דילוג לתוכן

מה מפת הקולות מגלה על הערים שהציבור החרדי עובר אליהן

נדל"ן ומשכנתאות
14 6 284 7
  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    מאת הרב ישראל מאיר קינד מועדת הדיור

    צאו והחליפו כתובות

    הקלפי לא מספרת את כל הסיפור
    מי שמסתובב הרבה בפריפריה הופתע מתוצאות הבחירות. הן אינן משקפות את ההתפתחות האמיתית בשטח הניכרת לעין.

    ניקח לדוגמה את חיפה. בארבע השנים האחרונות נוספו בה לכל הפחות 400 משפחות חדשות רק במגזר הליטאי. החשבון פשוט: שני בתי כנסת שהוקמו מאפס, ועוד שניים ותיקים - תפארת ישראל וצא"י - שהתמלאו בצעירים. ובקלפי? גידול של 233 קולות בלבד (!), וחלקם בכלל מגידול טבעי.

    גם עפולה רשמה גידול נאה של כמעט 1,300 קולות, ובכל זאת המציאות שם גדולה בהרבה. רק באלול האחרון הגיעו אליה כ־400 משפחות, מחציתן מהציבור הליטאי ומחציתן מחסידות ויז'ניץ בחלקן של המשפחות שהגיעו יש גם ילדים בוגרים בעלי זכות בחירה, נמצא שרוב הקולות הם בכלל רק מהתקופה האחרונה.

    וכך אפשר לעבור כמעט עיר אחר עיר.

    הסיבה: הכתובת נשארה מאחור
    רבים עברו דירה ולא העבירו כתובת. לרוב אין כאן זלזול, רק משימה שנדחתה בטרדות המעבר. הם נשמעים לקול רבותינו והולכים להצביע, אבל הקול נספר במקום הישן, והמקום החדש אינו נהנה ממנו.

    והמחיר כבד מנשוא. בקלפי הארצית והעירונית מוכיחים התושבים את צורכי המקום, מוסדות לבנים ולבנות, ספריות, פעילויות בבין הזמנים ועוד. מי שלא נספר בעירו מחליש את נציגיו מול חברי הכנסת ומול ראש העירייה.

    כולנו יודעים לבוא לנציגים בטענות. הגיע הזמן להפנות את המבט גם אל עצמנו, כי הדבר בידינו!

    צעד פשוט
    העברת כתובת היא פעולה פשוטה מאוד. אפשר לעשות אותה באזור האישי, או לשלוח טופס ייעודי בדואר לרחוב אגריפס 42 בירושלים (עדיף בדואר רשום). אפשר גם בלשכה המקומית, בלי להמתין בתור.

    זה עניין של דקות, והתועלת נמשכת עשרות שנים. מי שעדיין לא העביר כתובת, למענו ולמען חבריו לספסל בבית כנסת שיעשה זאת בהקדם.

    נתון אחד שמלמד הרבה
    את היקף היציאה לפריפריה אפשר ללמוד מהשוואה אחרת. בארבע ערי הפריפריה הוותיקות, ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד ובית שמש, נוספו ליהדות התורה מעט יותר מ־20,000 קולות. בפריפריה הרחוקה נוספו כ־9,000.

    אפשר להניח ששיעור מי שלא החליפו כתובת דומה בכל מקום - הנטייה לדחות היא טבע אנושי משותף, ואין סיבה שתושבי ביתר או אלעד ימהרו להחליף כתובת יותר מתושבי חיפה או עפולה. ממילא כשליש מהיוצאים מהריכוזים הוותיקים פנו לפריפריה הרחוקה. מספרים כאלה לא היו כאן מעולם.

    ייתכן שהשיעור גבוה עוד יותר: בערים הוותיקות נישאים זוגות צעירים רבים שנשארים בעירם, ולכן חלק מהגידול שם אינו יציאה מבני ברק וירושלים אלא הישארות קרובה לבית.

  • מאת הרב ישראל מאיר קינד מועדת הדיור

    צאו והחליפו כתובות

    הקלפי לא מספרת את כל הסיפור
    מי שמסתובב הרבה בפריפריה הופתע מתוצאות הבחירות. הן אינן משקפות את ההתפתחות האמיתית בשטח הניכרת לעין.

    ניקח לדוגמה את חיפה. בארבע השנים האחרונות נוספו בה לכל הפחות 400 משפחות חדשות רק במגזר הליטאי. החשבון פשוט: שני בתי כנסת שהוקמו מאפס, ועוד שניים ותיקים - תפארת ישראל וצא"י - שהתמלאו בצעירים. ובקלפי? גידול של 233 קולות בלבד (!), וחלקם בכלל מגידול טבעי.

    גם עפולה רשמה גידול נאה של כמעט 1,300 קולות, ובכל זאת המציאות שם גדולה בהרבה. רק באלול האחרון הגיעו אליה כ־400 משפחות, מחציתן מהציבור הליטאי ומחציתן מחסידות ויז'ניץ בחלקן של המשפחות שהגיעו יש גם ילדים בוגרים בעלי זכות בחירה, נמצא שרוב הקולות הם בכלל רק מהתקופה האחרונה.

