דילוג לתוכן

מדוע המוח האנושי לא תוכנת להתמודד עם אשראי

כלכלת המשפחה
2 2 94 2
  • מלכודת הדופמין: מדוע המוח האנושי לא תוכנת להתמודד עם אשראי
    בעולם הכלכלה הקלאסי, "חוב" הוא פשוט כלי: אנחנו לוקחים כסף מהעתיד כדי להשתמש בו בהווה, מתוך הנחה שהתועלת כרגע עולה על המחיר שנשלם אחר כך. אך המציאות מראה שרוב האנשים לא משתמשים בחוב ככלי אסטרטגי, אלא נופלים אליו כמעט בעל כורחם. הסיבה לכך אינה חוסר בידע מתמטי, אלא "קצר" מובנה במערכת ההפעלה של המוח שלנו.

    1. אלחוש ה"כאב" של התשלום
    מחקרים בתחום הנוירו-כלכלה מראים שברגע שאנו משלמים במזומן, מופעל באזור המוח שנקרא "אינסולה" (Insula) מרכז שמקושר לכאב פיזי. אנחנו ממש "מרגישים" את הכסף עוזב אותנו.

    האשראי המודרני – ובמיוחד התשלום הדיגיטלי וה"קליק" האחד – פועל כאלחוש למרכז הכאב הזה. כשאנחנו מעבירים כרטיס או משלמים בטלפון, המוח לא מזהה "אובדן של משאב", אלא רק את ה"זכייה" במוצר. בכך, הטכנולוגיה עוקפת את מנגנון ההגנה הטבעי שלנו מפני בזבוז יתר.

    2. ה"אני העתידי" הוא זר מוחלט
    אחת התגליות המדהימות בפסיכולוגיה היא הדרך שבה המוח שלנו תופס את הזמן. סריקות MRI הראו שכשאדם חושב על עצמו בעוד עשר שנים, המוח מפעיל את אותם אזורים שהוא מפעיל כשהוא חושב על אדם זר לחלוטין.

    מבחינה נוירולוגית, לקחת חוב זה להעמיס נטל על מישהו שאתם לא מכירים. ה"אני של ההווה" נהנה מהקנייה, בעוד ה"אני של העתיד" (הזר) הוא זה שיצטרך לעבוד שעות נוספות כדי להחזיר את הכסף. הקושי לחסוך או להימנע מחוב נובע מהקושי האבולוציוני שלנו לחוש אמפתיה כלפי הגרסה העתידית של עצמנו.

    3. אשליית הבעלות המוקדמת
    חוב מאפשר לנו "לדלג" על שלב המאמץ. בטבע, השגת משאב דרשה פעולה והמתנה. החוב יוצר אשליה פסיכולוגית של הצלחה ללא תשתית. כשאדם קונה מוצר יוקרה באשראי, הוא מקבל את ה"דופמין" של ההישג, אך ללא הסיפוק שנלווה לצבירה הדרגתית של הון. זהו סוג של "קיצור דרך" רגשי שמשאיר את האדם במצב של ריקנות, מה שמוביל לרוב לחוב נוסף כדי לשחזר את תחושת הריגושי.

    4. החוב כ"מס" על חופש המחשבה
    מעבר למחיר הכלכלי (הריבית), לחוב יש מחיר קוגניטיבי כבד. מחקרים על "רוחב פס מנטלי" (Mental Bandwidth) מראים שדאגות כלכליות וחובות תופסים חלק נכבד מהמשאבים של המוח. אדם ששקוע בחובות מתפקד עם "איי-קיו אפקטיבי" נמוך יותר, פשוט כי חלק מהמעבד שלו תפוס בחישובי הישרדות. מצב זה מקשה עליו לקבל החלטות ארוכות טווח, ויוצר מעגל קסמים של עוני.

    לסיכום: איך "מתכנתים" מחדש את המוח?
    כדי לנצח את מלכודת החוב, עלינו להחזיר את ה"חיכוך" לתהליך הקנייה:

    המחשה: לחזור להשתמש במזומן במידת האפשר כדי להפעיל את מרכז ה"כאב".

    גישור על הזמן: לנסות לדמיין את ה"אני העתידי" באופן מוחשי ככל האפשר – מה הוא ירגיש כשיצטרך לשלם את החשבון?

    כלל ה-48 שעות: להמתין יומיים לפני כל קנייה גדולה כדי לתת לרמת הדופמין לרדת ולאפשר למוח הרציונלי (הקליפה הקדמית) לקחת פיקוד.

