דילוג לתוכן

סדקים בקואליציה

שוק ההון והשקעות
17 7 459 7
  • חחח טוב...
    לא פגשתי..
    והלוואי יתחיל לעניין אותה משהו מזה🤣

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    חחח טוב...
    לא פגשתי..
    והלוואי יתחיל לעניין אותה משהו מזה🤣

    תשמח שלא מעניין אותה 🙂
    גם אצלי לא מעניין אבל...

  • לא פגשתי, כדאי באמת שאם עושים את זה באופן שששני הבני זוג מכירים את כל הנתונים אז גם ההטמעה של הבנת ההשקעה תהיה משותפת אצלי ההבנה היא לשנינו והכרת כל הנתונים רק של הבעל נראה לי זה מתכון טוב אבל בתנאי שיש איזה ביקורת כללית על המהלכים תמיד זה מוסיף.

  • חחח טוב...
    לא פגשתי..
    והלוואי יתחיל לעניין אותה משהו מזה🤣

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    חחח טוב...
    לא פגשתי..
    והלוואי יתחיל לעניין אותה משהו מזה

    שמעתי שיש כמה נשות חיל
    שעושות חיל גם בשוק ההון...

  • @אפ_על_פי_כן אהבתי את הכותרת המגרה

  • אני רוצה להעלות לדיון נושא מעניין,
    שפגשתי כמה פעמים בשיחות סביב השולחן בבר מצוה... או בפינת הקפה בכוילל...
    2 בני זוג ישבו ביחד, החליטו שדי עם ההתמרחות, צריך לחשוב על העתיד, ולהשקיע.
    אחרי למידה ומחשבה הוחלט (במשותף!) על השקעה בשוק ההון.
    אומר ועושה - העסק מתחיל להתגלגל.
    אממה, כידוע שוק ההון חווה מדי 3-4 שנים (למקלים...) ירידות, משברים, ברבורים שחורים או לבנים,
    ותמיד הכרזות דרמטיות בנוסח "אם כל המשברים", "הפעם זה שונה" "ייקח שנים לחזור לשיא" ועוד ועוד.
    והנה מתחילים סדקים בקואליציה.
    בעוד בן זוג אחד משנן לעצמו "לא להיבהל בירידות" ושאר מימרות חכמות,
    הרי שבן הזוג השני מתחיל לגלות סימני אי - שקט..
    אולי נצא עכשיו ונחזור אחרי המשבר?!
    אתה בטוח שעשינו הכל נכון?!
    אבא שלי אמר ש - - -
    במדור הכלכלי הם כתבו - - -
    מוישי אני מפחדת / מירי אני דואג ...
    בגללך - -

    מה שמעורר בצד שכנגד תחושות מגוונות החל מלחץ, נסיון לשחק את ה'גיבור', טרוניא, חוסר סבלנות, תחושת נבגדות ועוד
    וגם עלול להוביל להחלטות מאד לא נבונות, בלשון המעטה.

    האם פגשתם סיטואציה כזו ( אצל השכנים 😜 ) ?
    איך נכון להגיב?
    ושאר פניני חכמת חיים

    אפ_על_פי_כן said:

    אני רוצה להעלות לדיון נושא מעניין,
    שפגשתי כמה פעמים בשיחות סביב השולחן בבר מצוה... או בפינת הקפה בכוילל...
    2 בני זוג ישבו ביחד, החליטו שדי עם ההתמרחות, צריך לחשוב על העתיד, ולהשקיע.
    אחרי למידה ומחשבה הוחלט (במשותף!) על השקעה בשוק ההון.
    אומר ועושה - העסק מתחיל להתגלגל.
    אממה, כידוע שוק ההון חווה מדי 3-4 שנים (למקלים...) ירידות, משברים, ברבורים שחורים או לבנים,
    ותמיד הכרזות דרמטיות בנוסח "אם כל המשברים", "הפעם זה שונה" "ייקח שנים לחזור לשיא" ועוד ועוד.
    והנה מתחילים סדקים בקואליציה.
    בעוד בן זוג אחד משנן לעצמו "לא להיבהל בירידות" ושאר מימרות חכמות,
    הרי שבן הזוג השני מתחיל לגלות סימני אי - שקט..
    אולי נצא עכשיו ונחזור אחרי המשבר?!
    אתה בטוח שעשינו הכל נכון?!
    אבא שלי אמר ש - - -
    במדור הכלכלי הם כתבו - - -
    מוישי אני מפחדת / מירי אני דואג ...
    בגללך - -

