דילוג לתוכן

ריבית בנק ישראל וריבית הפריים

נדל"ן ומשכנתאות
55 10 1.5k 10
  • @מבין-עניין כתב בריבית בנק ישראל וריבית הפריים:

    לא חושב שהוא נביא...

    הוא לא נביא, הוא 'חכם' ואני 'תלמיד חכם'...

    לגבי מה שנכתב על מיחזור הכוונה שבאמת אז כשהפריים היה נמוך יותר היה עדיף לקחת פריים, אבל כשהוא עלה ועבר את המל"צים היה צריך למחזר, (ומי שאז לקח לא לקחת פריים (באופן כללי)) וגם היום ניתן לקחת מל"צ וכשהפריים ירד למחזר לפריים, אין דין להישאר עם אותה משכנתא לכל אורך התקופה, ועל זה נאמר שמי שהיה ממחזר היה מרוויח יותר ממי שהיה נשאר בפריים.

    @אבי-ר.
    ריבית הפריים לא הייתה נמוכה לפני 20 שנה היא הייתה 6%.
    והנה לך בדיקה לפני 30 שנה כשהריביית הייתה דו ספרתית

    להלן פירוט הריביות והאירועים הכלכליים שהשפיעו על הלווה של 1996:

    1. שנות ה-90 המאוחרות: המבחן של הפריים
      בשנת 1996, ריבית בנק ישראל הייתה סביב $15%$. לווה שלקח פריים שילם החזר חודשי שהיה כמעט כפול מזה של לווה במסלול צמוד מדד.
      • ההימור: מי שבחר בפריים "דימם" מזומנים בשנים הראשונות.
      • המשבר של 2002: במהלך האינתיפאדה השנייה והפיחות החד בשקל, הריבית זינקה שוב ל-$9%$. לווה הפריים שוב ספג מכה, בעוד לווה המל"צ היה מוגן זמנית בתוך תחנת ה-5 שנים שלו.
    2. העשור השני (2006-2016): המהפך הגדול
      כאן לווה הפריים התחיל "לנצח". הריבית החלה לרדת בעקביות.
      • משבר 2008: הריביות בעולם קרסו. לווה הפריים מצא את עצמו משלם פחות מ-$2%$ ריבית, בעוד שלווה המל"צ, שמיחזר ב-2006 או ב-2011, היה "נעול" על ריביות עוגן גבוהות יותר (סביב $4%-5%$).
    3. העשור האחרון (2016-2026): סגירת החוב
      • לווה הפריים: ניצל את השנים 2016-2022 כדי לחסל כמעט את כל הקרן שלו בריבית אפסית. כשריבית הפריים עלתה ב-2022, נשארו לו רק 4 שנים לסיום. מכיוון שהקרן הייתה קטנה מאוד, העלייה בהחזר החודשי הייתה זניחה בשקלים.
      • לווה המל"צ: המשיך לשלם ריביות גבוהות יותר לאורך כל הדרך. גם במיחזור של 2016 ושל 2021, הוא קיבל ריבית שהייתה גבוהה מהפריים של אותה תקופה.

    טבלת השוואת "נקודות כאב" (על הלוואה של 500,000 ש"ח):
    תקופה לווה פריים (לא צמוד) לווה מל"צ (משתנה כל 5)
    1996-2001 סבל קיצוני (ריבית דו-ספרתית) תשלום יציב אך גבוה
    2002-2008 הקלה הדרגתית תשלומים בינוניים
    2009-2022 "חגיגה" (כמעט 0% ריבית) תשלום גבוה פי 3 מהפריים
    2023-2026 עלייה בסוף הדרך יציבות יחסית
    השורה התחתונה:
    לווה הפריים של 1996 שילם בסופו של דבר מאות אלפי שקלים פחות מלווה המל"צ. ה"פרס" על כך ששרד את הריביות המטורפות של שנות ה-90 היה מחיקה מהירה של החוב בעשורים שלאחר מכן.

    ברור שאפשר למחזר ולמחזר... אבל המציאות שאף אחד לא עוקב כל שנה אחרי המשכנתא ולא ממחזרים כל שנתיים. לכן למי שלא כל הזמן עוקב מסלול הפריים בסופו של דבר משתלם יותר.