    עושר אמיתי אינו נמדד ביכולת "לקנות עכשיו", אלא ביכולת של ה"אני מהעבר" לדאוג לרווחתו של ה"אני בהווה".

  • מלכודת הדופמין: מדוע המוח האנושי לא תוכנת להתמודד עם אשראי
    בעולם הכלכלה הקלאסי, "חוב" הוא פשוט כלי: אנחנו לוקחים כסף מהעתיד כדי להשתמש בו בהווה, מתוך הנחה שהתועלת כרגע עולה על המחיר שנשלם אחר כך. אך המציאות מראה שרוב האנשים לא משתמשים בחוב ככלי אסטרטגי, אלא נופלים אליו כמעט בעל כורחם. הסיבה לכך אינה חוסר בידע מתמטי, אלא "קצר" מובנה במערכת ההפעלה של המוח שלנו.

    1. אלחוש ה"כאב" של התשלום
    מחקרים בתחום הנוירו-כלכלה מראים שברגע שאנו משלמים במזומן, מופעל באזור המוח שנקרא "אינסולה" (Insula) מרכז שמקושר לכאב פיזי. אנחנו ממש "מרגישים" את הכסף עוזב אותנו.

    האשראי המודרני – ובמיוחד התשלום הדיגיטלי וה"קליק" האחד – פועל כאלחוש למרכז הכאב הזה. כשאנחנו מעבירים כרטיס או משלמים בטלפון, המוח לא מזהה "אובדן של משאב", אלא רק את ה"זכייה" במוצר. בכך, הטכנולוגיה עוקפת את מנגנון ההגנה הטבעי שלנו מפני בזבוז יתר.

    2. ה"אני העתידי" הוא זר מוחלט
    אחת התגליות המדהימות בפסיכולוגיה היא הדרך שבה המוח שלנו תופס את הזמן. סריקות MRI הראו שכשאדם חושב על עצמו בעוד עשר שנים, המוח מפעיל את אותם אזורים שהוא מפעיל כשהוא חושב על אדם זר לחלוטין.

    מבחינה נוירולוגית, לקחת חוב זה להעמיס נטל על מישהו שאתם לא מכירים. ה"אני של ההווה" נהנה מהקנייה, בעוד ה"אני של העתיד" (הזר) הוא זה שיצטרך לעבוד שעות נוספות כדי להחזיר את הכסף. הקושי לחסוך או להימנע מחוב נובע מהקושי האבולוציוני שלנו לחוש אמפתיה כלפי הגרסה העתידית של עצמנו.

    3. אשליית הבעלות המוקדמת
    חוב מאפשר לנו "לדלג" על שלב המאמץ. בטבע, השגת משאב דרשה פעולה והמתנה. החוב יוצר אשליה פסיכולוגית של הצלחה ללא תשתית. כשאדם קונה מוצר יוקרה באשראי, הוא מקבל את ה"דופמין" של ההישג, אך ללא הסיפוק שנלווה לצבירה הדרגתית של הון. זהו סוג של "קיצור דרך" רגשי שמשאיר את האדם במצב של ריקנות, מה שמוביל לרוב לחוב נוסף כדי לשחזר את תחושת הריגושי.

    4. החוב כ"מס" על חופש המחשבה
    מעבר למחיר הכלכלי (הריבית), לחוב יש מחיר קוגניטיבי כבד. מחקרים על "רוחב פס מנטלי" (Mental Bandwidth) מראים שדאגות כלכליות וחובות תופסים חלק נכבד מהמשאבים של המוח. אדם ששקוע בחובות מתפקד עם "איי-קיו אפקטיבי" נמוך יותר, פשוט כי חלק מהמעבד שלו תפוס בחישובי הישרדות. מצב זה מקשה עליו לקבל החלטות ארוכות טווח, ויוצר מעגל קסמים של עוני.

    לסיכום: איך "מתכנתים" מחדש את המוח?
    כדי לנצח את מלכודת החוב, עלינו להחזיר את ה"חיכוך" לתהליך הקנייה:

    המחשה: לחזור להשתמש במזומן במידת האפשר כדי להפעיל את מרכז ה"כאב".

    גישור על הזמן: לנסות לדמיין את ה"אני העתידי" באופן מוחשי ככל האפשר – מה הוא ירגיש כשיצטרך לשלם את החשבון?

