דברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים
-
אני לא רוצה לדבר על רב זה או אחר אבל לגופו של עניין כל הטענות שהוזכרו - הופרכו לחלוטין. בספר שלי כתבתי על זה בארוכה אבל הנה בקיצור נמרץ:
מעשרות - נפסק שאפשר וראוי לחסוך לחתונות ילדים. זה גם גמילות חסדים, ולפי הרמב"ם והשו"ע זה מהודר יותר.
להשקיע - נפסק שמותר (ויש יד לדבר שגם ראוי לכתחילה, כדין אפוטרופוס שמכר בנכסי יתומים להשביח ואכמ"ל ודו"ק.)
מוציא את הראש מהלימוד - ההיפך. אולי למתחילים.רק נזכיר שהיה גם מי שהתעקש שבעיר מסויימת נשים ירוויחו משכורות נמוכות כדי שלא יתנשאו על בעליהן... וד"ל
@י-סנדרס כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים:
אני לא רוצה לדבר על רב זה או אחר
'נישט שבת גירעדט', אבל דיברת.
מעשרות - נפסק שאפשר וראוי לחסוך לחתונות ילדים. זה גם גמילות חסדים, ולפי הרמב"ם והשו"ע זה מהודר יותר.
אתה פוסק?
זה מחלוקת (ממתי אפשר לחסוך).
וכל אחד ינהג כדעת רבותיו.להשקיע - נפסק שמותר (ויש יד לדבר שגם ראוי לכתחילה, כדין אפוטרופוס שמכר בנכסי יתומים להשביח ואכמ"ל ודו"ק.)
אאל"ט בזה גופא נחלקו בזה רבני דורינו.
מוציא את הראש מהלימוד - ההיפך. אולי למתחילים.
תלוי למי.
רק נזכיר שהיה גם מי שהתעקש שבעיר מסויימת נשים ירוויחו משכורות נמוכות כדי שלא יתנשאו על בעליהן... וד"ל
אני מבין שזה חלק מההקפדה שלא לדבר על רב כזה או אחר?
ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים.
אין עוד מלבדו. -
@י-סנדרס כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים:
אני לא רוצה לדבר על רב זה או אחר
'נישט שבת גירעדט', אבל דיברת.
מעשרות - נפסק שאפשר וראוי לחסוך לחתונות ילדים. זה גם גמילות חסדים, ולפי הרמב"ם והשו"ע זה מהודר יותר.
אתה פוסק?
זה מחלוקת (ממתי אפשר לחסוך).
וכל אחד ינהג כדעת רבותיו.להשקיע - נפסק שמותר (ויש יד לדבר שגם ראוי לכתחילה, כדין אפוטרופוס שמכר בנכסי יתומים להשביח ואכמ"ל ודו"ק.)
אאל"ט בזה גופא נחלקו בזה רבני דורינו.
מוציא את הראש מהלימוד - ההיפך. אולי למתחילים.
תלוי למי.
רק נזכיר שהיה גם מי שהתעקש שבעיר מסויימת נשים ירוויחו משכורות נמוכות כדי שלא יתנשאו על בעליהן... וד"ל
אני מבין שזה חלק מההקפדה שלא לדבר על רב כזה או אחר?
@אמת-מארץ-תצמח כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים:
@י-סנדרס כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים:
אני לא רוצה לדבר על רב זה או אחר
'נישט שבת גירעדט', אבל דיברת.
מעשרות - נפסק שאפשר וראוי לחסוך לחתונות ילדים. זה גם גמילות חסדים, ולפי הרמב"ם והשו"ע זה מהודר יותר.
אתה פוסק?
זה מחלוקת (ממתי אפשר לחסוך).
וכל אחד ינהג כדעת רבותיו.להשקיע - נפסק שמותר (ויש יד לדבר שגם ראוי לכתחילה, כדין אפוטרופוס שמכר בנכסי יתומים להשביח ואכמ"ל ודו"ק.)
אאל"ט בזה גופא נחלקו בזה רבני דורינו.
מוציא את הראש מהלימוד - ההיפך. אולי למתחילים.
תלוי למי.
