דילוג לתוכן

האם באמת שווה לנייד את חשבון החשמל

כלכלת המשפחה
17 11 1.5k 12
  • @ia90990
    תבדוק אם להוט מובייל יש היתר עיסקא
    בזמנו איצ'ה דזלובסקי בקו המידע עדכן שלא לכל החברות בתחום יש היתר עיסקא

    אני מכיר זאת מידיעה אישית בחברת אלקטרה פאאור, שבעת שעברתי אליהם לא חשבתי על זה, ולאחר שעברתי פניתי אליהם ואכן רק בעקבות הפניה הם חתמו על היתר עיסקא
    (כלומר ליתר דיוק להם תמיד היה היתר עיסקא אבל לדוראד אנרגיה ששותפים איתם בפרוקיט זה לא היה, ובעקבות מייל בודד ששלחתי אליהם הם עשו היתר עיסקא)

    @קל-זכות
    צודק אין להם היתר עיסקא!!
    אשריך זיכית אותי... אני מחר בל"נ ידבר איתם על הפסקת המעבר או שיעשו היתר עיסקא..

  • @קל-זכות
    צודק אין להם היתר עיסקא!!
    אשריך זיכית אותי... אני מחר בל"נ ידבר איתם על הפסקת המעבר או שיעשו היתר עיסקא..

    @ניסן-עציוני
    ניידתי לחברת פזגז חשמל לפני קרוב לשנה עם הנחה של 7%,
    עכשיו קיבלתי מהם הודעה בחשבונית החודשית שמהחודש הקרוב אחוז ההנחה ירד ל6% בלבד במקום 7%,
    האם זה תקין?
    עוד מישהו נתקל בזה?

  • @ניסן-עציוני
    ניידתי לחברת פזגז חשמל לפני קרוב לשנה עם הנחה של 7%,
    עכשיו קיבלתי מהם הודעה בחשבונית החודשית שמהחודש הקרוב אחוז ההנחה ירד ל6% בלבד במקום 7%,
    האם זה תקין?
    עוד מישהו נתקל בזה?

    @סייעתא-דשמיא
    יש חברות כאלה..
    אבל הם רושמות את זה בחוזה מראש..
    ובדר"כ זה הפוך קודם 6 ואז 7 ואז 8..

  • @ניסן-עציוני
    ניידתי לחברת פזגז חשמל לפני קרוב לשנה עם הנחה של 7%,
    עכשיו קיבלתי מהם הודעה בחשבונית החודשית שמהחודש הקרוב אחוז ההנחה ירד ל6% בלבד במקום 7%,
    האם זה תקין?
    עוד מישהו נתקל בזה?

    @סייעתא-דשמיא כתב בהאם באמת שווה לנייד את חשבון החשמל:

    @ניסן-עציוני
    ניידתי לחברת פזגז חשמל לפני קרוב לשנה עם הנחה של 7%,
    עכשיו קיבלתי מהם הודעה בחשבונית החודשית שמהחודש הקרוב אחוז ההנחה ירד ל6% בלבד במקום 7%,
    האם זה תקין?
    עוד מישהו נתקל בזה?

    מן הסתם זה מעוגן בחוזה

  • @ia90990
    תבדוק אם להוט מובייל יש היתר עיסקא
    בזמנו איצ'ה דזלובסקי בקו המידע עדכן שלא לכל החברות בתחום יש היתר עיסקא

    אני מכיר זאת מידיעה אישית בחברת אלקטרה פאאור, שבעת שעברתי אליהם לא חשבתי על זה, ולאחר שעברתי פניתי אליהם ואכן רק בעקבות הפניה הם חתמו על היתר עיסקא
    (כלומר ליתר דיוק להם תמיד היה היתר עיסקא אבל לדוראד אנרגיה ששותפים איתם בפרוקיט זה לא היה, ובעקבות מייל בודד ששלחתי אליהם הם עשו היתר עיסקא)

    @קל-זכות שלום,

    אני שוקל לעבור לחבילת חשמל חדשה עם מונה רגיל ופשוט, ויש לי שתי אפשרויות:

    בזק: הנחה 6%, היתר עסקה מהודר

    אלקטרה פאוור: הנחה 6.5%, היתר עסקה מהודר

    השאלות שלי:

    למישהו יש ניסיון מעשי עם אחת מהחברות?

    מבחינת שירות, גבייה, נוחות או בעיות עתידיות – יש עדיפות לאחת מהן?

    למה הרבה חרדים בוחרים בזק למרות שההנחה באלקטרה פאוור מעט גבוהה יותר? יש כאן משהו מעבר לאחוזים?

    אשמח לכל פידבק מהניסיון שלכם, גם קטן.

  • @קל-זכות שלום,

    אני שוקל לעבור לחבילת חשמל חדשה עם מונה רגיל ופשוט, ויש לי שתי אפשרויות:

    בזק: הנחה 6%, היתר עסקה מהודר

    אלקטרה פאוור: הנחה 6.5%, היתר עסקה מהודר

    השאלות שלי:

    למישהו יש ניסיון מעשי עם אחת מהחברות?

    מבחינת שירות, גבייה, נוחות או בעיות עתידיות – יש עדיפות לאחת מהן?

    למה הרבה חרדים בוחרים בזק למרות שההנחה באלקטרה פאוור מעט גבוהה יותר? יש כאן משהו מעבר לאחוזים?

    אשמח לכל פידבק מהניסיון שלכם, גם קטן.

    @BRISKER בעבר היתה הנחה יותר גדולה בבזק לכן כולם התחילו בבזק
    אבל יכול להיות שיש עוד סיבות

  • האם מישהו יודע אם לאמישראגז יש היתר עיסקא?