    מה שמעורר בצד שכנגד תחושות מגוונות החל מלחץ, נסיון לשחק את ה'גיבור', טרוניא, חוסר סבלנות, תחושת נבגדות ועוד
    וגם עלול להוביל להחלטות מאד לא נבונות, בלשון המעטה.

    האם פגשתם סיטואציה כזו ( אצל השכנים ) ?
    איך נכון להגיב?
    ושאר פניני חכמת חיים

    @אבישי-ויינגולד זה בתחום שלך? מה יש לך לומר?

  • @מחשב-מסלול-מחדש said:

    חחח טוב...
    לא פגשתי..
    והלוואי יתחיל לעניין אותה משהו מזה

    שמעתי שיש כמה נשות חיל
    שעושות חיל גם בשוק ההון...

    @אפ_על_פי_כן said:

    שמעתי שיש כמה נשות חיל
    שעושות חיל גם בשוק ההון...

    צודק.
    אולי נתחיל לשיר בשבת "איש חיל מי ימצא..."
    מקווה שזה יעבוד וישפיע.

  • @אפ_על_פי_כן said:

    שמעתי שיש כמה נשות חיל
    שעושות חיל גם בשוק ההון...

    צודק.
    אולי נתחיל לשיר בשבת "איש חיל מי ימצא..."
    מקווה שזה יעבוד וישפיע.

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    אולי נתחיל לשיר בשבת "איש חיל מי ימצא..."

    אם לא שרת עד היום תתחיל לשיר מיד 😵

  • לשוק ההון זה לא עוזר
    ניסיתי

  • אני שר קודם ברכוני לשלום....

  • הסתפקתי אם הרהור מותר ודיבור אסור ב"ודבר דבר" זה גם עם אשתך שהרי הדיבור האסור זה לא עם עצמך אלא תכנון וקרוב למעשה וזה התעסקות אסורה ומימלא עם האשה שאשתו כגופו אומנם לא ממש אבל בענין הממונות המשותפים זה כמו עם עצמך או שזה גדר בדיבור שחשוב הוא בפני עצמו.
    אשמח לתגובות (השאלה לא נכתבה בהומור וזה נראה לי מצוי שבשבת יש ישוב הדעת לדיבורים בבית)

  • אפ_על_פי_כן said:

    אני רוצה להעלות לדיון נושא מעניין,
    שפגשתי כמה פעמים בשיחות סביב השולחן בבר מצוה... או בפינת הקפה בכוילל...
    2 בני זוג ישבו ביחד, החליטו שדי עם ההתמרחות, צריך לחשוב על העתיד, ולהשקיע.
    אחרי למידה ומחשבה הוחלט (במשותף!) על השקעה בשוק ההון.
    אומר ועושה - העסק מתחיל להתגלגל.
    אממה, כידוע שוק ההון חווה מדי 3-4 שנים (למקלים...) ירידות, משברים, ברבורים שחורים או לבנים,
    ותמיד הכרזות דרמטיות בנוסח "אם כל המשברים", "הפעם זה שונה" "ייקח שנים לחזור לשיא" ועוד ועוד.
    והנה מתחילים סדקים בקואליציה.
    בעוד בן זוג אחד משנן לעצמו "לא להיבהל בירידות" ושאר מימרות חכמות,
    הרי שבן הזוג השני מתחיל לגלות סימני אי - שקט..
    אולי נצא עכשיו ונחזור אחרי המשבר?!
    אתה בטוח שעשינו הכל נכון?!
    אבא שלי אמר ש - - -
    במדור הכלכלי הם כתבו - - -
    מוישי אני מפחדת / מירי אני דואג ...
    בגללך - -