רק נזכיר שהיה גם מי שהתעקש שבעיר מסויימת נשים ירוויחו משכורות נמוכות כדי שלא יתנשאו על בעליהן... וד"ל
אני מבין שזה חלק מההקפדה שלא לדבר על רב כזה או אחר?
מצטרף לדבריך
-
@דוד-גולדברג
ראיתי מישהו שפחות הסכים עם דברי הרב קסלר והוא טוען שהנפילות הם הגורם לעליות ועל כן מאז שאברכים עמלי תורה שמו את הונם במדד S&P500 הנפילות העלו אותו לגבהים.
כמובן שאין באמור בכדי לטעון שגאון ישראל הגר"מ קסלר טועה, אלא עינינו קצרה מלראות, ועל אף שרואים עלייה של 25% מאז, אין זו עליה כי אם אחיזת עיניים וכו'... -
@דוד-גולדברג
ראיתי מישהו שפחות הסכים עם דברי הרב קסלר והוא טוען שהנפילות הם הגורם לעליות ועל כן מאז שאברכים עמלי תורה שמו את הונם במדד S&P500 הנפילות העלו אותו לגבהים.
כמובן שאין באמור בכדי לטעון שגאון ישראל הגר"מ קסלר טועה, אלא עינינו קצרה מלראות, ועל אף שרואים עלייה של 25% מאז, אין זו עליה כי אם אחיזת עיניים וכו'...מן הראוי לצטט כאן את לשונו של הלקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד קיח ענין ה מה שהביא בשם רבו בעל התרומת הדשן :
ואמר שיתפלל כל אדם שיבאו אליו עניים הגונים, ואם לא באו אליו עניים באו אליו מסים ודברים אחרים.
ואמר ששמע ממה"ר שלום ז"ל מה שהתורה מקוימת באשכנז יותר מבשאר ארצות, אתי מכח שלוקחים רבית מן הגוים ואינם צריכין לעשות מלאכה, ומכח זה יש להם פנאי ללמוד תורה. ומי שאינו לומד מסייע ללומדי תורה מן הריוח.
ואמר מה שעתה הגוים עומדים על הרבית לבטלו, בא מכח שאינם מסייעים ללומדי תורה, כי נס בתוך נס שהגוים מרצים ליקח רבית, אלא ודאי מאת השם הוא. אבל השתא מדת הדין מקטרגת, וגם הוא בכלל אשר לא יקים את התורה וגו' פי' שאינו מסייע ללומדיה הן (בפרקמטיה) [בפרקמטיא] הן בנתינה. -
מן הראוי לצטט כאן את לשונו של הלקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד קיח ענין ה מה שהביא בשם רבו בעל התרומת הדשן :
ואמר שיתפלל כל אדם שיבאו אליו עניים הגונים, ואם לא באו אליו עניים באו אליו מסים ודברים אחרים.
ואמר ששמע ממה"ר שלום ז"ל מה שהתורה מקוימת באשכנז יותר מבשאר ארצות, אתי מכח שלוקחים רבית מן הגוים ואינם צריכין לעשות מלאכה, ומכח זה יש להם פנאי ללמוד תורה. ומי שאינו לומד מסייע ללומדי תורה מן הריוח.
ואמר מה שעתה הגוים עומדים על הרבית לבטלו, בא מכח שאינם מסייעים ללומדי תורה, כי נס בתוך נס שהגוים מרצים ליקח רבית, אלא ודאי מאת השם הוא. אבל השתא מדת הדין מקטרגת, וגם הוא בכלל אשר לא יקים את התורה וגו' פי' שאינו מסייע ללומדיה הן (בפרקמטיה) [בפרקמטיא] הן בנתינה.בנותן טעם גם לצטט את לשונו המעניין מאוד של התרומת הדשן (שאלה רט"ו) וז"ל
איזו מצוה גדולה מתלמוד תורה,
אעפ"כ אמרו חכמים ז"ל כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה,
ולא הבטיחוהו חכמים שימטיר לו לחם מן השמים.מה שנותן מבט על ההשקפה הרווחת בבית מדרשו של תלמידו הלקט יושר,
וכידוע בפוסקים כן נקטו שיחידם זוכים ללחם מן השמים,
וממילא אולי לא סיבת קיום התורה וביטולה... -
בנותן טעם גם לצטט את לשונו המעניין מאוד של התרומת הדשן (שאלה רט"ו) וז"ל
איזו מצוה גדולה מתלמוד תורה,
אעפ"כ אמרו חכמים ז"ל כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה,
ולא הבטיחוהו חכמים שימטיר לו לחם מן השמים.מה שנותן מבט על ההשקפה הרווחת בבית מדרשו של תלמידו הלקט יושר,
וכידוע בפוסקים כן נקטו שיחידם זוכים ללחם מן השמים,
וממילא אולי לא סיבת קיום התורה וביטולה...@טריידר
בישיבות מחנכים לימוד תורה וזהו, יש ישיבות שאפילו לא שרים זמירות שבת בגלל זה.
