והכנסות:

גם אני יודע לקרוא את מה שהוא כתב בדף הראשי השאלה האם יש פה סיכון מסוים לחשיפה של אשראי בנק וכו'..?
או אפ' נתונים אישיים שיכולים לפגוע

אם לא מזינים מספר אשראי מאיפה שידע?