    זה כל מה שאמרתי שלטווח של כל המשכנתא מי שבחר פריים הרוויח

  • אין לי מה להאריך בדיבורים, נראה לי שמי שרוצה להבין הבין.

  • אין לי מה להאריך בדיבורים, נראה לי שמי שרוצה להבין הבין.

    @אבי-ר. אתה כמובן רשאי להפסיק לעקוב, אבל לא יכול התאפק. מי שירצה יקרא -

    הנה השאלה הנוספת ששאלתי את ג'מיני:
    תעשה לי סימולציה של מישהו שלקח לפני 20 שנה ומיחזר כל 5 שנים לפי מה שהכי טוב ברגע המיחזור. עבר מפררים למל"צ ולהיפך. תשווה בינו לביו מי שנשאר כל ה20 שנה בפריים

    תשובה:
    זו סימולציה מרתקת כי היא בוחנת את השאלה הנצחית: האם "ניהול פעיל" של משכנתא ומרדף אחרי הריבית הכי נמוכה משתלם יותר מאשר פשוט להישאר במסלול אחד לאורך זמן.

    נניח הלוואה של 500,000 ש"ח ל-20 שנה (החזר החל מ-2006).

    1. האסטרטגיה הפאסיבית: 20 שנה בפריים (P-0.8%)
      הלווה הזה לא נגע במשכנתא.

    2006-2009: שילם ריבית של כ-
    5.5%
    . החזר חודשי גבוה יחסית.

    2009-2022: נהנה מריבית של כ-
    0.8%−1%
    . בתקופה זו הוא "חיסל" חלק אדיר מהקרן.

    2022-2026: הריבית עלתה ל-
    5%−6%
    , אך מכיוון שנשארו לו שנים בודדות והקרן כבר הייתה נמוכה מאוד, הגידול בשקלים היה נסבל.

    סה"כ עלות משוערת: כ-625,000 ש"ח (קרן + ריבית).

    1. האסטרטגיה האקטיבית: "הצייד" (מיחזור לפי הטוב ביותר)
      כאן הלווה מנסה לחזות את השוק ומשלם לעיתים עמלות פירעון מוקדם או דמי פתיחת תיק.

    2006: מתחיל בפריים (כי המל"צ היה יקר יותר, סביב
    6%
    ).

    2011 (תחנה 1): הריבית במשק נמוכה, המל"צ מציע יציבות סביב
    3.5%
    . הוא מחליט לעבור למל"צ כדי "לקבע" ריבית נמוכה מחשש שהפריים יעלה.

    הטעות: הוא הפסיד את המשך הירידה של הפריים ל-
    1.6%
    .

    2016 (תחנה 2): הוא רואה שהפריים נשאר נמוך וחוזר מהמל"צ לפריים.

    2021 (תחנה 3): רגע לפני עליית הריביות הגדולה, הוא מזהה הזדמנות ומקבע הכל במל"צ (או קבועה לא צמודה) בריבית של
    3%
    .

    ההצלחה: הוא ניצל מהזינוק של הפריים ב-2022.

    סה"כ עלות משוערת: כ-660,000 - 680,000 ש"ח.

    השוואת התוצאות:
    מאפיין הנאמן לפריים (פאסיבי) ה"צייד" (אקטיבי)
    סה"כ תשלום זול יותר יקר יותר
    שקט נפשי נמוך (תנודות חודשיות) גבוה (יציבות ל-5 שנים)
    עמלות וביורוקרטיה אפס אלפי שקלים על מיחזורים
    המסקנה המפתיעה:
    ב-20 השנים האחרונות, הלווה שנשאר בפריים ניצח.
    הסיבה היא פשוטה: לאורך רוב התקופה, הריבית ה"משתנה" במסלול הפריים הייתה נמוכה מהריבית שהבנקים הציעו במסלולים המקובעים (כמו מל"צ). גם כשה"צייד" הצליח לחזות את עליית הריבית ב-2022 ולעבור למסלול קבוע בזמן, החיסכון שהוא השיג ב-4 השנים האחרונות לא פיצה על הריבית העודפת שהוא שילם ב-15 השנים הקודמות בזמן ש"חיכה" שהפריים יעלה.

    נקודה למחשבה: במיחזור יש גם "קנסות" (עמלות פירעון מוקדם) שבדרך כלל הופכים את המעבר ללא כדאי אלא אם הפער בריבית הוא משמעותי מאוד.

