דילוג לתוכן

השקעות בשוק ההון ובינה מלאכותית

שוק ההון והשקעות
73 8 919 8
  • לא קראתי את הכתבה ואני לא מומחה לשוק ההון (בקושי מבין)
    אבל נראה לי שצריך לזכור לגבי ה-AI ושאר הדברים
    החשש שאנחנו מגזימים וזה יתפוצץ וכו'
    זה משפט של אדם חושב (יהודי) אבל לענ"ד העולם לא מסתכל על זה כך ומפתחים בזה תלות לכן אני לא חושב שיהיה פיצוץ
    מה עוד שהממציאים של הדברים גורפים כסף גדול והם לא יביאו לזה להעלם במהרה

    @בן-עליה כתב

    מה עוד שהממציאים של הדברים גורפים כסף גדול והם לא יביאו לזה להעלם במהרה

    כרגע הם מפסידים סכומים כמו תקציבים של מדינות
    זה המוצר שהעלות פיתוח שלו היקרה בהיסטוריה
    אופן ai תפסיד מאות מיליארדים לפני שתהפוך לרווחית אי פעם

  • @בן-עליה כתב

    מה עוד שהממציאים של הדברים גורפים כסף גדול והם לא יביאו לזה להעלם במהרה

    כרגע הם מפסידים סכומים כמו תקציבים של מדינות
    זה המוצר שהעלות פיתוח שלו היקרה בהיסטוריה
    אופן ai תפסיד מאות מיליארדים לפני שתהפוך לרווחית אי פעם

    @שמח-לעזור אוסיף לדבריך שגם בועת הדוט קום בסוף המאה הקודמת (1998-2000) הייתה עם חברות שהיו להם הכנסות לאורך כל הדרך וחלקם קיימות עד היום (אנבידיה לדוגמה) אבל זה לא גרם להם לא להפסיד עשרות אחוזים בפיצוץ הבועה, כיוון שהתמחור שלהם היה מעל ומעבר. היום בחלק גדול מהמקרים החברות כרגע בכלל לא רווחיות, או שפעילות הAI של החברות (בחברות ענק כמו גוגל וברמה מסויימת מיקרוסופט ברכיב של ההשקעה העצמית שלה בפיתוח מודולים אבל היא מצד שני מרוויחה מההפסדים של openAI) היא לא רווחית.

    מצרף דוגמה של חברה שפעילה עד היום וייצרה רווח לאורך כל הדרך אבל מחקה 99.89% מהשווי שלה בפיצוץ הבועה (ואגב עד היום לא עברה את ה40% מהשיא שלה לפני הבועה בשום שלב)
    6e3d3813-4dfa-4179-bbc7-6377c141cba2-image.png
    אנבידיה קרסה קצת באיחור אבל גם היא ב2002 מחקה מעל 75% מהשווי שלה למרות שהיא לא הייתה הפסדית.
    וכנ"ל דוגמאות אין ספור.

    הדוגמה הכי קיצונית שאני מכיר לזה ששווי שוק לא מעיד על רווחיות זה חברת אובר שלמרות שהיא חברה ציבורית כבר מ2018 היא נכנסה לריווחיות רק ב2023 ועד אז הפסידה מליארדים.
    גם אחרי שהיא נכנסה לרווחיות תפעולית היא רחוקה מלכסות את ההשקעה של השנים הקודמות.
    להלן טבלת רווח /הפסד במליוני דולרים
    2024 $9,856
    2023 $1,887
    2022 $-9,141
    2021 $-496
    2020 $-6,768
    2019 $-8,506
    2018 $997
    2017 $-4,033
    2016 $-370

  • עדכון מאתמול (קרדיט: מסודרים פלוס)

    8685131d-fc3f-4a36-9cf1-ad10a2a2a0bf-image.png

  • עדכון מאתמול (קרדיט: מסודרים פלוס)

    8685131d-fc3f-4a36-9cf1-ad10a2a2a0bf-image.png

    @שמח-לעזור
    וזה בדיוק מדבר על בלון
    הרי ההכנסות זינקו מה שאומר שהציבור מאמין בחברה אבל משהוא עדיין תקוע שאין רווחים מספיק טובים
    ואני יוסיף שאפשר לאירות שהשוק משווה את הAI בסכומים הרבה יותר גבוהים ממה שהם באמת יכולים להרוויח ולכן אותי זה ממש מרתיע....

