דילוג לתוכן

למה דווקא מי שלא יודע חושב שהוא יודע הכי טוב - אפקט דאנינג־קרוגר וההחלטות הכלכליות שלנו

  • נניח שאני מתלבט בין שני מסלולי משכנתא או בין שתי אפשרויות השקעה ופונה להתייעץ עם ידיד.
    מי לדעתכם יהיה בטוח יותר בידיעותיו, מי שעוסק בתחום שנים, למד וראה הרבה, או דווקא מי שהידע שלו מסתכם במספר מאמרים שקרא?

    אפקט דאנינג־קרוגר
    בשנת 1999 ערכו שני פסיכולוגים אמריקאים דייוויד דאנינג וג'סטין קרוגר ניסוי, הם נתנו לסטודנטים מבחן בהיגיון, בדקדוק ובחוש הומור, וביקשו מכל אחד לדרג עד כמה הוא חושב שהצליח. התוצאות היו כל כך הזויות שהן נכנסו להיסטוריה של הפסיכולוגיה. הסטודנטים שקיבלו ציונים נמוכים דירגו את עצמם מעל הממוצע והיו בטוחים שעברו מצוין. בעוד דווקא אלה שקיבלו ציונים גבוהים דירגו את עצמם נמוך.
    הסיבה פשוטה: אתה צריך לדעת מספיק כדי לדעת שאתה לא יודע.

    אילו היה מדובר בניסוי באוניברסיטה בלבד, הנושא לא היה אמור להטריד אותנו. אבל התופעה פוגשת אותנו יום יום, בכל תחום. דווקא האנשים שהכי פחות מבינים בטוחים שהם יודעים הכול. הם אפילו לא טורחים להתייעץ – ועושים טעויות כואבות ויקרות.

    לי זה קרה באופן אישי. לפני חמש שנים, כשרכשתי דירה, נטלתי משכנתא באופן עצמאי. "חבל לשלם ליועץ על מה שאני יודע לעשות לבד", חשבתי. השקעתי זמן, קראתי, למדתי, הבנתי איך עובדות הריביות. ליתר ביטחון אף ביקשתי חוות דעת משני יועצי משכנתאות שהכרתי. קיבלתי משכנתא מצוינת, והצלחתי לבד, או כך לפחות חשבתי.
    לקח לי כמה שנים לגלות שיש בתחום המשכנתאות כל כך הרבה דברים שבכלל לא היו בתודעה שלי, דברים שהייתי צריך לבדוק ולא ידעתי שהם קיימים.
    לו הייתי מתייעץ, הייתי משלם כמה אלפי שקלים אבל מחזיר אותם בגדול בטווח הארוך.

    כי כדי לזהות חוסר ידע, צריך להבין בתחום. מי שאינו מבין, אינו מסוגל להעריך את הפער בין מה שהוא יודע לבין מה שהוא צריך לדעת. זה לא עניין של טיפשות – זו מגבלה קוגניטיבית. והתוצאה בשטח: דווקא אלה שלא מבינים בטוחים שהם יודעים, לא מתייעצים – ומפסידים הרבה כסף.

