בית כנסת מתחת לדירה
נדל"ן ומשכנתאות
17
פוסטים
8
כותבים
334
צפיות
8
עוקבים
-
יש לי דירה להשקעה שאני משכיר בא' הערים החרדיות, והיום הייתי במקרה ליד הבנין, וראיתי שמישהו סגר כמה חניות והפך אותם לבית כנסת פעיל.
הדירה שלי נמצאת ממש מעליו.
השאלה שלי: 1. האם זה מוריד מערך הדירה (קניה / שכירות)?
2. האם יתכן שבגלל זה יהיה לי יותר קשה למצוא שוכר?
3. האם אני יכול לכוף אותו להוציא משם את הבית כנסת?הדירה שלי נמצאת ממש מעליו.
אם הבית כנסת נבנה אחרי שהיה שם דירה זה יותר קל. ואם הביהכנ"ס זמני זה עוד יותר קל. ואם מתנים מלכתחילה בבנית הביהכנ"ס שיעשו בו שאר שימושים ולא יחול עליו קדושת ביהכנ"ס יש שהקלו בזה. ויש בזה הרבה פרטי הלכות ושיטות, והספרים מלאים בזה. וכדאי לשאול מורה הוראה על פרטי המקרה.
ובקצרה את מקור ההלכה.
בשולחן ערוך סימן קנא סעיף יב כתב יש לזהר מלהשתמש בעליות שעל גבי בית הכנסת תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב שם, ושאר תשמישים יש להסתפק אם מותר להשתמש שם. וברמ"א הוסיף וכל זה דוקא בבית הכנסת קבוע שנבנה מתחילה לכך אבל בית שיחדו לאחר שנבנה לביהכנ"ס מותר לשכב עליו.
ובט"ז שם כתב "נראה דכ"ש אם בשעה שבנה בה"כ בנה בית דירה למעלה ממנה דשרי דהא לא הוקדש כלל למעלה, אבל תשמיש של בזיון מאוד נראה דבכל גווני אסור כגון עכו"ם או טינוף דהא בסי' נ"ה אמרינן דאלו מפסיקין לענין צירוף למנות אמן אע"ג דאין מחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים כ"ש כאן דדבר המאוס יפסיק את התפלה של ביה"כ לעלות למעלה לשמים ע"כ אין לעשות כלל בהכנ"ס אם יש למעלה ממנו דבר מאוס וכ"כ ב"י סימן קנ"ד בשם מהרי"ח במלכות תוגר יש להם בית דירה על בה"כ ובלבד שינהגו בנקיות בבתים של מעלה וער"ס קנ"ד: אני בילדותי הייתי דר בק"ק קראקא עם ב"ב בבית מדרשי שהיה למעלה מבה"כ ונענשתי הרבה במיתת בני ותליתי בזה" עכ"ל.
ובמשנה ברורה הביא להלכה בס"ק מ"א את חלק מדברי הט"ז וז"ל "אבל בית שיחדו וכו' - ונראה דכ"ש אם בשעה שנבנה ביהכ"נ נבנה בית דירה למעלה ממנו דשרי לדור שם דזה בודאי לא הוקדש כלל למעלה ומ"מ להשתמש שם תשמיש שהוא מגונה מאד כטינוף וכיו"ב נראה דבכל גווני אסור וע"כ אין לעשות כלל ביהכ"נ אם יש בהדירה שלמעלה ממנו דבר מגונה כזה [ט"ז] וע"ש שכתב שנענש בזה הרבה. ומה שמנהג העולם בעיירות ששוכרין בתי כנסיות לזמן בבתים תחתיים ולמעלה מהן בית דירה שמצוי שם תינוקות ודבר מאוס אפשר משום שהוא לזמן לא חיישינן לזה" עכ"ל. ובשער הציון שם הוסיף וז"ל "אף דלפי טעם הט"ז שדבר זה אינו מניח התפילה לעלות למעלה שייך גם בזה, אבל באמת עיקר סברתו אינה מוכרחת כלל וכו' וכן עמא דבר להקל בזה" עכ"ל.
היוצא מזה. שברמ"א כתב שאם ייחד את הבית כנסת אחרי שכבר היה דירה מלמעלה מותר לשכב עליו מלמעלה. ומ"מ במג"א ובט"ז הזהירו מזה. ובמשנ"ב פסק שאם הביהכנ"ס זמני אפשר שיש להקל וכן עמא דבר. ואם מתנים שלא יחול קדושת ביהכנ"ס עוד יש שהקלו.
והאריכו בזה הרבה מפוסקי זמנינו בשיטותיהם ופרטיהם. וכבר נתארכו הדברים. ואכמ"ל. -
הדירה שלי נמצאת ממש מעליו.
