דילוג לתוכן

למה ה-7 באוקטובר קרה? ואיך זה קשור בכלל לוונצואלה?

שוק ההון והשקעות
4 3 170 3
  • unnamed.jpg הכל מתחיל במאבק בין שתי מעצמות: ארצות הברית, השולטת באמצעות צבא וכלכלה, מול סין, שמנסה להחליף אותה דרך השתלטות על נמלים וציי סחר עולמיים (למשל בוונצואלה).
    כדי לבלום את ההתפשטות הסינית, ארה"ב יזמה את "הסכמי אברהם" במטרה לייצר קו סחר חדש מהודו לאירופה דרך המזרח התיכון. רגע לפני ה-7 באוקטובר, היינו כפסע מחתימה היסטורית עם סעודיה – מהלך שהיה מבודד את איראן, מייבש אותה כלכלית ומחליש דרמטית את הציר הסיני באזור.
    חמאס הבין שברגע שההסכם נחתם, הצינור האיראני נסגר והוא נשאר ללא תמיכה. הוא יצא למתקפת הפתע בעיקר כדי לטרפד את הנורמליזציה ולהציל את הציר האיראני-סיני מקריסה.
    בפועל, למרות המחיר הכבד, ישראל הנחיתה מכה קשה על שלוחותיה של איראן. טראמפ שהתבשם מהנצחון של מדינתו במגרש המזרח התיכון פנה לטפל בוונצואלה שנשלטה בחשאי על ידי סין.
    כעת, הדילמה שעומדת בפני הממשל האמריקאי (וטראמפ בפרט) היא מורכבת: האם להפיל את המשטר באיראן ולרשום ניצחון מוחץ על סין? או להשאיר את האיום האיראני "על אש קטנה", כדי שמדינות מזרח התיכון הפוחדות מכוחה של איראן ימשיכו לרכוש נשק אמריקאי במיליארדים?
    ימים יגידו....
    סיכום: הבנו שהנקודות הקטנות כמו חטיפת נשיא וונצואלה התקיפה באיראן מתחברות לפאזל שהמעצמות מנסות להרכיב כבר כמה שנים. כל מהלך אפילו הקטן ביותר יש מאחוריו הגיון וחשיבה מתוכננת, הכח המניע הגדול ביותר של המעעצמות הוא ההיבט הכלכלי מה שגורם להם לצאת למתקפות ולהשקיע הון עתק.
    איך זה קשור אלינו ולכיס שלנו?
    המשוואה פשוטה: מעמדה של ארה"ב חזק, וצפוי להתעצם עוד יותר תחת כהונת טראמפ. למרות שאסור לזלזל בכוחה של סין, המהלכים הללו יעניקו רוח גבית לחברות האמריקאיות – מה שיגדיל את המכירות ויחזק את יציבותן הפיננסית. לכן, לפי הניתוח הזה, הכיוון של המדדים בארה"ב צפוי להמשיך להיות כלפי מעלה, כנגזרת ישירה מהזינוק ברווחי החברות.

  • מעניין
    צריך לזכור שטרמפ לא יהיה נשיא לנצח

  • בקיצור, לדעתך, מכלול השיקולים של 'ארצות הברית של אמריקה' סובב רק סביב ציר אחד, והוא הפולחן העתיק והמקודש לאליל הנצחי והנערץ - הכסף.
    (אגב, האמריקאים כותבים במפורש על השטרות של הכסף שלהם שהם בוטחים בכסף בתור האליל הלאומי...).

  • בקיצור, לדעתך, מכלול השיקולים של 'ארצות הברית של אמריקה' סובב רק סביב ציר אחד, והוא הפולחן העתיק והמקודש לאליל הנצחי והנערץ - הכסף.
    (אגב, האמריקאים כותבים במפורש על השטרות של הכסף שלהם שהם בוטחים בכסף בתור האליל הלאומי...).