    תסמונת הפראייר הגאה
    בעבודתי ב'קל זכות' אני נתקל בתופעה הזו כל העת. כמעט בכל יום אני פוגש אנשים שפונים אלינו ומסבירים שהם לא זקוקים לעזרה מקצועית, הם כבר אספו את כל המסמכים הרפואיים, כל מה שהם רוצים זה טיפ קטן או מענה לשאלה מסוימת. ואני נאלץ לאכזב אותם: "אתם באמת לא זקוקים לעזרה מקצועית, כי למרבה הצער לתיק שלכם אין סיכוי לעבור וחבל על הזמן והאנרגיה שאתם משקיעים בו."
    במקרים אחרים אתה רואה תיק שאפשר לשפר אותו ולהוביל לתוצאה מיטבית, אבל האיש בטוח בעצמו ובידיעותיו ומסרב לקבל סיוע. הוא הרי בדק בספר הליקויים וראה שעל הבעיה הזו מקבלים אחוזי נכות.
    נכון, הוא לא יודע מה זה "חישוב משוקלל" או מה ההבדל בין נכות רפואית לאי כושר, אבל למה להיתפס לזוטות, אין הרי מצב שלא יראו אותי עם הבעיה הזו ולא יאשרו. מקסימום בערר יפנה לעזרה.
    כשאני מנסה להסביר לו שאת הנזק שנגרם בתביעה שהוגשה לא נכון יהיה קשה מאוד לתקן בערר הוא משוכנע שאני רוצה רק "לעקוץ" אותו. קשה לו להאמין שדווקא הוא הולך להפסיד הרבה כסף, רק בגלל שהוא מסרב להכיר בכך שהוא לא יודע.
    התופעה הזו כמובן לא מתחילה ונגמרת במשכנתאות ומיצוי זכויות. תוכלו לפגוש אותה גם בהשקעות, בבריאות, ובכל תחום אחר.

    אז מה עושים?
    ברור שיש מקרים שבהם אין צורך באיש מקצוע וחבל לזרוק כסף סתם לפח. וידוע גם שלא כל יועץ הוא אובייקטיבי לחלוטין. אבל לפני שאתם מחליטים שאלו את עצמכם שאלה אחת: האם אני יודע מספיק על התחום כדי להבין אם יש צורך בייעוץ מקצועי?

    אגב, גם כשאתם כבר מתייעצים לא משנה אם זה באופן חינמי עם חבר או בפורום, או אפילו עם איש מקצוע, אל תשכחו לשאול: האם התשובה הברורה והחד משמעית שקיבלתם נובעת מידע אמיתי, או דווקא מאפקט דאנינג־קרוגר.

    רוצים לדעת עוד על קצבאות נכות (וללמוד כמה אתם לא יודעים 😉)?
    בקרו בעולם הידע של 'קל זכות' או הורידו את המדריך שלנו.
    להרצאות וטיפים חייגו לקו התוכן שלנו 02-642-80-80 שלוהח 2

    לתגובות: 6428080@gmail.com

  • מזדהה מאוד:
    ציטוטים שאני פוגשת:
    '' אני רוצה להגיע לפגישה, ואח''כ לשלוח לך כמה דירות שתגידי לי לפי הרחוב והמחיר מה עדיף שיהיה לי ביטחון
    (וכי אני בודקת דירה לפי נתונים במייל???)

    יש לי דירה עם פינוי בינוי,
    אני מעדיף דירה א' שהציעו לי על פני דירה ב' כי בדירה א' יש צפי (?) של 5 שנים ובדירה ב' אין צפי.

  • נניח שאני מתלבט בין שני מסלולי משכנתא או בין שתי אפשרויות השקעה ופונה להתייעץ עם ידיד.
    מי לדעתכם יהיה בטוח יותר בידיעותיו, מי שעוסק בתחום שנים, למד וראה הרבה, או דווקא מי שהידע שלו מסתכם במספר מאמרים שקרא?

    אפקט דאנינג־קרוגר
    בשנת 1999 ערכו שני פסיכולוגים אמריקאים דייוויד דאנינג וג'סטין קרוגר ניסוי, הם נתנו לסטודנטים מבחן בהיגיון, בדקדוק ובחוש הומור, וביקשו מכל אחד לדרג עד כמה הוא חושב שהצליח. התוצאות היו כל כך הזויות שהן נכנסו להיסטוריה של הפסיכולוגיה. הסטודנטים שקיבלו ציונים נמוכים דירגו את עצמם מעל הממוצע והיו בטוחים שעברו מצוין. בעוד דווקא אלה שקיבלו ציונים גבוהים דירגו את עצמם נמוך.
    הסיבה פשוטה: אתה צריך לדעת מספיק כדי לדעת שאתה לא יודע.