    וכך אפשר לעבור כמעט עיר אחר עיר.

    הסיבה: הכתובת נשארה מאחור
    רבים עברו דירה ולא העבירו כתובת. לרוב אין כאן זלזול, רק משימה שנדחתה בטרדות המעבר. הם נשמעים לקול רבותינו והולכים להצביע, אבל הקול נספר במקום הישן, והמקום החדש אינו נהנה ממנו.

    והמחיר כבד מנשוא. בקלפי הארצית והעירונית מוכיחים התושבים את צורכי המקום, מוסדות לבנים ולבנות, ספריות, פעילויות בבין הזמנים ועוד. מי שלא נספר בעירו מחליש את נציגיו מול חברי הכנסת ומול ראש העירייה.

    כולנו יודעים לבוא לנציגים בטענות. הגיע הזמן להפנות את המבט גם אל עצמנו, כי הדבר בידינו!

    צעד פשוט
    העברת כתובת היא פעולה פשוטה מאוד. אפשר לעשות אותה באזור האישי, או לשלוח טופס ייעודי בדואר לרחוב אגריפס 42 בירושלים (עדיף בדואר רשום). אפשר גם בלשכה המקומית, בלי להמתין בתור.

    זה עניין של דקות, והתועלת נמשכת עשרות שנים. מי שעדיין לא העביר כתובת, למענו ולמען חבריו לספסל בבית כנסת שיעשה זאת בהקדם.

    נתון אחד שמלמד הרבה
    את היקף היציאה לפריפריה אפשר ללמוד מהשוואה אחרת. בארבע ערי הפריפריה הוותיקות, ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד ובית שמש, נוספו ליהדות התורה מעט יותר מ־20,000 קולות. בפריפריה הרחוקה נוספו כ־9,000.

    אפשר להניח ששיעור מי שלא החליפו כתובת דומה בכל מקום - הנטייה לדחות היא טבע אנושי משותף, ואין סיבה שתושבי ביתר או אלעד ימהרו להחליף כתובת יותר מתושבי חיפה או עפולה. ממילא כשליש מהיוצאים מהריכוזים הוותיקים פנו לפריפריה הרחוקה. מספרים כאלה לא היו כאן מעולם.

    ייתכן שהשיעור גבוה עוד יותר: בערים הוותיקות נישאים זוגות צעירים רבים שנשארים בעירם, ולכן חלק מהגידול שם אינו יציאה מבני ברק וירושלים אלא הישארות קרובה לבית.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    לא שאני מסכים עם הנאמר למעלה, כיון שלא נראה לי שאחד שעבר לחיפה לא יטרח קצת ויעביר כתובת, כי אם הוא לא מעביר כתובת הוא יצטרך לנסוע למרכז ביום של הבחירות

  • לא שאני מסכים עם הנאמר למעלה, כיון שלא נראה לי שאחד שעבר לחיפה לא יטרח קצת ויעביר כתובת, כי אם הוא לא מעביר כתובת הוא יצטרך לנסוע למרכז ביום של הבחירות

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    @שששששש יש כאלו שיכולים להצביע בכל מקום עם מעטפות כפולות.

  • @שששששש יש כאלו שיכולים להצביע בכל מקום עם מעטפות כפולות.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @סיכון-מחושב נכון, אבל לא נראה לי שמדובר בכזאת כמות

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    @שששששש נקודה נכונה, ואני מסכים שהמספרים שלי הם רצפה. הקלפי נקבעת לפי הכתובת בתעודת הזהות, ובבחירות האלה נכנסו לפנקס הבוחרים רק כתובות שעודכנו עד 3 בספטמבר, כך שמי שעבר אחרי זה, או עבר קודם ולא עדכן, עדיין נספר בעיר הקודמת. אז ההערכה לפי הקלפי מראה רק את מי שכבר עבר ועדכן, והתמונה האמיתית בעפולה ובערים החדשות כנראה גדולה יותר.

  • מאת הרב ישראל מאיר קינד מועדת הדיור

    צאו והחליפו כתובות

    הקלפי לא מספרת את כל הסיפור
    מי שמסתובב הרבה בפריפריה הופתע מתוצאות הבחירות. הן אינן משקפות את ההתפתחות האמיתית בשטח הניכרת לעין.

    ניקח לדוגמה את חיפה. בארבע השנים האחרונות נוספו בה לכל הפחות 400 משפחות חדשות רק במגזר הליטאי. החשבון פשוט: שני בתי כנסת שהוקמו מאפס, ועוד שניים ותיקים - תפארת ישראל וצא"י - שהתמלאו בצעירים. ובקלפי? גידול של 233 קולות בלבד (!), וחלקם בכלל מגידול טבעי.

