דילוג לתוכן

איך פחד כלכלי משתלט על הבית בלי שנרגיש

שוק ההון והשקעות
1 1 127 1
  • בימים כאלה קשה לפספס את האווירה.
    מומחים כלכליים מדברים על צמצום, זהירות, על להוריד הוצאות, על קרנות חירום,

    המסר חוזר שוב ושוב: תחזיקו חזק, תעברו את התקופה.
    ובבתים רבים זה מתורגם מהר מאוד למציאות אחת: פחות קניות, פחות יציאות, יותר לחץ סביב כל שקל.

    אבל השאלה האמיתית היא לא אם צריך להיזהר כלכלית. ברור שכן.

    השאלה היא מה קורה לנו בראש כשאנחנו חיים יותר מדי בתוך פחד.
    כי יש הבדל בין אחריות לבין צמצום מחשבתי.

    אחריות היא לדעת לנהל כסף. צמצום מחשבתי הוא מצב שבו כל החיים נהיים תגובה לפחד מהעתיד.

    ופה מתחיל משהו מעניין.
    דווקא בתקופות כאלה — מלחמה, חוסר ודאות, ירידה בעבודה ,
    אנשים מגלים משהו שהם לא ציפו לו: החיים לא קורסים כמו שדמיינו.
    אדם יכול להיות חודש בלי עבודה.
    עסק יכול להיעצר. שגרה יכולה להיעלם. ועדיין איכשהו, הדברים ממשיכים, מסתדרים, חוזרים לזוז.

    והרגע הזה משנה משהו עמוק.
    כי פתאום אתה מבין שה”תחתית” שדמיינת בראש הרבה יותר מפחידה מהתחתית האמיתית.

    דוגמה פשוטה לזה היא פשיטת רגל.
    מי שלא חווה כישלון כלכלי פעם אחת, חי בתוך פחד מאוד גדול ממנו. אבל מי שכבר עבר את זה, שיקם את עצמו והמשיך הלאה — כבר לא מפחד מאותו דבר באותה צורה. הוא מבין שזה קשה, אבל לא סוף החיים. וזה משנה את כל הדרך שבה הוא מקבל החלטות.

    אפשר לומר שאותו הדבר קורה במלחמה, רק בקנה מידה רחב יותר.

    ילד שגדל בישראל, בתוך מציאות לא יציבה, נחשף מוקדם יותר לרעיון שהחיים לא תמיד מסודרים.
    ילד שגדל בסביבה מאוד יציבה וסטרילית, כמו בחלק ממדינות אירופה, לפעמים פחות רגיל לזעזועים. ולכן כל שינוי קטן מרגיש לו הרבה יותר דרמטי.

    זה לא אומר מי יותר חזק. זה אומר משהו על נקודת הפתיחה של הפחד.
    כי מי שכבר ראה שהחיים ממשיכים גם אחרי טלטלה — פחות נשבר מהטלטלה הבאה.

    וזה נכון גם לעולם ההשקעות.
    משקיע שלא חווה ירידות חדות נוטה לחשוב שהן סוף המשחק.
    משקיע שכבר עבר תקופות כאלה, יודע שזה חלק מהמחזור. ולכן הוא פחות פועל מתוך בהלה ויותר מתוך הבנה.
    משקיע מקצועי יודע שישנם מצבים שהדבר הכי נכון להשקעה הוא לא לחשוב על הכסף ,
    וכן לעיתים גם להוציא כסף בכדי לייצר הרגשה יותר רגועה בבית היא השקעה לא פחות טובה גם מהשקעה בבורסה .

    בתקופות כאלה אנשים נוטים להיכנס למצב של “סופר־זהירות”: כל הוצאה נבדקת, כל קנייה מרגישה כמעט כמו סיכון. לפעמים זה מגיע למצב שבו גם דברים קטנים שמייצרים אוויר בבית — כמו יציאה משפחתית או משהו שמכניס שמחה לילדים — נדחקים הצידה.

    כאן עולה שאלה פרקטית מאוד:
    האם אנחנו באמת חוסכים, או שאנחנו פשוט מכווצים את החיים?
    כי יש הבדל בין לחסוך כסף לבין לחסוך חיים.
    יש הוצאות מיותרות — ברור. אבל יש גם הוצאות שמחזיקות את השפיות של הבית. שמונעות מהתקופה להפוך למשהו כבד מדי. ושם, לפעמים, דווקא ההשקעה הקטנה עכשיו מונעת נזק גדול יותר אחר כך — לא רק כלכלי, אלא גם נפשי ומשפחתי.

    דווקא בתוך תקופות של לחץ, הרבה אנשים מגלים משהו שהם לא הכירו בעצמם קודם:
    שהמציאות פחות שבירה ממה שדמיינו. שאפשר לעבור ירידה בהכנסה, עצירה בעבודה, חוסר ודאות — ועדיין להמשיך הלאה.
    והגילוי הזה משנה את היחס לפחד.
    כי מי שחווה “תחתית” פעם אחת, כבר לא מדמיין אותה כסוף מוחלט. הוא יודע איך היא נראית באמת — וזה לבד מוריד את העוצמה שלה.
    וזה נוגע בכל תחום ,גם להחלטות היומיומיות: עבודה, השקעות, וגם הבית.