אם הבית כנסת נבנה אחרי שהיה שם דירה זה יותר קל. ואם הביהכנ"ס זמני זה עוד יותר קל. ואם מתנים מלכתחילה בבנית הביהכנ"ס שיעשו בו שאר שימושים ולא יחול עליו קדושת ביהכנ"ס יש שהקלו בזה. ויש בזה הרבה פרטי הלכות ושיטות, והספרים מלאים בזה. וכדאי לשאול מורה הוראה על פרטי המקרה.
ובקצרה את מקור ההלכה.
בשולחן ערוך סימן קנא סעיף יב כתב יש לזהר מלהשתמש בעליות שעל גבי בית הכנסת תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב שם, ושאר תשמישים יש להסתפק אם מותר להשתמש שם. וברמ"א הוסיף וכל זה דוקא בבית הכנסת קבוע שנבנה מתחילה לכך אבל בית שיחדו לאחר שנבנה לביהכנ"ס מותר לשכב עליו.
ובט"ז שם כתב "נראה דכ"ש אם בשעה שבנה בה"כ בנה בית דירה למעלה ממנה דשרי דהא לא הוקדש כלל למעלה, אבל תשמיש של בזיון מאוד נראה דבכל גווני אסור כגון עכו"ם או טינוף דהא בסי' נ"ה אמרינן דאלו מפסיקין לענין צירוף למנות אמן אע"ג דאין מחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים כ"ש כאן דדבר המאוס יפסיק את התפלה של ביה"כ לעלות למעלה לשמים ע"כ אין לעשות כלל בהכנ"ס אם יש למעלה ממנו דבר מאוס וכ"כ ב"י סימן קנ"ד בשם מהרי"ח במלכות תוגר יש להם בית דירה על בה"כ ובלבד שינהגו בנקיות בבתים של מעלה וער"ס קנ"ד: אני בילדותי הייתי דר בק"ק קראקא עם ב"ב בבית מדרשי שהיה למעלה מבה"כ ונענשתי הרבה במיתת בני ותליתי בזה" עכ"ל.
ובמשנה ברורה הביא להלכה בס"ק מ"א את חלק מדברי הט"ז וז"ל "אבל בית שיחדו וכו' - ונראה דכ"ש אם בשעה שנבנה ביהכ"נ נבנה בית דירה למעלה ממנו דשרי לדור שם דזה בודאי לא הוקדש כלל למעלה ומ"מ להשתמש שם תשמיש שהוא מגונה מאד כטינוף וכיו"ב נראה דבכל גווני אסור וע"כ אין לעשות כלל ביהכ"נ אם יש בהדירה שלמעלה ממנו דבר מגונה כזה [ט"ז] וע"ש שכתב שנענש בזה הרבה. ומה שמנהג העולם בעיירות ששוכרין בתי כנסיות לזמן בבתים תחתיים ולמעלה מהן בית דירה שמצוי שם תינוקות ודבר מאוס אפשר משום שהוא לזמן לא חיישינן לזה" עכ"ל. ובשער הציון שם הוסיף וז"ל "אף דלפי טעם הט"ז שדבר זה אינו מניח התפילה לעלות למעלה שייך גם בזה, אבל באמת עיקר סברתו אינה מוכרחת כלל וכו' וכן עמא דבר להקל בזה" עכ"ל.
היוצא מזה. שברמ"א כתב שאם ייחד את הבית כנסת אחרי שכבר היה דירה מלמעלה מותר לשכב עליו מלמעלה. ומ"מ במג"א ובט"ז הזהירו מזה. ובמשנ"ב פסק שאם הביהכנ"ס זמני אפשר שיש להקל וכן עמא דבר. ואם מתנים שלא יחול קדושת ביהכנ"ס עוד יש שהקלו.
והאריכו בזה הרבה מפוסקי זמנינו בשיטותיהם ופרטיהם. וכבר נתארכו הדברים. ואכמ"ל. -
וע"כ אין לעשות כלל ביהכ"נ אם יש בהדירה שלמעלה ממנו דבר מגונה כזה
@אבי-ר. בהמשך שם, המשנ"ב מתיר אם זה באופן זמני. ויש בזה עוד הרבה נידונים. כמו שאם הדירה לא ממש מעל הביהכנ"ס אלא בקומה שלישית וכדו' שיש שהתירו. וכן אם המקרה הוא שהביהכנ"ס מתחת לחניה, ויש הפסק של חניה בנתיים, הרבה התירו. וכן אם התנו בבניית ביהכנ"ס באופן שלא יחול קדושת ביהכנ"ס הרבה התירו [ויש עוד נידון האם כל מה שאסור זה רק מעל הארון קודש שכך נראה בשו"ת הרמב"ם בפאר הדור]. וכן האם בכלל השכנים יכולים לעכב גם בזה יש נידון גדול.