    גם עפולה רשמה גידול נאה של כמעט 1,300 קולות, ובכל זאת המציאות שם גדולה בהרבה. רק באלול האחרון הגיעו אליה כ־400 משפחות, מחציתן מהציבור הליטאי ומחציתן מחסידות ויז'ניץ בחלקן של המשפחות שהגיעו יש גם ילדים בוגרים בעלי זכות בחירה, נמצא שרוב הקולות הם בכלל רק מהתקופה האחרונה.

    וכך אפשר לעבור כמעט עיר אחר עיר.

    הסיבה: הכתובת נשארה מאחור
    רבים עברו דירה ולא העבירו כתובת. לרוב אין כאן זלזול, רק משימה שנדחתה בטרדות המעבר. הם נשמעים לקול רבותינו והולכים להצביע, אבל הקול נספר במקום הישן, והמקום החדש אינו נהנה ממנו.

    והמחיר כבד מנשוא. בקלפי הארצית והעירונית מוכיחים התושבים את צורכי המקום, מוסדות לבנים ולבנות, ספריות, פעילויות בבין הזמנים ועוד. מי שלא נספר בעירו מחליש את נציגיו מול חברי הכנסת ומול ראש העירייה.

    כולנו יודעים לבוא לנציגים בטענות. הגיע הזמן להפנות את המבט גם אל עצמנו, כי הדבר בידינו!

    צעד פשוט
    העברת כתובת היא פעולה פשוטה מאוד. אפשר לעשות אותה באזור האישי, או לשלוח טופס ייעודי בדואר לרחוב אגריפס 42 בירושלים (עדיף בדואר רשום). אפשר גם בלשכה המקומית, בלי להמתין בתור.

    זה עניין של דקות, והתועלת נמשכת עשרות שנים. מי שעדיין לא העביר כתובת, למענו ולמען חבריו לספסל בבית כנסת שיעשה זאת בהקדם.

    נתון אחד שמלמד הרבה
    את היקף היציאה לפריפריה אפשר ללמוד מהשוואה אחרת. בארבע ערי הפריפריה הוותיקות, ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד ובית שמש, נוספו ליהדות התורה מעט יותר מ־20,000 קולות. בפריפריה הרחוקה נוספו כ־9,000.

    אפשר להניח ששיעור מי שלא החליפו כתובת דומה בכל מקום - הנטייה לדחות היא טבע אנושי משותף, ואין סיבה שתושבי ביתר או אלעד ימהרו להחליף כתובת יותר מתושבי חיפה או עפולה. ממילא כשליש מהיוצאים מהריכוזים הוותיקים פנו לפריפריה הרחוקה. מספרים כאלה לא היו כאן מעולם.

    ייתכן שהשיעור גבוה עוד יותר: בערים הוותיקות נישאים זוגות צעירים רבים שנשארים בעירם, ולכן חלק מהגידול שם אינו יציאה מבני ברק וירושלים אלא הישארות קרובה לבית.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #9

    @שששששש
    בהמשך למאמרו של הרב ישראל מאיר קינד על התופעה של אי העברת כתובת כשעוברים לפריפריה.
    התופעה אכן קיימת, לצערי, ומסיבות שונות, לעיתים מתוך עצלות ויש מי שחושש מהמשטרה הצבאית. אבל ההזנחה הזו עלולה לגרום לכם נזק לא מבוטל.

    הפתעה לא משמחת
    מעבר לנקודות שהעלה הרב קינד, אני רוצה להוסיף נקודה שאינה פחות חשובה, ואולי אף יותר. כשעוברים דירה חובה לעדכן את הכתובת במשרד הפנים ולדאוג שכל החשבונות, מים חשמל גז וארנונה, יירשמו על שמכם בכתובת החדשה, ולסגור את החשבונות שהיו רשומים על שמכם בכתובת הקודמת.
    לאורך השנים נתקלתי בלא מעט אנשים שהפסידו כסף רב מהזנחה של הנושא הזה. לפי החוק, המען הרשמי שלכם הוא זה הרשום במשרד הפנים. לכן כל גוף רשמי שרוצה להודיע לכם משהו, וכל גוף שסבור, בצדק או שלא בצדק, שאתם חייבים לו כסף, בין אם מדובר בקנסות בתח"צ, במכתבי התראה מחברות סלולר, במד"א או בבתי חולים, שולח את המכתב לכתובת הרשומה. ואם אתם לא נמצאים שם כדי לקבל את הדואר, מבחינת החוק זה נחשב כאילו ההודעה נמסרה לכם, והאחריות כולה עליכם, מה שעלול לגרום לכך שתקומו בוקר אחד ותגלו שהחשבון שלכם עוקל ולחיוב המקורי נוספו עמלות רבות.

