האשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו
-
יש נתון אחד שחוזר על עצמו כמעט בכל בית בישראל, והוא לא קשור לגובה המשכורת או ליוקר המחיה. זהו נתון פסיכולוגי, והוא נקרא "מלכודת ה-12 תשלומים".
בואו נדמיין את הסיטואציה המוכרת: אנחנו עומדים בחנות מוצרי חשמל. המקרר החדש עולה 6,000 ש"ח. סכום כבד להוצאה חד פעמית. המוכר, באדיבות אין קץ, מציע: "למה שלא תחלקו ל-12 תשלומים? זה יוצא רק 500 שקל בחודש".
ברגע אחד, המוח שלנו מבצע תרגיל הונאה עצמי מבריק. במקום לראות הוצאה של 6,000 ש"ח, אנחנו רושמים בראש "הוצאה של 500 ש"ח". זה קל, זה נבלע בשוטף, זה כמעט לא מורגש.
הבעיה המתמטית שאף אחד לא מדבר עליה
הבעיה היא שהחודש הבא יגיע. וגם זה שאחריו. ובעוד חודשיים נקנה ספה ב-10 תשלומים, ובעוד שלושה חודשים נחליף משקפיים ב-5 תשלומים.בלי לשים לב, אנחנו מגיעים למצב שבו ב-1 לחודש, עוד לפני שקנינו חלב או שילמנו חשמל, כרטיס האשראי כבר פותח בחיוב של 4,000 או 5,000 ש"ח. ה"תשלומים הקטנים" האלו מצטברים להר געש של התחייבויות.
למעשה, אנחנו משעבדים את ההכנסה העתידית שלנו. המשכורת של חודש הבא כבר לא שלנו – היא שייכת להחלטות שקיבלנו לפני חצי שנה. זהו הגורם מספר אחד לתחושת המחנק הכלכלי, גם בקרב משפחות שמרוויחות יפה מאוד.
עשירים מול "חיים טוב"
יש הבדל תהומי בין "להיראות עשיר" לבין "להיות בעל חוסן כלכלי".להיראות עשיר: זה לקנות את מה שאין לנו כסף עבורו כרגע, ולפרוס אותו לתשלומים כדי שנוכל להרשות לעצמנו את "רמת החיים" הזו.
חוסן כלכלי: זה היכולת לישון בשקט בלילה בידיעה שאם מחר תהיה הוצאה בלתי צפויה – יש מאיפה לשלם אותה.
תרבות הצריכה הרגילה אותנו שהיכולת לקנות נמדדת ב"מסגרת האשראי" ולא ב"כסף בחשבון". זו טעות אופטית מסוכנת. מסגרת האשראי היא לא הכסף שלנו; היא חוב פוטנציאלי שממתין לקרות.
כוחה של החלטה אחת
השינוי האמיתי לא מתחיל בלהרוויח יותר (אם כי זה תמיד נחמד), אלא בשינוי התפיסה לגבי המילה "תשלומים".דמיינו מה היה קורה אם הייתם מחליטים שמעכשיו, כל קנייה בסופר, כל בגד, וכל מוצר צריכה שוטף – משולם בתשלום אחד בלבד. אם אין כסף בחשבון – לא קונים. נשמע קיצוני? אולי. אבל זו הדרך היחידה להחזיר את השליטה לידיים ולחיות בהווה, במקום לשלם על העבר.
חירות כלכלית היא לא הזכות לקנות הכל, אלא החופש לא להיות חייב שום דבר לאף אחד.
-
יש נתון אחד שחוזר על עצמו כמעט בכל בית בישראל, והוא לא קשור לגובה המשכורת או ליוקר המחיה. זהו נתון פסיכולוגי, והוא נקרא "מלכודת ה-12 תשלומים".
בואו נדמיין את הסיטואציה המוכרת: אנחנו עומדים בחנות מוצרי חשמל. המקרר החדש עולה 6,000 ש"ח. סכום כבד להוצאה חד פעמית. המוכר, באדיבות אין קץ, מציע: "למה שלא תחלקו ל-12 תשלומים? זה יוצא רק 500 שקל בחודש".