    כלל ה-48 שעות: להמתין יומיים לפני כל קנייה גדולה כדי לתת לרמת הדופמין לרדת ולאפשר למוח הרציונלי (הקליפה הקדמית) לקחת פיקוד.

    עושר אמיתי אינו נמדד ביכולת "לקנות עכשיו", אלא ביכולת של ה"אני מהעבר" לדאוג לרווחתו של ה"אני בהווה".

    @דוד-גולדברג
    הפתרון של שימוש במזומן לא באמת ישים
    הכלל השלישי ניחא [למרות שהסיפור עם הדופמין נשמע קצת מיסטי לשכנע אנשים] 🙂
    הכלל השני צריך לנסות על עצמי ולבדוק, אבל צריך לזה ככל הנראה 'סדר מוסר' כל יום של כמה דקות.
    לדעתי העצה הפשוטה ביותר היא לקחת מחברת לרשום כמה כסף יש לך לחודש הקרוב בכותרת למעלה, ולמטה בסוף כל יום לרשום את כל הווצאות שהיו, כשאתה רואה כל יום שמכסת הכספים האמיתית שקיימת לך נגמרת אתה תחשוב פעמיים בעתיד

נושאים מוצעים


  • 18 הצבעות
    12 פוסטים
    333 צפיות
    הקול השפויה
    @אבינדב-הכהן מצטרף לכל מילה, גם בעבר אנשים יכלו לבזבז את כספם על אוכל מסיבות ומשרתים, יתכן שהיום יותר, ויתכן שפחות. ההבדל הגדול זה שהיום אנשים מתכחשים להבדלי מעמדות, וזה גרם למצבים מטורפים שעשירים ועניים חייבים לחיות באותה רמת חיים. הבעיה הזאת מן הסתם גם בציבור הכללי, אבל בציבור החרדי קשה שבעתיים היות וכסף לא מגדיר חברה, המצב הוא שכולם חיים יחד ומנסים להשתוות באורח חייהם.
  • מידע על אשראי הייטקזן

    כלכלת המשפחה אשראי הייטק הטבות בנק
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    157 צפיות
    בוטח בה'ב
    מה שמסתבר שהם לא מפסידים עלייך... וגם אם יש מתנת הצטרפות ריבוי כ.א. ופיזור תשלומים זה יכול להוות טריגר לסחרחורת כלכלית -נקודה למחשבה לפני כל הצטרפו למועדון כזה או אחר
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    252 צפיות
    איש קישא
    @אמת-מארץ-תצמח מה שאני עשיתי זה נרשמתי והעברתי את כל ההוצאות רק לאשראי הזה (לפי הדרישות צריך 1000 בחודש) את האשראי השני שמרתי בצד( לא כל אחד מצליח כי נח ככה לכן אם אתה לא חזק אל תעשה את זה) כך לא היה לי פיזור הנפש וההוצאות ואחרי 3 חודשים פשוט שברתי אותו, בכל מקרה על שנה ראשונה לא גובים דמי כרטיס ואני במעקב על זה כדי לבטל כשהצטרך ויהיה לי כוח לזה, קצת כאב ראש אך שווה למי שאוחז ראש ולא מתפתה להשאיר שניים בסופו של דבר. אגב אתה יכול לעשות אחד עליך ואחד על אשתך לפי מה שהבנתי(אולי זה תלוי אם יש לך שתי חשבנות בנק שונים).
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    271 צפיות
    הקול השפויה
    @שבתי-בבית-ה כתב בלא לעולם חוסן- רשות המיסים מודיעה כי יצאה לגל מעצרים נגד "הדרייברים": @הקול-השפוי כתב בלא לעולם חוסן- רשות המיסים מודיעה כי יצאה לגל מעצרים נגד "הדרייברים": מדובר בשוק המגלגל מאות מיליונים בשנה וכולו בשחור, נראה לי מה שחריג זה ההתעלמות שהיתה עד היום, לא האכיפה. גם אם יש דברים לא טובים באנ"ש, לא צריך 'למרקר' את החרדים. לא דנתי אם טוב או לא טוב, אני חושב שאין מה לבוא בטענות על רשות המיסים על האכיפה הזאת.
  • כרטיס אשראי קאשבק - ?

    הועבר כלכלת המשפחה קאשבק כרטיס אשראי
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    258 צפיות
    shimonS
    @פלוס כתב בכרטיס אשראי קאשבק - ?: היכן היא? https://drive.google.com/drive/folders/1kK4HXQ3Rvgftt2CxMTPgGlrJC2ChRlHi