דילוג לתוכן

הלקח שאימפריות השאירו למשקיעים

  • בשבועות האחרונים אני קורא הרבה על ההיסטוריה של שוק ההון.
    התחלתי בהולנד, המשכתי לאנגליה, ומשם נסחפתי לעוד תקופות.
    באחד הערבים קראתי על חדלות הפירעון של מלך אנגליה במאה ה־17.
    זה היה אמור להיות עוד פרט היסטורי קטן,
    אבל הוא הוביל אותי לשאלה פשוטה:

    כמה פעמים זה כבר קרה בהיסטוריה?

    התחלתי לבדוק.
    ספרד, אנגליה, צרפת, האימפריה העות'מאנית, רוסיה, גרמניה, ארצות הברית, ארגנטינה, יוון, לבנון.
    כמעט כל מעצמה גדולה בהיסטוריה, בשלב כזה או אחר, הפרה התחייבויות למשקיעים.
    לפעמים זו הייתה חדלות פירעון רשמית, לפעמים אינפלציה שמחקה את ערך הכסף, ולפעמים ביטול ההתחייבות לזהב או תספורת חוב.

    ככל שהעמקתי ברשימה הזו, הבנתי שהיא חושפת משהו עמוק לגבי הדרך שבה אנחנו תופסים סיכון.

    היציבות המודרנית והקושי להכיל שינוי.

    אנחנו חיים בעולם שבו הכול נראה מסודר.
    המשכורת נכנסת בזמן, הבנקים פתוחים, המדינה מתפקדת והשווקים נפתחים בכל בוקר.
    אנחנו מתכננים עשרים ושלושים שנה קדימה, כאילו כך העולם תמיד התנהל.
    התרבות המערבית המודרנית קידמה ב-100-200 השנים האחרונות תחושה ואולי אשליה שהמצב הקיים תמיד יישאר ככה.

    אבל כשפותחים ספר היסטוריה, מגלים תמונה אחרת.
    רוב ההיסטוריה האנושית הייתה רצופה מלחמות, מגפות, הפיכות, משברי חוב ושינויי משטר.

    היציבות שאנו חווים בעשרות שנים האחרונות היא דווקא החריגה בקנה המידה ההיסטורי.

    הקשר לימי בין המצרים.

    הקושי הזה מתחבר ישירות לימים האלה של השנה,
    ימי בין המצרים.

    לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו למה כל כך קשה לנו להרגיש באמת את האבל ואת חורבן בית המקדש??

    התשובה נעוצה בדיוק באשליה הזו, אנו חיים בעולם שמייצר לנו תחושה שהכול מסביבנו יציב מכדי להשתנות.

    התורה מחנכת אותנו להפך הגמור:
    העולם הפיזי הוא לא קבוע, יציבות מוחלטת בטבע היא אשליה, והקדוש ברוך הוא זה שמנהל את העולם.

    השחרור שבחוסר הוודאות.

    ההבנה הזו גרמה לי לחשוב שאולי דווקא ההתעסקות ביציבות ובאיך לשמור עליה פוגעת בנו .
    דווקא כשנשחרר את הניסיון להתגונן
    מכל תרחיש קיצון היסטורי פשוט נתחיל לזוז.

    בתקופת מלך אנגליה, גם האנשים העשירים ביותר לא יכלו לחזות או להתגונן מפני ההחלטה שלו שלא להחזיר את החוב.
    אין שום כלי או גרף שיודעים להעריך סיכון כזה מראש.
    להבנה הזו יש משמעות כפולה.

    מצד אחד, היא נותנת לנו פרספקטיבה נכונה וענווה לחיים.

    מצד שני, היא משחררת אותנו לקבל החלטות ולהעז.

    הרי אם ננסה להתגונן מכל אירוע קיצון תיאורטי, נשתק את עצמנו ולא נפעל לעולם.

    בתוך שיקולי ההשקעה היומיומיים,
    בסיכונים המוחלטים האלה בכלל לא צריך להתחשב.

    אי אפשר לנהל את מה שלא ניתן למדידה.