סוף דבר יש בזה הרבה נידונים ופרטים ושיטות, ונכון לשאול דיין ומורה הוראה על פרטי המקרה. -
העיקר שתזכה להמשיך כך להיות @רק-יגיעה-בתורה .
@אבי-ר.
אמן ואמן
והמברך יתברך בכפל כפליים.
יישר כח. -
יש לי דירה להשקעה שאני משכיר בא' הערים החרדיות, והיום הייתי במקרה ליד הבנין, וראיתי שמישהו סגר כמה חניות והפך אותם לבית כנסת פעיל.
הדירה שלי נמצאת ממש מעליו.
השאלה שלי: 1. האם זה מוריד מערך הדירה (קניה / שכירות)?
2. האם יתכן שבגלל זה יהיה לי יותר קשה למצוא שוכר?
3. האם אני יכול לכוף אותו להוציא משם את הבית כנסת?- האם אני יכול לכוף אותו להוציא משם את הבית כנסת?
אם יש לך שכן שמשכיר למשפחה מוזנחת אתה יכול להוציא אותם?
איזה דין זה?ענו על סקרים וצברו נקודות
מקבלים שוברים עם ביי מי -
@חופש-כלכלי בפרק לא יחפור מובא מספיק דוגמאות שאם יש דבר מזיק הוא צריך להרחיק עצמו אם קדושת בית הכנסת מזיקה אותו למה לא יוכל לכוף אותו.
-
בריכוזיים החרדיים אחוז לא קטן מהבתי כנסת נבנו במקום לא מתאים
לדוגמה היכל יצחק במודיעין עילית נבנה במקום לא מותאם וללא אישור
ויש אין ספור דוגמאות -
איזה דין זה?
בשולחן ערוך [חו"מ סימן קנה וקנו] פסק שיכול למנוע מהשכן אפילו לעשות מלאכה שמרבה עליו דיורין. וכפי שכתב בשו"ע חו"מ סימן קנו סעיף א "אחד מבני המבוי וכו' שבקש לעשות רופא או אומן או גרדי וכו' או סופר שטרות או מלמד תינוקות לימוד שאינו של תורה, בני המבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עליהם הנכנסים והיוצאים, ואפילו נתרצו לו כולם חוץ מאחד אותו אחד מעכב עליו, וכן מי שיש לו בית בחצר השותפין לא ישכירנו לאחד מאלו. הגה. אבל למוכרו יש אומרים דשרי ואח"כ ישתעו דינא בהדי לוקח וכו'" ויעוי"ש. וכ"ש אם מונעו מלדור.
אם קדושת בית הכנסת מזיקה אותו למה לא יוכל לכוף אותו.
כאן יש כמה נידונים שאולי זה לא דומה לכל היזק שנעשה על ידי שכנים, ששם וודאי אם מונעו או מזיקו בדיוריו, יכול למנוע משכינו להזיקו.
א. שכתב בשולחן ערוך שם בסימן קנו סעיף ג. שבדבר מצווה אין יכול למנוע את שכנו אף בדברים שבעלמא מדין נזקי שכנים יכל למונעו. וז"ל "וכן יש לו ללמד תינוקות ישראל בתוך ביתו ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולים לישון מקול התינוקות של בית רבן והוא הדין לכל מילי דמצווה שאינם יכולי למחות בידו" עכ"ל.
וממילא בית הכנסת שהוא דבר מצווה יש לדון אם יכול למונעו מפתיחתו, אולם יש לדון שאפשר שרק לרעש וכדו', כשהוא דבר מצווה אינו יכול למונעו, אולם אם מונעו מהדיורין עצמם, בזה גם בדבר מצווה יכול למונעו. ובלא"ה יש לדון אם פתיחת ביהכנ"ס כשיש בתי כנסת אחרים שיכולים להיות בהם אם חשיב דבר מצווה.
ב. שהרבה פוסקים סוברים שזה אינו איסור, ומכיון שהוא מוחזק בממון יכול לומר קים לי כשיטות המתירות. וכאן שיש פוסקים הסבורים כהמחזיק מאיזה טעם יוציא אותו. אולם יש לדון שבזמנינו שהרבה מקפידים ע"ז אם כן הוא מזיקו ומונע ממנו מלדור בפועל.
ג. ויש עוד נידון שאם החניות המדוברות הם בשטח המשותף שבבעלות כל הבנין, בכל מצב יכולים למונעו מלפתוח שם ביהכנ"ס, גם אם הוא דבר מצווה של רבים. -
איזה דין זה?