וזה בגלל שכל יציאה קטנה מחוץ לבית המדרש יכולה להביא לירידה רוחנית.
בפרט בדור של היום, וזה פשוט לכל.זכורני שהרב קסלר האריך הרבה בדברי הרמב"ם המפורסמים בהלכות שמיטה ויובל פרק יג הלכה יג :
ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים.ובשולחן ערוך אורח חיים הלכות בית הכנסת סימן קנו סעיף א כתב :
אח"כ ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, כי העוני יעבירנו ע"ד קונו, ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר, אלא עראי, ותורתו קבע, וזה וזה יתקיים בידו.וכתב ע"ז הביאור הלכה :
סופה בטלה וגוררת עון - כתבו הספרים שזהו נאמר לכלל העולם שאין כולם יכולים לזכות לעלות למדרגה רמה זו להיות עסקם רק בתורה לבדה, אבל אנשים יחידים יוכל להמצא בכל עת באופן זה [וזהו שאמרו בברכות ל"ו ע"ב הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן ר"ל דוקא הרבה] והקב"ה בודאי ימציא להם פרנסתם, וכעין זה כתב הרמב"ם פי"ג מהלכות שמיטין ויובלות ולא שבט לוי בלבד וכו' עי"ש, ובפרט אם כבר נמצאו אנשים שרוצים להספיק לו צרכיו כדי שיעסוק בתורה בודאי לא שייך זה, ויששכר וזבלון יוכיח.לכאורה, הרב קסלר לא דיבר לכלל העולם אלא לאותם אברכים שזכו להיות אותם יחידים שעסקם רק בתורה לבדה, והקב"ה ודאי ימציא להם פרנסתם, כלשון הח"ח. ולכן אין להם עניין להוציא את ראשם מהלימוד, אם יש חשש שההתעסקות מההשקעות תגרום להם ללמוד פחות.
לפ"ז:
אם הקב"ה לא המציא להם, זה או בגלל שעוד לא הגיע הזמן, או בגלל שאין עסקם רק בתורה לבדה.מעתה איך יכול אדם להתחייב על סכומים שאין לו, ואין לו מושג מהיכן ישלם אותם? אם הוא קיבל כך מרבו, מצויין הוא יכול להיות רגוע. אבל על דעת עצמו, מהיכ"ת?
ואם ברור לו שהוא ודאי יתחייב על סכומים גדולים גם אם לא יהיה לו, וברור לו שהוא לא נמצא שם במדרגת הביטחון הגדולה, אולי באמת כדאי שיעשה את ההשתדלות הראויה.שורת סיכום:
אפשר וכדאי לבחור להיות שקוע רק בתורה, ובודאי שמקבלים דבר המספיק.
ברגע שרוצים מעבר לדבר המספיק, כנראה שזה לא יבוא בלי השתדלות.אני רק מעלה צד לדון בדברים.
-
מן הראוי לצטט כאן את לשונו של הלקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד קיח ענין ה מה שהביא בשם רבו בעל התרומת הדשן :
ואמר שיתפלל כל אדם שיבאו אליו עניים הגונים, ואם לא באו אליו עניים באו אליו מסים ודברים אחרים.
