דילוג לתוכן

איזו דרך יותר טובה?

שוק ההון והשקעות
19 8 456 2
  • איזה דרך יותר עדיפה לחתונות הילדים?
    דרך א':
    הפקדה חודשית גדולה לכל הילדים קבועה במשך השנים וכשמגיעים לחתונת אחד הילדים מושכים חלק מהכסף לפי הנצרך ומשאירים את השאר שיצבור ריבית?
    [אבל כך לכאורה לפי זה יכול להיות שאחד מהילדים לקחת על חשבון האחים האחרים** שעד שיצבר שוב כסף..]

    דרך ב':
    מספר הפקדות חודשיות קטנות לכל ילד וכשמגיעים לחתונה מושכים את כל ההפקדה?
    [כדי שלכל ילד יקבל בנפרד ממה שיש לו ]
    אשמח לתשובות
    תודה רבה!

  • איזה דרך יותר עדיפה לחתונות הילדים?
    דרך א':
    הפקדה חודשית גדולה לכל הילדים קבועה במשך השנים וכשמגיעים לחתונת אחד הילדים מושכים חלק מהכסף לפי הנצרך ומשאירים את השאר שיצבור ריבית?
    [אבל כך לכאורה לפי זה יכול להיות שאחד מהילדים לקחת על חשבון האחים האחרים** שעד שיצבר שוב כסף..]

    דרך ב':
    מספר הפקדות חודשיות קטנות לכל ילד וכשמגיעים לחתונה מושכים את כל ההפקדה?
    [כדי שלכל ילד יקבל בנפרד ממה שיש לו ]
    אשמח לתשובות
    תודה רבה!

    @i90990 ערב טוב

    שוק ההון הוא מקום תנודתי, ובהשקעה לטווח ארוך אנחנו סומכים שלאורך שנים השוק יפצה על הירידות.
    בהפקדה אחת מרוכזת, יכולים להגיע למצב שהרווחים לא יהיו כמצופה וכדי להשלים את החסר, נמשוך כספים שהפקדנו עבור חתונה אחרת,
    אם אתה חושש ממקרה כזה, כנראה שעדיף לפצל את החסכונות. 
    אם התכוונת לשאול על אפקט הריבית דריבית, הוא לא אמור להיפגע מפיצול ההפקדות.
    ולחלק המעשי, בקופות גמל, ובקרן השתלמות לשכיר, קיימת אפשרות לפתיחה של מספר קופות נפרדות לאותו חוסך,
    לעומת זאת, בחשבון מסחר תיאלץ לפתוח חשבונות בכמה בתי מסחר כדי לפצל את ההפקדות.

  • @i90990 ערב טוב

    שוק ההון הוא מקום תנודתי, ובהשקעה לטווח ארוך אנחנו סומכים שלאורך שנים השוק יפצה על הירידות.
    בהפקדה אחת מרוכזת, יכולים להגיע למצב שהרווחים לא יהיו כמצופה וכדי להשלים את החסר, נמשוך כספים שהפקדנו עבור חתונה אחרת,
    אם אתה חושש ממקרה כזה, כנראה שעדיף לפצל את החסכונות. 
    אם התכוונת לשאול על אפקט הריבית דריבית, הוא לא אמור להיפגע מפיצול ההפקדות.
    ולחלק המעשי, בקופות גמל, ובקרן השתלמות לשכיר, קיימת אפשרות לפתיחה של מספר קופות נפרדות לאותו חוסך,
    לעומת זאת, בחשבון מסחר תיאלץ לפתוח חשבונות בכמה בתי מסחר כדי לפצל את ההפקדות.

    @ביזנייעס
    אבל השאלה אם כמה קופות זה שווה מבחינת דמי ניהול ודמי צבירת הפקדה לכל קופה וקופה...?

  • @ביזנייעס
    אבל השאלה אם כמה קופות זה שווה מבחינת דמי ניהול ודמי צבירת הפקדה לכל קופה וקופה...?

    בחישוב פשוט
    אין הבדל בדמי הניהול שישולמו,
    הן מההפקדה והן מהצבירה.

  • בחישוב פשוט
    אין הבדל בדמי הניהול שישולמו,
    הן מההפקדה והן מהצבירה.

    @ביזנייעס
    אין דמי ניהול מהפקדה בקופות גמל להשקעה וקרנות השלמות אלא רק מהצבירה.
    אבל התשובה נכונה, אין הבדל בדמי הניהול מאחר שהוא נקבע באחוזים מהסום הצבור.