    אילו היה מדובר בניסוי באוניברסיטה בלבד, הנושא לא היה אמור להטריד אותנו. אבל התופעה פוגשת אותנו יום יום, בכל תחום. דווקא האנשים שהכי פחות מבינים בטוחים שהם יודעים הכול. הם אפילו לא טורחים להתייעץ – ועושים טעויות כואבות ויקרות.

    לי זה קרה באופן אישי. לפני חמש שנים, כשרכשתי דירה, נטלתי משכנתא באופן עצמאי. "חבל לשלם ליועץ על מה שאני יודע לעשות לבד", חשבתי. השקעתי זמן, קראתי, למדתי, הבנתי איך עובדות הריביות. ליתר ביטחון אף ביקשתי חוות דעת משני יועצי משכנתאות שהכרתי. קיבלתי משכנתא מצוינת, והצלחתי לבד, או כך לפחות חשבתי.
    לקח לי כמה שנים לגלות שיש בתחום המשכנתאות כל כך הרבה דברים שבכלל לא היו בתודעה שלי, דברים שהייתי צריך לבדוק ולא ידעתי שהם קיימים.
    לו הייתי מתייעץ, הייתי משלם כמה אלפי שקלים אבל מחזיר אותם בגדול בטווח הארוך.

    כי כדי לזהות חוסר ידע, צריך להבין בתחום. מי שאינו מבין, אינו מסוגל להעריך את הפער בין מה שהוא יודע לבין מה שהוא צריך לדעת. זה לא עניין של טיפשות – זו מגבלה קוגניטיבית. והתוצאה בשטח: דווקא אלה שלא מבינים בטוחים שהם יודעים, לא מתייעצים – ומפסידים הרבה כסף.

    תסמונת הפראייר הגאה
    בעבודתי ב'קל זכות' אני נתקל בתופעה הזו כל העת. כמעט בכל יום אני פוגש אנשים שפונים אלינו ומסבירים שהם לא זקוקים לעזרה מקצועית, הם כבר אספו את כל המסמכים הרפואיים, כל מה שהם רוצים זה טיפ קטן או מענה לשאלה מסוימת. ואני נאלץ לאכזב אותם: "אתם באמת לא זקוקים לעזרה מקצועית, כי למרבה הצער לתיק שלכם אין סיכוי לעבור וחבל על הזמן והאנרגיה שאתם משקיעים בו."
    במקרים אחרים אתה רואה תיק שאפשר לשפר אותו ולהוביל לתוצאה מיטבית, אבל האיש בטוח בעצמו ובידיעותיו ומסרב לקבל סיוע. הוא הרי בדק בספר הליקויים וראה שעל הבעיה הזו מקבלים אחוזי נכות.
    נכון, הוא לא יודע מה זה "חישוב משוקלל" או מה ההבדל בין נכות רפואית לאי כושר, אבל למה להיתפס לזוטות, אין הרי מצב שלא יראו אותי עם הבעיה הזו ולא יאשרו. מקסימום בערר יפנה לעזרה.
    כשאני מנסה להסביר לו שאת הנזק שנגרם בתביעה שהוגשה לא נכון יהיה קשה מאוד לתקן בערר הוא משוכנע שאני רוצה רק "לעקוץ" אותו. קשה לו להאמין שדווקא הוא הולך להפסיד הרבה כסף, רק בגלל שהוא מסרב להכיר בכך שהוא לא יודע.
    התופעה הזו כמובן לא מתחילה ונגמרת במשכנתאות ומיצוי זכויות. תוכלו לפגוש אותה גם בהשקעות, בבריאות, ובכל תחום אחר.

    אז מה עושים?
    ברור שיש מקרים שבהם אין צורך באיש מקצוע וחבל לזרוק כסף סתם לפח. וידוע גם שלא כל יועץ הוא אובייקטיבי לחלוטין. אבל לפני שאתם מחליטים שאלו את עצמכם שאלה אחת: האם אני יודע מספיק על התחום כדי להבין אם יש צורך בייעוץ מקצועי?