ברגע אחד, המוח שלנו מבצע תרגיל הונאה עצמי מבריק. במקום לראות הוצאה של 6,000 ש"ח, אנחנו רושמים בראש "הוצאה של 500 ש"ח". זה קל, זה נבלע בשוטף, זה כמעט לא מורגש.
הבעיה המתמטית שאף אחד לא מדבר עליה
הבעיה היא שהחודש הבא יגיע. וגם זה שאחריו. ובעוד חודשיים נקנה ספה ב-10 תשלומים, ובעוד שלושה חודשים נחליף משקפיים ב-5 תשלומים.בלי לשים לב, אנחנו מגיעים למצב שבו ב-1 לחודש, עוד לפני שקנינו חלב או שילמנו חשמל, כרטיס האשראי כבר פותח בחיוב של 4,000 או 5,000 ש"ח. ה"תשלומים הקטנים" האלו מצטברים להר געש של התחייבויות.
למעשה, אנחנו משעבדים את ההכנסה העתידית שלנו. המשכורת של חודש הבא כבר לא שלנו – היא שייכת להחלטות שקיבלנו לפני חצי שנה. זהו הגורם מספר אחד לתחושת המחנק הכלכלי, גם בקרב משפחות שמרוויחות יפה מאוד.
עשירים מול "חיים טוב"
יש הבדל תהומי בין "להיראות עשיר" לבין "להיות בעל חוסן כלכלי".להיראות עשיר: זה לקנות את מה שאין לנו כסף עבורו כרגע, ולפרוס אותו לתשלומים כדי שנוכל להרשות לעצמנו את "רמת החיים" הזו.
חוסן כלכלי: זה היכולת לישון בשקט בלילה בידיעה שאם מחר תהיה הוצאה בלתי צפויה – יש מאיפה לשלם אותה.
תרבות הצריכה הרגילה אותנו שהיכולת לקנות נמדדת ב"מסגרת האשראי" ולא ב"כסף בחשבון". זו טעות אופטית מסוכנת. מסגרת האשראי היא לא הכסף שלנו; היא חוב פוטנציאלי שממתין לקרות.
כוחה של החלטה אחת
השינוי האמיתי לא מתחיל בלהרוויח יותר (אם כי זה תמיד נחמד), אלא בשינוי התפיסה לגבי המילה "תשלומים".דמיינו מה היה קורה אם הייתם מחליטים שמעכשיו, כל קנייה בסופר, כל בגד, וכל מוצר צריכה שוטף – משולם בתשלום אחד בלבד. אם אין כסף בחשבון – לא קונים. נשמע קיצוני? אולי. אבל זו הדרך היחידה להחזיר את השליטה לידיים ולחיות בהווה, במקום לשלם על העבר.
חירות כלכלית היא לא הזכות לקנות הכל, אלא החופש לא להיות חייב שום דבר לאף אחד.
אצלי אישית זה קרה
רק אחרי שאיבדתי את האשראי לגמרי
[כלומר שברתי את הכרטיס]נשארו רק החיובים של הטלפון גז וכד'
עד שמספר שנים אח"כ
[אחרי שההרגלים השתנו וההכנסות גדלו באמת בהתאם להוצאות
כי אם אין 100 שקל א"א לקנות נעליים לילד]
קיבלתי כרטיס חדש עם שבב
הוא לא נזרק מיידית
הוא נבדק האם הוא תועלתי או מזיק
כיום אני שונא להשתמש איתו
אבל יש מקרים שחייב
למשל העסק שלי דורש כל תחילת שנה השקעה של מאות או אפילו אלפים שקלים
לפני שאני רואה את ההכנסות מהלקוחות
ואין סיבה שהשוטף ישלם את זה
ואז אני משתמש עם אשראי ב2/3 תשלומים
כדי שאראה קודם את הכסף של הלקוחות -
יש נתון אחד שחוזר על עצמו כמעט בכל בית בישראל, והוא לא קשור לגובה המשכורת או ליוקר המחיה. זהו נתון פסיכולוגי, והוא נקרא "מלכודת ה-12 תשלומים".