  • @שמח-לעזור
    וזה בדיוק מדבר על בלון
    הרי ההכנסות זינקו מה שאומר שהציבור מאמין בחברה אבל משהוא עדיין תקוע שאין רווחים מספיק טובים
    ואני יוסיף שאפשר לאירות שהשוק משווה את הAI בסכומים הרבה יותר גבוהים ממה שהם באמת יכולים להרוויח ולכן אותי זה ממש מרתיע....

    @האדם-חושב כתב בהשקעות בשוק ההון ובינה מלאכותית:

    @שמח-לעזור
    וזה בדיוק מדבר על בלון
    הרי ההכנסות זינקו מה שאומר שהציבור מאמין בחברה אבל משהוא עדיין תקוע שאין רווחים מספיק טובים
    ואני יוסיף שאפשר לאירות שהשוק משווה את הAI בסכומים הרבה יותר גבוהים ממה שהם באמת יכולים להרוויח ולכן אותי זה ממש מרתיע....

    לא בהכרח בלון
    השאלה היא מה המודל העיסקי
    סטאראפים - כל הרעיון שלהם הוא רווח באקזיט -
    משקיעים הרבה כסף ומאמץ בפיתוח בלי להרוויח כלום כמה שנים, ולאמ"כ מוכרים את הפיתוח לחברה אחרת ובמכירה גורפים הון.

  • @האדם-חושב כתב בהשקעות בשוק ההון ובינה מלאכותית:

    @שמח-לעזור
    וזה בדיוק מדבר על בלון
    הרי ההכנסות זינקו מה שאומר שהציבור מאמין בחברה אבל משהוא עדיין תקוע שאין רווחים מספיק טובים
    ואני יוסיף שאפשר לאירות שהשוק משווה את הAI בסכומים הרבה יותר גבוהים ממה שהם באמת יכולים להרוויח ולכן אותי זה ממש מרתיע....

    לא בהכרח בלון
    השאלה היא מה המודל העיסקי
    סטאראפים - כל הרעיון שלהם הוא רווח באקזיט -
    משקיעים הרבה כסף ומאמץ בפיתוח בלי להרוויח כלום כמה שנים, ולאמ"כ מוכרים את הפיתוח לחברה אחרת ובמכירה גורפים הון.

    @אפ_על_פי_כן
    או מנפיקים…

    אבל עדיין
    לא היה מוצר הפסדי כ״כ בהיסטוריה

    ניתוח שראיתי פעם על ההשקעות בתחום
    f3dfdba2-37b5-4551-aaa1-57bc2631b320-image.png

    האמת היא שה״בועה״ הזו קצת נחלשה
    אינבידה כבר הרבה זמן מדשדשת
    מייקרוסופט אמזון ומטא הביאו תשואה נמוכה מסנפ
    גוגל היחידה שהצליחה לשלב את ai בכלים הקיימים שלה בצורה טובה
    ולכן השוק גמל לה בקפיצת שווי מטורפת
    ואופן ai תכננה להנפקה השנה בשווי אסטרונומי של חצי טריליון
    כרגע היא איבדה מהזוהר שלה ומעניין לראות אם תצא להנפקה בכל זאת

  • אגב
    מהפכת הai נתקעת בכלל בשלב התשתיות

    image.png

  • @אפ_על_פי_כן
    או מנפיקים…

    אבל עדיין
    לא היה מוצר הפסדי כ״כ בהיסטוריה

    ניתוח שראיתי פעם על ההשקעות בתחום
    f3dfdba2-37b5-4551-aaa1-57bc2631b320-image.png

    האמת היא שה״בועה״ הזו קצת נחלשה
    אינבידה כבר הרבה זמן מדשדשת
    מייקרוסופט אמזון ומטא הביאו תשואה נמוכה מסנפ
    גוגל היחידה שהצליחה לשלב את ai בכלים הקיימים שלה בצורה טובה
    ולכן השוק גמל לה בקפיצת שווי מטורפת
    ואופן ai תכננה להנפקה השנה בשווי אסטרונומי של חצי טריליון
    כרגע היא איבדה מהזוהר שלה ומעניין לראות אם תצא להנפקה בכל זאת

    @שמח-לעזור כתב בהשקעות בשוק ההון ובינה מלאכותית:

    @אפ_על_פי_כן
    או מנפיקים…

    אבל עדיין
    לא היה מוצר הפסדי כ״כ בהיסטוריה

    מאד מעניין מה שהבאת. לא הכרתי את הנתונים האלה, ותודה לך.

