דילוג לתוכן

האשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו

  • נשבר למישהו מכונת הכביסה.
    זה עולה 2000 ש"ח ואין לו כרגע
    הוא יכול לקנות את זה ב 20 תשלומים של 100 ש"ח.
    יש לו אפשרות להוציא 100 ש"ח נוספים בחודש .
    מה הבעיה?

  • נשבר למישהו מכונת הכביסה.
    זה עולה 2000 ש"ח ואין לו כרגע
    הוא יכול לקנות את זה ב 20 תשלומים של 100 ש"ח.
    יש לו אפשרות להוציא 100 ש"ח נוספים בחודש .
    מה הבעיה?

    הבעיה היא שבעוד בהוצאה אחת של 2000 ש"ח הוא מודע היטב, מצמצם פה ומהדק שם כדי להצליח לכסות את זה,
    אם הוא יעשה סדרת עסקאות בתשלומים הוא יגיע לאט לאט להוצאה של 2000 ש"ח בחודש במצטבר, וגם בזה הוא לא יכול לעמוד כמובן.

    להבנתי אין הכוונה לדברים שיקנו בכל מקרה ובאמת אין דרך לממן אותם כרגע, אלא לאשליה שפיזור לתשלומים הופך הוצאה שהוא לא היה מוציא אותה בהתחשב במצב הכללי - למשהו שאפשר לעמוד בו כי הוא מחולק.
    כי האשליה הזאת תגרום לעוד הוצאות כאלו שיצטברו בחזרה למרות הפיזור למשהו שאי אפשר לעמוד בו.

  • @דוד-גולדברג אתה מעלה נקודה חשובה
    אבל אני חושב שבשימוש מושכל יש מקום גם לתשלומים

    גם את תוכנית גוטפלוס נותנים לשלם בתשלומים..;)

    הכלל שלי קודם כל איזה סוג הוצאה זו אין חולק שקנייה בסופר אין שום הצדקה לשלם בתשלומים כי מה שיקרה אחרי כמה חודשיים של גלגול תשלומים שפשוט נשלם יותר כל חודש על מחיה רק בגלל חודש אחד שדחינו את התשלום

    אבל שמדברים על הוצאות שנתיות או הוצאות חריגות שמשום מה לא לקחנו בחשבון יש מקום לחלק את לתשלומים כמובן לא בהפרזה אלא בצורה מושכלת

    לדוגמא זוג מחליט שהם צריכים להתחדש בספה חדשה
    אם הצליחו לחסוך 500 ש"ח כל חודש מהשוטף בחודשים האחרונים
    אז הגיוני מאוד לשלם את יתרת הסכום בתשלומים של 500 לחודשים הקרובים
    אבל אם אין להם שקל מיותר בחודשים האחרונים בחשבון אין הגיון שבחודשים הבאים פתאום יהיה להם אפשרות לשלם עוד 500 ש"ח בחודש

    כמובן שלמי שבונה תקציב מסודר ולוקח בחשבון את כל ההוצאות העתידיות והפחות צפויות זה יותר פשוט

  • השימוש בתשלומים הוא דבר ממכר, וכל התמכרות מתחילה בקטן.

    עבור מוצר חשמלי גדול כמו מכונת כביסה, מקרר וכדומה, ניתן לראות את התשלומים כשכירות (דמי שימוש חודשיים עבור המקרר, לדוגמא).

    אבל שיטה זו ממכרת, כי המוח שלנו קולט שאפשר להשתמש בתשלומים גם עבור דברים שהם חצי מותרות.

    לדוגמא: ספה, כיסא מנהלים, שואב שוטף, .......,........או מוצר שהוא חובה, רק שהשדרוג שלו הוא המותרות. והשדרוג יכול לקרות בלי שנרגיש, כי פחות מרגישים את הפרש המחירים כאשר יש פריסה רחבה של תשלומים.

    הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי).

    אבל אני שומע אברכים שאומרים: 'מה אעשה כשיישבר לי המקרר, או כשתהיה הוצאה בלתי מתוכננת אחרת? מה אתה רוצה שאתקע?'

    תשובה: מה פתאום! זה לא סוד שמקררים נשברים ויש הוצאות בלתי מתוכננות, ולכן צריך לבנות את התקציב החודשי ולהניח בצד כסף עבור סעיף זה.