ואמר ששמע ממה"ר שלום ז"ל מה שהתורה מקוימת באשכנז יותר מבשאר ארצות, אתי מכח שלוקחים רבית מן הגוים ואינם צריכין לעשות מלאכה, ומכח זה יש להם פנאי ללמוד תורה. ומי שאינו לומד מסייע ללומדי תורה מן הריוח.
ואמר מה שעתה הגוים עומדים על הרבית לבטלו, בא מכח שאינם מסייעים ללומדי תורה, כי נס בתוך נס שהגוים מרצים ליקח רבית, אלא ודאי מאת השם הוא. אבל השתא מדת הדין מקטרגת, וגם הוא בכלל אשר לא יקים את התורה וגו' פי' שאינו מסייע ללומדיה הן (בפרקמטיה) [בפרקמטיא] הן בנתינה.@צמיחה אני חייב לדייק אותך ע"פ דברי רבינו הגר"מ שליט"א במשאו בכנס יד שמשון שהובא בראשית אשכול זה.
אין דבר כזה שיהודי ירוויח כסף, אם יש לו כסף הוא צריך מיד לשים אותו בגמח יד שמשון, ומאן דכר שמיה שהוא ילווה אותו לגוי בריבית (כמו שביקשו לייסד בארגון בנקל, שכאשר הכסף מושקע בS&P500 אז מרוויחים מהגויים ריבית וכמובן ברווחים מחזיקים תורה ומחתנים ילדים וכו', וכפי אשר אנוכי הקטן זוכה לעשות). -
אני חושב שהעולה מדברי מרן הגרמ"ה ורבותינו הפוסקים הוא שגם אברך מן הראוי שישקיע באופן שלא יסיח דעתו מן הלימוד ולא יעסיק אותו.
וכמו שנשות האברכים עובדות למרות שבד"כ כלל זה גורם לעול על הבעל האברך.
אבל כמובן צריך לזכור שיש את הנהגת האברכים המקובלת עשרות שנים שלא עובדים לפרנסתם כלל.
וכל האמור הוא רק באופן שלא סותר את זה.קונים באינטרנט? זה בשבילכם!
-
אני חושב שהעולה מדברי מרן הגרמ"ה ורבותינו הפוסקים הוא שגם אברך מן הראוי שישקיע באופן שלא יסיח דעתו מן הלימוד ולא יעסיק אותו.
וכמו שנשות האברכים עובדות למרות שבד"כ כלל זה גורם לעול על הבעל האברך.
אבל כמובן צריך לזכור שיש את הנהגת האברכים המקובלת עשרות שנים שלא עובדים לפרנסתם כלל.
וכל האמור הוא רק באופן שלא סותר את זה.@הקול-השפוי וחשוב לחזור ולהדגיש בלי הפסקה, אין זו השקעה במובן של לשבת מול המסכים כברוקר ולהשקיע, אלא זוהי המקבילה הפשוטה לגמחים הגדולים דוגמת הגמח המרכזי ויד שמשון, הוראת קבע פשוטה שיוצאת מהחשבון בנק והפעם הבאה שבודקים מה היא הניבה זה כשההצעות לשידוך טוב מתדפקות על דלתנו.
-
@הקול-השפוי וחשוב לחזור ולהדגיש בלי הפסקה, אין זו השקעה במובן של לשבת מול המסכים כברוקר ולהשקיע, אלא זוהי המקבילה הפשוטה לגמחים הגדולים דוגמת הגמח המרכזי ויד שמשון, הוראת קבע פשוטה שיוצאת מהחשבון בנק והפעם הבאה שבודקים מה היא הניבה זה כשההצעות לשידוך טוב מתדפקות על דלתנו.
@אבי-ה-נערה
אני תמיד אומר שכל אדם משקיע בשוק ההון,
הפנסיה, הקרן השתלמות והחסכון לכל ילד,
וזה לא מפריע לנו אם היו עליות או ירידות, כי את הפנסיה לא מרגישים.
וזה לא מפריע לתינוק לבקש דייסה או לקפץ פחות בשמחה כשיש ירידות בחסכון לכל ילד.אם משקיעים פאסיבית בכזה צורה, ברור שזה לא מפריע ללימוד.