בואו נדמיין את הסיטואציה המוכרת: אנחנו עומדים בחנות מוצרי חשמל. המקרר החדש עולה 6,000 ש"ח. סכום כבד להוצאה חד פעמית. המוכר, באדיבות אין קץ, מציע: "למה שלא תחלקו ל-12 תשלומים? זה יוצא רק 500 שקל בחודש".
ברגע אחד, המוח שלנו מבצע תרגיל הונאה עצמי מבריק. במקום לראות הוצאה של 6,000 ש"ח, אנחנו רושמים בראש "הוצאה של 500 ש"ח". זה קל, זה נבלע בשוטף, זה כמעט לא מורגש.
הבעיה המתמטית שאף אחד לא מדבר עליה
הבעיה היא שהחודש הבא יגיע. וגם זה שאחריו. ובעוד חודשיים נקנה ספה ב-10 תשלומים, ובעוד שלושה חודשים נחליף משקפיים ב-5 תשלומים.בלי לשים לב, אנחנו מגיעים למצב שבו ב-1 לחודש, עוד לפני שקנינו חלב או שילמנו חשמל, כרטיס האשראי כבר פותח בחיוב של 4,000 או 5,000 ש"ח. ה"תשלומים הקטנים" האלו מצטברים להר געש של התחייבויות.
למעשה, אנחנו משעבדים את ההכנסה העתידית שלנו. המשכורת של חודש הבא כבר לא שלנו – היא שייכת להחלטות שקיבלנו לפני חצי שנה. זהו הגורם מספר אחד לתחושת המחנק הכלכלי, גם בקרב משפחות שמרוויחות יפה מאוד.
עשירים מול "חיים טוב"
יש הבדל תהומי בין "להיראות עשיר" לבין "להיות בעל חוסן כלכלי".להיראות עשיר: זה לקנות את מה שאין לנו כסף עבורו כרגע, ולפרוס אותו לתשלומים כדי שנוכל להרשות לעצמנו את "רמת החיים" הזו.
חוסן כלכלי: זה היכולת לישון בשקט בלילה בידיעה שאם מחר תהיה הוצאה בלתי צפויה – יש מאיפה לשלם אותה.
תרבות הצריכה הרגילה אותנו שהיכולת לקנות נמדדת ב"מסגרת האשראי" ולא ב"כסף בחשבון". זו טעות אופטית מסוכנת. מסגרת האשראי היא לא הכסף שלנו; היא חוב פוטנציאלי שממתין לקרות.
כוחה של החלטה אחת
השינוי האמיתי לא מתחיל בלהרוויח יותר (אם כי זה תמיד נחמד), אלא בשינוי התפיסה לגבי המילה "תשלומים".דמיינו מה היה קורה אם הייתם מחליטים שמעכשיו, כל קנייה בסופר, כל בגד, וכל מוצר צריכה שוטף – משולם בתשלום אחד בלבד. אם אין כסף בחשבון – לא קונים. נשמע קיצוני? אולי. אבל זו הדרך היחידה להחזיר את השליטה לידיים ולחיות בהווה, במקום לשלם על העבר.
חירות כלכלית היא לא הזכות לקנות הכל, אלא החופש לא להיות חייב שום דבר לאף אחד.
@דוד-גולדברג כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו:
ברגע אחד, המוח שלנו מבצע תרגיל הונאה עצמי מבריק. במקום לראות הוצאה של 6,000 ש"ח, אנחנו רושמים בראש "הוצאה של 500 ש"ח". זה קל, זה נבלע בשוטף, זה כמעט לא מורגש.
אולי הבעיה היא שאומרים נוסיף הוצאה קבועה של 500 ש"ח בלי לחשוב מאיפה הם יגיעו.
כי לכאורה מה שונה תשלומים על מוצר של 500 בחודש לבין תשלום חודשי אחר כמו לדוגמה חוגים.לכאורה אם מנהלים תקציב שנתי מסודר לא אמור להיות שום בעיה עם תשלומים יודעים שיש יתרה בתקציב השנתי של 3000 אז אפשר לקנות ספה אבל לא מקרר וזה נכון גם אם בדיוק עכשיו יש 6000 מיותרים בחשבון אבל אנחנו בחורף ואנחנו יודעים שבפסח יהיו הרבה הוצאות וצריך לשמור את הכסף לאז.