    במקרה שמגיעים למצב של תשלומים עבור קניות בסופר, צריך לעצור, להתיישב/להתייעץ ולחשב מסלול מחדש.

    כפי שהרב
    @בוטח-בה כתב

    הכלל שלי קודם כל איזה סוג הוצאה זו אין חולק שקנייה בסופר אין שום הצדקה לשלם בתשלומים כי מה שיקרה אחרי כמה חודשיים של גלגול תשלומים שפשוט נשלם יותר כל חודש על מחיה רק בגלל חודש אחד שדחינו את התשלום

    שמעתי הרצאה ואני לא זוכר כרגע מי היה המרצה, שסיפר על עצמו שהוא השכיר בית לרוסים.

    הוא ידע שהם משלמים כל תחילת חודש במזומן.

    הם אמרו לו חודש אחד שיגיע לקחת את התשלום יותר מוקדם מהרגיל כי הם טסים לטיול בחו"ל.

    לאחר כמה ימים הם התקשרו להודיע לו שהם ביטלו את הטיסה ושיגיע בתאריך הרגיל לגבות את התשלום.

    סקרנות אחזה בו, והוא שאל אותם מה הסיבה לביטול הטיול.

    השוכר סיפר לו שהם שמרו כסף בצד בשביל הטיול, וכשהצטבר סכום, הגיע הזמן לטיול.

    לאחר ההזמנה, הייתה להם הוצאה רפואית בלתי מתוכננת (עבור החתול שלהם), ולכן נאלצו לדחות את הטיול עד שיצברו מספיק כסף בשביל הטיול.

    וזהו ההבדל הקטן בין תשלום במזומן לתשלום בכרטיסי אשראי, מסגרות אשראי והיכולת שלא לקחת הלוואות.

  • השימוש בתשלומים הוא דבר ממכר, וכל התמכרות מתחילה בקטן.

    עבור מוצר חשמלי גדול כמו מכונת כביסה, מקרר וכדומה, ניתן לראות את התשלומים כשכירות (דמי שימוש חודשיים עבור המקרר, לדוגמא).

    אבל שיטה זו ממכרת, כי המוח שלנו קולט שאפשר להשתמש בתשלומים גם עבור דברים שהם חצי מותרות.

    לדוגמא: ספה, כיסא מנהלים, שואב שוטף, .......,........או מוצר שהוא חובה, רק שהשדרוג שלו הוא המותרות. והשדרוג יכול לקרות בלי שנרגיש, כי פחות מרגישים את הפרש המחירים כאשר יש פריסה רחבה של תשלומים.

    הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי).

    אבל אני שומע אברכים שאומרים: 'מה אעשה כשיישבר לי המקרר, או כשתהיה הוצאה בלתי מתוכננת אחרת? מה אתה רוצה שאתקע?'

    תשובה: מה פתאום! זה לא סוד שמקררים נשברים ויש הוצאות בלתי מתוכננות, ולכן צריך לבנות את התקציב החודשי ולהניח בצד כסף עבור סעיף זה.

    במקרה שמגיעים למצב של תשלומים עבור קניות בסופר, צריך לעצור, להתיישב/להתייעץ ולחשב מסלול מחדש.

    כפי שהרב
    @בוטח-בה כתב

    הכלל שלי קודם כל איזה סוג הוצאה זו אין חולק שקנייה בסופר אין שום הצדקה לשלם בתשלומים כי מה שיקרה אחרי כמה חודשיים של גלגול תשלומים שפשוט נשלם יותר כל חודש על מחיה רק בגלל חודש אחד שדחינו את התשלום

    שמעתי הרצאה ואני לא זוכר כרגע מי היה המרצה, שסיפר על עצמו שהוא השכיר בית לרוסים.

    הוא ידע שהם משלמים כל תחילת חודש במזומן.

    הם אמרו לו חודש אחד שיגיע לקחת את התשלום יותר מוקדם מהרגיל כי הם טסים לטיול בחו"ל.

    לאחר כמה ימים הם התקשרו להודיע לו שהם ביטלו את הטיסה ושיגיע בתאריך הרגיל לגבות את התשלום.

    סקרנות אחזה בו, והוא שאל אותם מה הסיבה לביטול הטיול.

    השוכר סיפר לו שהם שמרו כסף בצד בשביל הטיול, וכשהצטבר סכום, הגיע הזמן לטיול.