    זכויות שהתפספסו
    כשתגיעו להסדיר את ההנחה בארנונה, אתם עשויים לגלות שהעירייה מסרבת לאשר אותה, רק מפני שהכתובת במשרד הפנים לא הייתה מעודכנת. ובמעבר לפריפריה זה חשוב אפילו יותר, כי תושבי הפריפריה זכאים בדרך כלל להטבות במס הכנסה, וגם הן מותנות ברישום מעודכן במשרד הפנים. במקרים רבים מעבר דירה לעיר אחרת ובפרט לפריפריה מקנה זכאות לדמי אבטלה ולפיצויי פיטורים גם למי שהתפטר מיוזמתו לצורך המעבר, ואם הכתובת לא מעודכנת זה עלול ליצור קושי של ממש בהתייצבות בלשכת שירות התעסוקה.
    ולסיום, מזווית הראייה שלי כמי שעוסק בהגשת בקשות לקצבת נכות: סניפי ביטוח לאומי, ובעיקר אלה שבצפון ובדרום, נוהגים בחשדנות כשהם רואים העברת כתובת בסמוך למועד הגשת הבקשה לגמלת נכות. הם חושדים שההעברה נועדה רק כדי שהתיק יעבור לסניף שנחשב בציבור לנוח יותר, וזה משהו שהם ממש לא אוהבים. וכשהם חושדים הם יודעים להערים קשיים רבים שלא תתנסו.
    היו לי מקרים של לקוחות מאזורים שונים בארץ, מטבריה וצפת שבצפון ועד ערד ואופקים שבדרום, שהתברר שאף על פי שהם גרים בעיר כבר זמן רב, טרם עדכנו את הכתובת. בחלק מהמקרים זה עיכב את הגשת הבקשה כדי למנוע בעיות מיותרות, ובמקרים אחרים נאלץ הלקוח להרחיק נדוד לוועדה בעיר הקודמת, וזו טרחה מרובה ובמקרים רבים גם סניפים קשוחים יותר. כך שגם מבחינה זו רצוי לטפל בהעברת הכתובת מוקדם ככל האפשר.

    לא תמיד ניתן לצפות את ההשלכות
    ומכיוון שסיפור טוב שווה יותר מהרבה הסברים, הנה מקרה שימחיש את הדברים. במלחמה האחרונה עם איראן היה לי לקוח בטבריה שהוועדה שלו התקיימה דרך הטלפון. אחרי שהוועדה הסתיימה הרופא לא שם לב שהשיחה לא התנתקה, כך שיכולנו בהקלטה לשמוע אותו משוחח עם המזכירה בלי שהוא מודע לכך שיש לו מאזינים נוספים. הוא ביקש מהמזכירה לבדוק כמה זמן הלקוח כבר גר בטבריה ומתי העביר את הכתובת. לפני שנתיים, היא ענתה. כעבור שניות ספורות היא הוסיפה ובדקה אם גם בת הזוג העבירה את הכתובת באותו מועד יחד עם בעלה, ואז עדכנה את הרופא שאכן, גם האישה העבירה את הכתובת לפני שנתיים.
    הסיפור הזה מלמד אותנו לא מעט על כך שאנחנו לא תמיד יכולים לדעת מראש איזו משמעות תהיה להעברת הכתובת בזמן, בלי דחיות, ומשמש גם כנורת אזהרה לאלו שמעבירים את הכתובת מסיבות שונות ומשונות.

    בברכת ישוב טוב לכולם
    אשמח לתגובות שלכם

  • מאת הרב ישראל מאיר קינד מועדת הדיור

    צאו והחליפו כתובות

    הקלפי לא מספרת את כל הסיפור
    מי שמסתובב הרבה בפריפריה הופתע מתוצאות הבחירות. הן אינן משקפות את ההתפתחות האמיתית בשטח הניכרת לעין.

    ניקח לדוגמה את חיפה. בארבע השנים האחרונות נוספו בה לכל הפחות 400 משפחות חדשות רק במגזר הליטאי. החשבון פשוט: שני בתי כנסת שהוקמו מאפס, ועוד שניים ותיקים - תפארת ישראל וצא"י - שהתמלאו בצעירים. ובקלפי? גידול של 233 קולות בלבד (!), וחלקם בכלל מגידול טבעי.

    גם עפולה רשמה גידול נאה של כמעט 1,300 קולות, ובכל זאת המציאות שם גדולה בהרבה. רק באלול האחרון הגיעו אליה כ־400 משפחות, מחציתן מהציבור הליטאי ומחציתן מחסידות ויז'ניץ בחלקן של המשפחות שהגיעו יש גם ילדים בוגרים בעלי זכות בחירה, נמצא שרוב הקולות הם בכלל רק מהתקופה האחרונה.

    וכך אפשר לעבור כמעט עיר אחר עיר.

    הסיבה: הכתובת נשארה מאחור
    רבים עברו דירה ולא העבירו כתובת. לרוב אין כאן זלזול, רק משימה שנדחתה בטרדות המעבר. הם נשמעים לקול רבותינו והולכים להצביע, אבל הקול נספר במקום הישן, והמקום החדש אינו נהנה ממנו.

    והמחיר כבד מנשוא. בקלפי הארצית והעירונית מוכיחים התושבים את צורכי המקום, מוסדות לבנים ולבנות, ספריות, פעילויות בבין הזמנים ועוד. מי שלא נספר בעירו מחליש את נציגיו מול חברי הכנסת ומול ראש העירייה.