    השאלה היא האם רלוונטי ההפסדיות הנוכחית -
    מכיוון שאין ספק שה- AI מחולל מהפכה בהרבה תחומים, בהרבה תחומי עיסוק, והעתיד נמצא שם כמו שאומרים... הרבה מאמינים שבהמשך תהיה צמיחה עיסקית אדירה, כשאנשים יבינו ויפנימו את מגוון האפשרויות ויפתחו את כיווני החשיבה, ויהיו מוכנים לשלם על זה במזומן.
    (למשל: חברת הייטק שאני מכיר רכשה עכשיו רשיונות לכלי AI בתשלום עבור כלל העובדים. וזה דבר יקר.)

    מבחינתי - אני חשוף למניות AI בתוך תיק המסחר שלי, עי השקעה במדדים עולמי וסנופי, באחוז שמספק אותי.

  • @שמח-לעזור כתב בהשקעות בשוק ההון ובינה מלאכותית:

    @אפ_על_פי_כן
    או מנפיקים…

    אבל עדיין
    לא היה מוצר הפסדי כ״כ בהיסטוריה

    מאד מעניין מה שהבאת. לא הכרתי את הנתונים האלה, ותודה לך.

    השאלה היא האם רלוונטי ההפסדיות הנוכחית -
    מכיוון שאין ספק שה- AI מחולל מהפכה בהרבה תחומים, בהרבה תחומי עיסוק, והעתיד נמצא שם כמו שאומרים... הרבה מאמינים שבהמשך תהיה צמיחה עיסקית אדירה, כשאנשים יבינו ויפנימו את מגוון האפשרויות ויפתחו את כיווני החשיבה, ויהיו מוכנים לשלם על זה במזומן.
    (למשל: חברת הייטק שאני מכיר רכשה עכשיו רשיונות לכלי AI בתשלום עבור כלל העובדים. וזה דבר יקר.)

    מבחינתי - אני חשוף למניות AI בתוך תיק המסחר שלי, עי השקעה במדדים עולמי וסנופי, באחוז שמספק אותי.

    @אפ_על_פי_כן זה בדיוק היה המציאות בבועת ה.com עם אותם טענות אחד לאחד.
    בסוף צריך להבין את ההגיון במכפילי הרווח ואיפה היהיה המודל הכלכלי שבו כל החברות ירוויחו כל כך הרבה ממוצר שאין לו תכנית עסקית ברורה.

  • @אפ_על_פי_כן זה בדיוק היה המציאות בבועת ה.com עם אותם טענות אחד לאחד.
    בסוף צריך להבין את ההגיון במכפילי הרווח ואיפה היהיה המודל הכלכלי שבו כל החברות ירוויחו כל כך הרבה ממוצר שאין לו תכנית עסקית ברורה.

    @משקיע-זהיר-מידי כתב בהשקעות בשוק ההון ובינה מלאכותית:

    ואיפה היהיה המודל הכלכלי שבו כל החברות ירוויחו כל כך הרבה ממוצר שאין לו תכנית עסקית ברורה.

    למה נראה לך שאין תכנית עיסקית ברורה?

  • @משקיע-זהיר-מידי כתב בהשקעות בשוק ההון ובינה מלאכותית:

    ואיפה היהיה המודל הכלכלי שבו כל החברות ירוויחו כל כך הרבה ממוצר שאין לו תכנית עסקית ברורה.

    למה נראה לך שאין תכנית עיסקית ברורה?

    @אפ_על_פי_כן אין תכנית עסקית שפורסמה לציבור שמסבירה את הרווחיות של החברות האלו. ואין מודלים מותאמים לחברות מסוג כזה. תקרא קצת את ההסטוריה של בועת הדוט קום תעשה את ההתאמות הנדרשות ותבין למה זה מאד דומה.

  • @שמח-לעזור כתב בהשקעות בשוק ההון ובינה מלאכותית:

    @אפ_על_פי_כן
    או מנפיקים…

    אבל עדיין
    לא היה מוצר הפסדי כ״כ בהיסטוריה

    מאד מעניין מה שהבאת. לא הכרתי את הנתונים האלה, ותודה לך.