כל מי שתופס את זה פתאום מסתכל ע"ז אחרת. -
@הקול-השפוי וחשוב לחזור ולהדגיש בלי הפסקה, אין זו השקעה במובן של לשבת מול המסכים כברוקר ולהשקיע, אלא זוהי המקבילה הפשוטה לגמחים הגדולים דוגמת הגמח המרכזי ויד שמשון, הוראת קבע פשוטה שיוצאת מהחשבון בנק והפעם הבאה שבודקים מה היא הניבה זה כשההצעות לשידוך טוב מתדפקות על דלתנו.
@אבי-ה-נערה ו-@צמיחה הוא אשר דיברתי,
רק יש מקום להזהיר ולהזהר לא להסחף לזה ולא להשקיע אקטיבית בכלל.
זה דבר שמאוד סוחף וחבל שאברכים יעסיקו את ראשם בזה.
(אם כי יתכן שהחתך העיקרי של האברכים שממילא עוסק גם בדברים אחרים אולי עדיף שיעסוק בזה ולא בדבריו של פוליטיקאי זה או אחר). -
@טריידר
בישיבות מחנכים לימוד תורה וזהו, יש ישיבות שאפילו לא שרים זמירות שבת בגלל זה.
וזה בגלל שכל יציאה קטנה מחוץ לבית המדרש יכולה להביא לירידה רוחנית.
בפרט בדור של היום, וזה פשוט לכל.זכורני שהרב קסלר האריך הרבה בדברי הרמב"ם המפורסמים בהלכות שמיטה ויובל פרק יג הלכה יג :
ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים.ובשולחן ערוך אורח חיים הלכות בית הכנסת סימן קנו סעיף א כתב :
אח"כ ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, כי העוני יעבירנו ע"ד קונו, ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר, אלא עראי, ותורתו קבע, וזה וזה יתקיים בידו.וכתב ע"ז הביאור הלכה :
סופה בטלה וגוררת עון - כתבו הספרים שזהו נאמר לכלל העולם שאין כולם יכולים לזכות לעלות למדרגה רמה זו להיות עסקם רק בתורה לבדה, אבל אנשים יחידים יוכל להמצא בכל עת באופן זה [וזהו שאמרו בברכות ל"ו ע"ב הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן ר"ל דוקא הרבה] והקב"ה בודאי ימציא להם פרנסתם, וכעין זה כתב הרמב"ם פי"ג מהלכות שמיטין ויובלות ולא שבט לוי בלבד וכו' עי"ש, ובפרט אם כבר נמצאו אנשים שרוצים להספיק לו צרכיו כדי שיעסוק בתורה בודאי לא שייך זה, ויששכר וזבלון יוכיח.לכאורה, הרב קסלר לא דיבר לכלל העולם אלא לאותם אברכים שזכו להיות אותם יחידים שעסקם רק בתורה לבדה, והקב"ה ודאי ימציא להם פרנסתם, כלשון הח"ח. ולכן אין להם עניין להוציא את ראשם מהלימוד, אם יש חשש שההתעסקות מההשקעות תגרום להם ללמוד פחות.
לפ"ז:
אם הקב"ה לא המציא להם, זה או בגלל שעוד לא הגיע הזמן, או בגלל שאין עסקם רק בתורה לבדה.מעתה איך יכול אדם להתחייב על סכומים שאין לו, ואין לו מושג מהיכן ישלם אותם? אם הוא קיבל כך מרבו, מצויין הוא יכול להיות רגוע. אבל על דעת עצמו, מהיכ"ת?
ואם ברור לו שהוא ודאי יתחייב על סכומים גדולים גם אם לא יהיה לו, וברור לו שהוא לא נמצא שם במדרגת הביטחון הגדולה, אולי באמת כדאי שיעשה את ההשתדלות הראויה.שורת סיכום:
אפשר וכדאי לבחור להיות שקוע רק בתורה, ובודאי שמקבלים דבר המספיק.
ברגע שרוצים מעבר לדבר המספיק, כנראה שזה לא יבוא בלי השתדלות.אני רק מעלה צד לדון בדברים.
