דילוג לתוכן

האם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!

כלכלת המשפחה
7 4 188 4
  • שלום חברים!
    יש נקודה שחשבתי עליה שיכול להיות שבמקום לקחת חלק מההלוואה מגמ"ח ולחסוך ריביות, לפעמים עדיף לקחת את כל סכום ההלוואה מהבנק להגדיל החזר חודשי ולצמצם שנים ולחסוך יותר רביות...
    עשיתי חשבון במחשבון משכנתא והתוצאה שיצאה לי היא ככה:
    נניח שאדם צריך לקחת הלוואה בסה"כ של 800,000 ש"ח
    יש לו 2 אפשרויות: א. לקחת 600 מהבנק + 200 מגמ"ח. ב. לקחת את כל ה800 מהבנק.
    אופציה א': נגיד שהגמח יתן לו 200 אלף בפריסה ל10 שנים (יותר מידי לא?) הוא יצטרך להחזיר כל חודש 1785 ש"ח, מהבנק הוא יקח 600 בפריסה ל30 שנה עם ריבית של 4.5 וישלם כל חודש 3040 ש"ח, סה"כ החזר חודשי 4825 ש"ח, סה"כ ריביות על התקופה 494,440 ש"ח
    אופציה ב': לקחת את כל ה800 מהבנק עם אותן ריביות והחזר חודשי קצת נמוך יותר 4822 ש"ח בפריסה ל260 חודש, הוא ישלם ריבית בסה"כ של 453,779
    נמצא שבאופציה ב' הוא שילם 40,661 ש"ח פחות ריביות מאופציה א בשילוב גמ"חים.
    ונראה לי שהתנאים שהצבתי כאן מבחינת הגמ"ח הם חלום כי איזה גמח יתן 200 בפריסה ל 10 שנים אז במקרה אחא הוא יצטרך לקחת מ4 גמחים ולהחזיר לכ"א 1000 שח בחודש שאז בכלל ההחזר החודשי שלו קפץ...
    (אא"כ מדובר באדם שבאמת יכול להחזיר יותר כל חודש ואז הוא יכול גם לצמצם שנים בבנק וגם להחזיר את הגמ"ח)
    אשמח מאוד לשמוע את דעתכם האם החשיבה נכונה או שפספסתי כמה דברים בדרך...

  • שלום חברים!
    יש נקודה שחשבתי עליה שיכול להיות שבמקום לקחת חלק מההלוואה מגמ"ח ולחסוך ריביות, לפעמים עדיף לקחת את כל סכום ההלוואה מהבנק להגדיל החזר חודשי ולצמצם שנים ולחסוך יותר רביות...
    עשיתי חשבון במחשבון משכנתא והתוצאה שיצאה לי היא ככה:
    נניח שאדם צריך לקחת הלוואה בסה"כ של 800,000 ש"ח
    יש לו 2 אפשרויות: א. לקחת 600 מהבנק + 200 מגמ"ח. ב. לקחת את כל ה800 מהבנק.
    אופציה א': נגיד שהגמח יתן לו 200 אלף בפריסה ל10 שנים (יותר מידי לא?) הוא יצטרך להחזיר כל חודש 1785 ש"ח, מהבנק הוא יקח 600 בפריסה ל30 שנה עם ריבית של 4.5 וישלם כל חודש 3040 ש"ח, סה"כ החזר חודשי 4825 ש"ח, סה"כ ריביות על התקופה 494,440 ש"ח
    אופציה ב': לקחת את כל ה800 מהבנק עם אותן ריביות והחזר חודשי קצת נמוך יותר 4822 ש"ח בפריסה ל260 חודש, הוא ישלם ריבית בסה"כ של 453,779
    נמצא שבאופציה ב' הוא שילם 40,661 ש"ח פחות ריביות מאופציה א בשילוב גמ"חים.
    ונראה לי שהתנאים שהצבתי כאן מבחינת הגמ"ח הם חלום כי איזה גמח יתן 200 בפריסה ל 10 שנים אז במקרה אחא הוא יצטרך לקחת מ4 גמחים ולהחזיר לכ"א 1000 שח בחודש שאז בכלל ההחזר החודשי שלו קפץ...
    (אא"כ מדובר באדם שבאמת יכול להחזיר יותר כל חודש ואז הוא יכול גם לצמצם שנים בבנק וגם להחזיר את הגמ"ח)
    אשמח מאוד לשמוע את דעתכם האם החשיבה נכונה או שפספסתי כמה דברים בדרך...