    לאחר ההזמנה, הייתה להם הוצאה רפואית בלתי מתוכננת (עבור החתול שלהם), ולכן נאלצו לדחות את הטיול עד שיצברו מספיק כסף בשביל הטיול.

    וזהו ההבדל הקטן בין תשלום במזומן לתשלום בכרטיסי אשראי, מסגרות אשראי והיכולת שלא לקחת הלוואות.

    @איציק-התותח כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו:

    הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי)

    היום כל אחד כמעט צריך להחזיק כרטיס עם מסגרת אשראי
    כי יש הרבה גופים שלא מקבלים הו"ק בנקאית אלא רק אשראי (חברות פלאפון לדוג')

    @איציק-התותח כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו:

    תשובה: מה פתאום! זה לא סוד שמקררים נשברים ויש הוצאות בלתי מתוכננות, ולכן צריך לבנות את התקציב החודשי ולהניח בצד כסף עבור סעיף זה.

    אני לא חושב שכל משפחה חייבת להחזיק קרן חירום לכלל ההוצאות החריגות יכול להיות שזה טוב אבל זה קצת התנהגות קיצונית
    זה בסדר והגיוני שיש הוצאות חריגות שחלק מהסכום משולם בתשלומים
    בטח שמדובר בהוצאות שנתיות של קורס לימודים/ חופשי שנתי /הוצאות של עסק וכדו' כמובן שבצורה מושכלת ובהתחשבות בתקציב כולל

  • @איציק-התותח כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו:

    הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי)

    היום כל אחד כמעט צריך להחזיק כרטיס עם מסגרת אשראי
    כי יש הרבה גופים שלא מקבלים הו"ק בנקאית אלא רק אשראי (חברות פלאפון לדוג')

    @איציק-התותח כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו:

    תשובה: מה פתאום! זה לא סוד שמקררים נשברים ויש הוצאות בלתי מתוכננות, ולכן צריך לבנות את התקציב החודשי ולהניח בצד כסף עבור סעיף זה.

    אני לא חושב שכל משפחה חייבת להחזיק קרן חירום לכלל ההוצאות החריגות יכול להיות שזה טוב אבל זה קצת התנהגות קיצונית
    זה בסדר והגיוני שיש הוצאות חריגות שחלק מהסכום משולם בתשלומים
    בטח שמדובר בהוצאות שנתיות של קורס לימודים/ חופשי שנתי /הוצאות של עסק וכדו' כמובן שבצורה מושכלת ובהתחשבות בתקציב כולל

    @בוטח-בה
    חברות פלאפון מקבלים בנקאי,
    ולגופו של עניין אולי באמת נכון להחזיק אשראי עם מסגרת של כמה מאות שקלים בלבד בשביל פלפאון.

  • @בוטח-בה
    חברות פלאפון מקבלים בנקאי,
    ולגופו של עניין אולי באמת נכון להחזיק אשראי עם מסגרת של כמה מאות שקלים בלבד בשביל פלפאון.

    @כרמיאלי
    כדאי להחזיק מסגרת אפילו קצת יותר גדולה
    בשביל העלאת דירוג האשראי
    התייחסתי לזה כאן

  • @כרמיאלי
    כדאי להחזיק מסגרת אפילו קצת יותר גדולה
    בשביל העלאת דירוג האשראי
    התייחסתי לזה כאן

    @בוטח-בה כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו:

    כדאי להחזיק מסגרת אפילו קצת יותר גדולה
    בשביל העלאת דירוג האשראי

    למי שאמור לקחת הלוואה, אחרת אין לזה שום משמעות.

  • השימוש בתשלומים הוא דבר ממכר, וכל התמכרות מתחילה בקטן.

    עבור מוצר חשמלי גדול כמו מכונת כביסה, מקרר וכדומה, ניתן לראות את התשלומים כשכירות (דמי שימוש חודשיים עבור המקרר, לדוגמא).

    אבל שיטה זו ממכרת, כי המוח שלנו קולט שאפשר להשתמש בתשלומים גם עבור דברים שהם חצי מותרות.

    לדוגמא: ספה, כיסא מנהלים, שואב שוטף, .......,........או מוצר שהוא חובה, רק שהשדרוג שלו הוא המותרות. והשדרוג יכול לקרות בלי שנרגיש, כי פחות מרגישים את הפרש המחירים כאשר יש פריסה רחבה של תשלומים.

    הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי).

    אבל אני שומע אברכים שאומרים: 'מה אעשה כשיישבר לי המקרר, או כשתהיה הוצאה בלתי מתוכננת אחרת? מה אתה רוצה שאתקע?'

    תשובה: מה פתאום! זה לא סוד שמקררים נשברים ויש הוצאות בלתי מתוכננות, ולכן צריך לבנות את התקציב החודשי ולהניח בצד כסף עבור סעיף זה.

    במקרה שמגיעים למצב של תשלומים עבור קניות בסופר, צריך לעצור, להתיישב/להתייעץ ולחשב מסלול מחדש.

    כפי שהרב
    @בוטח-בה כתב

    הכלל שלי קודם כל איזה סוג הוצאה זו אין חולק שקנייה בסופר אין שום הצדקה לשלם בתשלומים כי מה שיקרה אחרי כמה חודשיים של גלגול תשלומים שפשוט נשלם יותר כל חודש על מחיה רק בגלל חודש אחד שדחינו את התשלום

    שמעתי הרצאה ואני לא זוכר כרגע מי היה המרצה, שסיפר על עצמו שהוא השכיר בית לרוסים.

    הוא ידע שהם משלמים כל תחילת חודש במזומן.

    הם אמרו לו חודש אחד שיגיע לקחת את התשלום יותר מוקדם מהרגיל כי הם טסים לטיול בחו"ל.

    לאחר כמה ימים הם התקשרו להודיע לו שהם ביטלו את הטיסה ושיגיע בתאריך הרגיל לגבות את התשלום.

    סקרנות אחזה בו, והוא שאל אותם מה הסיבה לביטול הטיול.

    השוכר סיפר לו שהם שמרו כסף בצד בשביל הטיול, וכשהצטבר סכום, הגיע הזמן לטיול.

    לאחר ההזמנה, הייתה להם הוצאה רפואית בלתי מתוכננת (עבור החתול שלהם), ולכן נאלצו לדחות את הטיול עד שיצברו מספיק כסף בשביל הטיול.

    וזהו ההבדל הקטן בין תשלום במזומן לתשלום בכרטיסי אשראי, מסגרות אשראי והיכולת שלא לקחת הלוואות.

    @איציק-התותח כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו:

    הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי)

    דיירקט באמת נותן יתרון גדול, בכך שמצד אחד הוא כולל הרבה מיתרונות הנוחות של כרטיס אשראי ומצד שני הוא בלי החסרון של שימוש במסגרת בלי שבהכרח יהיה לזה כיסוי בחודש הבא, כי אם אין כסף בחשבון אין אפשרות "לגהץ איתו"
    ובאמת אני רואה שהרבה מאד מהצעירים של היום בתחילת חיי הנישואין משתמשים בדיירקט בלבד.
    אך אליה וקוץ בה, וכפי שהדגשתי "בתחילת חיי הנישואין", כי משהו קורה בדרך ובאיזשהו שלב הם עוברים בכרטיס אשראי להוצאות השוטפות,
    ומדוע זה קורה?
    התשובה לזה היא שבלי התנהלות עם תקציב מסודר, גם דיירקט לא יעזור, כי מספיק שפעם אחת או פעמיים המשפחה "גיהצה" את הכרטיס וזה התאפשר כי היה כסף בחשבון, אבל הם לא לקחו בחשבון שהמשכנתא או ההו"ק למעון צריך לרדת עוד שלשה ימים מהחשבון.. ואז ברגע האחרון הם נאלצים להגדיל מסגרת בעו"ש או ליטול "הלוואונת" מחבר,
    וכאן מגיע השלב שהם כבר אומרים לעצמם הדיירקט הזה סתם תוקע אותי, בוא נעבור להשתמש בכרטיס אשראי.. זה הרבה יותר חכם..
    אם זה נעצר כאן זה היה טוב, הבעיה שכאן מתחיל המלכודות שכרטיס האשראי יכול ללכוד אותם...

  • השימוש בתשלומים הוא דבר ממכר, וכל התמכרות מתחילה בקטן.

    עבור מוצר חשמלי גדול כמו מכונת כביסה, מקרר וכדומה, ניתן לראות את התשלומים כשכירות (דמי שימוש חודשיים עבור המקרר, לדוגמא).

    אבל שיטה זו ממכרת, כי המוח שלנו קולט שאפשר להשתמש בתשלומים גם עבור דברים שהם חצי מותרות.