    @חלמיש-צור לא רק המהלכים של ארצות הברית אלא של רוב המדינות בעולם מונעות בגלל כסף ומשאבים כמו נפט וכו

נושאים מוצעים


  • הקיפול ה 42

    שוק ההון והשקעות ריבית דריבית אקספוננציאליות
    40
    20 הצבעות
    40 פוסטים
    634 צפיות
    צרכי רביםצ
    @רבנאי-יתרעם-גאון כנגד כל אחד שיוצא לפנסיה יש כמה שנכנסים , וגם את הפנסיה לא מושכים בבת אחת בכל הבועות שהיו תמיד שלב ההתפוצצות היה כאשר הרבה אנשים רצו כבר למכור ולא נמצאו קונים, לעומת זאת שוק המניות היום שהוא פסיבי ברובו (לדוגמה המדד הידוע) 'מתוכנת' לא למכור בירידות ולעומת זאת להמשיך לקנות באופן אוטומטי בכל הכספים (שממשיכים להיות מופקדים אוטומטית בקרנות הפנסיה וכו' כל חודש) את מניות 500 החברות העולות, ולכן לכאורה למדדים אלו יש הרבה פחות סיכוי לתופעת בועה
  • 2 הצבעות
    53 פוסטים
    541 צפיות
    מ
    @השומר כתב בדירת שותפים בפתח תקוה ל"אברך מתחיל": @משהמשה זה רעיון מעולה אבל גם בהשכרה לעובדים זרים אין ודאות לכל הזמן זה עדין משתלם והייתי מוסיף לחפש באזור מתפתח להתחדשות עירונית או לי רכבת קלה וכו... לא דיברתי על השכרה לעובדים זרים סתם מה שיש בפ"ת זה השכרה לחברות בנייה, יש המון אתרי הבנייה בפ"ת שצריכים לשכן את הפועלים הסיניים וכו' שלהם ואם יש לך דירה ליד הרכבת הקלה... אז זה כל אתרי הבנייה בגוש דן ותמיד תמיד תהיה שם בנייה.
  • 7 הצבעות
    44 פוסטים
    1k צפיות
    ה. שלמהה
    @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]: @ה.-שלמה @ה.-שלמה כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]: קרנות בארה"ב מחוייבות לחלק דיבידנדים ולא משנה באיזה צורה הן משקיעות. לא הבנתי אם הם משקיעים באגחים גם צריכים לחלק דיבידנדים?, אם אין דיבדינדים את מה הם יחלקו בדיוק? מדובר בקרנות פאסיביות, הוי אומר בנכסים שמכניסים דיבידנדים לפחות ב50% מהקרן. אג"חים מכניסים תשלומי ריבית, שנחשבים אף הם דיבידנדים.
  • 0 הצבעות
    16 פוסטים
    448 צפיות
    ה. שלמהה
    @שמש-מרפא כתב בשאלה על קרן ממונפת S&P 500 כפול 2 לטווח ארוך (30 שנה) – למה התשואה לא גבוהה יותר?: @ה-שלמה כתב בשאלה על קרן ממונפת S&P 500 כפול 2 לטווח ארוך (30 שנה) – למה התשואה לא גבוהה יותר?: בנוסף, לא בטוח שקרן ממונפת תשרוד נפילות כמו 1999-1008 הממונפות הכפולות שרדו יפה את 2008. צודק, אבל לא היו ממונפות משולשות. בכל אופן, למי שישים שם 10% הירידה לא תהיה כ"כ דרמטית (זה אומר בערך שכשכל התיקים ירדו 30%, שלו ירד 35-39. כואב אבל לא נורא. וזה במקרה שכל הכסף הושקע בשיא). מצד שני, פוטנציאל התשואה דמיוני ממש. כפי שהסברתי מעלה, פוטנציאל התשואה הוא גדול, אך בסיכון גדול. ועיקר הסיכון הוא סיכון המשקיע מעצמו.
  • מה זה אפקט 'ריבית דריבית'

    הועבר שוק ההון והשקעות מאמר מאתר בנקל
    3
    5 הצבעות
    3 פוסטים
    402 צפיות
    ש
    @אבי-ה-נערה חשוב להדגיש גם את המשפט המפורסם: ''תשואות קודמות אינן הבטחת תשואה לתקופה הבאה''.