    @בית-שמש אתה צודק בחישוב במאה אחוז
    ואגב המקס׳ ברוב הגמ״חים זה החזר אלף על 40-50 אלף
    חוץ מגמ״חים כמו הגמ״ח המרכזי ודומיו שזה אחד למאה (בחישוב שלך זה 1 על 120)

    הטעות שלך זה בנתוני השוואה
    השוואת משכנתא של 22 שנה בהחזר x
    עם משכנתא של 30 שנה + הלוואה לכמה שנים בודדות
    הבעיה היא שאחרי כמה שנים ההחזר יורד בגלל ההלוואת גמ״ח שהסתיימה!

    החישוב הנכון צריך לצאת מתוך נקודת הנחה ששומרים על גובה החזר קבוע לכל התקופה לכל ההלוואות
    ושמסיימים עם ההלוואת גמ״ח, לוקחים חדשה וממחזירים למשכנתא
    או ממחזרים את כל המשכנתא להחזר הגבוה

    הבעיה היא שיש קנס יציאה - עמלת היוון
    ולכן זה צריך להיות בתכנון מוקדם עם משכנתא שלפחות חלקית נוחה למיחזור חלקי או מלא

    אגב, יש שאלה מוסרית האם נכון להשתמש בגמ״ח בשביל לחסוך ריביות / להרוויח תשואה
    וכל אחד יעשה כדעת רבותיו

    לא יועץ לא ממליץ!

  • אני רק יוסיף על הדברים הנכונים של שמח לעזור, בהמחשות מעשיות,
    אם המדובר באחד שכשיסתיים התשלום לגמ"ח לא יגדיל את ההחזר אז בוודאי שלקיחת הגמ"ח זה הפסד והסיבות לכך הם או חוסר מודעות או שבסוף הצרכים מרובים ובאמצע החיים הרבה לא ילכו להגדיל החזרים אלא ישמחו על כך שהתפנה תזרים חודשי אלא שהם לא מודעים לממחיר הי'קר הגלום בכך ולכן למי שחושש מכך מומלץ לקחת כמה שיותר משכנתא במקסימום החזר חודשי אפשרי שככל והיא יותר גבוהה זה מוזיל דרמטית את גובה הרבית,
    (אך כמובן כל מקרה צריך להיבחן לגופו והוא תלוי בגובה הרבית המשולם לבנק והאם כרגע הוא גבוה יותר מההמשך ועוד ובפער שקיים בין תקופת ההלוואה מהגמ"ח לבין המשכנתא אבל הדברים אמורים על דרך הרוב אך בכל מקרה מעשי הכי פשוט זה לבחון מול אקסל את הדברים
    אבל במקרה ויש לאדם גמ"ח שהוא מעריך שגם שכשיסיים את ההחזר יוכל לקחת הלוואה נוספת מיד וחוזר חלילה אזי אופציה זו היא כן יותר חסכונית מאשר רק משכנתא
    ולגבי לקיחת הלוואה לצורך זו איני רואה שום פסול וזכורני שהרב גנוט כתב ביתד לפני תקופה שנכנס יחד עם מנהל גמ"ח כמדומני הרב ארלבוים מאלעד להגר"ח קניבסקי זצוק"ל ושאלו האם להלוות למטרת השקעה מכספי הגמ"ח והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו (ומסתבר שלכל מכלל יש יוצא מן הכלל אבל באופן כללי וודאי שסבר שזו הגישה הבסיסית

  • אגב, ברור שאפשר אחרי שמסתיימת ההלוואת גמ״ח להפנות את הכסף להשקעה אחרת
    אבל
    א. מבחינת השוואת כדאיות זה לא רלוונטי באופן ישיר
    ב. כמו ש @משה-עוזיאל כתב התחייבות להלוואה תמיד יותר חזקה מחיסכון

  • @בית-שמש אתה צודק בחישוב במאה אחוז
    ואגב המקס׳ ברוב הגמ״חים זה החזר אלף על 40-50 אלף
    חוץ מגמ״חים כמו הגמ״ח המרכזי ודומיו שזה אחד למאה (בחישוב שלך זה 1 על 120)

    הטעות שלך זה בנתוני השוואה
    השוואת משכנתא של 22 שנה בהחזר x
    עם משכנתא של 30 שנה + הלוואה לכמה שנים בודדות
    הבעיה היא שאחרי כמה שנים ההחזר יורד בגלל ההלוואת גמ״ח שהסתיימה!