    כולנו יודעים לבוא לנציגים בטענות. הגיע הזמן להפנות את המבט גם אל עצמנו, כי הדבר בידינו!

    צעד פשוט
    העברת כתובת היא פעולה פשוטה מאוד. אפשר לעשות אותה באזור האישי, או לשלוח טופס ייעודי בדואר לרחוב אגריפס 42 בירושלים (עדיף בדואר רשום). אפשר גם בלשכה המקומית, בלי להמתין בתור.

    זה עניין של דקות, והתועלת נמשכת עשרות שנים. מי שעדיין לא העביר כתובת, למענו ולמען חבריו לספסל בבית כנסת שיעשה זאת בהקדם.

    נתון אחד שמלמד הרבה
    את היקף היציאה לפריפריה אפשר ללמוד מהשוואה אחרת. בארבע ערי הפריפריה הוותיקות, ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד ובית שמש, נוספו ליהדות התורה מעט יותר מ־20,000 קולות. בפריפריה הרחוקה נוספו כ־9,000.

    אפשר להניח ששיעור מי שלא החליפו כתובת דומה בכל מקום - הנטייה לדחות היא טבע אנושי משותף, ואין סיבה שתושבי ביתר או אלעד ימהרו להחליף כתובת יותר מתושבי חיפה או עפולה. ממילא כשליש מהיוצאים מהריכוזים הוותיקים פנו לפריפריה הרחוקה. מספרים כאלה לא היו כאן מעולם.

    ייתכן שהשיעור גבוה עוד יותר: בערים הוותיקות נישאים זוגות צעירים רבים שנשארים בעירם, ולכן חלק מהגידול שם אינו יציאה מבני ברק וירושלים אלא הישארות קרובה לבית.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #10

    @שששששש כתב:

    רבים עברו דירה ולא העבירו כתובת. לרוב אין כאן זלזול, רק משימה שנדחתה בטרדות המעבר.

    מפחדים ממשטרה צבאית בדלת בפרט בפריפריה

  • @שששששש
    בהמשך למאמרו של הרב ישראל מאיר קינד על התופעה של אי העברת כתובת כשעוברים לפריפריה.
    התופעה אכן קיימת, לצערי, ומסיבות שונות, לעיתים מתוך עצלות ויש מי שחושש מהמשטרה הצבאית. אבל ההזנחה הזו עלולה לגרום לכם נזק לא מבוטל.

    הפתעה לא משמחת
    מעבר לנקודות שהעלה הרב קינד, אני רוצה להוסיף נקודה שאינה פחות חשובה, ואולי אף יותר. כשעוברים דירה חובה לעדכן את הכתובת במשרד הפנים ולדאוג שכל החשבונות, מים חשמל גז וארנונה, יירשמו על שמכם בכתובת החדשה, ולסגור את החשבונות שהיו רשומים על שמכם בכתובת הקודמת.
    לאורך השנים נתקלתי בלא מעט אנשים שהפסידו כסף רב מהזנחה של הנושא הזה. לפי החוק, המען הרשמי שלכם הוא זה הרשום במשרד הפנים. לכן כל גוף רשמי שרוצה להודיע לכם משהו, וכל גוף שסבור, בצדק או שלא בצדק, שאתם חייבים לו כסף, בין אם מדובר בקנסות בתח"צ, במכתבי התראה מחברות סלולר, במד"א או בבתי חולים, שולח את המכתב לכתובת הרשומה. ואם אתם לא נמצאים שם כדי לקבל את הדואר, מבחינת החוק זה נחשב כאילו ההודעה נמסרה לכם, והאחריות כולה עליכם, מה שעלול לגרום לכך שתקומו בוקר אחד ותגלו שהחשבון שלכם עוקל ולחיוב המקורי נוספו עמלות רבות.

    זכויות שהתפספסו
    כשתגיעו להסדיר את ההנחה בארנונה, אתם עשויים לגלות שהעירייה מסרבת לאשר אותה, רק מפני שהכתובת במשרד הפנים לא הייתה מעודכנת. ובמעבר לפריפריה זה חשוב אפילו יותר, כי תושבי הפריפריה זכאים בדרך כלל להטבות במס הכנסה, וגם הן מותנות ברישום מעודכן במשרד הפנים. במקרים רבים מעבר דירה לעיר אחרת ובפרט לפריפריה מקנה זכאות לדמי אבטלה ולפיצויי פיטורים גם למי שהתפטר מיוזמתו לצורך המעבר, ואם הכתובת לא מעודכנת זה עלול ליצור קושי של ממש בהתייצבות בלשכת שירות התעסוקה.
    ולסיום, מזווית הראייה שלי כמי שעוסק בהגשת בקשות לקצבת נכות: סניפי ביטוח לאומי, ובעיקר אלה שבצפון ובדרום, נוהגים בחשדנות כשהם רואים העברת כתובת בסמוך למועד הגשת הבקשה לגמלת נכות. הם חושדים שההעברה נועדה רק כדי שהתיק יעבור לסניף שנחשב בציבור לנוח יותר, וזה משהו שהם ממש לא אוהבים. וכשהם חושדים הם יודעים להערים קשיים רבים שלא תתנסו.
    היו לי מקרים של לקוחות מאזורים שונים בארץ, מטבריה וצפת שבצפון ועד ערד ואופקים שבדרום, שהתברר שאף על פי שהם גרים בעיר כבר זמן רב, טרם עדכנו את הכתובת. בחלק מהמקרים זה עיכב את הגשת הבקשה כדי למנוע בעיות מיותרות, ובמקרים אחרים נאלץ הלקוח להרחיק נדוד לוועדה בעיר הקודמת, וזו טרחה מרובה ובמקרים רבים גם סניפים קשוחים יותר. כך שגם מבחינה זו רצוי לטפל בהעברת הכתובת מוקדם ככל האפשר.