    מה שמעורר בצד שכנגד תחושות מגוונות החל מלחץ, נסיון לשחק את ה'גיבור', טרוניא, חוסר סבלנות, תחושת נבגדות ועוד
    וגם עלול להוביל להחלטות מאד לא נבונות, בלשון המעטה.

    האם פגשתם סיטואציה כזו ( אצל השכנים ) ?
    איך נכון להגיב?
    ושאר פניני חכמת חיים

    @אבישי-ויינגולד זה בתחום שלך? מה יש לך לומר?

    @אפ_על_פי_כן חייב לציין שנתת לי רעיון לטור...

  • פשוט וברור שאסור לדבר אפילו עם עצמו.
    ייתכן שהרהור משותף יועיל, יותר סביר שלא.

  • בהרהור אין פעילות, משא"כ בדיבור.
    הענין בשבת זה שביתה ממלאכה, ואפילו בדיבור של מלאכה,
    רק שאין איסור לחשוב על מלאכה, כנראה כיון שזה לא סותר את השביתה.

    ולשאלתך יש לדון האם לדבר עם עצמי נחשב כדיבור או אולי רק כהרהור בקול?

    וע"ש זה נקרא שמו @השומר שבת דכתיב ביה "הרהורים מותרים"

    @מחשב-מסלול-מחדש מחכים לטור מחכים.

  • מ מחשב מסלול מחדש התייחס לנושא זה ב
  • @אפ_על_פי_כן חייב לציין שנתת לי רעיון לטור...

    פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    70 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בעקרונות שצריכים להנחות אותנו בבחירת רמת הסיכון הנכונה. השבוע אני רוצה להתמקד בשאלה שמעסיקה הרבה משקיעים מה עדיף לאורך זמן, ניהול אקטיבי דרך מנהלי השקעות או השקעה פסיבית במדדים? השאלה הזו מעניינת במיוחד לאור הנתונים של שלוש השנים האחרונות. כשבוחנים את ביצועי קרנות הפנסיה במסלולים הכלליים לבני 50 ומטה, שהם מסלולים שמשקיעים חלק משמעותי מהכסף בשוק המניות, ניתן לראות שהן הניבו סביב 50% תשואה מצטברת בשלוש השנים האחרונות. לעומת זאת, מדד הS&P 500 הניב באותה תקופה תשואה מצטברת של כ־40%, בעוד שהמסלולים המנייתיים בישראל הגיעו כמעט ל־90%. זהו פער משמעותי. חלק גדול מהפער הזה נובע מהעליות החזקות בשוק הישראלי בתקופה הזו, לצד היחלשות הדולר שפגעה בתשואה של מי שהשקיע בשוק האמריקאי. חשוב לי להדגיש: אני לא נגד השקעה בסיכון גבוה ולא נגד השקעה במדדים כמו ה־S&P 500. להפך, זו אחת הדרכים המרכזיות שבהן משקיעים משתתפים בצמיחה של הכלכלה העולמית. אבל חשוב להבין שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות, ולא תמיד מה שעבד בתקופה מסוימת יהיה הדבר הנכון לכל תקופה. היתרון של השקעה מנוהלת . היתרון המרכזי של מנהלי השקעות הוא היכולת להגיב למציאות משתנה. בזמן אירועים משמעותיים בשווקים, יש להם אפשרות לבצע התאמות, לשנות חשיפה לסקטורים שונים, להגדיל השקעה באזורים שנראים אטרקטיביים יותר, או לנצל הזדמנויות שנוצרות. מדד פסיבי, לעומת זאת, פועל לפי כללים ברורים מראש. הוא מחזיק את החברות שנמצאות במדד ואינו מקבל החלטות בהתאם לשינויים בשוק. זו גם החוזקה וגם החולשה שלו. מצד אחד, הוא פשוט, זול ומאפשר למשקיע להיות חלק מהשוק בלי לנסות לנחש מה יקרה. מצד שני, הוא לא יודע להגיב בזמן אמת כאשר התנאים משתנים. החיסרון של השקעה מנוהלת. מנהלי השקעות נבחנים לפי ביצועים חודשיים ושנתיים, למרות שהשקעות לטווח ארוך אמורות להיבחן לאורך שנים. הלחץ הזה מגיע גם מהציבור. כאשר מסלול מסוים מציג תשואה גבוהה בשנה האחרונה, נוצרת נטייה לעבור אליו ולרדוף אחרי הביצועים האחרונים. הבעיה היא שכך מנהלי השקעות מתקשים להישאר נאמנים לאסטרטגיה ארוכת טווח. אפשר לראות את זה במקרה של אלטשולר שחם. הם הלכו עם אסטרטגיה מסוימת לאורך זמן, וכאשר היא לא עבדה כפי שציפו, התגובה של הציבור הייתה חדה מאוד והכספים התחילו לעבור החוצה. מצד אחד זה טבעי בעולם ההשקעות, אבל מצד שני הלחץ הזה מקשה על מנהלים לקבל החלטות ארוכות טווח. קושי נוסף נובע מסוג הנכסים שבהם גופים מוסדיים יכולים להשקיע. לדוגמה, כאשר גוף מוסדי משקיע בחברה פרטית ייתכן שההשקעה תהיה מוצלחת מאוד בעתיד, אבל כל עוד אין אירוע כמו הנפקה או מכירה, לא תמיד ניתן לראות את מלוא הערך שלה בדוחות התשואה השוטפים. כלומר, יש השקעות שיכולות להיות מצוינות לטווח ארוך, אבל פחות קל למדוד אותן בטווח הקצר. צריך להבין שמנהלי ההשקעות אינם פחות מקצועיים. הם פשוט פועלים במערכת שונה, עם מגבלות שונות ועם אחריות אחרת. בטווח הארוך, סביר שהשקעה במדדים רחבים תמשיך להיות פתרון חזק עבור