  • @ביזנייעס
    אין דמי ניהול מהפקדה בקופות גמל להשקעה וקרנות השלמות אלא רק מהצבירה.
    אבל התשובה נכונה, אין הבדל בדמי הניהול מאחר שהוא נקבע באחוזים מהסום הצבור.

    @סייעתא-דשמיא
    אבל כאן יש כמה סכומים צבורים?
    אם כאן יקחו לדוגמא 1% כמה פעמים במקום 1% על סכום אחד זה יותר שווה?
    אם יהיה קרן שמפקידים לה בחודש לדוגמא 700
    או 7 קרנות שמפקידים לכל אחת 100
    אז עדיף 1% מ700 או 7% מ700?

  • @סייעתא-דשמיא
    אבל כאן יש כמה סכומים צבורים?
    אם כאן יקחו לדוגמא 1% כמה פעמים במקום 1% על סכום אחד זה יותר שווה?
    אם יהיה קרן שמפקידים לה בחודש לדוגמא 700
    או 7 קרנות שמפקידים לכל אחת 100
    אז עדיף 1% מ700 או 7% מ700?

    @i90990 אני כנראה מפספס משהו.
    1% מ100 ו-1% מ700 זה אותו אחוז, חוץ מאשר שהכסף יתחיל לעבוד יותר מהר ואפקט הריבית דריבית יהיה לו משמעות מהירה מאוד בסכום גבוה, (מהירה כוונתי לא בכמות אלא באיכות הדרבון לחוסך, הוא יראה עלייה בכסף שתדרבן אותו לחסוך יותר).

  • @סייעתא-דשמיא
    אבל כאן יש כמה סכומים צבורים?
    אם כאן יקחו לדוגמא 1% כמה פעמים במקום 1% על סכום אחד זה יותר שווה?
    אם יהיה קרן שמפקידים לה בחודש לדוגמא 700
    או 7 קרנות שמפקידים לכל אחת 100
    אז עדיף 1% מ700 או 7% מ700?

    @i90990 כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    אבל כאן יש כמה סכומים צבורים?
    אם כאן יקחו לדוגמא 1% כמה פעמים במקום 1% על סכום אחד זה יותר שווה?
    אם יהיה קרן שמפקידים לה בחודש לדוגמא 700
    או 7 קרנות שמפקידים לכל אחת 100
    אז עדיף 1% מ700 או 7% מ700?

    מה כוונתך 7% מ700?
    בשתי האפשרויות מדובר על 1% מ700, רק שזה או 1% מ700 בפעם אחת או 1% מ100 כפול 7.

  • @i90990 כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    אבל כאן יש כמה סכומים צבורים?
    אם כאן יקחו לדוגמא 1% כמה פעמים במקום 1% על סכום אחד זה יותר שווה?
    אם יהיה קרן שמפקידים לה בחודש לדוגמא 700
    או 7 קרנות שמפקידים לכל אחת 100
    אז עדיף 1% מ700 או 7% מ700?

    מה כוונתך 7% מ700?
    בשתי האפשרויות מדובר על 1% מ700, רק שזה או 1% מ700 בפעם אחת או 1% מ100 כפול 7.

    מה כוונתך 7% מ700?
    בשתי האפשרויות מדובר על 1% מ700,
    רק שזה או 1% מ700 בפעם אחת
    או 1% מ100 כפול 7.
    אם זה כפול 7 אז דהיינו 7% מ700 סה"כ.... לא...?
    תקנו אותי אם זה טעות....

  • מה כוונתך 7% מ700?
    בשתי האפשרויות מדובר על 1% מ700,
    רק שזה או 1% מ700 בפעם אחת
    או 1% מ100 כפול 7.
    אם זה כפול 7 אז דהיינו 7% מ700 סה"כ.... לא...?
    תקנו אותי אם זה טעות....

    @i90990
    לא,
    1% מ100 זה 1 ש"ח, וכפול 7 זה 7 ש"ח.
    בדיוק כמו 1% מ700 ש"ח שזה גם 7 ש"ח.

  • @i90990
    לא,
    1% מ100 זה 1 ש"ח, וכפול 7 זה 7 ש"ח.
    בדיוק כמו 1% מ700 ש"ח שזה גם 7 ש"ח.