  • @מבין-עניין כתב בריבית בנק ישראל וריבית הפריים:

    לא חושב שהוא נביא...

    הוא לא נביא, הוא 'חכם' ואני 'תלמיד חכם'...

    לגבי מה שנכתב על מיחזור הכוונה שבאמת אז כשהפריים היה נמוך יותר היה עדיף לקחת פריים, אבל כשהוא עלה ועבר את המל"צים היה צריך למחזר, (ומי שאז לקח לא לקחת פריים (באופן כללי)) וגם היום ניתן לקחת מל"צ וכשהפריים ירד למחזר לפריים, אין דין להישאר עם אותה משכנתא לכל אורך התקופה, ועל זה נאמר שמי שהיה ממחזר היה מרוויח יותר ממי שהיה נשאר בפריים.

    כתב בריבית בנק ישראל וריבית הפריים:

    הוא 'חכם' ואני 'תלמיד חכם'...

    כנראה שהוא אפי' לא 'תלמיד חכם'.

  • כתב בריבית בנק ישראל וריבית הפריים:

    הוא 'חכם' ואני 'תלמיד חכם'...

    כנראה שהוא אפי' לא 'תלמיד חכם'.

    @אבי-ר. אלו נתונים! אבל הכל טוב

  • אלו נתונים כשאתה שואל 'מכונה', ולא כשתשאל 'בן אדם'.

  • ואגב זה רק אומר לי שאם יגידו שעוד מעט לא יצטרכו יועץ משכנתאות,
    אני לא יודע מה יהיה, אבל בינתיים אפשר לראות את ההבדל...

  • @מבין-עניין רק בקשה אחת לי אליך
    לאחר שתוציא משכנתא בייעוץ ג'ימיני תעלה לכאן דוח יתרות....
    בהצלחה

  • לכל יועצי המשכנתאות, תנוח דעתכם. יש הרבה אנשים שצריכים אתכם.
    רק העליתי דעה של חלק מהעוסקים בעניין, שמי שלא בודק כל שנה את המשכנתא לטווח רחוק שווה לקחת פריים. הג'מיני רק אסף את ההוכחות לכך. שום דבר לא מהמחשבה שלו.
    אפשר להירגע... סך הכל למדתם עוד משהו.
    אין הביישן למד.

  • לכל יועצי המשכנתאות, תנוח דעתכם. יש הרבה אנשים שצריכים אתכם.
    רק העליתי דעה של חלק מהעוסקים בעניין, שמי שלא בודק כל שנה את המשכנתא לטווח רחוק שווה לקחת פריים. הג'מיני רק אסף את ההוכחות לכך. שום דבר לא מהמחשבה שלו.
    אפשר להירגע... סך הכל למדתם עוד משהו.
    אין הביישן למד.

    @מבין-עניין כתב בריבית בנק ישראל וריבית הפריים:

    שמי שלא בודק כל שנה את המשכנתא לטווח רחוק שווה לקחת פריים.

    מי שלא בודק את המשכנתא כל כמה שנים כדאי שלא יקח כלל משכנתא, פשוט חבל לזרוק כסף לפח.
    אין שבוע שאני לא נתקל בו באברך שיכול לחסוך עשרות [ולפעמים מאות] אלפי שקלים במיחזור קצר ופשוט [ואותו אברך עומד שעה בתורים של יש חגיגה לחסוך מאה שקל...]
    באמת חבל.
    זה לא נכון לכתוב לקחת פריים בצורה מוחלטת כי זה לא באמת התמהיל הרצוי למשכנתא ל-30 שנה.
    זה כן נכון לחזור ולהדגיש ושוב לחזור ולהדגיש לפנות מידי כמה שנים לבדיקה של המשכנתא, הדבר הזה לא עולה כסף ולא מאמץ עבור הלקוח, הרבה יועצי משכנתאות בודקים את זה חינמית עבור לקוחות.

    @מבין-עניין כתב בריבית בנק ישראל וריבית הפריים:

    אפשר להירגע... סך הכל למדתם עוד משהו.

    הכל טוב
    כתבתי ברוח הדיון כאן הלילה

    @מבין-עניין כתב בריבית בנק ישראל וריבית הפריים:

    אין הביישן למד.

    נכון
    אבל לא כ"כ קשור לכאן.

