הוצאות בשמחות, סביר או מיותר?!
-
@שששששש מה שאני כתבתי אינו תלוי כחות שוק, כי אף אחד לא יכול לכפות אותנו לצרוך מוצר שאינו נצרך לנו ואינו מדבר אלינו.
אין ספק שבהוצאות חתונה כיון שהן תלויות בהחלטה של שני צדדים, שבדרך כלל אינם מכירים אחד את השני, ממילא שני הצדדים מנסים לכוון ולהיות סביב הנורמה, ולכן כחות השוק יכולים לשלוט יותר בגובה המחירים.
אבל אם נביא נורמה יותר הגיונית, שבאמת תענה על הצרכים האמיתיים, ולא ניפול בפח של כל ההוצאות חסרות הטעם הללו, נחסוך הרבה כאב ראש.
מה שצריך זה רק פשוט לדבר על זה, עם החבר בכולל, ועם השכן כו', ולהתחיל לחסוך:) .@פרנק-כהלכתו אני מתכוון שמבחינת הסביבה לא יהיה מקובל אם יחתנו באולם X או יקחו את הזמר Z ואם כולם יקחו את זמר Z המחירים שלו יעלו
-
@פרנק-כהלכתו צודק לגמרי, דיון ידוע וכואב
הלוואי שישתנה משהו
יש מידי הרבה כוחות שוק שנלחמים נגד זה שירד המחירים -
ברצוני לעורר על עניין כואב.
אנחנו נמצאים בדור שבו אכן המצב הכלכלי הכללי, נמצא בשפל, בגלל הגזירות, בגלל יוקר המחיה, בגלל המלחמות וכל שאר המרעין בישין.
אבל, וכאן האבל הגדול, אחרי שכולם אשמים, בא נבדוק האם באמת אנחנו עושים מה שצריך כדי לחיות לפי ההכנסות שלנו, או שאנחנו מוציאים בלי טעם וגם בלי חשבון.
אני מדבר על ההוצאות בשמחות.
רק על ליל החתונה והשבע ברכות כפי המקובל היום, משכורות של שני ההורים של חצי שנה שלימה יכולים להתבזבז. מדובר על ביגוד יקר לכל המשפחה, מנות בשפע וברמה, צלמים, זמר ונגנים, אולמות לחתונה ושבת חתן וכולי וכולי.
האם יש תמורה להוצאה?!
באופן אישי אני יכול לספר, שכמעט לא הסתכלתי באלבום החתונה שלי, וגם עוד ידידים ספרו לי שכך זה היה אצלם. הגדיל לעשות חבר שעדיין לא ראה את אלבום החתונה כבר כמה שנים. אז נכון שהתמונות יצאו מדהימות ומלוטשות אחת לאחת, אבל כמה באמת נהניתי מזה, האם זה היה שווה את ההוצאה?!
בשבילי לא.
האם השירים בחתונה היו כל כך יוצאי דופן שהיה שווה לתת על ארבע שעות עבודה את הסכום המקובל כיום?! חד משמעית, לא. חוץ ממה שכל המבוגרים לא מצאו נחת בכל הסגנון הרדוד וחסר הטעם של המוסיקה, ולמרות שהצעירים שרו וקיפצו כפי התקן, שמחה אמיתית זה לא הביא לאף אחד. היה אפשר לראות את זה על הפנים של כולם.
אפשר להמשיך ולדון בפרוטרוט על כל ההוצאות, אבל לדעתי אין שום צורך.למרות שיש איזה תמורה להוצאה, למרות שהחתונה נראית יותר יפה, וכיף יותר להסתכל באלבום, אין הצר שווה בנזק. זה מוסכם מכל מי שמדברים איתו, שזה פשוט מיותר וגם כואב.
צריך להציף את הנושא לדיבור הציבור, כדי שכל מי שירצה לחיות לפי הרמה הכלכלית האמיתית שלו, יוכל לבחור בדרך הזו, בלי שהוא יחוש תחושה לא נעימה, ושייווצר הזרם בציבור שמרים את הכפפה וישלוט במה שקורה.
רק החסכון הזה, יכול לחסוך מאות אלפי שקלים לכל זוג, ואולי אף יותר, ובעצם לייתר את הסחרור הנהוג היום.@פרנק-כהלכתו
בדור כמו שלנו שהכל ראוותני ומצועצע אין כמעט סיכוי לפי איך שאתה רוצה באמת לחיות...
הדבר היחידי שאולי יעזור זה התאגדות של קהילות עם תקנונים מפורטים ותמיכה גורפת של כלל הציבור וגדולי ישראל בזה
מה שחסר כמעט כל סיכוי בגלל הלחצים מצד שני של כאלה שרוצים בזה מאוד..