    לדוגמא: ספה, כיסא מנהלים, שואב שוטף, .......,........או מוצר שהוא חובה, רק שהשדרוג שלו הוא המותרות. והשדרוג יכול לקרות בלי שנרגיש, כי פחות מרגישים את הפרש המחירים כאשר יש פריסה רחבה של תשלומים.

    הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי).

    אבל אני שומע אברכים שאומרים: 'מה אעשה כשיישבר לי המקרר, או כשתהיה הוצאה בלתי מתוכננת אחרת? מה אתה רוצה שאתקע?'

    תשובה: מה פתאום! זה לא סוד שמקררים נשברים ויש הוצאות בלתי מתוכננות, ולכן צריך לבנות את התקציב החודשי ולהניח בצד כסף עבור סעיף זה.

    במקרה שמגיעים למצב של תשלומים עבור קניות בסופר, צריך לעצור, להתיישב/להתייעץ ולחשב מסלול מחדש.

    כפי שהרב
    @בוטח-בה כתב

    הכלל שלי קודם כל איזה סוג הוצאה זו אין חולק שקנייה בסופר אין שום הצדקה לשלם בתשלומים כי מה שיקרה אחרי כמה חודשיים של גלגול תשלומים שפשוט נשלם יותר כל חודש על מחיה רק בגלל חודש אחד שדחינו את התשלום

    שמעתי הרצאה ואני לא זוכר כרגע מי היה המרצה, שסיפר על עצמו שהוא השכיר בית לרוסים.

    הוא ידע שהם משלמים כל תחילת חודש במזומן.

    הם אמרו לו חודש אחד שיגיע לקחת את התשלום יותר מוקדם מהרגיל כי הם טסים לטיול בחו"ל.

    לאחר כמה ימים הם התקשרו להודיע לו שהם ביטלו את הטיסה ושיגיע בתאריך הרגיל לגבות את התשלום.

    סקרנות אחזה בו, והוא שאל אותם מה הסיבה לביטול הטיול.

    השוכר סיפר לו שהם שמרו כסף בצד בשביל הטיול, וכשהצטבר סכום, הגיע הזמן לטיול.

    לאחר ההזמנה, הייתה להם הוצאה רפואית בלתי מתוכננת (עבור החתול שלהם), ולכן נאלצו לדחות את הטיול עד שיצברו מספיק כסף בשביל הטיול.

    וזהו ההבדל הקטן בין תשלום במזומן לתשלום בכרטיסי אשראי, מסגרות אשראי והיכולת שלא לקחת הלוואות.

    @איציק-התותח כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו:

    אבל שיטה זו ממכרת, כי המוח שלנו קולט שאפשר להשתמש בתשלומים גם עבור דברים שהם חצי מותרות.

    לדוגמא: ספה, כיסא מנהלים, שואב שוטף, .......,........או מוצר שהוא חובה, רק שהשדרוג שלו הוא המותרות. והשדרוג יכול לקרות בלי שנרגיש, כי פחות מרגישים את הפרש המחירים כאשר יש פריסה רחבה של תשלומים.

    הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי).

    אם עובדים רק לפי התקציב (ובתקצבי שנתי) זה לא אמור לשנות אם מרגישים את התשלום או לא והאם יש מסגרת של 30K בכרטיס או לא
    ההוצאה אמורה להסתדר בתקציב ולא משנה אם זה מקרר או ספה

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    270 צפיות
    ש
    @zevy גם לי העלו ל171 ושלחו מכתב, זה באמת על הצמדה למדד אז בינתיים בלע"ה לא העלו את המחיר אחרי הכותרות המפוצצות
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    163 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    127 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • "קום ועשה"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    10 הצבעות
    3 פוסטים
    283 צפיות
    ד
    @ביזנייעס ישבתי עם מנהל גמ"ח גדול ודיברתי אתו על בנקל והוא אמר לי אם רק היה לי מאה אלף שקל לחתונה של הבת שלי הכול היה נראה אחרת זה אומנם לא היה מספיק אבל היה לי מאיפה להתחיל... קם דור חדש
  • "חובות וסיוטים"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    4 הצבעות
    3 פוסטים
    231 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @נחמן-רוזנבלום ממש יפה! אהבתי את: 'להיות חייב לעצמו במקום לאחרים' ממש חזק!