    גוט שאבעס

    בהצלחה

  • ברור שיועץ משכנתאות אוחז ראש למחזר כל שנה זה המקצוע שלו. המציאות שזה כמעט לא קורה. אתה בעצמך אומר שאתה פוגש הרבה כאלה.
    אגב... מתי הפעם האחרונה שבדקת את הביטוחים שלך? את החיובים בכרטיסי האשראי? את העמלות שלך בבנק? את התיק הפנסיוני שלך?
    כל אחד שם לב למה שהוא עוסק בו. לצערי רוב האנשים לא בודקים את כל מה שצריך לבדוק.
    מפוזיציה של יועץ משכנתאות זה אחרת.

    אנחנו לא חלוקים בכלל!!!!
    אני רק אמרתי שבמציאות הקיימת מי שלא יבדוק כל תקופה ירוויח יותר אם יקח פריים.

    וגם זה לא לגמרי נכון,.רק לאתגר, נגיד לקחת עכשיו מל"צ (4.6) כדי לתפוס את הריבית היחסית נמוכה, עוד חודשיים הריבית יכולה לרדת בחצי אחוז ואופס אתה בריבית נמוכה יותר. עכשיו שנתיים "נדפקת" ומה יהיה עוד שנתיים? יכול להיות שהריבית תעלה שוב. ואל תיתפסו לקטנות, זו רק דוגמה להמחשה, שגם יועצים חכמים אינם נביאים. אולי רק בני נביאים.

    אין ספק יועץ משכנתאות הוא מבין בתחום שלו יותר מאחרים, אבל קצת ענוה לא תזיק.

    צר לי שהרמה ירדה... פרשתי

    גיטשאבעס פורים שמח ופסח כשר ושמח
    העיקר בהצלחה לכולם

  • ברור שיועץ משכנתאות אוחז ראש למחזר כל שנה זה המקצוע שלו. המציאות שזה כמעט לא קורה. אתה בעצמך אומר שאתה פוגש הרבה כאלה.
    אגב... מתי הפעם האחרונה שבדקת את הביטוחים שלך? את החיובים בכרטיסי האשראי? את העמלות שלך בבנק? את התיק הפנסיוני שלך?
    כל אחד שם לב למה שהוא עוסק בו. לצערי רוב האנשים לא בודקים את כל מה שצריך לבדוק.
    מפוזיציה של יועץ משכנתאות זה אחרת.

    אנחנו לא חלוקים בכלל!!!!
    אני רק אמרתי שבמציאות הקיימת מי שלא יבדוק כל תקופה ירוויח יותר אם יקח פריים.

    וגם זה לא לגמרי נכון,.רק לאתגר, נגיד לקחת עכשיו מל"צ (4.6) כדי לתפוס את הריבית היחסית נמוכה, עוד חודשיים הריבית יכולה לרדת בחצי אחוז ואופס אתה בריבית נמוכה יותר. עכשיו שנתיים "נדפקת" ומה יהיה עוד שנתיים? יכול להיות שהריבית תעלה שוב. ואל תיתפסו לקטנות, זו רק דוגמה להמחשה, שגם יועצים חכמים אינם נביאים. אולי רק בני נביאים.

    אין ספק יועץ משכנתאות הוא מבין בתחום שלו יותר מאחרים, אבל קצת ענוה לא תזיק.

    צר לי שהרמה ירדה... פרשתי

    גיטשאבעס פורים שמח ופסח כשר ושמח
    העיקר בהצלחה לכולם

    @מבין-עניין כתב בריבית בנק ישראל וריבית הפריים:

    נגיד לקחת עכשיו מל"צ (4.6) כדי לתפוס את הריבית היחסית נמוכה, עוד חודשיים הריבית יכולה לרדת בחצי אחוז ואופס אתה בריבית נמוכה יותר

    נכון לכן יש שיקולים לכל מקרה בפני עצמו.
    ואגב, רק אעדכן אותך שלא לוקחים היום מל"צ 4.6 זה נקרא ברוב המקרים יקר
    המלצי"ם היום מתומחרים בפחות מ-4.5% ובכל מקרה צריך לבדוק מה התוספת מעל העוגן מול מה המינוס בפריים שיוכלו לקבל.