חוץ מזה שאתה מתכוונן לפי הנורמות שאתה רואה ביומיום ואם היית חי באוגנדה היה אפשר אבל בינתיים הציבור בארץ לא הולך בכיוון הזה.. -
ברצוני לעורר על עניין כואב.
אנחנו נמצאים בדור שבו אכן המצב הכלכלי הכללי, נמצא בשפל, בגלל הגזירות, בגלל יוקר המחיה, בגלל המלחמות וכל שאר המרעין בישין.
אבל, וכאן האבל הגדול, אחרי שכולם אשמים, בא נבדוק האם באמת אנחנו עושים מה שצריך כדי לחיות לפי ההכנסות שלנו, או שאנחנו מוציאים בלי טעם וגם בלי חשבון.
אני מדבר על ההוצאות בשמחות.
רק על ליל החתונה והשבע ברכות כפי המקובל היום, משכורות של שני ההורים של חצי שנה שלימה יכולים להתבזבז. מדובר על ביגוד יקר לכל המשפחה, מנות בשפע וברמה, צלמים, זמר ונגנים, אולמות לחתונה ושבת חתן וכולי וכולי.
האם יש תמורה להוצאה?!
באופן אישי אני יכול לספר, שכמעט לא הסתכלתי באלבום החתונה שלי, וגם עוד ידידים ספרו לי שכך זה היה אצלם. הגדיל לעשות חבר שעדיין לא ראה את אלבום החתונה כבר כמה שנים. אז נכון שהתמונות יצאו מדהימות ומלוטשות אחת לאחת, אבל כמה באמת נהניתי מזה, האם זה היה שווה את ההוצאה?!
בשבילי לא.
האם השירים בחתונה היו כל כך יוצאי דופן שהיה שווה לתת על ארבע שעות עבודה את הסכום המקובל כיום?! חד משמעית, לא. חוץ ממה שכל המבוגרים לא מצאו נחת בכל הסגנון הרדוד וחסר הטעם של המוסיקה, ולמרות שהצעירים שרו וקיפצו כפי התקן, שמחה אמיתית זה לא הביא לאף אחד. היה אפשר לראות את זה על הפנים של כולם.
אפשר להמשיך ולדון בפרוטרוט על כל ההוצאות, אבל לדעתי אין שום צורך.למרות שיש איזה תמורה להוצאה, למרות שהחתונה נראית יותר יפה, וכיף יותר להסתכל באלבום, אין הצר שווה בנזק. זה מוסכם מכל מי שמדברים איתו, שזה פשוט מיותר וגם כואב.
צריך להציף את הנושא לדיבור הציבור, כדי שכל מי שירצה לחיות לפי הרמה הכלכלית האמיתית שלו, יוכל לבחור בדרך הזו, בלי שהוא יחוש תחושה לא נעימה, ושייווצר הזרם בציבור שמרים את הכפפה וישלוט במה שקורה.
רק החסכון הזה, יכול לחסוך מאות אלפי שקלים לכל זוג, ואולי אף יותר, ובעצם לייתר את הסחרור הנהוג היום.@פרנק-כהלכתו
צריך להעתיק את מודל צאנז לכלל הציבור -זה מוכיח שאפשר לשנות
המודל התפרסם בהמודיע, אאל''ט בחג הסוכות שעבר -
עלה פה החשש שאם נרצה באמת לא יהיה איפה לצרוך את שרותי החתונה בזול, זה נוגד כל הגיון כלכלי ובשביל לפשט איך זה יכול לקרות אז כך,
אולמות אפשר כמובן באולמות זולים אלא מה יש תורות ארוכים אז אפשר כמו במלחמה והקורנה להיות יצירתים במקומות שלא מיועדים לחתונה ולהזמין קיטרינג זול (כן כמו של ברית ושבע ברכות) או יקר וקצת מוזמנים ,אפילו יכול להיות מפיק שמתחייב לקיטרינג על חתונות כל יום בתנאי שזה מוזיל כמו קבוצה.
לגבי זמרים יש המון זמרים בתחילת דרכם וכן נגנים שיתנו את הנשמה בשביל אירועים ויעשו שמח מאד בזול מאוד.
כנ"ל לגבי צלמים ומסריטים.
לגבי מתנות את הדברים המטופשים אפשר להוריד ובזהב אין הרבה מה לעשות וגם חבל לא תת זה לכל החיים וגם בר מיחזור תמיד.