    השאלה היא האם רלוונטי ההפסדיות הנוכחית -
    מכיוון שאין ספק שה- AI מחולל מהפכה בהרבה תחומים, בהרבה תחומי עיסוק, והעתיד נמצא שם כמו שאומרים... הרבה מאמינים שבהמשך תהיה צמיחה עיסקית אדירה, כשאנשים יבינו ויפנימו את מגוון האפשרויות ויפתחו את כיווני החשיבה, ויהיו מוכנים לשלם על זה במזומן.
    (למשל: חברת הייטק שאני מכיר רכשה עכשיו רשיונות לכלי AI בתשלום עבור כלל העובדים. וזה דבר יקר.)

    מבחינתי - אני חשוף למניות AI בתוך תיק המסחר שלי, עי השקעה במדדים עולמי וסנופי, באחוז שמספק אותי.

    יכול להיות שזה יהיה רווחי מאוד
    ויכול להיות שלא
    א״א לדעת כמה בדיוק
    וודאי שא״א לדעת איזה חברה תצליח ואיזה תקרוס

    גם בבועת הדוט.קום בסוף התמחור של המדד היה נכון
    אבל הקדים את זמנו בעשור
    יכול להיות שכך גם עכשיו

  • יכול להיות שזה יהיה רווחי מאוד
    ויכול להיות שלא
    א״א לדעת כמה בדיוק
    וודאי שא״א לדעת איזה חברה תצליח ואיזה תקרוס

    גם בבועת הדוט.קום בסוף התמחור של המדד היה נכון
    אבל הקדים את זמנו בעשור
    יכול להיות שכך גם עכשיו

    @שמח-לעזור הבאתי דוגמה ספציפית למעלה של תימחור לא נכון בכלל והיו הרבה כאלו.
    בנוסף רבות החברות שלא שרדו בשביל להגיע לתימחור הנכון.

  • @שמח-לעזור הבאתי דוגמה ספציפית למעלה של תימחור לא נכון בכלל והיו הרבה כאלו.
    בנוסף רבות החברות שלא שרדו בשביל להגיע לתימחור הנכון.

    @משקיע-זהיר-מידי צודק
    תיקנתי מחברות למדד
    כתבתי ברישא שא״א לדעת איזו חברה תצליח…

  • יכול להיות שזה יהיה רווחי מאוד
    ויכול להיות שלא
    א״א לדעת כמה בדיוק
    וודאי שא״א לדעת איזה חברה תצליח ואיזה תקרוס

    גם בבועת הדוט.קום בסוף התמחור של המדד היה נכון
    אבל הקדים את זמנו בעשור
    יכול להיות שכך גם עכשיו

    @שמח-לעזור כתב בהשקעות בשוק ההון ובינה מלאכותית:

    יכול להיות שזה יהיה רווחי מאוד
    ויכול להיות שלא
    א״א לדעת כמה בדיוק
    וודאי שא״א לדעת איזה חברה תצליח ואיזה תקרוס

    גם בבועת הדוט.קום בסוף התמחור של המדד היה נכון
    אבל הקדים את זמנו בעשור
    יכול להיות שכך גם עכשיו

    ולכן משקיעים לטווח ארוך...

  • @שמח-לעזור כתב בהשקעות בשוק ההון ובינה מלאכותית:

    יכול להיות שזה יהיה רווחי מאוד
    ויכול להיות שלא
    א״א לדעת כמה בדיוק
    וודאי שא״א לדעת איזה חברה תצליח ואיזה תקרוס

    גם בבועת הדוט.קום בסוף התמחור של המדד היה נכון
    אבל הקדים את זמנו בעשור
    יכול להיות שכך גם עכשיו

    ולכן משקיעים לטווח ארוך...

    @אפ_על_פי_כן אתה יכול להגיד לכן משקיעים פאסיבית ובכל זמן.
    כשאדם מכניס כסף לשוק באופן חד פעמי בזמן שהשוק לא ברור בלי להיות מודע לסיכונים הטווח ארוך לא מצדיק את זה.
    העשור האבוד זה נזק כלכלי גדול בסוף

  • @אפ_על_פי_כן אתה יכול להגיד לכן משקיעים פאסיבית ובכל זמן.
    כשאדם מכניס כסף לשוק באופן חד פעמי בזמן שהשוק לא ברור בלי להיות מודע לסיכונים הטווח ארוך לא מצדיק את זה.
    העשור האבוד זה נזק כלכלי גדול בסוף

    @משקיע-זהיר-מידי כתב בהשקעות בשוק ההון ובינה מלאכותית:

    @אפ_על_פי_כן אתה יכול להגיד לכן משקיעים פאסיבית ובכל זמן.