    @מבין-עניין כתב בריבית בנק ישראל וריבית הפריים:

    אגב... מתי הפעם האחרונה שבדקת את הביטוחים שלך? את החיובים בכרטיסי האשראי? את העמלות שלך בבנק? את התיק הפנסיוני שלך?

    אני אישית בודק כל חודש.
    ומנסה כמה שיותר לדרבן את סביבתי לבדוק כל דבר כזה.
    לגבי משכנתא לא חובה לבדוק כל שנה
    כן חובה לבדוק כל שלש ארבע שנים.

    @מבין-עניין כתב בריבית בנק ישראל וריבית הפריים:

    אבל קצת ענוה לא תזיק.

    משתדל.
    רק לעמת ג'ימיני מול מציאות בשטח קצת לא קשור..

    @מבין-עניין כתב בריבית בנק ישראל וריבית הפריים:

    אנחנו לא חלוקים בכלל!!!!

    בהחלט

    גוט שאבעס
    אסאך הצלחה

  • אז כמו שחלקם צפו בנק ישראל הודיע כעת על השארת הריבית על כנה
    בשיעור של 4%

  • אז כמו שחלקם צפו בנק ישראל הודיע כעת על השארת הריבית על כנה
    בשיעור של 4%

נושאים מוצעים


  • לשכור דירה שעשויה להימכר?