    אגב, גם כשאתם כבר מתייעצים לא משנה אם זה באופן חינמי עם חבר או בפורום, או אפילו עם איש מקצוע, אל תשכחו לשאול: האם התשובה הברורה והחד משמעית שקיבלתם נובעת מידע אמיתי, או דווקא מאפקט דאנינג־קרוגר.

    רוצים לדעת עוד על קצבאות נכות (וללמוד כמה אתם לא יודעים 😉)?
    בקרו בעולם הידע של 'קל זכות' או הורידו את המדריך שלנו.
    להרצאות וטיפים חייגו לקו התוכן שלנו 02-642-80-80 שלוהח 2

    לתגובות: 6428080@gmail.com

    מסכים עם כל מילה.
    כיון שהרב @קל-זכות עוסק רק בנכות מגיל 18, ארשה לעצמי להעלות קישור לקבלת מידע על קצבאות נכות לילד נכה (עד גיל 18), עולם תוכן מלא ומקצועי בכל מה שקשור לקצבאות ילד נכה, רווחה, הטבות, חינוך מיוחד וועוד רבות - בקישור הזה.

  • מסכים עם כל מילה.
    כיון שהרב @קל-זכות עוסק רק בנכות מגיל 18, ארשה לעצמי להעלות קישור לקבלת מידע על קצבאות נכות לילד נכה (עד גיל 18), עולם תוכן מלא ומקצועי בכל מה שקשור לקצבאות ילד נכה, רווחה, הטבות, חינוך מיוחד וועוד רבות - בקישור הזה.

    @סייעתא-דשמיא said:

    מסכים עם כל מילה.
    כיון שהרב @קל-זכות עוסק רק בנכות מגיל 18, ארשה לעצמי לשלוח קישור לקבלת מידע על קצבאות נכות לילד נכה (עד גיל 18), עולם תוכן מלא ומקצועי בכל מה שקשור לקצבאות ילד נכה, רווחה, הטבות, חינוך מיוחד וועוד רבות - בקישור הזה.

    אתה קשור לארגון שותפים ?

    אגב, אתה יכול לשים קישורים גם בנכות של מבוגרים (יש מספיק מקום לכולם, כל אחד יבדוק את האפשרויות ויבחר במה שמתאים לו, ותוספת ידע היא תמיד טובה)

  • @סייעתא-דשמיא said:

    מסכים עם כל מילה.
    כיון שהרב @קל-זכות עוסק רק בנכות מגיל 18, ארשה לעצמי לשלוח קישור לקבלת מידע על קצבאות נכות לילד נכה (עד גיל 18), עולם תוכן מלא ומקצועי בכל מה שקשור לקצבאות ילד נכה, רווחה, הטבות, חינוך מיוחד וועוד רבות - בקישור הזה.

    אתה קשור לארגון שותפים ?

    אגב, אתה יכול לשים קישורים גם בנכות של מבוגרים (יש מספיק מקום לכולם, כל אחד יבדוק את האפשרויות ויבחר במה שמתאים לו, ותוספת ידע היא תמיד טובה)

    @קל-זכות said:

    אתה קשור לארגון שותפים ?

    כן.
    זהו ארגון מדהים שמספק מענה עזרה והכוונה מקיפה בין השאר גם בקצבאות ילד נכה בתשלום סמלי ונמוך מאוד על ידי מיטב אנשי המקצוע.