    אכן זו דעתי.

    @משקיע-זהיר-מידי כתב בהשקעות בשוק ההון ובינה מלאכותית:

    כשאדם מכניס כסף לשוק באופן חד פעמי בזמן שהשוק לא ברור בלי להיות מודע לסיכונים הטווח ארוך לא מצדיק את זה.
    העשור האבוד זה נזק כלכלי גדול בסוף

    זו אותה נקודה שעליה אנחנו חולקים כל הזמן...
    דעתי היא שאף אחד לא יכול לחזות את העתיד, כולל לא עכשיו, ולכן אין שום הבדל מבחינתי אם להיכנס עכשיו או שנה שעברה או בעוד שנתיים.
    ואם יש לך כרגע סכום גדול ביד- תכניס את כולו.
    כל עוד אתה משקיע פסיבית, במדד רחב, לטווח ארוך (15 שנה לפחות.)

    אני מודע לזה שאתה חושב אחרת, וגם קראתי את דבריך, וזה בסדר שלאנשים יש דעות חלוקות.

    מבחינת הסיכון שמא הסנופי יקרוס הרגע... וכעבור 18 שנה הרווח שיעשה לא יהיה משמעותי מספיק - אני יותר חושש לשמרנים שישימו כספם במסלול הלכה שירוויח כלום וחצי, והפנסיה שלהם לא תספיק לעת זקנתם.

  • @משקיע-זהיר-מידי כתב בהשקעות בשוק ההון ובינה מלאכותית:

    @אפ_על_פי_כן אתה יכול להגיד לכן משקיעים פאסיבית ובכל זמן.

    אכן זו דעתי.

    @משקיע-זהיר-מידי כתב בהשקעות בשוק ההון ובינה מלאכותית:

    כשאדם מכניס כסף לשוק באופן חד פעמי בזמן שהשוק לא ברור בלי להיות מודע לסיכונים הטווח ארוך לא מצדיק את זה.
    העשור האבוד זה נזק כלכלי גדול בסוף

    זו אותה נקודה שעליה אנחנו חולקים כל הזמן...
    דעתי היא שאף אחד לא יכול לחזות את העתיד, כולל לא עכשיו, ולכן אין שום הבדל מבחינתי אם להיכנס עכשיו או שנה שעברה או בעוד שנתיים.
    ואם יש לך כרגע סכום גדול ביד- תכניס את כולו.
    כל עוד אתה משקיע פסיבית, במדד רחב, לטווח ארוך (15 שנה לפחות.)

    אני מודע לזה שאתה חושב אחרת, וגם קראתי את דבריך, וזה בסדר שלאנשים יש דעות חלוקות.

    מבחינת הסיכון שמא הסנופי יקרוס הרגע... וכעבור 18 שנה הרווח שיעשה לא יהיה משמעותי מספיק - אני יותר חושש לשמרנים שישימו כספם במסלול הלכה שירוויח כלום וחצי, והפנסיה שלהם לא תספיק לעת זקנתם.

    @אפ_על_פי_כן בשביל החשש שלך מספיק שתדרבן אנשים להכניס את השוטף לסיכון גבוה וחלק מהצבירה.
    או את הצבירה בפריסה על פני חמש שנים.
    ההצדקה להכניס את הצבירה בבת אחת לסיכון גבוה בזמן כזה (במקרה של צבירה משמעותית ביחס להפדות עתידיות צפויות) בגלל הטענה שלך היא לא מובנת

  • @אפ_על_פי_כן בשביל החשש שלך מספיק שתדרבן אנשים להכניס את השוטף לסיכון גבוה וחלק מהצבירה.
    או את הצבירה בפריסה על פני חמש שנים.
    ההצדקה להכניס את הצבירה בבת אחת לסיכון גבוה בזמן כזה (במקרה של צבירה משמעותית ביחס להפדות עתידיות צפויות) בגלל הטענה שלך היא לא מובנת

    @משקיע-זהיר-מידי כתב בהשקעות בשוק ההון ובינה מלאכותית:

