דילוג לתוכן
  • 4 הצבעות
    4 פוסטים
    96 צפיות
    י
    אהבתי !!!!!! את הסיפור בפני עצמו וכמובן את הנמשל שיצא ממנו.
  • 15 הצבעות
    26 פוסטים
    436 צפיות
    י
    תודה לכל המגיבים! התפתח כאן דיוק מרתק, וזו הזדמנות לחדד את כוונתי. כמו שכתבתי, כסף לא מהווה רשות. זה שיש לילד כסף לא אומר שהוא יכול לעשות איתו מה שהוא רוצה, והכול נשאר תחת שיקול הדעת והערכים של הבית. אני רק יקדים ויאמר שכסף לילדים יהיה בכל אופן, בין אם זה יבוא מפרסים וכדו' או דמי חנוכה ופורים, מהסבים והסבתות. כדי לעשות סדר, צריך להפריד בין הגילאים: לילדים צעירים (לפני גילאי ישיבה קטנה וסמינר) ברור שכל הצרכים באים מהבית ולא מדמי הכיס. דמי הכיס שם הם כספים קטנים מאוד, ולא מיועדים לצרכים שוטפים אלא לדברים שמעבר – ממתק פה ושם, או חיסכון עצמי למשהו גדול יותר כמו משחק וכדו', שהם שוב לא צורך בסיסי. המטרה בגיל הזה היא לא שהילד יממן את עצמו, אלא שיתנסה בקבלת החלטות קטנות. בגילאי ישיבה קטנה וסמינר הסיפור משתנה, כי הנוער ממילא מבקש ומקבל כסף (ובאמת גם צריך) עבור כל מיני צרכים. הורים רבים משתפים שבגיל הזה מתחילים הרבה חיכוכים כי אצל הנוער מיטשטש מאד הגבול בין צורך לרצון. כאן בדיוק דמי הכיס הם פתרון מצוין. משפחות רבות מכירות את זה: הנער בן ה-15 מבקש כל שבוע כסף ליציאה עם חברים לצ'ונט, והבת מבקשת כל יומיים כספים לגלידה או לבגד חדש. במקום שבכל פעם יתפתח ויכוח מתיש, או שההורה פשוט ישלוף כסף כדי לקנות שקט – נכון לשים גבולות ברורים. ברגע שיש סכום קבוע, הנער צריך לקבל החלטות לבד ולכלכל את צעדיו. ברור שההורים נשארו ההורים ולכן טבעי שהם מממנים את הצרכים הבסיסיים כמו תחבורה וכדומה, אבל המותרות נכנסות למסגרת. העיקרון הזה עובד גם בקניות גדולות כמו ביגוד לחגים. אני ממש לא חושב שהנוער צריך לממן את זה מדמי הכיס שלו. אבל גם כאן, במקום שהבת תתקשר מהחנות ותבקש פרטי אשראי או שתלווה מחברה, כי היא ראתה בגד שהיא אוהבת, או שהבן ילך לחנות יוקרתית כי "אבא ואמא ישלמו", הרבה יותר נכון מגדירים סכום הגיוני וסביר שאמור להספיק. ברגע שיש מסגרת, אין ויכוחים מול ההורה, יש שיקול דעת של הילד מול עצמו. לצערי, מניסיון עם משפחות רבות, המציאות מראה בדיוק את ההפך ממה שחלק מהמגיבים חששו ממנו: התנהלות לא טובה עם כסף, חומריות יתר ורדיפת מותגים, לא מתחילות מזה שנותנים לילד אחריות. הן מתחילות כמעט תמיד מזה שההורים לא שמו גבולות ברורים, והילד התרגל שהכול נגיש, זמין ומיידי כמעט בלי שום מגבלה. וכמובן ברור מאליו, שדמי כיס בתוך גבולות נכונים אינם מחליפים חינוך הם כלי נוסף בתוך החינוך.