מצו"ב הגדרה קולעת בנושא הנ"ל, המחלק את כלל הלומדים ליששכר ולוי,
שזה בעצם גישת התרומת הדשן זצ"ל מול גישת הגר"מ קסלר שליט"א,
》שווה קריאה !
-
מצו"ב הגדרה קולעת בנושא הנ"ל, המחלק את כלל הלומדים ליששכר ולוי,
שזה בעצם גישת התרומת הדשן זצ"ל מול גישת הגר"מ קסלר שליט"א,
》שווה קריאה !
@טריידר כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים:
שווה קריאה !
לגמרי!
ברור ומדהים!
תודה על ההעלאה! -
@צמיחה אני חייב לדייק אותך ע"פ דברי רבינו הגר"מ שליט"א במשאו בכנס יד שמשון שהובא בראשית אשכול זה.
אין דבר כזה שיהודי ירוויח כסף, אם יש לו כסף הוא צריך מיד לשים אותו בגמח יד שמשון, ומאן דכר שמיה שהוא ילווה אותו לגוי בריבית (כמו שביקשו לייסד בארגון בנקל, שכאשר הכסף מושקע בS&P500 אז מרוויחים מהגויים ריבית וכמובן ברווחים מחזיקים תורה ומחתנים ילדים וכו', וכפי אשר אנוכי הקטן זוכה לעשות).@אבי-ה-נערה כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים:
@צמיחה אני חייב לדייק אותך ע"פ דברי רבינו הגר"מ שליט"א במשאו בכנס יד שמשון שהובא בראשית אשכול זה.
אין דבר כזה שיהודי ירוויח כסף, אם יש לו כסף הוא צריך מיד לשים אותו בגמח יד שמשון, ומאן דכר שמיה שהוא ילווה אותו לגוי בריבית (כמו שביקשו לייסד בארגון בנקל, שכאשר הכסף מושקע בS&P500 אז מרוויחים מהגויים ריבית וכמובן ברווחים מחזיקים תורה ומחתנים ילדים וכו', וכפי אשר אנוכי הקטן זוכה לעשות).אם זה ההגדרה אז באמת הגר"מ קסלר צודק וזו גמ' מפורשת שהבאתי למעלה "ישראל בחינם ועכו"ם בריבית ישראל קודם".
-
@אבי-ה-נערה כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים:
@צמיחה אני חייב לדייק אותך ע"פ דברי רבינו הגר"מ שליט"א במשאו בכנס יד שמשון שהובא בראשית אשכול זה.
אין דבר כזה שיהודי ירוויח כסף, אם יש לו כסף הוא צריך מיד לשים אותו בגמח יד שמשון, ומאן דכר שמיה שהוא ילווה אותו לגוי בריבית (כמו שביקשו לייסד בארגון בנקל, שכאשר הכסף מושקע בS&P500 אז מרוויחים מהגויים ריבית וכמובן ברווחים מחזיקים תורה ומחתנים ילדים וכו', וכפי אשר אנוכי הקטן זוכה לעשות).אם זה ההגדרה אז באמת הגר"מ קסלר צודק וזו גמ' מפורשת שהבאתי למעלה "ישראל בחינם ועכו"ם בריבית ישראל קודם".
@רבנאי-יתרעם-גאון צר לי של עיין מר כראוי בדברי הגמרא בב"מ ע"א.(ובע' ע"ב למטה עיקר ההיתר), שלתמיד חכם מותר בכדי חייו.
וביותר, שכך נפסק להלכה ולא כדברי ה'איכא דמתני לה'. עיין שוע ח"מ סימן נט שלא כתב שם המחבר שום אזכור בדיני הלוואה, לחלק בין עכום בריבית וכו', וביו"ד קנט פסק במפורש כדברי הגמרא הראשונים (וכך פסק הטור) "דבר תורה מותר להלוות לעובד כוכבים ברבית וחכמים אסרוהו אם לא כדי חייו או לת"ח או ברבית דרבנן והאידנא מותר "
ומה שמובא בר"מ פ"ה מהלכות מלוה ולוה 'מצוה להקדים הלואת ישראל בחנם להלואת עכו"ם ברבית' כבר מבואר בנושאי כלים שכוונתו על ראשית הפרק ובו חידש שיש מצוות עשה להללות בריבית לעכו"ם ואעפ"כ המצווה של הלוואת ישראל בלי ריבית יותר גדולה (ולא מדובר על מי שפרנסתו מזה וכ"ש לא כספי חתונת ילדיו).