    לא תמיד ניתן לצפות את ההשלכות
    ומכיוון שסיפור טוב שווה יותר מהרבה הסברים, הנה מקרה שימחיש את הדברים. במלחמה האחרונה עם איראן היה לי לקוח בטבריה שהוועדה שלו התקיימה דרך הטלפון. אחרי שהוועדה הסתיימה הרופא לא שם לב שהשיחה לא התנתקה, כך שיכולנו בהקלטה לשמוע אותו משוחח עם המזכירה בלי שהוא מודע לכך שיש לו מאזינים נוספים. הוא ביקש מהמזכירה לבדוק כמה זמן הלקוח כבר גר בטבריה ומתי העביר את הכתובת. לפני שנתיים, היא ענתה. כעבור שניות ספורות היא הוסיפה ובדקה אם גם בת הזוג העבירה את הכתובת באותו מועד יחד עם בעלה, ואז עדכנה את הרופא שאכן, גם האישה העבירה את הכתובת לפני שנתיים.
    הסיפור הזה מלמד אותנו לא מעט על כך שאנחנו לא תמיד יכולים לדעת מראש איזו משמעות תהיה להעברת הכתובת בזמן, בלי דחיות, ומשמש גם כנורת אזהרה לאלו שמעבירים את הכתובת מסיבות שונות ומשונות.

    בברכת ישוב טוב לכולם
    אשמח לתגובות שלכם

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #11

    @קל-זכות כתב:

    מעבר לנקודות שהעלה הרב קינד, אני רוצה להוסיף נקודה שאינה פחות חשובה, ואולי אף יותר. כשעוברים דירה חובה לעדכן את הכתובת במשרד הפנים ולדאוג שכל החשבונות, מים חשמל גז וארנונה, יירשמו על שמכם בכתובת החדשה, ולסגור את החשבונות שהיו רשומים על שמכם בכתובת הקודמת.
    לאורך השנים נתקלתי בלא מעט אנשים שהפסידו כסף רב מהזנחה של הנושא הזה. לפי החוק, המען הרשמי שלכם הוא זה הרשום במשרד הפנים. לכן כל גוף רשמי שרוצה להודיע לכם משהו, וכל גוף שסבור, בצדק או שלא בצדק, שאתם חייבים לו כסף, בין אם מדובר בקנסות בתח"צ, במכתבי התראה מחברות

    לכן הכתובת שלי נשארה בדירת ההורים והם שומרים לי את כל המכתבים

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #12

    @שששששש צודק שגם שם ירדה, בביתר עילית כמעט 18 אחוז, במודיעין עילית כ-10 ובבית שמש כ-6. אבל בערים הכלליות הירידה הייתה 30 עד 40 אחוז, כך שהפער עדיין גדול. ומסכים שזה לא אומר שמישהו עזב, כנראה בעיקר מי שלא הצביע.

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #13

    המשך לשרשור. אחרי הערים ניסיתי להבין את השאלה הגדולה. ב-2022 יהדות התורה ושס קיבלו יחד 18 מנדטים, והפעם 13. רוב האנשים תולים את זה בירידה של שס, אבל המספרים מספרים סיפור קצת אחר.

    הפעם הצביעו כ-920 אלף איש יותר מאשר בבחירות הקודמות, ואחוז ההצבעה קפץ מ-70.6 ל-78. בגלל זה מנדט, שעלה אז כ-36,200 קולות, עולה היום כ-44,900, כמעט רבע יותר.

    יהדות התורה הוסיפה כ-32 אלף קולות ובכל זאת נשארה עם 7 מנדטים. במחיר של הבחירות הקודמות, 312 אלף הקולות שלה היו שווים יותר משמונה. שס ירדה בכ-93 אלף קולות ומ-11 מנדטים ל-6, וכמו שראינו בערים, הירידה שלה הייתה בעיקר בערים הכלליות, כנראה אצל המסורתיים, ופחות בריכוזים החרדיים.

    אם מחברים את הכול, 612 אלף הקולות של שתי המפלגות היו שווים במחיר של 2022 כמעט 17 מנדטים. כלומר יותר משלושה מתוך חמשת המנדטים שהלכו, הלכו לא בגלל קולות שירדו, אלא בגלל שכל השאר הצביעו הרבה יותר.