    החישוב הנכון צריך לצאת מתוך נקודת הנחה ששומרים על גובה החזר קבוע לכל התקופה לכל ההלוואות
    ושמסיימים עם ההלוואת גמ״ח, לוקחים חדשה וממחזירים למשכנתא
    או ממחזרים את כל המשכנתא להחזר הגבוה

    הבעיה היא שיש קנס יציאה - עמלת היוון
    ולכן זה צריך להיות בתכנון מוקדם עם משכנתא שלפחות חלקית נוחה למיחזור חלקי או מלא

    אגב, יש שאלה מוסרית האם נכון להשתמש בגמ״ח בשביל לחסוך ריביות / להרוויח תשואה
    וכל אחד יעשה כדעת רבותיו

    לא יועץ לא ממליץ!

    @שמח-לעזור כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    אגב, יש שאלה מוסרית האם נכון להשתמש בגמ״ח בשביל לחסוך ריביות / להרוויח תשואה

    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    ולגבי לקיחת הלוואה לצורך זו איני רואה שום פסול וזכורני שהרב גנוט כתב ביתד לפני תקופה שנכנס יחד עם מנהל גמ"ח כמדומני הרב ארלבוים מאלעד להגר"ח קניבסקי זצוק"ל ושאלו האם להלוות למטרת השקעה מכספי הגמ"ח והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו

    לא ענית על השאלה.

    יש הבדל בין אם מנהל הגמ"ח אמור לבדוק למה הלווים לוקחים את ההלוואה, לבין אם זה מוסרי מצד הלווה.

  • @שמח-לעזור כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    אגב, יש שאלה מוסרית האם נכון להשתמש בגמ״ח בשביל לחסוך ריביות / להרוויח תשואה

    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    ולגבי לקיחת הלוואה לצורך זו איני רואה שום פסול וזכורני שהרב גנוט כתב ביתד לפני תקופה שנכנס יחד עם מנהל גמ"ח כמדומני הרב ארלבוים מאלעד להגר"ח קניבסקי זצוק"ל ושאלו האם להלוות למטרת השקעה מכספי הגמ"ח והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו

    לא ענית על השאלה.

    יש הבדל בין אם מנהל הגמ"ח אמור לבדוק למה הלווים לוקחים את ההלוואה, לבין אם זה מוסרי מצד הלווה.

    @אבי-ר.
    שלום רב

    אינני מובן מה הבעייתיות בלקיחת הלוואה לצורך חיסכון עלות למשכנתא/השגת תשואה
    ואם זה משום שיש צרכים דחופים יותר ואין הקומץ משביע את הארי אזי כמובן שזה תפקידו של בעל הגמ"ח לנהל זאת לפי סדרי הקדימה הראויים
    אך באופן עקרוני איני רואה שום פסול בעניין זה ואדרבה יש כאן והחזקת בו באופן המהודר שכפי שכתב הרמב"ם שהצדקה המהודרת היא להעמיד בן אדם באופן שיפרנס את עצמו
    ואם שמח לעזור ינמק מדוע לדעתו הוא רואה שאלה אני יוכל לענות או להסכים לדבריו
    וכמדומני שזה כן מוטל על בעל הגמ"ח לבחון/ להריח האם השגת התשואה היא באמצעים קונבנציונליים או שלא ובזה מאחריותו, עליו לא לסייע לדבר שבעיני רוב האנשים הוא מעשה טיפשי
    (גילוי נאות אני גם מופקד על גמ"ח קטנטן וגם לווה מגמחי"ם)

  • אני רק יוסיף על הדברים הנכונים של שמח לעזור, בהמחשות מעשיות,
    אם המדובר באחד שכשיסתיים התשלום לגמ"ח לא יגדיל את ההחזר אז בוודאי שלקיחת הגמ"ח זה הפסד והסיבות לכך הם או חוסר מודעות או שבסוף הצרכים מרובים ובאמצע החיים הרבה לא ילכו להגדיל החזרים אלא ישמחו על כך שהתפנה תזרים חודשי אלא שהם לא מודעים לממחיר הי'קר הגלום בכך ולכן למי שחושש מכך מומלץ לקחת כמה שיותר משכנתא במקסימום החזר חודשי אפשרי שככל והיא יותר גבוהה זה מוזיל דרמטית את גובה הרבית,
    (אך כמובן כל מקרה צריך להיבחן לגופו והוא תלוי בגובה הרבית המשולם לבנק והאם כרגע הוא גבוה יותר מההמשך ועוד ובפער שקיים בין תקופת ההלוואה מהגמ"ח לבין המשכנתא אבל הדברים אמורים על דרך הרוב אך בכל מקרה מעשי הכי פשוט זה לבחון מול אקסל את הדברים
    אבל במקרה ויש לאדם גמ"ח שהוא מעריך שגם שכשיסיים את ההחזר יוכל לקחת הלוואה נוספת מיד וחוזר חלילה אזי אופציה זו היא כן יותר חסכונית מאשר רק משכנתא
    ולגבי לקיחת הלוואה לצורך זו איני רואה שום פסול וזכורני שהרב גנוט כתב ביתד לפני תקופה שנכנס יחד עם מנהל גמ"ח כמדומני הרב ארלבוים מאלעד להגר"ח קניבסקי זצוק"ל ושאלו האם להלוות למטרת השקעה מכספי הגמ"ח והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו (ומסתבר שלכל מכלל יש יוצא מן הכלל אבל באופן כללי וודאי שסבר שזו הגישה הבסיסית