ודו"ק כי קיצרתי. -
@רבנאי-יתרעם-גאון צר לי של עיין מר כראוי בדברי הגמרא בב"מ ע"א.(ובע' ע"ב למטה עיקר ההיתר), שלתמיד חכם מותר בכדי חייו.
וביותר, שכך נפסק להלכה ולא כדברי ה'איכא דמתני לה'. עיין שוע ח"מ סימן נט שלא כתב שם המחבר שום אזכור בדיני הלוואה, לחלק בין עכום בריבית וכו', וביו"ד קנט פסק במפורש כדברי הגמרא הראשונים (וכך פסק הטור) "דבר תורה מותר להלוות לעובד כוכבים ברבית וחכמים אסרוהו אם לא כדי חייו או לת"ח או ברבית דרבנן והאידנא מותר "
ומה שמובא בר"מ פ"ה מהלכות מלוה ולוה 'מצוה להקדים הלואת ישראל בחנם להלואת עכו"ם ברבית' כבר מבואר בנושאי כלים שכוונתו על ראשית הפרק ובו חידש שיש מצוות עשה להללות בריבית לעכו"ם ואעפ"כ המצווה של הלוואת ישראל בלי ריבית יותר גדולה (ולא מדובר על מי שפרנסתו מזה וכ"ש לא כספי חתונת ילדיו).
ודו"ק כי קיצרתי.@אבי-ה-נערה כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים:
@רבנאי-יתרעם-גאון צר לי של עיין מר כראוי בדברי הגמרא בב"מ ע"א.(ובע' ע"ב למטה עיקר ההיתר), שלתמיד חכם מותר בכדי חייו.
וביותר, שכך נפסק להלכה ולא כדברי ה'איכא דמתני לה'. עיין שוע ח"מ סימן נט שלא כתב שם המחבר שום אזכור בדיני הלוואה, לחלק בין עכום בריבית וכו', וביו"ד קנט פסק במפורש כדברי הגמרא הראשונים (וכך פסק הטור) "דבר תורה מותר להלוות לעובד כוכבים ברבית וחכמים אסרוהו אם לא כדי חייו או לת"ח או ברבית דרבנן והאידנא מותר "
ומה שמובא בר"מ פ"ה מהלכות מלוה ולוה 'מצוה להקדים הלואת ישראל בחנם להלואת עכו"ם ברבית' כבר מבואר בנושאי כלים שכוונתו על ראשית הפרק ובו חידש שיש מצוות עשה להללות בריבית לעכו"ם ואעפ"כ המצווה של הלוואת ישראל בלי ריבית יותר גדולה (ולא מדובר על מי שפרנסתו מזה וכ"ש לא כספי חתונת ילדיו).
ודו"ק כי קיצרתי.מה שמובא בע: הוא על אי' דר' ללוות מעכו"ם בריבית, הראיה משתיקת המחבר ממה שכשמתיר הלוואה לעכו"ם מהלוואת ישראל אינה מוכרחת כה"צ, "והאידנא מותר" הוא חידוש הפוסקים שבימינו הותר האי' דר' דריבית לעכו"ם.
הר"מ פ"ה ה"ז אשמח למקור שמבאר כך את הר"מ כי משער המשפט (סי' צז) לא משמע כן.לגוף הנידון נתבאר כבר שאין זה מדין הלוואת עכו"ם בריבית אלא מדין צדקה ועשיית חסד עם נפשו ומותר לאדם לעסוק במסחר שיהיה לו ממה להתפרנס ולפרנס את ילדיו וגם אם היום יש לו לחם מותר לו לעשות סחר בשביל מחר ואין בזה איסור.
דברי הגר"מ אינם מובנים לי כלל ולהבנתי טענתו שאין שייך השתדלות בכה"ג.