בשולחן ערוך [חו"מ סימן קנה וקנו] פסק שיכול למנוע מהשכן אפילו לעשות מלאכה שמרבה עליו דיורין. וכפי שכתב בשו"ע חו"מ סימן קנו סעיף א "אחד מבני המבוי וכו' שבקש לעשות רופא או אומן או גרדי וכו' או סופר שטרות או מלמד תינוקות לימוד שאינו של תורה, בני המבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עליהם הנכנסים והיוצאים, ואפילו נתרצו לו כולם חוץ מאחד אותו אחד מעכב עליו, וכן מי שיש לו בית בחצר השותפין לא ישכירנו לאחד מאלו. הגה. אבל למוכרו יש אומרים דשרי ואח"כ ישתעו דינא בהדי לוקח וכו'" ויעוי"ש. וכ"ש אם מונעו מלדור.
אם קדושת בית הכנסת מזיקה אותו למה לא יוכל לכוף אותו.
כאן יש כמה נידונים שאולי זה לא דומה לכל היזק שנעשה על ידי שכנים, ששם וודאי אם מונעו או מזיקו בדיוריו, יכול למנוע משכינו להזיקו.
א. שכתב בשולחן ערוך שם בסימן קנו סעיף ג. שבדבר מצווה אין יכול למנוע את שכנו אף בדברים שבעלמא מדין נזקי שכנים יכל למונעו. וז"ל "וכן יש לו ללמד תינוקות ישראל בתוך ביתו ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולים לישון מקול התינוקות של בית רבן והוא הדין לכל מילי דמצווה שאינם יכולי למחות בידו" עכ"ל.
וממילא בית הכנסת שהוא דבר מצווה יש לדון אם יכול למונעו מפתיחתו, אולם יש לדון שאפשר שרק לרעש וכדו', כשהוא דבר מצווה אינו יכול למונעו, אולם אם מונעו מהדיורין עצמם, בזה גם בדבר מצווה יכול למונעו. ובלא"ה יש לדון אם פתיחת ביהכנ"ס כשיש בתי כנסת אחרים שיכולים להיות בהם אם חשיב דבר מצווה.
ב. שהרבה פוסקים סוברים שזה אינו איסור, ומכיון שהוא מוחזק בממון יכול לומר קים לי כשיטות המתירות. וכאן שיש פוסקים הסבורים כהמחזיק מאיזה טעם יוציא אותו. אולם יש לדון שבזמנינו שהרבה מקפידים ע"ז אם כן הוא מזיקו ומונע ממנו מלדור בפועל.
ג. ויש עוד נידון שאם החניות המדוברות הם בשטח המשותף שבבעלות כל הבנין, בכל מצב יכולים למונעו מלפתוח שם ביהכנ"ס, גם אם הוא דבר מצווה של רבים.@רק-יגיעה-בתורה ישר כח על המקורות נפלאים מבלי להיכנס לויכוח הלכתי בהערה ג. מיתרת את הדיון העניין שלקחת רכוש ציבורי לפעמים זה מחסן
או שטח מיועד בחוץ לחניות חלקים מגינה וכדומה זה רעיונות גרועים שגורמים לגזל הרבים והיזק למבנה השכונה בעתיד גם המחילה מפוקפקת לפעמים לא נעים לאנשים להתנגד ולא תמיד יודעים את ההשלכות לצערנו זו רעה חולה במחנינו.
Hello! It looks like you're interested in this conversation, but you don't have an account yet.
Getting fed up of having to scroll through the same posts each visit? When you register for an account, you'll always come back to exactly where you were before, and choose to be notified of new replies (either via email, or push notification). You'll also be able to save bookmarks and upvote posts to show your appreciation to other community members.
With your input, this post could be even better 💗
הרשמה התחברות
 { const baseUrl = 'https://www.google.co.il/search?q=site:forum.benakel.org'; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = '') { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, '_blank'); } } const buttons = {}; buttons.searchAll = { id: 'bb-search-all', label: `חיפוש ${type ? 'בכל הפורום' : ''}`, className: type ? 'btn-secondary' : 'btn-primary', callback: () => search() }; if (type === 'topic') { buttons.searchTopic = { label: 'חיפוש בנושא זה', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/topic/${id}`) }; } else if (type === 'category') { buttons.searchCategory = { label: 'חיפוש בקטגוריה זו', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/category/${id}`) }; } buttons.cancel = { label: 'ביטול', className: 'btn-default', 'data-bs-dismiss': 'modal' }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/system/site-logo.svg" width="80" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on('shown.bs.modal', function () { searchInput = document.getElementById('bb-inp'); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener('keydown', function (e) { if (e.key === 'Enter') { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal('hide'); } } else if (e.key === 'Escape') { e.preventDefault(); dialog.modal('hide'); } }); } const searchAllButton = document.getElementById('bb-search-all'); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = 'לחצו על אנטר כדי לחפש'; } }); })(); void 0;){kind=link}