    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו

    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    וכמדומני שזה כן מוטל על בעל הגמ"ח לבחון/ להריח האם השגת התשואה היא באמצעים קונבנציונליים או שלא ובזה מאחריותו, עליו לא לסייע לדבר שבעיני רוב האנשים הוא מעשה טיפשי

    קצת סתירה.

    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    אינני מובן מה הבעייתיות בלקיחת הלוואה לצורך חיסכון עלות למשכנתא/השגת תשואה

    כנראה שעיקר הנושא הוא על תשואה, ובזה יכול להיות שיש קדימה לאדם שצריך את זה לכדי חייו,
    וודאי שאדם שצריך להעמיד אותו עכשיו עדיף על להעמיד אחר לעוד 20 שנה.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    149 צפיות
    כרמיאליכ
    @משכנתא-בקצב-שלך ממש לא 10% מכל המשכנתא, למעט שכבר עשית מחזור על חלק מהמשכנתא, כך שזה נהפך למשכנתא חדשה, וזה לפעמים הפתרון, למחזר חלק מהמשכנתא ואז לפרוע 10% מהמחזור, כמובן שצריך לראות שתנאי היריבית לא נפגעים.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    372 צפיות
    מ
    @יושב-אוהלים הסברים כלכליים כבר קיבלת. יש כאן שיקול אחר של יציבות של זוצ בתחילת חייהם. הדבר הכי חשוב לבניית בית הוא רוגע ושלוה בחיים. כשאתה בשלב שעדיין צריך "לחתן את עצמך". לקחת עוד עול של לחתן את ילדיך, זה יכול להכניס לסחרור רגשי, ועול על הזוגיות ועל החיים. יכול להיות שאתה באופן אישי - אם חשבת על זה רק מעצמך ולא בגלל לחץ חברתי - אולי מתאים לזה, יש כאלו שיכולים לחלוש על כמה תחומים, וזה תלוי גם באופי של רעייתך... אבל בדרך כלל זה עול גדול מידי. הקב"ה לא דורש מאדם להשתדל כל כך גם לחתן את עצמו ובאותה הזדמנות לחתן את הפיצקלעך שלו... ודוקא בגלל שאתה חושב על זה מהיום, אפשר לסמוך עליך שברגע שתגמור עם קניית הדירה שלך, כבר תמצא את הדרך לחסוך לילדיך... וההפסד של כמה שנים לא נראה לי שווה את חוסר היציבות של הבית שעלול להגרם. דיברו על זה שההשקעה הראשונה של זוצ צריכה להיות בדירה בשביל היציבות הזוגית. אפילו אם זה על חשבון רווח גדול יותר בשוק ההון גם ב: @צמיחה כתב בשוק ההון מול נדל"ן: פודקאסט החדש של יוסף מינצברג - הבורסה, הוא מארח שם את נחום ברוק. אפשר להחכים מאוד, חלק מהדברים הנ"ל הוזכרו שם. https://www.youtube.com/watch?v=xtRiMFiD6yU&list=PLx46_EMW9jY3DiwHjUK18BwV55nuabwgl&index=4
  • 0 הצבעות
    28 פוסטים
    768 צפיות
    משכנתא בקצב שלךמ
    @אנונימי2 וזו הסיבה שעכשיו ממש משתלם לבצע מיחזורים כדי לקבע מרווחים נמוכים. חשוב מאוד שאנשים ישימו לב לכך.
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    138 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    307 צפיות
    הקול השפויה
    מי שכן חותם, חשוב מאוד להתנות שהערבות על מנת לשלם ממעשרות, ברוב מוחלט של המקרים זה צדקה אלא שבלי תנאי זה חוב המוטל עליך שא"א לפרוע מצדקה.