-
@אבי-ה-נערה כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים:
@רבנאי-יתרעם-גאון צר לי של עיין מר כראוי בדברי הגמרא בב"מ ע"א.(ובע' ע"ב למטה עיקר ההיתר), שלתמיד חכם מותר בכדי חייו.
וביותר, שכך נפסק להלכה ולא כדברי ה'איכא דמתני לה'. עיין שוע ח"מ סימן נט שלא כתב שם המחבר שום אזכור בדיני הלוואה, לחלק בין עכום בריבית וכו', וביו"ד קנט פסק במפורש כדברי הגמרא הראשונים (וכך פסק הטור) "דבר תורה מותר להלוות לעובד כוכבים ברבית וחכמים אסרוהו אם לא כדי חייו או לת"ח או ברבית דרבנן והאידנא מותר "
ומה שמובא בר"מ פ"ה מהלכות מלוה ולוה 'מצוה להקדים הלואת ישראל בחנם להלואת עכו"ם ברבית' כבר מבואר בנושאי כלים שכוונתו על ראשית הפרק ובו חידש שיש מצוות עשה להללות בריבית לעכו"ם ואעפ"כ המצווה של הלוואת ישראל בלי ריבית יותר גדולה (ולא מדובר על מי שפרנסתו מזה וכ"ש לא כספי חתונת ילדיו).
ודו"ק כי קיצרתי.מה שמובא בע: הוא על אי' דר' ללוות מעכו"ם בריבית, הראיה משתיקת המחבר ממה שכשמתיר הלוואה לעכו"ם מהלוואת ישראל אינה מוכרחת כה"צ, "והאידנא מותר" הוא חידוש הפוסקים שבימינו הותר האי' דר' דריבית לעכו"ם.
הר"מ פ"ה ה"ז אשמח למקור שמבאר כך את הר"מ כי משער המשפט (סי' צז) לא משמע כן.לגוף הנידון נתבאר כבר שאין זה מדין הלוואת עכו"ם בריבית אלא מדין צדקה ועשיית חסד עם נפשו ומותר לאדם לעסוק במסחר שיהיה לו ממה להתפרנס ולפרנס את ילדיו וגם אם היום יש לו לחם מותר לו לעשות סחר בשביל מחר ואין בזה איסור.
דברי הגר"מ אינם מובנים לי כלל ולהבנתי טענתו שאין שייך השתדלות בכה"ג.
-
צריך לזכור בכל הדיון בנושא הזה,
שגם אותם הפוסקים שאוחזים שאין ראוי להשקיע ממעשרות הוא רק מדיני קדימה בצדקה.
אבל לכו"ע לחתן את ילדיו זה מצוות צדקה,
כך שלהשקיע בשבילה זה מצווה כשלעצמה.
ואם התירו כדי חייו אין ספק שהתירו בשביל צדקה לילדיו. -
צריך לזכור בכל הדיון בנושא הזה,
שגם אותם הפוסקים שאוחזים שאין ראוי להשקיע ממעשרות הוא רק מדיני קדימה בצדקה.
אבל לכו"ע לחתן את ילדיו זה מצוות צדקה,
כך שלהשקיע בשבילה זה מצווה כשלעצמה.
ואם התירו כדי חייו אין ספק שהתירו בשביל צדקה לילדיו.@הקול-השפוי אבל לא ברור שכל השקעה כשירה שבכספי צדקה אסור לעשות קרוב להפסד וכבר דנו בזה בעבר.
-
@הקול-השפוי אבל לא ברור שכל השקעה כשירה שבכספי צדקה אסור לעשות קרוב להפסד וכבר דנו בזה בעבר.
@רבנאי-יתרעם-גאון כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים:
@הקול-השפוי אבל לא ברור שכל השקעה כשירה שבכספי צדקה אסור לעשות קרוב להפסד וכבר דנו בזה בעבר.
אני מקווה שכל בר דעת מבין שלא עושים קרוב להפסד גם אם זה מותר על פי הלכה,
ברור שכל הנושא כאן מדבר על השקעה בטוחה הקרובה לרווח.