אבל בואו נדבר באמת על הפיל הגדול והוא מעבר מגורים לפירפריה (כדאי שכל זוג יעשה חישוב אם האשה או האיש לא עובדים בעבודה שמכניסה הרבה לא אפשרי כמעט לגור נורמלי באזורי הביקוש צריך לחנך את הילדים להסתכל למציאות בעינים) בעידוד ההורים ולעשות זאת בשנתיים הראשונות כדי שלא יהיה קשה בהמשך וגם יהיה זמן הסתגלות במקום החדש ואפשרות לנסות עוד מקומות במקרה הצורך כשהילד כבר בן 7 יותר מורכב לעשות שינוים. -
זה כואב לי, כי אני יודע שזה כמעט בלתי אפשרי
הנושא הזה יושב לי על הלב, ודווקא כאדם ריאלי , אני כותב מתוך כאב גדול ותסכול, כי אני מבין ששינוי כזה לא הולך לקרות בקלות. הלחץ החברתי הפך למפלצת שחונקת את כולם, ואף אחד לא מעז להיות הראשון שישבור את השורה לבד.איך הגלגל הזה עובד?
בעל יכולת משיא ילד ומחליט להרים רף חדש ונוצץ. הבא אחריו, שנמצא רק חצי מדרגה מתחתיו, נלחץ ואומר "אני לא יכול להיראות פחות ממנו", ומתמתח מעבר ליכולתו. כך, בשרשרת של פחד חברתי, הרף מחלחל למטה עד שהוא מגיע לאדם הפשוט, שנאלץ לטבוע בחובות רק כדי לממן את ה"סטנדרט" החדש שהפך למינימום ההכרחי.הפתרון היחיד יכול לבוא רק מלמעלה, בצעדים קיצוניים של דוגמה אישית.
תארו לעצמכם שדווקא האנשים העשירים ביותר, אלו שיכולים לסגור את האולמות המפוארים ביותר בלי להניד עפעף, יקבלו החלטה עקרונית,עושים חתונה באולם של בית כנסת גדול (כמו שהיה מקובל בתקופת הקורונה), ובמקום להקה, זמרים או אפילו אורגניסט – שמים פשוט נגן דיגיטלי עם רשימת השמעה איכותית. הם יראו לכולם שאפשר לחגוג ברמה גבוהה, שמחה ומכובדת , בלי לנקר עיניים ובלי הוצאות מיותרות.
אם הם יעשו את זה, לא מתוך אילוץ כלכלי אלא כבחירה מודעת ורפורמה , הם ייתנו לגיטימציה וחמצן לכל השאר לנשום לרווחה. האדם הפשוט הרי מפוחד מדי מהתגובות של "מה יגידו", אבל כשהעשיר מוביל מהלך כזה, זה הופך אוטומטית למודל מוערך ומעורר כבוד.
ובכל זאת, אם אתם, בעלי היכולת, לא מסוגלים לעשות את הצעד הזה , יש לי בקשה מינימלית אחת,
לפחות אל תעלו את הרף עוד יותר!
תישארו בסטנדרט הקיים. אל תהפכו את המחר לבלתי אפשרי עבור כולנו. -
אולי כדאי שיתאגדו בחורי הישיבות, או מנהלי התתי"ם בישיבות, שלא לקחת מקהלת זמרים, ויסתפקו בזמר אחד או שנים, לא חייבים לקחת את התזמורת של המילה האחרונה.
-
זה כואב לי, כי אני יודע שזה כמעט בלתי אפשרי
הנושא הזה יושב לי על הלב, ודווקא כאדם ריאלי , אני כותב מתוך כאב גדול ותסכול, כי אני מבין ששינוי כזה לא הולך לקרות בקלות. הלחץ החברתי הפך למפלצת שחונקת את כולם, ואף אחד לא מעז להיות הראשון שישבור את השורה לבד.איך הגלגל הזה עובד?
בעל יכולת משיא ילד ומחליט להרים רף חדש ונוצץ. הבא אחריו, שנמצא רק חצי מדרגה מתחתיו, נלחץ ואומר "אני לא יכול להיראות פחות ממנו", ומתמתח מעבר ליכולתו. כך, בשרשרת של פחד חברתי, הרף מחלחל למטה עד שהוא מגיע לאדם הפשוט, שנאלץ לטבוע בחובות רק כדי לממן את ה"סטנדרט" החדש שהפך למינימום ההכרחי.הפתרון היחיד יכול לבוא רק מלמעלה, בצעדים קיצוניים של דוגמה אישית.
תארו לעצמכם שדווקא האנשים העשירים ביותר, אלו שיכולים לסגור את האולמות המפוארים ביותר בלי להניד עפעף, יקבלו החלטה עקרונית,עושים חתונה באולם של בית כנסת גדול (כמו שהיה מקובל בתקופת הקורונה), ובמקום להקה, זמרים או אפילו אורגניסט – שמים פשוט נגן דיגיטלי עם רשימת השמעה איכותית. הם יראו לכולם שאפשר לחגוג ברמה גבוהה, שמחה ומכובדת , בלי לנקר עיניים ובלי הוצאות מיותרות.