    ההצדקה להכניס את הצבירה בבת אחת לסיכון גבוה בזמן כזה (במקרה של צבירה משמעותית ביחס להפדות עתידיות צפויות) בגלל הטענה שלך היא לא מובנת

    חוזר ואומר שוב:
    הנושא של מיצוע לעומת השקעה חד פעמית הוא מאד שנוי במחלוקת.
    אני אישית כבר קראתי המון חומר, של העוסקים בתחום, חלק מצדדים בזה וחלק בזה.
    אני בעד השקעה חד פעמית של כל הסכום. (בתנאים שפירטתי לעיל.)
    או במקרה הזכרת: להעביר עכשיו את כל חצי המליון בפנסיה למסלול סנופי.

    אגב כבר עשיתי זאת בעצמי לפני כמה שנים -גם העברת הפנסיה, גם סכום כסף במסחר עצמאי,
    ואני לא מתחרט בכלל (-באמת הייתה לי סיעתא דשמיא שנכנסתי בתקופה טובה, גם אז היה המון הזהרות "השוק בועתי ויקר" וכו'... ובכל זאת נכנסתי אז, ועשיתי תשואה של קרוב ל-100% בינתיים. אני מודע לזה שזה לא מלמד על העתיד מי שיעשה עכשיו את הצעד שעשיתי אז.)

    אתה תומך במיצוע.
    אוקיי, מותר לחלוק. ושיהיה לשנינו בהצלחה.

    (אולי תפתח שרשור חדש על השקעה במיצוע לעומת השקעה חד"פ?)

    רק לא ברור לי מה כ"כ "לא מובן" לך.
    אני הראשון שפגשת שבעד השקעה חד"פ ?!... אתה נשמע המום שיש אנשים שחושבים כך.
    לא יצא לך ללמוד את האפשרות הזו?!...