    כי בתוך תקופות כאלה נוצרת נטייה טבעית להיכנס למצב של כיווץ: כל הוצאה נבחנת רק דרך השאלה “מה אם יחמיר”. ואז, לאט לאט, לא רק הכסף מצטמצם — אלא גם החיים עצמם.

    זה משנה לא רק את החשבון בבנק,
    זה משנה את הדרך שבה אנחנו חיים.

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    10 פוסטים
    349 צפיות
    מ
    לגופם של דברים: אני משער שהינך סומך על שיקול דעתך, כי הרי אם לא, מדוע שאלת -הרי גם התשובות שתקבל כאן יהיו נגועות, אל על כרחך שבדברים שבסברא, אתה בוחן אם הם מתקבלים על הדעת או לא, רוב הנידונים הם עניינים שבשיקול דעת, (אין אחד שיודע לחזות את העתיד). לגבי עובדות ניתן לברר בקלות יחסית. ומה שלא זה ולא זה, אכן אל תסמוך על אף אחד-כולל מי שלא נגוע, הרי מהיכן הינך יודע שהוא אכן מבין? אני מניח שרוב חברי הפורום (כולל אנוכי הקטן), אין להם שום אינטרס לא בזה ולא בזה, (אני אישית מושקע קצת בשוק הנדל"ן, והרבה פחות בשוק ההון, ועם זאת סבור שעדיפה בהרבה השקעה בשוק ההון). מרבית הממליצים משקיעים בעצמם באפיק שעליו הם ממליצים, כלומר הם מאמינים באמת בנכונות המלצתם. סתם שאלה, מה הינך עושה כשאתה צריך החלטה רפואית? סומך על הרופא הלא דתי עם אינטרסים ברורים? על העסקנים הרפואיים שגם להם בדר"כ יש אינטרסים, (חיוביים!! (לשמור על קשרים עם רופאים וכו')? אם שאלת למעשה (באמת?!), דבר ראשון פיזור- לא מניחים את כל הביצים בסל אחד, שנית- אם אכן לא הנדל"ן ולא שוק ההון- משכנעים אותך, ואתה חושש, ניתן להניח את הכסף בקרן כספית (עם הכשר!), אני מקוה שאתה לא חושד בי שיש לי בזה אינטרס כלשהוא . או כמובן בגמ"ח. מקווה שיישרנו את ההדורים!!
  • 15 הצבעות
    35 פוסטים
    2k צפיות
    שמיל שמילש
    רק צריך לציין טרי סמית אינה חדשה, היא מתחילה מ2010 והחמירה עם השנים בעיקר בשנים האחרונות. בקיצור אם תקח את החברה האלו והיית מקשיה להם מאז שהם פתחו את הפה שלהם היית מפסיד ה-ר-ב-ה כסף, אין צורך להתרגש מכל משקיע שמסכים או אומר את מה שטופורובץ חושב, האם זאת הדעה הרווחת בקרב המשקיעים?, התושבה היא לא. האםי שנם דברים לא הגיוניים שקורים בכלכלה? גם יכול להיות. אך המציאות לדעתם היתה צריכה לקרוס עוד לפני הרבה זמן, והיא לא קרתה, אז שיקחו בחשבוון שיכול להיות שהיא גם לא תקרה בעתיד, וגם אם כן תקרה, היא לא תקרה בדיוק לפי איך שהם חושבים. בקיצור קצת ענוה.
  • 4 הצבעות
    17 פוסטים
    592 צפיות
    אבי ר.א
    בהרהור אין פעילות, משא"כ בדיבור. הענין בשבת זה שביתה ממלאכה, ואפילו בדיבור של מלאכה, רק שאין איסור לחשוב על מלאכה, כנראה כיון שזה לא סותר את השביתה. ולשאלתך יש לדון האם לדבר עם עצמי נחשב כדיבור או אולי רק כהרהור בקול? וע"ש זה נקרא שמו @השומר שבת דכתיב ביה "הרהורים מותרים" @מחשב-מסלול-מחדש מחכים לטור מחכים.
  • 1 הצבעות
    31 פוסטים
    1k צפיות
    אבי ר.א
    ואח"כ יש גם פרסומות של קופת העיר...
  • 16 הצבעות
    7 פוסטים
    1k צפיות
    מתכנן פיננסימ
    @טריידר חזק ביותר!! אני תמיד טוען שהסיבה שבציבור האברכים יש יותר נפילות בהשקעות מפוקפקות, זה בגלל שהם מעולם לא עבדו על כסף, והם חושבים שיש כסף קל. מי שעובד יודע ש"בזעת אפך תאכל לחם" וכסף לא גודל על העצים. אגב- יש מקרה אחד שכן יש שמה כסף קל והוא: לשכנע אחרים שיש כסף קל.