    המטרה אינה לחיות בחרדה שמשהו ישתנה,
    אלא להפסיק לחפש ודאות מוחלטת במקום שבו היא לא קיימת.
    לשחרר את הפחד מאירועים שאין לנו יכולת לחזות,
    ולהתמקד בפעולות האחראיות והיציבות שנמצאות בשליטה שלנו היום כדי לבנות את המחר.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    21 צפיות
    יהודי גאהי
    שלו' וברכה, ברשותי יש קופת גמל פעילה [במיטב], ועוד אחת שאינה פעילה [בקופת גמל גל- שאינה כשרה, למיטב ידיעתי]. ביקשתי מקופת הגמל במיטב למשוך את הכספים מ'גל'. אבל הם אמרו לי שא"א לאחד את הקופות, רק אפשר לפתוח קופת גמל חדשה. האם זה נכון? למה לא לאחד? תודה.
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    54 צפיות
    ד
    במאמר הקודם https://forum.benakel.org/topic/1621/מה-כולם-מדברים-פתאום-על-זהב-ומה-באמת-עומד-מאחוריו הבטחתי שנדבר על היתרונות והחסרונות של הזהב. התחלתי לכתוב אותם כרשימה, אבל די מהר הבנתי שזה מפספס את העיקר. הדרך הנכונה באמת להבין את היתרונות והחסרונות של הנכס הזה היא דרך התשואות שלו לאורך השנים. כשמסתכלים על המספרים בשטח, התמונה הרחבה פשוט נהיית הרבה יותר ברורה. מה קורה כשצוללים למספרים? כשפתחתי את נתוני התשואה ההיסטוריים, גיליתי תמונה שהפתיעה אותי. על פניו, ראיתי נתון שנראה מרשים: לפי נתון של מועצת הזהב בין 1971 ל־2025 הזהב נתן תשואה ממוצעת של כ־9% בשנה, בזמן ששוק המניות עשה באותה תקופה סביב ה־10%. נשמע כמעט כמו תחליף למניות. אבל כשבדקתי לעומק, גיליתי משהו אחר. משיא המחיר של 1980 ועד 2020, התשואה השנתית של הזהב ירדה לאזור ה 2.6% עד 3.8% בלבד, לצד עשורים שלמים שבהם הוא נתן תשואה שלילית . וכשהסתכלתי עוד יותר אחורה, במחקר של UBS שבדק את התשואה לאחר ניקוי אינפלציה משנת 1900 ועד היום, מגלים שהזהב הניב סך הכל כ־1.3% בשנה . כל מה שראינו מראה שאין לזהב התנהגות קבועה שאפשר להישען עליה. אפשר אולי לנסות להעריך אותו בתקופות מוגדרות או לטווחים קצרים סביב אירועים מסוימים, אבל אי אפשר להעריך אותו כמו חברה, או כמו כלכלה שצומחת לאורך זמן. היו תקופות שבהן הוא עלה מאוד, ולצידן עשורים של תשואה שלילית. הוא לא מתנהג כמו עסק פעיל שמייצר ערך, ולכן אי אפשר לגזור עליו הנחות עבודה של תיק השקעות רגיל . האם הוא שומר עלינו מאינפלציה? לפי מחקר של מועצת הזהב העולמית בטווח הקצר הקשר הוא נורא נמוך . בטווח הארוך כן רואים שהזהב שומר על ערך וזו הסיבה שמאז ביטול תקן הזהב ואולי קצת קודם מאז שהדולר הפך למטבע עולמי הוא עלה בצורה משמעותית . מה קורה לזהב בזמני משבר? בזמן שבשגרה הזהב יכול לדשדש תקופות ממושכות, במשברים הגדולים הוא מתעורר ומאזן את התיק. אפשר היה לראות את זה במשבר הדוט-קום בתחילת שנות האלפיים כשהמניות צנחו והזהב עלה ב167 אחוז וראינו את זה במשבר הסאב-פריים ב־2008 כשהבורסה נחתכה בחצי והזהב עלה ביותר מ־20%. למה בנק ישראל לא מחזיק זהב? אחרי כל מה שראינו, השאלה הזו הופכת להרבה יותר ברורה. הזהב תנודתי. ראינו שיש עשורים שבהם הוא עולה, אבל יש גם עשורים שבהם הוא נשחק ונותן תשואה שלילית. מעבר לזה, היום שוק הזהב מתנהל במידה רבה דרך חוזים פיננסיים ממונפים ולא רק בקנייה פיזית, ויש גם חוסר שקיפות עולמי לגבי כמה זהב באמת מוחזק במדינות כמו רוסיה או סין. כל הסיבות האלה הופכות אותו לתנודתי יותר ופחות כמו שנראה לנו במבט ראשון נכס שמייצר לנו שקט תמידי . אז רגע מה המקום של הזהב בתיק ההשקעות ?? בניגוד להשקעה במדד מניות רחב, שבו אפשר להעריך בסבירות גבוהה שהכלכלה והחברות יצמחו בעוד עשרים שנה, בזהב קשה מאוד לצפות את התוצאה. השקעה בזהב אינה השקעה בפעילות כלכלית שמייצרת רווחים, אלא תנועה שמגיבה בעיקר לחששות של השוק, לחוסר יציבות עולמית . לכן הוא לא בנוי לשמש כבסיס שעליו נשען תיק פסיבי לטווח ארוך. לצד זה, כגורם מאזן שממתן תנודות ומספק שכבת הגנה מסוימת בזמני משבר יש מי שבוחר לתת לו מקום מדוד ומוגדר בתיק. במאמר הבא נרד לפרקטיקה: איך מחזיקים זהב בפועל, מה ההבדל בין זהב פיזי באונקיות לאחזקה דרך קרנות סל ואילו עלויות צריך לקחת בחשבון. אין באמור המלצה או שידול לפעולה . מעוניינים לעשות סדר בתיק ההשקעות שלכם? מוזמנים ליצור איתי קשר: מייל: a053311311@gmail.com טלפון: 053-5247983
  • הלוואה ב-1.5% ריבית (!)

    שוק ההון והשקעות 613
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    226 צפיות
    ה
    אולי מישהו שנכנס לשם יספר מה ההסבר
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    1k צפיות
    ב
    לגבי המינוף זה תלוי אם אתה משקיע בקרן ישראלית או חו"ל בישראליות הסיכון גבוה יותר כיוון שהמינוף הוא חודשי ככה זכור לי שכתבו במקום אחר
  • 18 הצבעות
    164 פוסטים
    14k צפיות
    מונטיפיורימ
    נא לפתוח אשכולות נפרדים לנושאים רלוונטיים.