-
נשבר למישהו מכונת הכביסה.
זה עולה 2000 ש"ח ואין לו כרגע
הוא יכול לקנות את זה ב 20 תשלומים של 100 ש"ח.
יש לו אפשרות להוציא 100 ש"ח נוספים בחודש .
מה הבעיה?הבעיה היא שבעוד בהוצאה אחת של 2000 ש"ח הוא מודע היטב, מצמצם פה ומהדק שם כדי להצליח לכסות את זה,
אם הוא יעשה סדרת עסקאות בתשלומים הוא יגיע לאט לאט להוצאה של 2000 ש"ח בחודש במצטבר, וגם בזה הוא לא יכול לעמוד כמובן.להבנתי אין הכוונה לדברים שיקנו בכל מקרה ובאמת אין דרך לממן אותם כרגע, אלא לאשליה שפיזור לתשלומים הופך הוצאה שהוא לא היה מוציא אותה בהתחשב במצב הכללי - למשהו שאפשר לעמוד בו כי הוא מחולק.
כי האשליה הזאת תגרום לעוד הוצאות כאלו שיצטברו בחזרה למרות הפיזור למשהו שאי אפשר לעמוד בו. -
@דוד-גולדברג אתה מעלה נקודה חשובה
אבל אני חושב שבשימוש מושכל יש מקום גם לתשלומיםגם את תוכנית גוטפלוס נותנים לשלם בתשלומים..;)
הכלל שלי קודם כל איזה סוג הוצאה זו אין חולק שקנייה בסופר אין שום הצדקה לשלם בתשלומים כי מה שיקרה אחרי כמה חודשיים של גלגול תשלומים שפשוט נשלם יותר כל חודש על מחיה רק בגלל חודש אחד שדחינו את התשלום
אבל שמדברים על הוצאות שנתיות או הוצאות חריגות שמשום מה לא לקחנו בחשבון יש מקום לחלק את לתשלומים כמובן לא בהפרזה אלא בצורה מושכלת
לדוגמא זוג מחליט שהם צריכים להתחדש בספה חדשה
אם הצליחו לחסוך 500 ש"ח כל חודש מהשוטף בחודשים האחרונים
אז הגיוני מאוד לשלם את יתרת הסכום בתשלומים של 500 לחודשים הקרובים
אבל אם אין להם שקל מיותר בחודשים האחרונים בחשבון אין הגיון שבחודשים הבאים פתאום יהיה להם אפשרות לשלם עוד 500 ש"ח בחודשכמובן שלמי שבונה תקציב מסודר ולוקח בחשבון את כל ההוצאות העתידיות והפחות צפויות זה יותר פשוט
-
השימוש בתשלומים הוא דבר ממכר, וכל התמכרות מתחילה בקטן.
עבור מוצר חשמלי גדול כמו מכונת כביסה, מקרר וכדומה, ניתן לראות את התשלומים כשכירות (דמי שימוש חודשיים עבור המקרר, לדוגמא).
אבל שיטה זו ממכרת, כי המוח שלנו קולט שאפשר להשתמש בתשלומים גם עבור דברים שהם חצי מותרות.
לדוגמא: ספה, כיסא מנהלים, שואב שוטף, .......,........או מוצר שהוא חובה, רק שהשדרוג שלו הוא המותרות. והשדרוג יכול לקרות בלי שנרגיש, כי פחות מרגישים את הפרש המחירים כאשר יש פריסה רחבה של תשלומים.
הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי).
אבל אני שומע אברכים שאומרים: 'מה אעשה כשיישבר לי המקרר, או כשתהיה הוצאה בלתי מתוכננת אחרת? מה אתה רוצה שאתקע?'
תשובה: מה פתאום! זה לא סוד שמקררים נשברים ויש הוצאות בלתי מתוכננות, ולכן צריך לבנות את התקציב החודשי ולהניח בצד כסף עבור סעיף זה.
