דילוג לתוכן

תקלה בעדכון משקל במשנת יוסף

כלכלת המשפחה
3 2 140 2

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    3 פוסטים
    115 צפיות
    ש
    @דוד-גולדברג said: הבנתי שהציבור שלנו פיתח מיומנות מדהימה בלדלג על המתווכים ועל נותני השירות: אתה לא באמת חושב שאושר עד התחילו למכור טלפונים, רכבים וכו' וכו' רק בשביל הציבור החרדי, זו תופעה שכבר קיימת בכל המדינה שהציבור החרדי - חלק ממנה.
  • 12 הצבעות
    1 פוסטים
    45 צפיות
    מ
    לאחרונה נתקלתי בסיפור שאני חושב שחשוב מאוד לפרסם, לתועלת הרבים. מדובר במשפחה תושבת ירושלים שזכאית בדרך כלל להנחה בארנונה. מכיוון שההנחה מתקבלת אצלם רק לקראת סוף השנה, המשפחה נוהגת לשלם קודם את הסכום המלא, ולאחר מכן מקבלת את ההנחה רטרואקטיבית, מה שיוצר להם יתרת זכות לשנה הבאה. בשנת 2025 המשפחה קיבלו הודעה לשלם את יתרת החוב בטרם קבלת ההנחה. הם שילמו כנדרש, ובסוף אותה שנה, כשעודכנה ההנחה, קיבלו הודעה רשמית שהם נמצאים ביתרת זכות. לכן, הם נדהמו מאוד לקבל לפני תקופה קצרה הודעה חדשה: העירייה טענה שלא רק שהם לא שילמו את החוב מ-2025, אלא שבגלל ה"חוב" הזה - בוטלה להם ההנחה לחלוטין והם נדרשים לשלם את הסכום המלא. לאחר פנייה לעירייה, הם קיבלו "טופס תשלומים" שהיה קשה מאוד להבנה, ובו אכן הופיע חוב. הניסיונות שלהם להוכיח מהמסמך הקודם שיש להם יתרת זכות נתקלו בקושי, מכיוון שבמסמך נכתב שהיתרה היא 2,000-ש"ח. הרישום הזה בילבל את כולם האם מינוס משמעותו זכות של 2,000 ש"ח או חוב של 2,000 ש"ח? המשפחה, שלא ידעה לחשב בדיוק כמה שולם וכמה נשאר, פנתה לעירייה מספר פעמים. בפעם הראשונה הם נדחו, בפעם השנייה פקידה הודתה שיש טעות, אך מיד אחר כך הם שוב קיבלו התראות ואיומים בעיקול. בשלב מסוים הם אפילו פנו לאדם שעוסק בתחום כדי שיסייע להם. גם הוא, לאחר שעיין בטפסים המסובכים, טען שהרבה פקידות לא יודעות לקרוא את הטופס, אבל שבמקרה הזה העירייה צודקת ואכן יש חוב שלא שולם. כשהתוודעתי לסיפור, עברתי על המכתבים שהם קיבלו ב-2025 וראיתי שהמספרים פשוט לא מסתדרים. הוצאתי את פירוט האשראי של התשלומים לעירייה, עשיתי חישוב מסודר, והתברר באופן חד משמעי: המשפחה צודקת והעירייה טועה. התקשרתי לעירייה וניהלתי איתם שיחה של 50 דקות! בסוף השיחה התברר שהצדק איתנו, והעירייה הבטיחה לטפל בעניין, להשיב את הסכום שנגבה בטעות ולהחזיר את ההנחה שבוטלה. במהלך השיחה עם העירייה השתמע שאכן היו להם בעיות במחשבים או מעבר למערכות חדשות, מה שיצר בלבול גדול בנתונים של תושבים. לכן, אם גם לכם נראה שישנה טעות בחישוב החובות שלכם לעירייה, אל תסמכו בעיניים עצומות על הטפסים שהם שולחים לכם. בדקו היטב כמה אתם חייבים (אם בכלל), בקשו פירוט תשלומים, נסו לבדוק במכתבים בעבר ששלחו לכם, ונסו לבדוק גם את פירוטי האשראי. ואל תוותרו על הזכויות והכסף שלכם!
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    266 צפיות
    א
    פרסמו כתבה מפורטת לגבי הכללים בנושא https://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/20035049
  • 2 הצבעות
    11 פוסטים
    5k צפיות
    מ
    מה ההפרש בין המכירה של גור למכירה של סורוצקין?
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    156 צפיות
    אלחנן זליקוביץ'א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.