הרבה משקיעים, בעיקר בגלל הפשטות והעלויות הנמוכות. אבל לאורך הדרך יהיו תקופות שבהן החלטות אקטיביות יעבדו טוב יותר. לכן הדבר החשוב ביותר הוא לא לבחור מסלול לפי מי היה ראשון בטבלה בשנה האחרונה, אלא לבחור אסטרטגיה שמתאימה לכם ולהישאר איתה לאורך זמן. צריך לזכור שמעבר מסלול הוא לא פעולה טכנית בלבד. מדובר בהחלטת השקעה: מכירה של נכסים מסוימים ורכישה של נכסים אחרים. בשבוע הבא נתחיל סדרת מאמרים חדשה על ההיסטוריה של שוק ההון, מהמאה ה16 ועד היום. נעסוק באירועים המרכזיים שעיצבו את המערכת הפיננסית המודרנית, כי כשמבינים איך הכול התחיל, קל יותר להבין איך השווקים עובדים היום. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 11 הצבעות
    2 פוסטים
    284 צפיות
    פ
    דברים כדורבנות. אם כי יש לתת את הדעת על כך, שהשורש של אי החשיבה שדובר בו במאמר זה, מצמיח גם כן הוצאות שטותיות שאין שום בר דעת שמסכים אליהם, כמו ההוצאות על התזמורות בחתונה לזמרים כמעט בני עשרה, שמנגנים ושרים בצורה הפשוטה ביותר, וגובים הון תועפות, ועוד כהנה רבות, וכדי לממן את הבלים אלה, צריך לשבת בכולל כחצי שנה, או שתיים שלש משכורות של אשה שמתפרנסת בצורה סבירה וממוצעת.
  • 7 הצבעות
    158 פוסטים
    8k צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    @צופה-ומביט said: תפנו אותו לארגון בנקל והם כבר יתנו לו על הראש בהוראת גדולי הדיינים, להתרחק כמו מאש מכל דבר אפילו שדומה למשכון דירה וכל מינוף טיפשי ומסוכן וכ"ש כשהוא לטווח קצר כל כך. הוא לא בא אלי להתייעץ ח''ו, הוא רק שלח לעדכן מישהו שישבתי איתו על רכישת דירה להשקעה. אנשים מסוגו עם כאלו רעיונות לא באים להתייעץ ולא רוצים שיאמרו להם מה לעשות. כמו שהיה אחד שבא אלי לפגישה לפני שיפוץ, רצה להיכנס להשקעה מסוימת ואני לא הסכמתי והתעקשתי שהוא צריך לשמור בצד את הכסף שהוא לא לשיפוץ, ורק אחרי שהשיפוץ יסתיים בהצלחה לפי התוכנית הוא יכול להשקיע את היתרה, והוא ממש יצא מאוכזב מהפגישה שלא קיבלתי את דעתו ולא הסכמתי לומר לו שזה טוב....
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    99 צפיות
    ד
    בימים כאלה קשה לפספס את האווירה. מומחים כלכליים מדברים על צמצום, זהירות, על להוריד הוצאות, על קרנות חירום, המסר חוזר שוב ושוב: תחזיקו חזק, תעברו את התקופה. ובבתים רבים זה מתורגם מהר מאוד למציאות אחת: פחות קניות, פחות יציאות, יותר לחץ סביב כל שקל. אבל השאלה האמיתית היא לא אם צריך להיזהר כלכלית. ברור שכן. השאלה היא מה קורה לנו בראש כשאנחנו חיים יותר מדי בתוך פחד. כי יש הבדל בין אחריות לבין צמצום מחשבתי. אחריות היא לדעת לנהל כסף. צמצום מחשבתי הוא מצב שבו כל החיים נהיים תגובה לפחד מהעתיד. ופה מתחיל משהו מעניין. דווקא בתקופות כאלה — מלחמה, חוסר ודאות, ירידה בעבודה , אנשים מגלים משהו שהם לא ציפו לו: החיים לא קורסים כמו שדמיינו. אדם יכול להיות חודש בלי עבודה. עסק יכול להיעצר. שגרה יכולה להיעלם. ועדיין איכשהו, הדברים ממשיכים, מסתדרים, חוזרים לזוז. והרגע הזה משנה משהו עמוק. כי פתאום אתה מבין שה”תחתית” שדמיינת בראש הרבה יותר מפחידה מהתחתית האמיתית. דוגמה פשוטה