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    84 צפיות
    קל זכותק
    אגב, מהנתונים דלעיל ניתן לראות שוב כי מרבית המקבלים אינם חרדים 197,000 ילדים שמקבלים בגלל הורה יחיד - בוודאי רובם המכריע לא חרדים. בקרב 79,000 הילדים במשפחות בהם 4 ילדים לפחות ואחד ההורים מקבל קצבת נכות או הבטחת הכנסה אכן יש סבירות להניח שיש חלק נכבד חרדים. אך צריך לשים לב שמדובר לכל היותר בכ 15,000 - 20,000 משפחות, מתוך למעלה מ 370,000 איש שמקבלים קצבת נכות שרובם המוחלט לא חרדים
  • 8 הצבעות
    16 פוסטים
    404 צפיות
    קל זכותק
    @צמיחה said: @קל-זכות אני שמח לשמוע שכן יש שם רופאים הוגנים. במקרה שלי הם כתבו בדו"ח נתונים לא נכונים, הרופא שם בדק את הילד שלי אם הוא מבצע כל מיני פעולות, ובאמת הילד לא ביצע אותם. ואח"כ בדו"ח הוא כתב שהוא כן מבצע אותם. והיו שם 2 רופאים, פרופסור, פיזיותרפיסטית ומזכירה - לכן הרושם שקיבלתי שהם סתם רשעים. לא אמרתי שכל הרופאים שם הוגנים זה בוודאי שלא אבל בהחלט יש שם גם לא מעט רופאים הוגנים שמחפשים לעזור
  • 5 הצבעות
    4 פוסטים
    184 צפיות
    י
    אהבתי !!!!!! את הסיפור בפני עצמו וכמובן את הנמשל שיצא ממנו.
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    106 צפיות
    chavy7032C
    בגלל סיבה מיוחדת… משהו גדול עומד להגיע באשכול הזה הלמד מה זה ריביות? ממה זה בנוי ? איך משלמים בפועל את הריביות? אז אני מתחיל נושא חדש — ועושה סדר בדברים שכולם משלמים עליהם הרבה כסף, אבל לא תמיד מבינים עד הסוף. אז מה זה בעצם ריבית? ריבית היא עלות האשראי — כלומר, המחיר שאתה משלם על זה שהבנק נותן לך כסף. אבל כדי להבין את זה באמת — צריך להסתכל על זה בצורה עמוקה יותר: כשאתה לוקח כסף מהבנק, זה לא “כסף חינם”. אתה בעצם משתמש בכסף שלא שייך לך — והבנק מאפשר לך להחזיק אותו לאורך זמן. כל יום שהכסף הזה אצלך: אתה ממשיך להשתמש בו — ועל השימוש הזה יש עלות. אפשר לחשוב על זה כמו סוג של “שכירות על כסף”: אתה לא קונה את הכסף אתה רק מחזיק ומשתמש בו ועל כל יום כזה אתה משלם הבנק, מבחינתו, נתן לך משאב — כסף — והריבית היא התשלום שהוא מקבל על זה שהמשאב הזה נמצא אצלך ולא אצלו. וזה בדיוק הנקודה שרוב האנשים מפספסים: הריבית לא “מחכה לסוף החודש” ולא באמת “מתחלקת לחודשים” בצורה קבועה. היא נוצרת כל הזמן — כל יום שאתה עדיין חייב כסף, אתה משלם עליו עוד קצת. כלומר: כל יום שאתה מחזיק את הכסף — יש לזה מחיר כל יום שעובר — מצטברת עוד עלות קטנה וכל עוד החוב קיים — העלות ממשיכה להיבנות וכשאתה מתחיל להחזיר: אתה מחזיק פחות כסף של הבנק ולכן גם “שכר הדירה” שאתה משלם עליו קטן בסוף, ריבית היא לא רק מספר או אחוז — היא ביטוי לזמן. כמה זמן הכסף של הבנק נמצא אצלך — וכמה אתה משלם על כל יום כזה. וזו בדיוק המשמעות האמיתית של “עלות האשראי” — המחיר של להחזיק כסף שלא שייך לך, לאורך זמן. בקרוב הולך להיות בשורות .... יהיה מעניין....
  • שאלות במשכנתאות

    נעול נדל"ן ומשכנתאות משכנתאות
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    234 צפיות
    מונטיפיורימ
    יש את האשכולות האלו- https://forum.benakel.org/topic/199/בעלי-משכנתא-יכולים-לחסוך-בהוצאות/503 https://forum.benakel.org/topic/760/התייעצויות-בנוגע-למיחזורי-משכנתא/38 ככל ויש נושאים ספציפיים יותר שאתה מעוניין לדון בהם, אתה יכול לפתוח אשכולות נפרדים.