    @סייעתא-דשמיא
    יש אבל כן דמי ניהול על הוצאות הקופה ללא קשר להכנסות ולא אחוזים מהכסף
    האם אני טועה?!

  • @סייעתא-דשמיא
    יש אבל כן דמי ניהול על הוצאות הקופה ללא קשר להכנסות ולא אחוזים מהכסף
    האם אני טועה?!

    @ANUTKBP
    הדמי ניהול באופן כללי הם רק על הצבירה ולא על ההפקדה. אין דבר כזה הוצאות הקופה.

  • @ANUTKBP
    הדמי ניהול באופן כללי הם רק על הצבירה ולא על ההפקדה. אין דבר כזה הוצאות הקופה.

    @צופה-ומביט כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    אין דבר כזה הוצאות הקופה

    יש עלות ניהול השקעה וזה תוספת לדמי ניהול

  • @צופה-ומביט כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    אין דבר כזה הוצאות הקופה

    יש עלות ניהול השקעה וזה תוספת לדמי ניהול

    @רואה-את-הנולד
    אכן, יש הוצאות ניהול השקעות.
    זה קיים בכל הקופות - פנסיה קרן השתלמות וקופת גמל.

  • מה כוונתך 7% מ700?
    בשתי האפשרויות מדובר על 1% מ700,
    רק שזה או 1% מ700 בפעם אחת
    או 1% מ100 כפול 7.
    אם זה כפול 7 אז דהיינו 7% מ700 סה"כ.... לא...?
    תקנו אותי אם זה טעות....

    @i90990

    א. אם עדיין לא מתיישב על הלב,
    קח מחשבון ריבית דריבית ותבדוק.
    ב. בין האופציות שהזכרתי למעלה,
    היה גם מסחר עצמאי,
    שבו כן יש ד"נ מההפקדה.

  • @i90990

    א. אם עדיין לא מתיישב על הלב,
    קח מחשבון ריבית דריבית ותבדוק.
    ב. בין האופציות שהזכרתי למעלה,
    היה גם מסחר עצמאי,
    שבו כן יש ד"נ מההפקדה.

    @ביזנייעס כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    ב. בין האופציות שהזכרתי למעלה,
    היה גם מסחר עצמאי,
    שבו כן יש ד"נ מההפקדה.

    בתיק מסחר עצמאי גם משלמים דמי ניהול רק מהצבירה
    מה שכן, יש עמלה חודשית של 15 שקל ברוב בתי ההשקעות (בדרך כלל מקוזז מעמלות הפעילות)

  • @ביזנייעס כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    ב. בין האופציות שהזכרתי למעלה,
    היה גם מסחר עצמאי,
    שבו כן יש ד"נ מההפקדה.

    בתיק מסחר עצמאי גם משלמים דמי ניהול רק מהצבירה
    מה שכן, יש עמלה חודשית של 15 שקל ברוב בתי ההשקעות (בדרך כלל מקוזז מעמלות הפעילות)

    @ניסן-עציוני עמלה חודשית כללית? לא תלויה בכמות הפעילות או היקף הפעילות?

  • @ביזנייעס כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    ב. בין האופציות שהזכרתי למעלה,
    היה גם מסחר עצמאי,
    שבו כן יש ד"נ מההפקדה.

    בתיק מסחר עצמאי גם משלמים דמי ניהול רק מהצבירה
    מה שכן, יש עמלה חודשית של 15 שקל ברוב בתי ההשקעות (בדרך כלל מקוזז מעמלות הפעילות)

    @ניסן-עציוני בחשבון מסחר, הכינוי לדמי ניהול מהפקדה הוא עמלת קניה.

  • @ניסן-עציוני עמלה חודשית כללית? לא תלויה בכמות הפעילות או היקף הפעילות?

    @אבי-ה-נערה כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    @ניסן-עציוני עמלה חודשית כללית? לא תלויה בכמות הפעילות או היקף הפעילות?