לזה היא פשיטת רגל. מי שלא חווה כישלון כלכלי פעם אחת, חי בתוך פחד מאוד גדול ממנו. אבל מי שכבר עבר את זה, שיקם את עצמו והמשיך הלאה — כבר לא מפחד מאותו דבר באותה צורה. הוא מבין שזה קשה, אבל לא סוף החיים. וזה משנה את כל הדרך שבה הוא מקבל החלטות. אפשר לומר שאותו הדבר קורה במלחמה, רק בקנה מידה רחב יותר. ילד שגדל בישראל, בתוך מציאות לא יציבה, נחשף מוקדם יותר לרעיון שהחיים לא תמיד מסודרים. ילד שגדל בסביבה מאוד יציבה וסטרילית, כמו בחלק ממדינות אירופה, לפעמים פחות רגיל לזעזועים. ולכן כל שינוי קטן מרגיש לו הרבה יותר דרמטי. זה לא אומר מי יותר חזק. זה אומר משהו על נקודת הפתיחה של הפחד. כי מי שכבר ראה שהחיים ממשיכים גם אחרי טלטלה — פחות נשבר מהטלטלה הבאה. וזה נכון גם לעולם ההשקעות. משקיע שלא חווה ירידות חדות נוטה לחשוב שהן סוף המשחק. משקיע שכבר עבר תקופות כאלה, יודע שזה חלק מהמחזור. ולכן הוא פחות פועל מתוך בהלה ויותר מתוך הבנה. משקיע מקצועי יודע שישנם מצבים שהדבר הכי נכון להשקעה הוא לא לחשוב על הכסף , וכן לעיתים גם להוציא כסף בכדי לייצר הרגשה יותר רגועה בבית היא השקעה לא פחות טובה גם מהשקעה בבורסה . בתקופות כאלה אנשים נוטים להיכנס למצב של “סופר־זהירות”: כל הוצאה נבדקת, כל קנייה מרגישה כמעט כמו סיכון. לפעמים זה מגיע למצב שבו גם דברים קטנים שמייצרים אוויר בבית — כמו יציאה משפחתית או משהו שמכניס שמחה לילדים — נדחקים הצידה. כאן עולה שאלה פרקטית מאוד: האם אנחנו באמת חוסכים, או שאנחנו פשוט מכווצים את החיים? כי יש הבדל בין לחסוך כסף לבין לחסוך חיים. יש הוצאות מיותרות — ברור. אבל יש גם הוצאות שמחזיקות את השפיות של הבית. שמונעות מהתקופה להפוך למשהו כבד מדי. ושם, לפעמים, דווקא ההשקעה הקטנה עכשיו מונעת נזק גדול יותר אחר כך — לא רק כלכלי, אלא גם נפשי ומשפחתי. דווקא בתוך תקופות של לחץ, הרבה אנשים מגלים משהו שהם לא הכירו בעצמם קודם: שהמציאות פחות שבירה ממה שדמיינו. שאפשר לעבור ירידה בהכנסה, עצירה בעבודה, חוסר ודאות — ועדיין להמשיך הלאה. והגילוי הזה משנה את היחס לפחד. כי מי שחווה “תחתית” פעם אחת, כבר לא מדמיין אותה כסוף מוחלט. הוא יודע איך היא נראית באמת — וזה לבד מוריד את העוצמה שלה. וזה נוגע בכל תחום ,גם להחלטות היומיומיות: עבודה, השקעות, וגם הבית. כי בתוך תקופות כאלה נוצרת נטייה טבעית להיכנס למצב של כיווץ: כל הוצאה נבחנת רק דרך השאלה “מה אם יחמיר”. ואז, לאט לאט, לא רק הכסף מצטמצם — אלא גם החיים עצמם. זה משנה לא רק את החשבון בבנק, זה משנה את הדרך שבה אנחנו חיים.
  • 0 הצבעות
    13 פוסטים
    390 צפיות
    אבי ר.א
    @חיסכון-לחתונה כתב ברעיון מוזר על פירעון "מסלול זכאות" במשכנתא: הבנתי התכוונתי החלק של המדד שהוא בעצם ריבית. הוא לא ריבית הוא קרן. (אולי כמו ריבית) @חיסכון-לחתונה כתב ברעיון מוזר על פירעון "מסלול זכאות" במשכנתא: כלומר עם יש לי 8 אלף שעלה לי בכלל צמוד מדד וירד המדד בחצי אחוז אז ירד לי רק 40 ש"ח, נכון? לא. זה יורד בהתאם לכל הקרן, כך שאם זה 98,000 בירידה של 0.5% ירד לך 490 ש"ח, אלא שזה עד שווי התוספת של ההצמדה, כך שאם היא 8,000 המק' שזה יכול לרדת זה 8,000.