  • ודאי שיש בכל צד מעלות וחסרונות
    ומי שמשלב את שניהם לכאורה הכי מרויח

נושאים מוצעים


  • 15 הצבעות
    15 פוסטים
    259 צפיות
    העץ הרענןה
    @פושט-רגל-מרמה-ד הם טוענים שלמנהלי הקרנות יש יכולות מוגבלות עקב חוקים רגולטוריים. תודה שמחתני!
  • 0 הצבעות
    14 פוסטים
    242 צפיות
    ב
    דבר ראשון למה אין גילוי נאות שיש לך עניין בזה דבר שני זה של אלטשולר [image: 1776701601980-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-2026-04-20-191215.png] רק צריך לשים לב בפסגות גובים על ביטול פעולה יש עוד יתרון לפסגות לסוחרים שיש ספר פקודות מורחב יש לי קישור לאטשולר ואני לא מעלה אותו כי אין לי עניין עריכה: אני עכשיו שם לב שיש לי בחתימה אז זה לגילוי נאות עריכה: אני רואה שיש פטור מעמלת המרת מט"ח ד"א זה מפסגות . מניות, ניירות ערך המירים למניות, זכויות וקרנות סל שחלים עליהם כללי המסחר על מניות 0.07% משווי העיסקה, מינימום 2₪ לפעולה אגרות חוב, ניירות ערך המירים לתעודות התחייבות וקרנות סל שחלים עליהם כללי המסחר החלים על תעודות התחייבות 0.06%משווי העיסקה, מינימום 2₪ לפעולה קניה, מכירה, ופדיון של קרנות נאמנות הנסחרות בבורסה בת"א 0.07% משווי העיסקה, מינימום ₪ 2 לפעולה מניות ו-ETF הנסחרים בבורסות ארה"ב 1 סנט למניה מינימום $ 6.5לעסקה מניות ו-ETF הנסחרות בבורסות אירופה עמלה בגובה 0.15% מהעסקה, מינימום 15 יורו לעסקה [image: 1776702141993-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-2026-04-20-192134.png]
  • 2 הצבעות
    11 פוסטים
    271 צפיות
    משקיע זהיר מידימ
    @המבקר זה לא בכזה קלות מבירור יסודי של הנושא הריבית הכי קלה הלכתית לקחת זה מהמדינה.
  • 8 הצבעות
    12 פוסטים
    1k צפיות
    פ
    @חופש-כלכלי said: הציבור אמנם הפסיק ליפול לעוקצים של "20% בחודש", אבל הוא עדיין נופל לעסקאות נדל"ן בינוניות רק בגלל "הרגש" של הקירות. כי יש כמה אנשים עם כשרון כתיבה לא רע, שמאוד מאמינים בנדל״ן ובעקיפין גורמים לאנשים לחשוב שבנדל״ן אי אפשר להפסיד, ואפילו מישהו שמכר דירה בפריסייל מעל המחיר לאברך תמים, לשיטתם הוא עדיין לא נוכל.
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    251 צפיות
    מ
    ערכתי לאחרונה מחקר קצר - מהו באמת הכאב השורף שיש לאברך מן השורה בכל הנושא הכלכלי? (למה אני חוקר את זה..? כי אני מחפש לתת בע"ה מענה ופתרון לכאבים שלהם- לא סתם לדבר על איך שהעולם 'לא בסדר'...) אשתף אתכם במה ששמעתי בינתיים, ומה יש לי לומר, ואשמח לקבל עוד משוב בעניין החשוב הזה. אז הנה תיאור קלאסי של משפחת אברך תשפ"ה: יש קצת מחנק תמידי מכל ההוצאות בשוטף, סוג של 'גומרים בנס את החודש', דוחים חלק תשלומים למועד מאוחר יותר... ומבפנים מנקרת לה השאלה הגדולה - עם כל המידע שיש היום בנושא ההשקעות השונות; המקובלויות בחברה שדורשות סכומי עתק לנישואי הילדים, הסיפורים השונים על מגלגלי גמחי"ם מחד, על סיפורי הניסים מאידך, ועל כל אלו שיצאו לדרך והשקיעו בפועל כדי להכין להוצאות העתידיות במשפחה... אז איפה אני עומד? אני בסדר שלא קניתי דירה שניה להשקעה? נורמלי שאני ממשיך ללמוד בכולל ולא מוצא הכנסה פנויה של 2000 ש"ח כדי לפתוח קופת חיסכון ארוכת טווח בשוק ההון..? אז מבלי להיכנס כרגע לנושא ההשקפתי, אני רוצה לתת כאן את ההסתכלות הנכונה לגבי התזמון הנכון להשקעות בבית עם ילדים, כשהחודשי גם דורש את שלו... מבחינת הסדר הבריא, בודאי ראוי לנו קודם כל לראות שיש בבית את הצרכים של היום-יום, אח"כ לתכנן נכון להוצאות שנתיות ובלתי צפויות, ורק לאחר מכן להתעסק בסידור ההוצאות של העתיד; -גדולות ומאיימות ככל שיהיו. לפעמים הנטייה שלנו היא דווקא לעבוד בכיוון ההפוך. ולמה? מכיון שאנחנו מרגישים אתגר כלכלי ביום-יום, ואנחנו קצת זולגים מחוץ למסגרת וכו', אז יש מין פחד כזה של 'מה יהיה כשהדיון לא יהיה סביב אלפיים