  • האם מישהו יודע אם לאמישראגז יש היתר עיסקא?

  • @צמיחה
    ולהוט אנרג'י..?
    הבנתי בזמנו שלהם אין

  • @צמיחה
    ולהוט אנרג'י..?
    הבנתי בזמנו שלהם אין

  • @קל-זכות שלום,

    אני שוקל לעבור לחבילת חשמל חדשה עם מונה רגיל ופשוט, ויש לי שתי אפשרויות:

    בזק: הנחה 6%, היתר עסקה מהודר

    אלקטרה פאוור: הנחה 6.5%, היתר עסקה מהודר

    השאלות שלי:

    למישהו יש ניסיון מעשי עם אחת מהחברות?

    מבחינת שירות, גבייה, נוחות או בעיות עתידיות – יש עדיפות לאחת מהן?

    למה הרבה חרדים בוחרים בזק למרות שההנחה באלקטרה פאוור מעט גבוהה יותר? יש כאן משהו מעבר לאחוזים?

    אשמח לכל פידבק מהניסיון שלכם, גם קטן.

    @BRISKER כי בזק יודעים להפעיל מערך שיווק ולתגמל את המשווקים שלהם
    נ.ב. בעבר ההנחה אצלם הייתה גבוהה יותר

  • יש שיקול הלכתי בבחירת החברה או שכולם בסוף בסדר?

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    7 פוסטים
    58 צפיות
    רואה את הנולדר
    יש גם את מלבושי כבוד שעושים מכירות במחיר של 2000 ש"ח בערך
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    96 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בשחרור מחפצים כדרך לחירות. אך כפי שצוין בתגובות, "חירות" היא מושג סובייקטיבי. עבור אחד, חדר ריק הוא שלווה; עבור אחר, הוא משדר קור ובדידות. אם המאמר הראשון דיבר על "ניקוי רעלים" מחפצים, הפעם נדבר על השקעה נבונה בנכסים רגשיים. 1. השפע כמקור להשראה (רחבות הדעת) ישנו מושג שנקרא "מקסימליזם מחושב". ישנם אנשים שהספרייה העמוסה, אוסף הכלים או אפילו ערימת הבדים והיצירה בחדר, הם אלו שנותנים להם כוח. עבורם, חפצים הם לא "מניות גרועות", אלא זיכרונות חיים, פוטנציאל ליצירה ותחושת בעלות שמרחיבה את הלב. התובנה: הנכס הוא לא החפץ עצמו, אלא התחושה שהוא מעניק לך. אם חפץ גורם לך להרגיש "עשיר" ונינוח – הוא ממלא את תפקידו נאמנה. 2. ההבדל בין "אגירה" ל"איסוף" המרחק בין רחבות דעת לבין עומס מעיק נמצא במילה אחת: שליטה. אגירה: חפצים ששולטים בנו, נערמים ללא סדר ויוצרים תחושת מחנק. איסוף/שפע: חפצים שנמצאים שם כי בחרנו בהם, כי הם יפים בעינינו וכי יש להם מקום (גם אם המקום הזה צפוף). כשאדם מרגיש שהחפצים שלו הם "נכסים", הוא דואג להם. הוא יודע מה יש לו. זהו לא נטל, אלא ביטוי של אישיות. 3. הבית כראי של הנפש הפסיכולוגיה מלמדת שסביבה "סטרילית" מדי עלולה לעכב יצירתיות אצל סוגים מסוימים של אנשים. יש מי שזקוק לגירויים ויזואליים כדי לחשוב. עבורם, הניסיון לכפות מינימליזם הוא כמו לנסות לחיות בתוך קופסה ריקה. החופש האמיתי הוא לאו דווקא לזרוק הכל, אלא להחליט מה נשאר. 4. המבחן: האם החפץ משרת אותי או שאני משרת אותו? כדי לדעת אם השפע בביתכם הוא "רחבות דעת" או "עומס", שאלו את עצמכם: האם אני נהנה להסתכל על המדף הזה, או שאני מרגיש אשמה כשאני עובר לידו? האם אני מוצא את מה שאני מחפש בתוך השפע, או שהשפע מסתיר ממני את הדברים החשובים? הסוד הוא לא בכמות הבלטות החשופות, אלא בתחושת הביתיות. מי שהשפע עושה לו טוב, שייהנה ממנו – זוהי זכותו על נכסיו. המטרה של התארגנות וסדר היא לא להפוך את הבית למוזיאון ריק, אלא לוודא שכל מה שנמצא בבית, נמצא שם כי הוא מוסיף לנו אור, שמחה ותחושת עושר אמיתית. השנה, במקום רק "לבער", בואו נלמד "להעריך" את מה שבאמת ראוי להישאר איתנו.
  • 1 הצבעות
    5 פוסטים
    366 צפיות
    איציק התותחא
    מבחינת האתר, גם לבנק הפועלים וגם לבנק לאומי יש אתרים טובים ונוחים
  • 8 הצבעות
    11 פוסטים
    495 צפיות
    טריידרט
    @ניסן-עציוני כתב בכך תמנעו את רוב הנזק באיבוד כרטיס אשראי: זה בהחלט יכול לעזור מאד לחישוב, אבל בדרך כלל כרטיסי אשראי גובים עמלות כרטיס מקס בשיתוף חברת ביטוח 'כלל' פטור מדמי כרטיס לכל החיים (או עד להודעה חדשה - המוקדם מביניהם...) קישור שותפים להנ"ל (יתן תגמול לחבר ששלח לי את הקישור - לא על חשבונכם)
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    188 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!