במקרה שמגיעים למצב של תשלומים עבור קניות בסופר, צריך לעצור, להתיישב/להתייעץ ולחשב מסלול מחדש.
כפי שהרב
@בוטח-בה כתבהכלל שלי קודם כל איזה סוג הוצאה זו אין חולק שקנייה בסופר אין שום הצדקה לשלם בתשלומים כי מה שיקרה אחרי כמה חודשיים של גלגול תשלומים שפשוט נשלם יותר כל חודש על מחיה רק בגלל חודש אחד שדחינו את התשלום
שמעתי הרצאה ואני לא זוכר כרגע מי היה המרצה, שסיפר על עצמו שהוא השכיר בית לרוסים.
הוא ידע שהם משלמים כל תחילת חודש במזומן.
הם אמרו לו חודש אחד שיגיע לקחת את התשלום יותר מוקדם מהרגיל כי הם טסים לטיול בחו"ל.
לאחר כמה ימים הם התקשרו להודיע לו שהם ביטלו את הטיסה ושיגיע בתאריך הרגיל לגבות את התשלום.
סקרנות אחזה בו, והוא שאל אותם מה הסיבה לביטול הטיול.
השוכר סיפר לו שהם שמרו כסף בצד בשביל הטיול, וכשהצטבר סכום, הגיע הזמן לטיול.
לאחר ההזמנה, הייתה להם הוצאה רפואית בלתי מתוכננת (עבור החתול שלהם), ולכן נאלצו לדחות את הטיול עד שיצברו מספיק כסף בשביל הטיול.
וזהו ההבדל הקטן בין תשלום במזומן לתשלום בכרטיסי אשראי, מסגרות אשראי והיכולת שלא לקחת הלוואות.
-
השימוש בתשלומים הוא דבר ממכר, וכל התמכרות מתחילה בקטן.
עבור מוצר חשמלי גדול כמו מכונת כביסה, מקרר וכדומה, ניתן לראות את התשלומים כשכירות (דמי שימוש חודשיים עבור המקרר, לדוגמא).
אבל שיטה זו ממכרת, כי המוח שלנו קולט שאפשר להשתמש בתשלומים גם עבור דברים שהם חצי מותרות.
לדוגמא: ספה, כיסא מנהלים, שואב שוטף, .......,........או מוצר שהוא חובה, רק שהשדרוג שלו הוא המותרות. והשדרוג יכול לקרות בלי שנרגיש, כי פחות מרגישים את הפרש המחירים כאשר יש פריסה רחבה של תשלומים.
הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי).
אבל אני שומע אברכים שאומרים: 'מה אעשה כשיישבר לי המקרר, או כשתהיה הוצאה בלתי מתוכננת אחרת? מה אתה רוצה שאתקע?'
תשובה: מה פתאום! זה לא סוד שמקררים נשברים ויש הוצאות בלתי מתוכננות, ולכן צריך לבנות את התקציב החודשי ולהניח בצד כסף עבור סעיף זה.
במקרה שמגיעים למצב של תשלומים עבור קניות בסופר, צריך לעצור, להתיישב/להתייעץ ולחשב מסלול מחדש.
כפי שהרב
@בוטח-בה כתבהכלל שלי קודם כל איזה סוג הוצאה זו אין חולק שקנייה בסופר אין שום הצדקה לשלם בתשלומים כי מה שיקרה אחרי כמה חודשיים של גלגול תשלומים שפשוט נשלם יותר כל חודש על מחיה רק בגלל חודש אחד שדחינו את התשלום
שמעתי הרצאה ואני לא זוכר כרגע מי היה המרצה, שסיפר על עצמו שהוא השכיר בית לרוסים.
הוא ידע שהם משלמים כל תחילת חודש במזומן.
הם אמרו לו חודש אחד שיגיע לקחת את התשלום יותר מוקדם מהרגיל כי הם טסים לטיול בחו"ל.
לאחר כמה ימים הם התקשרו להודיע לו שהם ביטלו את הטיסה ושיגיע בתאריך הרגיל לגבות את התשלום.