שקל, ולא עשרים אלף - אלא 200 אלף..?!' אז הבנאדם אומר לעצמו: 'עם החודשי והשנתי אני יכול עוד להמשיך ולסחוב איכשהו - אני כבר מתמקצע בזה... אבל בסכומי עתק--- איך אני מסתכל על זה בכלל..? אז אולי פשוט נעשה הוראת קבע של אלפיים ש"ח, או נקפוץ למים עם איזו דירה להשקעה בדימונה - והשם יעזור... אה, סליחה - השם עוזר!' הבעיה שזה לא עובד ככה... המושג של להכין מראש לנישואי הילדים, הוא שהאדם בוחר להוביל את החיים שלו בתבונה מתוך לקיחת אחריות וחשיבה איך לבוא למאורעות שונות בצורה מחושבת ומתוכננת, בסייעתא דשמיא. אם אני מתנהג בחוסר סדר ביום-יום, קונה 'מה שצריך' (-איך אני אוהב את המילים האלו...) ואח"כ מחפש איך להכניס מהר איזה סכום לחשבון כדי שיהיה כיסוי לאשראי שיורד מחר... -אז זאת אומרת שאני עוד לא מוביל את החיים; אלא עוסק בתגובתיות תמידית וכיבוי שריפות... איך אני מנסה אם כן לקפוץ ישר לעתיד, ולהרגיש טוב עם עצמי שאני ככה 'מכין מראש' לימים יבואו..?? ומבחינה פרקטית גם כן- בואו נחשוב איך נראית התקשורת בבית כשהאשה רוצה לקנות בגדי חורף לילדים או תיק לבית הספר ומחברות, רישום לצהרון וחוגים וכו'; והבעל בחכמתו הרבה משיב ש'לא נראה לי שיש לנו כסף לזה עכשיו...' כשהיא מתפלאת לעומתו 'ואיך יש לנו אלף ש"ח לחיסכון...?' (ומה לעשות שהיא צודקת...) ומצד שני: לפעמים פתיחת הוראת קבע קטנה עבור העתיד, מייצרת תשדיר חיובי בראש שלנו, ש'הנה תראה איזה אחראי אתה..! אתה כבר לוקח אחריות על העתיד של המשפחה! אתה פועל מתוך בחירה כדי לייצר מצב תקין ובריא לתקופת נישואי הילדים..! אז אולי ר' ייד אתה יכול גם לעשות סדר בחודשי, וללמוד איך לחיות מתוך ההכנסות שלכם בכיף ובשמחה..?' ההמלצה שלי: אם אתם ניגשים לחיסכון לפני איזון בחודשי - אז בסכום צנוע בלבד. אתן לכם משל לסיום - חשבתי עליו בשעה האחרונה: נגיד אני שוקל מאה ועשר ק"ג, והגיע זמן לטפל בזה... אז חשבתי על תמריץ גאוני! כבר תקופה ארוכה שאני חולם 'לפנק את עצמי' בחליפה יוקרתית כזאת של 1300 ש"ח.. ככה אני - עוד אוהב בגדים איכותיים כמו השנים בישיבה גדולה... אז אני הולך להיכנס לליבוביץ, ולקנות מידה אחת קטנה יותר ממה שאני צריך... ככה אני אהיה מוכרח להיכנס לתלם - התעמלות יומית וארוחות מסודרות ומזינות. ואז אני אומר לעצמי; 'מה, לא חבל לבזבז את ההזדמנות הנפלאה הזאת..? בוא תבקש מהמוכר שיתן לך חלפיה במידה 48, וככה אתה הולך להרביץ דיאטת רצח - רק מים!!!' נו; איזה מהלך אתם חושבים יביא ביצועים טובים יותר..? (אולי זה משתנה קצת לפי האופי של האדם, אבל להישאר בפורפורציה הנכונה...) קחו המחשה אחרונה לרעיון שאני מנסה להעביר כאן - אני מקבל מיילים בסגנון הזה: 'שלום, אנחנו ראינו באתר של בנקל שאתה מבין בהשקעות. תראה, יש לנו אמנם איזה גירעון של כמה אלפים בחודש כעת, (סגרתי עסק כושל, וגם עזבתי את העבודה כשכירה... פותחים עכשיו עסק חדש של הדרכת כלות...) אז אנחנו לא מוכנים באמת לאיזו הדרכה יקרה עכשיו... רק רצינו לדעת - יש לנו דירה בירושלים שבעצם אפשר להוציא עליה עוד משכנתא של איזה מיליון ש"ח, והגיסות שלי כבר אומרות לי - את משוגעת הילדים שלך כבר בגיל 10, את חייבת לעשות משהו... ואמרתי לעצמי - די, הן צודקות... אז תכל'ס אנחנו מחפשים רעיון איפה הכי כדאי להשקיע סכום כזה, זאת אומרת מה יכניס לנו הכי הרבה; שוק ההון או נדל"ן... ואיך זה בדיוק עובד... למי פונים לייעוץ... כמה אתה לוקח על פגישה חד-פעמית..? אתה יכול גם בזום..?' הבנתם את הנוסחה. אל תעשו את זה! אני עשיתי את זה - נכנסתי לחובות של מעל מיליון ש"ח בתור אברך יום שלם, אני עדיין מתאושש מזה ( הקב"ה ברחמיו עוזר גם לטיפשים לצאת מהבוץ...). אז אני מתחנן שוב - אל תגזימו. אל תקפצו מדרגות. תפעלו נכון. תלמדו איך לסדר את החודשי שנתי בטוב, תכירו את היכולות שלכם, תתייעצו, תתקדמו... וה' ברחמיו יפתח לכם שערי ברכה, שפע, וכל מילי דמיטב! צריכים עזרה? דברו איתי! 0583282028