    נדל"ן ומשכנתאות נדלן
    8
    1 הצבעות
    8 פוסטים
    96 צפיות
    ז
    בכל דילמה כלכלית, שאלת השאלות היא האם החסרון מתומחר. בדילמה שלך ישנם שתי שאלות 1. האם איכות הדירה והמחיר שווים את חוסר היציבות וההפרעה של הקונים? התשובה לזה תלויה בך, יש אנשים שיותר קשה להם עם זה ויש שאין להם בעייה. ולכן לא תוכל לקבל לזה עזרה מאנשים אחרים ובפרט כאלו שלא מכירים אותך. הדילמה השנייה היא, יכול להיות שהדירה הזמנית היא היותר יקרה. במידה ותצטרך לעזוב עוד חודש למשל, תסכים איתי שזה לא שווה. לכן אתה צריך לבנות את החוזה בצורה מדורגת שבה לא אתה לוקח את כל הסיכון הכלכלי, אלא אתה מתחלק בו עם הבעלים. לדוגמא אפשרות אחת. במידה והדירה נמכרת תוך X אתה מפנה את הדירה תוךY חודשים ומשלם Z על החודשים הנותרים. אם יקח יותר זמן למכור את הדירה תוכל לקחת בחשבון זמן פינוי שבו אתה משלם יותר ממחיר החוזה בלי להנזק. אין שום סיבה בעולם שאתה תישא בכל הסיכון הכלכלי, בשעה שגם לבעל הדירה יש אינטרס שהיא תהיה מושכרת.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    172 צפיות
    ה
    שלום לכל חברי הפורום, תודה רבה על התגובות וההיענות הנפלאה למדריך הקודם! אני שמח לראות כמה הנושאים הללו נוגעים לכולנו. בפוסט הקודם דיברנו על הבסיס: תיעוד הוצאות, בניית תקציב ו"קרן חמצן". אלו הם הצעדים שמוציאים אותנו ממעגל "כיבוי השריפות" ומחזירים את השליטה לידיים שלנו. אבל מה עושים כשרוצים להתקדם לשלב הבא? איך לוקחים משפחה ברוכת ילדים, עם אתגרים כלכליים ייחודיים, ומתחילים לבנות צמיחה וביטחון אמיתי לטווח ארוך? הנה 2 מפתחות מתקדמים שיסייעו לכם להפוך משליטה יומיומית לניהול אסטרטגי של עתיד המשפחה. מפתח 1: להפוך את "קרן החמצן" למכשיר צמיחה במאמר הקודם, "קרן החמצן" (חיסכון למקרי חירום) הייתה כרית ביטחון. כעת, כשהיא קיימת (אפילו חלקית), צריך להבטיח שהיא משרתת אותנו ולא "שוכבת ישנה" בחשבון העו"ש: קביעת יעד גודל: היעד המקובל הוא 3 משכורות חודשיות. זה הסכום שיבטיח לכם שקט נפשי לתקופה ארוכה במקרה של שינוי בלתי צפוי. שימוש בכלים נזילים: כסף ש"יושב" סתם בעו"ש מאבד ערך בגלל האינפלציה. ברגע שהגעתם לסכום משמעותי, העבירו אותו לכלים פיננסיים נזילים ובטוחים, כמו קרן כספית (דרך הבנק או בית השקעות). זוהי דרך בטוחה יחסית להשיג תשואה נאה, והכסף נזיל וזמין לכם בתוך ימים בודדים. מפתח 2: להסתכל מעבר לאופק - הפנסיה החרדית הפחד הגדול ביותר של כל משפחה הוא תלות כלכלית בגיל מבוגר. החיסכון לטווח ארוך הוא לא מותרות, אלא מצווה כלכלית להבטיח את עתידכם ואת עתיד ילדיכם. אל תסתפקו ב"ברירת המחדל": גם אם אתם עצמאים או עובדים במשרה חלקית, יש לכם אפשרות לחסוך בקופות גמל להשקעה או להפקיד באופן עצמאי לפנסיה. קחו יועץ פנסיוני אובייקטיבי שיסדר לכם את התיק הקיים ויוודא שאתם מקבלים את הטבות המס המקסימליות המגיעות לכם. חיסכון לחתונות הילדים: "חיסכון חתונה" הוא המטרה הגדולה של הציבור החרדי. הפתרון היעיל ביותר הוא בדרך כלל שימוש בקופת גמל להשקעה – כלי גמיש המאפשר לכם להפקיד סכומים חודשיים קבועים, וליהנות מצבירת רווחים לאורך שנים, כאשר הכסף נזיל בכל עת (בניגוד לקרן פנסיה). לסיכום, המעבר לניהול כלכלי חזק הוא מסע של צעדים קטנים אך עקביים. מהרגע שבו הכלים הבסיסיים מהפוסט הקודם עובדים, התמקדו באסטרטגיה – ניהול ההוצאות הגדולות והבטחת העתיד באמצעות כלים פיננסיים נזילים וארוכי טווח. בהצלחה רבה!
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    232 צפיות
    צ
    @כהנים האמת שזה נושא רחב, בעצם זו הלוואה בריבית, אלא שאתה מסתמך על ההיתר עיסקא שיש לחברה, הרי כמעט לכל החברות יש הכשר על חלק מהמסלולים, וא"כ יש להם יש היתר עיסקא. אלא שהנידון מי המלוה, בעצם הם מלוים מכספי העמיתים ולא מכספי החברה. זאת אומרת שחלק מכספי העמיתים שמפקידים כסף, הולך להלוואות לעמיתים אחרים. וא"כ המלוה לא חתם על היתר עיסקא, ומה עוזר ההיתר עיסקא של החברה. אלא שאנו אומרים שהחברה היא שלוחו של המלוה, וההיתר עיסקא שיש לחברה עוזר גם בשבילו. וכאן באו חלק מהפוסקים וטענו שאם יש חילוני שלא מעניין אותו היתר עיסקא ואין לו שום בעיה להלוות בריבית, איך עוזר ההיתר עיסקא של החברה לאדם שלא רוצה את ההיתר עיסקא. וא"כ יש כאן הלוואה בריבית בלי היתר עיסקא. רק שזה לא מוחלט כי סו"ס העמיתים לא יודעים מה בדיוק החברה עושה, והם סומכים עליהם, ומה אכפת לחילוני להלוות לחרדי שמסכים לשלם ריבית רק אם יש היתר עיסקא. נראה לי שכבר דיברו כאן על הנושא הזה. אבל אני אעלה שוב את תשובות גופי הכשרות בעניין. תשואה כהלכה הלואות עמיתים הלכה ומעשה.pdf הלוואה מחברת הביטוח תשובת בד''ץ העד''ח.pdf התכתבות עם גלאט הון על הלוואה מחברת ביטוח.pdf מכון כת_ר - מאמרים - היתר עסקא במינוף השקעות.pdf תשובות לשאלות נפוצות בכשרות גלאט הון.pdf
  • 2 הצבעות
    4 פוסטים
    268 צפיות
    התותח זה אניה
    @אשר-רוזנבוים לא בטוח משום שאין שום דבר שדוחף אותם להאריך את התוקף ואם יש עליה בעליות הגיוס הבנק לא יאריך את התוקף
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    420 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].