    יש עמלה בסיסית של 15 שקל, ברוב בתי המסחר מידי חודש
    בכולם תקבל הטבה של פטור מתשלום בשנתיים הראשונות, ובמידה ותבצע פעולות שיעלו לך כסף, זה יקזז את העלות של העמלה.
    בסוף הם צריכים להרויח גם ממשקיעים פסיביים שלא עושים פעולות בחשבון

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    ד
    בשבוע האחרון, באותה הרצאה ובאותו מקום ממש, פנו אליי שני אנשים שונים לגמרי. הם ישבו באותו חדר, שמעו את אותו תוכן, יצאו מאותה הרצאה – ושאלו שאלות הפוכות לחלוטין. אחד צעיר ואחד מבוגר והפער ביניהם היה חד . הצעיר ניגש אליי ואמר: אני לא מבין מה הסיכון במניות של הבנקים. תראה איך הן עלו, תראה את הנתונים. הבנקים מרוויחים, הם חזקים, זה נראה יציב. נקודת המבט שלו ברורה: הוא גדל לתוך שוק שבו מניות הן חלק טבעי מהחיים הכלכליים, עולם שבו הבורסה נתפסת כמקום של הזדמנויות, והעבר הקרוב מוכיח שמי שהיה בפנים – הרוויח. מבחינתו, השאלה איננה למה כן, אלא למה לא. אם משהו עובד, ואם הסיכון נראה נמוך יחסית, ההיגיון אומר להיות שם. מיד אחריו ניגש אליי אדם מבוגר יותר. הוא הקשיב, שאל, ובסוף אמר: אני מבין את הדברים, אבל אני מעדיף אג"ח. לא מניות, ואפילו לא מדדים. מניות מפחידות אותי. כאן נקודת המבט שונה לגמרי. הוא גדל בעולם שבו מניות היו מוצר שנזהרו ממנו. עולם שבו אנשים הפסידו כסף בבורסה, לפעמים כסף של שנים, והסיכון לא היה מושג תיאורטי אלא חוויה אישית או סביבתית. עבורו, יציבות חשובה יותר מסיכוי, ושמירה על ההון קודמת לשאיפה להגדיל אותו. אפשר לראות בזה פער בין דורות, ואפשר לראות בזה שינוי תרבותי עמוק. בעבר מניות לא היו ברירת מחדל, אלא משהו שניגשים אליו בזהירות. היום, עבור רבים, הן נקודת ההתחלה. אג"ח, שבעבר סימל ביטחון, נתפס היום לעיתים כוויתור. אבל האמת היא ששני האנשים האלה מחזיקים חלק מהתמונה. כדי להמחיש את המורכבות הזו, הסתכלתי על הנתונים. בדוחות האחרונים של בנק הפועלים, למשל, רואים בנק חזק מאוד: פיקדונות הציבור עומדים על כ־590 מיליארד שקל, ההון העצמי על כ־63.7 מיליארד שקל, ותשואה להון של כ־15.4% (תשואה להון היא מדד שמראה כמה רווח הבנק מייצר ביחס להון העצמי שלו, ומשמש דרך מקובלת להסתכל על רווחיות של בנקים). אלה נתונים שמציגים רווחיות ואיתנות. אבל נתונים טובים לא אומרים הרבה על ההשקעה עצמה במחיר הנוכחי. במיוחד כשמסתכלים על התמונה הרחבה: מניית הבנק עלתה בכ־180% בשלוש השנים האחרונות, ומדד הבנקים כולו עלה בכ־170%. חלק מהעליות האלו נבעו גם מעליית הריבית בשנים האחרונות, וכיום אנחנו כבר נמצאים בסביבה שבה הריבית דווקא מתחילה לרדת. כלומר, התנאים שתמכו בעליות בעבר לא בהכרח ייראו אותו דבר בהמשך. וכאן מתחבר הסיפור של שני האנשים. באותו מקום, באותו זמן , אחד רואה הזדמנות והשני רואה סיכון. שניהם לא טועים, אבל גם אף אחד מהם לא מחזיק את כל התשובה , וזה ממש מתחבר למאמר הקודם שבו נגעתי ברדיפת תשואות. בסוף, השאלה איננה אם מניות טובות או מסוכנות, ולא אם אג"ח בטוח או לא . השאלה היא אם אנחנו מבינים במה אנחנו משקיעים, מה כבר מגולם במחיר, ואיך אנחנו מתמודדים עם שינוי שיכול תמיד לקרות. שני האנשים שפגשתי באותו מקום הזכירו לי שהשקעות אינן בחירה בין אומץ לפחד, אלא זה לא מאבק בין אומץ לפחד, אלא בין פעולה מתוך הבנה לבין תגובה לאירועים. והאמת, כמו בהרבה מקרים, נמצאת איפשהו באמצע. כמובן שאין באמור משום ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לפעולה. דוד בן זיקרי יועץ משכנתאות | מלווה משקיעים בשוק ההון | מרצה בארגון תבונה a053311311@gmail.com