    והמסקנה לפעם הבאה די ברורה. כשהמדינה כולה מצביעה יותר, הקול החרדי שווה פחות, גם אם הוא גדל. כדי לשמור על אותו כוח כמו ב-2022, שתי המפלגות היו צריכות הפעם כ-834 אלף קולות, כ-220 אלף יותר ממה שקיבלו.

  • מאת הרב ישראל מאיר קינד מועדת הדיור

    צאו והחליפו כתובות

    הקלפי לא מספרת את כל הסיפור
    מי שמסתובב הרבה בפריפריה הופתע מתוצאות הבחירות. הן אינן משקפות את ההתפתחות האמיתית בשטח הניכרת לעין.

    ניקח לדוגמה את חיפה. בארבע השנים האחרונות נוספו בה לכל הפחות 400 משפחות חדשות רק במגזר הליטאי. החשבון פשוט: שני בתי כנסת שהוקמו מאפס, ועוד שניים ותיקים - תפארת ישראל וצא"י - שהתמלאו בצעירים. ובקלפי? גידול של 233 קולות בלבד (!), וחלקם בכלל מגידול טבעי.

    גם עפולה רשמה גידול נאה של כמעט 1,300 קולות, ובכל זאת המציאות שם גדולה בהרבה. רק באלול האחרון הגיעו אליה כ־400 משפחות, מחציתן מהציבור הליטאי ומחציתן מחסידות ויז'ניץ בחלקן של המשפחות שהגיעו יש גם ילדים בוגרים בעלי זכות בחירה, נמצא שרוב הקולות הם בכלל רק מהתקופה האחרונה.

    וכך אפשר לעבור כמעט עיר אחר עיר.

    הסיבה: הכתובת נשארה מאחור
    רבים עברו דירה ולא העבירו כתובת. לרוב אין כאן זלזול, רק משימה שנדחתה בטרדות המעבר. הם נשמעים לקול רבותינו והולכים להצביע, אבל הקול נספר במקום הישן, והמקום החדש אינו נהנה ממנו.

    והמחיר כבד מנשוא. בקלפי הארצית והעירונית מוכיחים התושבים את צורכי המקום, מוסדות לבנים ולבנות, ספריות, פעילויות בבין הזמנים ועוד. מי שלא נספר בעירו מחליש את נציגיו מול חברי הכנסת ומול ראש העירייה.

    כולנו יודעים לבוא לנציגים בטענות. הגיע הזמן להפנות את המבט גם אל עצמנו, כי הדבר בידינו!

    צעד פשוט
    העברת כתובת היא פעולה פשוטה מאוד. אפשר לעשות אותה באזור האישי, או לשלוח טופס ייעודי בדואר לרחוב אגריפס 42 בירושלים (עדיף בדואר רשום). אפשר גם בלשכה המקומית, בלי להמתין בתור.

    זה עניין של דקות, והתועלת נמשכת עשרות שנים. מי שעדיין לא העביר כתובת, למענו ולמען חבריו לספסל בבית כנסת שיעשה זאת בהקדם.

    נתון אחד שמלמד הרבה
    את היקף היציאה לפריפריה אפשר ללמוד מהשוואה אחרת. בארבע ערי הפריפריה הוותיקות, ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד ובית שמש, נוספו ליהדות התורה מעט יותר מ־20,000 קולות. בפריפריה הרחוקה נוספו כ־9,000.

    אפשר להניח ששיעור מי שלא החליפו כתובת דומה בכל מקום - הנטייה לדחות היא טבע אנושי משותף, ואין סיבה שתושבי ביתר או אלעד ימהרו להחליף כתובת יותר מתושבי חיפה או עפולה. ממילא כשליש מהיוצאים מהריכוזים הוותיקים פנו לפריפריה הרחוקה. מספרים כאלה לא היו כאן מעולם.

    ייתכן שהשיעור גבוה עוד יותר: בערים הוותיקות נישאים זוגות צעירים רבים שנשארים בעירם, ולכן חלק מהגידול שם אינו יציאה מבני ברק וירושלים אלא הישארות קרובה לבית.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #14

    @שששששש כתב:

    והמחיר כבד מנשוא. בקלפי הארצית והעירונית מוכיחים התושבים את צורכי המקום, מוסדות לבנים ולבנות, ספריות, פעילויות בבין הזמנים ועוד. מי שלא נספר בעירו מחליש את נציגיו מול חברי הכנסת ומול ראש העירייה.