סקרנות אחזה בו, והוא שאל אותם מה הסיבה לביטול הטיול.
השוכר סיפר לו שהם שמרו כסף בצד בשביל הטיול, וכשהצטבר סכום, הגיע הזמן לטיול.
לאחר ההזמנה, הייתה להם הוצאה רפואית בלתי מתוכננת (עבור החתול שלהם), ולכן נאלצו לדחות את הטיול עד שיצברו מספיק כסף בשביל הטיול.
וזהו ההבדל הקטן בין תשלום במזומן לתשלום בכרטיסי אשראי, מסגרות אשראי והיכולת שלא לקחת הלוואות.
@איציק-התותח כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו:
הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי)
היום כל אחד כמעט צריך להחזיק כרטיס עם מסגרת אשראי
כי יש הרבה גופים שלא מקבלים הו"ק בנקאית אלא רק אשראי (חברות פלאפון לדוג')@איציק-התותח כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו:
תשובה: מה פתאום! זה לא סוד שמקררים נשברים ויש הוצאות בלתי מתוכננות, ולכן צריך לבנות את התקציב החודשי ולהניח בצד כסף עבור סעיף זה.
אני לא חושב שכל משפחה חייבת להחזיק קרן חירום לכלל ההוצאות החריגות יכול להיות שזה טוב אבל זה קצת התנהגות קיצונית
זה בסדר והגיוני שיש הוצאות חריגות שחלק מהסכום משולם בתשלומים
בטח שמדובר בהוצאות שנתיות של קורס לימודים/ חופשי שנתי /הוצאות של עסק וכדו' כמובן שבצורה מושכלת ובהתחשבות בתקציב כולל -
@איציק-התותח כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו:
הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי)
היום כל אחד כמעט צריך להחזיק כרטיס עם מסגרת אשראי
כי יש הרבה גופים שלא מקבלים הו"ק בנקאית אלא רק אשראי (חברות פלאפון לדוג')@איציק-התותח כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו:
תשובה: מה פתאום! זה לא סוד שמקררים נשברים ויש הוצאות בלתי מתוכננות, ולכן צריך לבנות את התקציב החודשי ולהניח בצד כסף עבור סעיף זה.
אני לא חושב שכל משפחה חייבת להחזיק קרן חירום לכלל ההוצאות החריגות יכול להיות שזה טוב אבל זה קצת התנהגות קיצונית
זה בסדר והגיוני שיש הוצאות חריגות שחלק מהסכום משולם בתשלומים
בטח שמדובר בהוצאות שנתיות של קורס לימודים/ חופשי שנתי /הוצאות של עסק וכדו' כמובן שבצורה מושכלת ובהתחשבות בתקציב כולל -
@בוטח-בה
חברות פלאפון מקבלים בנקאי,
ולגופו של עניין אולי באמת נכון להחזיק אשראי עם מסגרת של כמה מאות שקלים בלבד בשביל פלפאון.
 { const baseUrl = 'https://www.google.co.il/search?q=site:forum.benakel.org'; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = '') { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, '_blank'); } } const buttons = {}; buttons.searchAll = { id: 'bb-search-all', label: `חיפוש ${type ? 'בכל הפורום' : ''}`, className: type ? 'btn-secondary' : 'btn-primary', callback: () => search() }; if (type === 'topic') { buttons.searchTopic = { label: 'חיפוש בנושא זה', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/topic/${id}`) }; } else if (type === 'category') { buttons.searchCategory = { label: 'חיפוש בקטגוריה זו', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/category/${id}`) }; } buttons.cancel = { label: 'ביטול', className: 'btn-default', 'data-bs-dismiss': 'modal' }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/system/site-logo.svg" width="80" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on('shown.bs.modal', function () { searchInput = document.getElementById('bb-inp'); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener('keydown', function (e) { if (e.key === 'Enter') { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal('hide'); } } else if (e.key === 'Escape') { e.preventDefault(); dialog.modal('hide'); } }); } const searchAllButton = document.getElementById('bb-search-all'); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = 'לחצו על אנטר כדי לחפש'; } }); })(); void 0;){kind=link}