הלקח שאימפריות השאירו למשקיעים

[דוד בן זיקרי]

בשבועות האחרונים אני קורא הרבה על ההיסטוריה של שוק ההון.
התחלתי בהולנד, המשכתי לאנגליה, ומשם נסחפתי לעוד תקופות.
באחד הערבים קראתי על חדלות הפירעון של מלך אנגליה במאה ה־17.
זה היה אמור להיות עוד פרט היסטורי קטן,
אבל הוא הוביל אותי לשאלה פשוטה:

כמה פעמים זה כבר קרה בהיסטוריה?

התחלתי לבדוק.
ספרד, אנגליה, צרפת, האימפריה העות'מאנית, רוסיה, גרמניה, ארצות הברית, ארגנטינה, יוון, לבנון.
כמעט כל מעצמה גדולה בהיסטוריה, בשלב כזה או אחר, הפרה התחייבויות למשקיעים.
לפעמים זו הייתה חדלות פירעון רשמית, לפעמים אינפלציה שמחקה את ערך הכסף, ולפעמים ביטול ההתחייבות לזהב או תספורת חוב.

ככל שהעמקתי ברשימה הזו, הבנתי שהיא חושפת משהו עמוק לגבי הדרך שבה אנחנו תופסים סיכון.

היציבות המודרנית והקושי להכיל שינוי.

אנחנו חיים בעולם שבו הכול נראה מסודר.
המשכורת נכנסת בזמן, הבנקים פתוחים, המדינה מתפקדת והשווקים נפתחים בכל בוקר.
אנחנו מתכננים עשרים ושלושים שנה קדימה, כאילו כך העולם תמיד התנהל.
התרבות המערבית המודרנית קידמה ב-100-200 השנים האחרונות תחושה ואולי אשליה שהמצב הקיים תמיד יישאר ככה.

אבל כשפותחים ספר היסטוריה, מגלים תמונה אחרת.
רוב ההיסטוריה האנושית הייתה רצופה מלחמות, מגפות, הפיכות, משברי חוב ושינויי משטר.

היציבות שאנו חווים בעשרות שנים האחרונות היא דווקא החריגה בקנה המידה ההיסטורי.

הקשר לימי בין המצרים.

הקושי הזה מתחבר ישירות לימים האלה של השנה,
ימי בין המצרים.

לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו למה כל כך קשה לנו להרגיש באמת את האבל ואת חורבן בית המקדש??

התשובה נעוצה בדיוק באשליה הזו, אנו חיים בעולם שמייצר לנו תחושה שהכול מסביבנו יציב מכדי להשתנות.

התורה מחנכת אותנו להפך הגמור:
העולם הפיזי הוא לא קבוע, יציבות מוחלטת בטבע היא אשליה, והקדוש ברוך הוא זה שמנהל את העולם.

השחרור שבחוסר הוודאות.

ההבנה הזו גרמה לי לחשוב שאולי דווקא ההתעסקות ביציבות ובאיך לשמור עליה פוגעת בנו .
דווקא כשנשחרר את הניסיון להתגונן
מכל תרחיש קיצון היסטורי פשוט נתחיל לזוז.

בתקופת מלך אנגליה, גם האנשים העשירים ביותר לא יכלו לחזות או להתגונן מפני ההחלטה שלו שלא להחזיר את החוב.
אין שום כלי או גרף שיודעים להעריך סיכון כזה מראש.
להבנה הזו יש משמעות כפולה.

מצד אחד, היא נותנת לנו פרספקטיבה נכונה וענווה לחיים.

מצד שני, היא משחררת אותנו לקבל החלטות ולהעז.

הרי אם ננסה להתגונן מכל אירוע קיצון תיאורטי, נשתק את עצמנו ולא נפעל לעולם.

בתוך שיקולי ההשקעה היומיומיים,
בסיכונים המוחלטים האלה בכלל לא צריך להתחשב.

אי אפשר לנהל את מה שלא ניתן למדידה.

המטרה אינה לחיות בחרדה שמשהו ישתנה,
אלא להפסיק לחפש ודאות מוחלטת במקום שבו היא לא קיימת.
לשחרר את הפחד מאירועים שאין לנו יכולת לחזות,
ולהתמקד בפעולות האחראיות והיציבות שנמצאות בשליטה שלנו היום כדי לבנות את המחר.

מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .