דילוג לתוכן

בקשתי מבנק דיסקונט לסגור חשבון בנק והם לא מאפשרים לי בגלל שיש לי משכנתא

כלכלת המשפחה
3 3 48 3
  • עשיתי את כל תהליך הסגירה ואח"כ התקשר אלי משהו ואמר שאי אפשר בגלל המשכנתא אמרתי להם שמעולם לא חתמתי על החיבות לפתוח חשבון.
    וגם הם אמרו לי שכדאי לי לפתוח בשביל שאקבל תנאים טובים.
    אבל לא זכור לי שזה היה חלק מהתחיבות המשכנתא.
    יש דבר כזה?
    אני מחויב להיות עם חשבון בנק בגלל שלקחתי משכנתא?
    (אם אם מי לדבר בסניף מהמלחמה הם לא מתקשרים)

  • עשיתי את כל תהליך הסגירה ואח"כ התקשר אלי משהו ואמר שאי אפשר בגלל המשכנתא אמרתי להם שמעולם לא חתמתי על החיבות לפתוח חשבון.
    וגם הם אמרו לי שכדאי לי לפתוח בשביל שאקבל תנאים טובים.
    אבל לא זכור לי שזה היה חלק מהתחיבות המשכנתא.
    יש דבר כזה?
    אני מחויב להיות עם חשבון בנק בגלל שלקחתי משכנתא?
    (אם אם מי לדבר בסניף מהמלחמה הם לא מתקשרים)

    @חיסכון-לחתונה אני יודע שאסור.
    אולי אם הם התנו הטבה במשכנתא בהעברת פעילות או משהו כזה.
    אבל אולי תשאל את המומחים... @משכנתא-בקצב-שלך

  • אולי הם מתכוונים לסגירת החשבון לגמרי.

    בבנק דיסקונט לכל משכנתא יש גם "חשבון צל" (נקרא גם "חשבון טכני"),
    א"א לעשות בו פעולות ואין לו עלות חודשית כלשהי, והוא משמש רק לנתוני המשכנתא.
    כך שכל עוד שיש לך משכנתא, לא תוכל לסגור "לגמרי" את החשבון שיש לך.

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    7 פוסטים
    250 צפיות
    אבי ר.א
    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!: והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!: וכמדומני שזה כן מוטל על בעל הגמ"ח לבחון/ להריח האם השגת התשואה היא באמצעים קונבנציונליים או שלא ובזה מאחריותו, עליו לא לסייע לדבר שבעיני רוב האנשים הוא מעשה טיפשי קצת סתירה. @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!: אינני מובן מה הבעייתיות בלקיחת הלוואה לצורך חיסכון עלות למשכנתא/השגת תשואה כנראה שעיקר הנושא הוא על תשואה, ובזה יכול להיות שיש קדימה לאדם שצריך את זה לכדי חייו, וודאי שאדם שצריך להעמיד אותו עכשיו עדיף על להעמיד אחר לעוד 20 שנה.
  • למה אין לי קרן בטחון?

    כלכלת המשפחה קרן ביטחון בלתם בלתמ
    6
    2 הצבעות
    6 פוסטים
    150 צפיות
    ה
    @דוד-גולדברג צ"ב
  • 1 הצבעות
    6 פוסטים
    178 צפיות
    אבי ר.א
    באופן כללי אתה צודק בדבריך. @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר). לא מסתכלים בזה לפי השנים האחרונות שספציפית היה בהם קורונה ומלחמה, אלא לאורך השנים שהממוצע הוא מתחת ל2% אינפלציה בשנה, וכך גם הציפיות לשנים הקרובות. (אם לא יקרה עוד משהו לא צפוי) @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%: כמו שכבר תיקנו אותך. ולמעשה כמו שכתב @משכנתא-בקצב-שלך ההמלצה בד"כ היא לקחת מזה סכום נמוך, כך שאין השפעה רצינית מהאינפלציה, ויש מקרים שכן כדאי לשקול לקחת מזה סכומים גדולים יותר.
  • 7 הצבעות
    3 פוסטים
    153 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    @חופש-כלכלי בהחלט כל אדם יכול להתקדם בזכות תהליך. וכל שכן אם הוא לא בדיוק סוגר את החודש
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    353 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].