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    32 צפיות
    צ
    @יאיר-אלדרק אין כ"כ הבדל בין הקרנות, תעיין בקובץ המצ"ב ותבחר לך קרן. הדרכה לקניית קרן כספית בבנק הפועלים.pdf
  • 1 הצבעות
    28 פוסטים
    101 צפיות
    ב
    זה מה שכתבתי
  • 1 הצבעות
    39 פוסטים
    308 צפיות
    ביזנייעסב
    העתבק זיק הולנדר: ‏יש הרבה פחות משקיעים פסיביים ממה שנדמה לכם זה לא בא למתוח ביקורת או לומר שמישהו טועה. רק מציין עובדה. פוסטים נפוצים בשנתיים האחרונות נראים בסיגנון: מה אתם חושבים על התיק הזה - הולך להשקיע לטווח ארוך!! 20% מדד עולמי 15% מדד S&P 500 10% מדד S&P500 מנוטרל מטבע 10% מדד נאסד"ק 100 20% מדד תל אביב 125 10% מדד שבבים 10% תעשיות ביטחוניות 5% מניית פלנטיר הרכב כזה, אולי, לאורך זמן אכן יתן תשואה עודפת. God knows. הבעיה היא בהנחה השגויה שמישהו יחזיק את זה לטווח ארוך. למה אני סקפטי? כי זה תיק שנבנה על פי תורת ה-FOMO. מה שעבד בשנה האחרונה ניתן לו דגש מיוחד: שבבים, שקל, תל אביב 125, פלנטיר. ניתן גם מקום לדברים ש"לא עובדים באמת" שפמפמו בטעות ברשתות כל מיני תאבי בצע כמו מדד עולמי ומדד S&P500 לא מנוטרל, אבל נשים את זה בפרופורציה כי: נגמרה החגיגה של השטויות האלה. עכשיו כמובן, כמובן שהתיק שלי לא יהיה (עובדתית) הכי טוב בעוד 20 שנה ביחס לכל מיני דברים שנדע בדיעבד. מה בכל זאת הבנתי? הבנתי בוודאות שאין באמת הרבה משקיעים פסיביים אמיתיים חוץ ממני. הרבה יותר מדי אנשים מתחילים "פסיבי" ואז נשברים ועוברים לסקטורים צרים (תעשיה ביטחונית, שבבים) או כלכלות שעשו מצוין בשנה שעברה (ישראל). אני עם הסבלנות שלי חציתי את ה-1.5 מיליון רווחים מהשקעה פשוטה בשוק ההון שלא עשיתי אף פעולה של הימור על מניה. קניתי בשיטתיות והמשכתי לפעולות שבהן יש לי יכולת לעשות יותר כסף והנאה בלי לנתח מניות. ברור שהיו כאלה שעם אותו כסף עשו 10 מיליון, אבל גם כאלה שהפסידו 80% מהקרן. אני בוחר ב-1.5 מיליון שלי כל יום פעמיים ביום. מה כן ניתן לעשות למי שאין לו מנוח? להקצות 10-15% בלבד להרפתקאות מתוך השלמה שהסכום הזה יכול ללכת לאבדון.
  • 0 הצבעות
    16 פוסטים
    388 צפיות
    ה. שלמהה
    @שמש-מרפא כתב בשאלה על קרן ממונפת S&P 500 כפול 2 לטווח ארוך (30 שנה) – למה התשואה לא גבוהה יותר?: @ה-שלמה כתב בשאלה על קרן ממונפת S&P 500 כפול 2 לטווח ארוך (30 שנה) – למה התשואה לא גבוהה יותר?: בנוסף, לא בטוח שקרן ממונפת תשרוד נפילות כמו 1999-1008 הממונפות הכפולות שרדו יפה את 2008. צודק, אבל לא היו ממונפות משולשות. בכל אופן, למי שישים שם 10% הירידה לא תהיה כ"כ דרמטית (זה אומר בערך שכשכל התיקים ירדו 30%, שלו ירד 35-39. כואב אבל לא נורא. וזה במקרה שכל הכסף הושקע בשיא). מצד שני, פוטנציאל התשואה דמיוני ממש. כפי שהסברתי מעלה, פוטנציאל התשואה הוא גדול, אך בסיכון גדול. ועיקר הסיכון הוא סיכון המשקיע מעצמו.