אם הם יעשו את זה, לא מתוך אילוץ כלכלי אלא כבחירה מודעת ורפורמה , הם ייתנו לגיטימציה וחמצן לכל השאר לנשום לרווחה. האדם הפשוט הרי מפוחד מדי מהתגובות של "מה יגידו", אבל כשהעשיר מוביל מהלך כזה, זה הופך אוטומטית למודל מוערך ומעורר כבוד.
ובכל זאת, אם אתם, בעלי היכולת, לא מסוגלים לעשות את הצעד הזה , יש לי בקשה מינימלית אחת,
לפחות אל תעלו את הרף עוד יותר!
תישארו בסטנדרט הקיים. אל תהפכו את המחר לבלתי אפשרי עבור כולנו.@איציק-התותח
רעיון יפה!
וכבר מצינו כעין זה בגמ' כתובות ח: "בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו מניחים אותו ובורחין עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו להוציא בכלי פשתן". -
זה כואב לי, כי אני יודע שזה כמעט בלתי אפשרי
הנושא הזה יושב לי על הלב, ודווקא כאדם ריאלי , אני כותב מתוך כאב גדול ותסכול, כי אני מבין ששינוי כזה לא הולך לקרות בקלות. הלחץ החברתי הפך למפלצת שחונקת את כולם, ואף אחד לא מעז להיות הראשון שישבור את השורה לבד.איך הגלגל הזה עובד?
בעל יכולת משיא ילד ומחליט להרים רף חדש ונוצץ. הבא אחריו, שנמצא רק חצי מדרגה מתחתיו, נלחץ ואומר "אני לא יכול להיראות פחות ממנו", ומתמתח מעבר ליכולתו. כך, בשרשרת של פחד חברתי, הרף מחלחל למטה עד שהוא מגיע לאדם הפשוט, שנאלץ לטבוע בחובות רק כדי לממן את ה"סטנדרט" החדש שהפך למינימום ההכרחי.הפתרון היחיד יכול לבוא רק מלמעלה, בצעדים קיצוניים של דוגמה אישית.
תארו לעצמכם שדווקא האנשים העשירים ביותר, אלו שיכולים לסגור את האולמות המפוארים ביותר בלי להניד עפעף, יקבלו החלטה עקרונית,עושים חתונה באולם של בית כנסת גדול (כמו שהיה מקובל בתקופת הקורונה), ובמקום להקה, זמרים או אפילו אורגניסט – שמים פשוט נגן דיגיטלי עם רשימת השמעה איכותית. הם יראו לכולם שאפשר לחגוג ברמה גבוהה, שמחה ומכובדת , בלי לנקר עיניים ובלי הוצאות מיותרות.
אם הם יעשו את זה, לא מתוך אילוץ כלכלי אלא כבחירה מודעת ורפורמה , הם ייתנו לגיטימציה וחמצן לכל השאר לנשום לרווחה. האדם הפשוט הרי מפוחד מדי מהתגובות של "מה יגידו", אבל כשהעשיר מוביל מהלך כזה, זה הופך אוטומטית למודל מוערך ומעורר כבוד.
ובכל זאת, אם אתם, בעלי היכולת, לא מסוגלים לעשות את הצעד הזה , יש לי בקשה מינימלית אחת,
לפחות אל תעלו את הרף עוד יותר!
תישארו בסטנדרט הקיים. אל תהפכו את המחר לבלתי אפשרי עבור כולנו.@איציק-התותח הרעיון יפה אבל כנראה הוא לא ישים כי מי שיש לו יכולת רצינית רוצה להשתמש במה שיש לו.
סתם שאלה יהודית פילוספית אדם שחננו הבורא בממון הרבה הקב"ה רוצה שיחיה כמו אדם פשוט או שאם יש מתנה מקבלים אותה באהבה ומוקרים תודה ק"ו שגם לא לבעלי אמונה חזקים שיש כוחי ועוצם מידי יש דחף להנות מ"מעשי ידיהם".
לדעתי הכיון צריך בהעלת הנושא אצל ראשי ישיבות ומשגיחים שיעשו תקנות כמובן לא באגרסיביות כך שכל תלמידי הישיבה יהיו מחויבים העשיר והעני
ולא יהיה שום בושה אם אנשים לא יודעים להסתכל במראה ולהבין מה הם רואים צריך דווקא בזה תקנות השוק כמבואר בהרבה מקומות בחז"ל.
בגישה התורנית בעבר תקנות לכלל התמקדו דווקא בדברים הגשמיים ולא הרוחנים בשונה מתקנות לפרט לצערינו היום זה הפוך אבל זה נושא לפוסט אחר.
Hello! It looks like you're interested in this conversation, but you don't have an account yet.
Getting fed up of having to scroll through the same posts each visit? When you register for an account, you'll always come back to exactly where you were before, and choose to be notified of new replies (either via email, or push notification). You'll also be able to save bookmarks and upvote posts to show your appreciation to other community members.
With your input, this post could be even better 💗
הרשמה התחברות