  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    117 צפיות
    9988779
    @ישראל-גוטמן תודה על כל המאמרים המאמר הקודם פורסם גם אצל ניסן עציוני שמעתי א''ז טלפוני, האם גם מאמר זה יבוא בעקבותיו ?
  • 14 הצבעות
    2 פוסטים
    155 צפיות
    ב
    ישראל, ישראל אני ממש מאחל לעצמי שתכתוב פה על בסיס קבוע אתה השראה לכולנו.... גאה להיות בוגר שלך ותודה על הכל כל מילה שווה זהב
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    335 צפיות
    shimonS
    מצרף מאמר יפה בעניין ממליץ מאוד להצטרף לרשימת התפוצה https://safe-view-link.ravsend1.co.il/link?sqs=7e6a089b-7dd0-4fc0-9070-a3665070af99&msg=UJMMPNL&rcp=PKJCEJGH&lnk=aHR0cHM6Ly9nLWVjb25vbWljcy5jb20v&acc=REDDEHEG&lists=52412 מסמך חדש.pdf
  • 4 הצבעות
    5 פוסטים
    243 צפיות
    אבי ר.א
    @הקול-השפוי צודק. רק שזה לא סותר כיון שיש מיוחדות ושוני במאמרים של @מחשב-מסלול-מחדש . ולתועלת הוספתי שם קישור לאשכול הזה.
  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    167 צפיות
    מ
    [image: 1775170697997-49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • 4 הצבעות
    13 פוסטים
    430 צפיות
    אבי ר.א
    נכון, אבל כנראה שזה לא מוגדר שם כמסגרת (שנשמע כאילו הלוואה או אפי' מתנה מהבנק שניתן להשתמש בה) אלא כאפשרות למשיכת יתר (שזה כבר נשמע כסף שלא שלך אלא של הבנק) ואולי בזה טמון ההבדל.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    222 צפיות
    מ
    אפשר לפתוח חשבון בבנק אחר על שם כל המפקידים וכן על שם בעל הקופה. וכל אחד עושה הו"ק מהחשבון שלו לחשבון המשותף. ומהחשבון המשותף מעבירים הו"ק אחת לקופה.
  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    263 צפיות
    א
    אשמח לשמוע מאנשים נוספים אם יש להם מה לומר.
  • 6 הצבעות
    19 פוסטים
    499 צפיות
    ס
    @אבי-ר. כתב ביוזמה: הרצאות לבנות סמינרים על שוק ההון וחסכון פנסיוני: נראה לי שאתה מדבר על הרצאות "בין הסדרים" ונראה שכאן דובר על להכניס את זה "לסדרים" לא יודע אם יש נפק"מ כ"כ, היות ובכיתה ו' יש המון הרצאות "בין הסדרים" שמשם הם יונקים את כל ה"השקופע" על בית של תורה וכו'. ויש שם מספיק זמן ללמד אותם את הנושאים הללו בצורה יסודית. וכידוע, אצל הרבה אנשים רבים עיקר הידיעות הם מבין הסדרים...
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    556 צפיות
    א
    @דוד-גולדברג פן אם לא העיקרי אך חשוב מאד הוא הדוגמא האישית, ילד שגודל בבית שההתנהלות הכלכלית בריאה ונבונה, יקבל את הכלים שגדל עליהם, כמובן אם אין אוירה של לחץ או דוחק ודקדוקי עניות שיכולים לפעול לקיצון הפוך, אלא בנינוחות ושמחה. במיוחד אם יסבירו באופן מושכל ולפי הענין את סיבות ושרשי ההתנהלות, וכ"ש אם יש תוצאות בשטח על הרווחה בהתנהלות הזו (כגון שרואים איך מצליחים באופן סביר או יותר לעבור תקופות מורכבות מבחינה כלכלית כחגים, חתונות וכיוצ"ב), ייש"כ על הנושא, ואולי גם זה כלול במצווה של חינוך...