    @שששששש חשבתי על זה שוב, ובהשוואה בין שתי בחירות זה פחות משנה ממה שנראה. אנשים שלא מעבירים כתובת היו גם ב-2022, גם אז בטח גרו בחיפה ובעפולה משפחות שעוד היו רשומות בבני ברק ובירושלים. חלק מהן העבירו מאז ונספרו עכשיו כגידול, ובמקומן יש חדשים שעוד לא העבירו, כך שזה בעיקר מתקזז. וגם 233 הקולות בחיפה הם נטו, אחרי כל מי שעזב את העיר באותן שנים. מה שבאמת חסר בספירה הוא בעיקר מי שהגיע ממש בחודשים האחרונים, אחרי שפנקס הבוחרים נסגר בתחילת ספטמבר.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    80 צפיות
    ח
    אחרי הכתבות על הצפון ועל הדרום, ניסיתי לתרגם את המספרים למשפחות. אין נתון רשמי על משפחות חרדיות שעברו דירה, אבל אפשר להעריך מהקלפי. יהדות התורה גדלה בכל הארץ בכ-12 אחוז מאז 2022, וזה הקצב הארצי שכולל ילדים שהגיעו לגיל 18 ועוד. בעיר שבה היא גדלה הרבה יותר מזה, העודף הוא בעיקר משפחות שהגיעו, ואולי גם קצת שינוי בהצבעה. משפחה צעירה שעוברת לפריפריה היא בדרך כלל זוג, כלומר שני קולות, ולא כולם מצביעים, אז הנחתי שכל 1.6 עד 2 קולות עודפים הם בערך משפחה אחת. לפי החשבון הזה, בעפולה נוספו כ-1,100 קולות מעבר לקצב הארצי, כלומר בערך 550 עד 700 משפחות. בערד כ-650 קולות, 330 עד 410 משפחות. בנתיבות כ-480, 240 עד 300 משפחות. ברכסים ובאופקים כ-290 בכל אחת, 150 עד 180 משפחות, בנוף הגליל כ-200, 100 עד 120 משפחות, ובטבריה כ-150, 80 עד 100 משפחות. ביחד, בשבע הערים האלה זה בערך 3,200 קולות עודפים, כלומר כ-1,600 עד 2,000 משפחות בארבע שנים, וזה רק מי שמצביע יהדות התורה. משפחות חרדיות שמצביעות שס לא נכנסות לחשבון, כי אצל שס השינויים מושפעים מאוד מהמצביעים המסורתיים, כך שהמספר האמיתי של משפחות חרדיות שהגיעו גבוה יותר. מצד שני, בכמה ערים יהדות התורה גדלה פחות מהקצב הארצי או אפילו ירדה, בעיקר בצפת, בחצור הגלילית, בקרית מלאכי ובבאר שבע. חלק מזה אולי עזיבה וחלק שינוי בהצבעה, כך שלא כל המשפחות האלה הן תוספת נטו לפריפריה, ויכול להיות שחלקן עברו בתוך הפריפריה. השורה התחתונה, עפולה וערד לבד קלטו יותר ממחצית המשפחות החדשות, ואחריהן נתיבות, רכסים ואופקים. זו הערכה גסה ולא ספירה. היא מבוססת על הקלפיות הרגילות בכל עיר, בלי המעטפות, ועל תוצאות 2026 לפני הפרסום הרשמי, אז כדאי להתייחס למספרים כסדר גודל.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    131 צפיות
    ח
    @נחמן-שמחה תודה, הסבר מעניין, וזה גם אומר שבמקומות שבהם יש עלייה הקהילה עצמה גדלה כנראה עוד יותר ממה שכתבתי. בדימונה למשל יהדות התורה עלתה רק מ-520 ל-654, אז אם הקהילה שם באמת הכפילה את עצמה, רואים כמה הקולות מבחוץ השפיעו בפעם הקודמת.
  • 4 הצבעות
    19 פוסטים
    3k צפיות
    ז
    יש במערב ק"ג דירות 5 חדרים ענקיות 133.5 מ"ר + 18 מרפסת ומחסן מצוד לדירה 2 חניות תת קרקעיות עם מפרט משודרג (מזגנים דלתות קו 0) ב 2.22M פרטים 0534184551
  • 9 הצבעות
    1 פוסטים
    365 צפיות
    מונטיפיורימ
    לאחר מחשבה מרובה הוחלט כדלהלן: סדרת המאמרים שעל ידי ועדת דיור בצפון וכן הדיונים שבעקבותיהם נועדו לתת סקירה מקיפה על המצב בפריפריות אלו. מכיוון שמטבע הדברים לעיתים הדיונים נגררים למקומות שאינם ענייניים או חזרה על טענות בלופים, הוחלט שלתועלת העניין המנהלים יפעלו באשכולות אלו באופן משמעותי על מנת לשמור על הדיון ענייני ומתומצת ככל האפשר. במידה ואתם חוששים שדעתכם לא נשמעה כראוי אתם מוזמנים לכתוב ב"רשות הרבים" או לפתוח על זה אשכול נפרד. יודגש: אין תוכנית להגביל טענות או דעות מסויימות אלא רק לשמור על שיח ענייני ומתומצת, יתכן ויהיו כאלו שיחושו שמחמת כך טענותיהם לא מובעות כראוי ועל כן לא נמנע מהם לדון על כך באשכולות אחרים.
  • 1 הצבעות
    10 פוסטים
    743 צפיות
    משכנתא בקצב שלךמ
    @יוסי-אוסטר יוסי אם אתה כותב את זה כבר ניתן לסמוך על זה!