דילוג לתוכן

ביטול דמי הקישוריות, מה זה אומר? ומה זה גורם?

כלכלת המשפחה
3 3 269 3
  • בימים האחרונים נכנס לתוקף ביטול דמי הקישוריות,
    מה שגרם לקווים רבים להתחיל לגבות כסף על שימוש,
    אשמח אם מישהו יסביר ברור במה מדובר.

  • בימים האחרונים נכנס לתוקף ביטול דמי הקישוריות,
    מה שגרם לקווים רבים להתחיל לגבות כסף על שימוש,
    אשמח אם מישהו יסביר ברור במה מדובר.

    @הקול-השפוי
    בגדול, עד היום מפעילי הקו היו מקבלים תשלום (לכאו' ממשרד התקשורת או אולי מחברות הסלולר, איני יודע בדיוק),
    על כל מספר שהתקשר לקו ועל כל זמן האזנה לקו,
    מה שהביא להצפה של קווים שבעצם ההקשבה של אנשים לקו שלהם הם מרוויחים כסף,
    מה שקורה היום זה שמי שרוצה להפעיל קו תוכן צריך לשלם על עצם הפעלת הקו (ויתכן שגם על האזנות המאזינים),
    ולכן יותר ויותר קווים גובים דמי מנוי ו/או משלבים פרסומות וכך הם 'מכסים' את העלויות וגם מרוויחים על המאמץ.

  • וזה בהחלט משפיע על קווים בסיסים כמו קל קו, ועוד קווי תוכן בסיסים, שאולי הולכים לעלות לנו כסף...
    אגב, ביטול הקישוריות הוא לא מהיום, כבר לפני יותר משנה זה התחיל לרדת בהדרגה, כל כמה חודשים עוד קצת ועוד קצת, עד שבמוצ"ש האחרון זה נגמר לגמרי...

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    42 צפיות
    chavy7032C
    בגלל סיבה מיוחדת… משהו גדול עומד להגיע באשכול הזה הלמד מה זה ריביות? ממה זה בנוי ? איך משלמים בפועל את הריביות? אז אני מתחיל נושא חדש — ועושה סדר בדברים שכולם משלמים עליהם הרבה כסף, אבל לא תמיד מבינים עד הסוף. אז מה זה בעצם ריבית? ריבית היא עלות האשראי — כלומר, המחיר שאתה משלם על זה שהבנק נותן לך כסף. אבל כדי להבין את זה באמת — צריך להסתכל על זה בצורה עמוקה יותר: כשאתה לוקח כסף מהבנק, זה לא “כסף חינם”. אתה בעצם משתמש בכסף שלא שייך לך — והבנק מאפשר לך להחזיק אותו לאורך זמן. כל יום שהכסף הזה אצלך: אתה ממשיך להשתמש בו — ועל השימוש הזה יש עלות. אפשר לחשוב על זה כמו סוג של “שכירות על כסף”: אתה לא קונה את הכסף אתה רק מחזיק ומשתמש בו ועל כל יום כזה אתה משלם הבנק, מבחינתו, נתן לך משאב — כסף — והריבית היא התשלום שהוא מקבל על זה שהמשאב הזה נמצא אצלך ולא אצלו. וזה בדיוק הנקודה שרוב האנשים מפספסים: הריבית לא “מחכה לסוף החודש” ולא באמת “מתחלקת לחודשים” בצורה קבועה. היא נוצרת כל הזמן — כל יום שאתה עדיין חייב כסף, אתה משלם עליו עוד קצת. כלומר: כל יום שאתה מחזיק את הכסף — יש לזה מחיר כל יום שעובר — מצטברת עוד עלות קטנה וכל עוד החוב קיים — העלות ממשיכה להיבנות וכשאתה מתחיל להחזיר: אתה מחזיק פחות כסף של הבנק ולכן גם “שכר הדירה” שאתה משלם עליו קטן בסוף, ריבית היא לא רק מספר או אחוז — היא ביטוי לזמן. כמה זמן הכסף של הבנק נמצא אצלך — וכמה אתה משלם על כל יום כזה. וזו בדיוק המשמעות האמיתית של “עלות האשראי” — המחיר של להחזיק כסף שלא שייך לך, לאורך זמן. בקרוב הולך להיות בשורות .... יהיה מעניין....
  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    96 צפיות
    ד
    מה החוב שלנו באמת אומר עלינו? רמז: הרבה פחות ממה שחושבים. אנשים נלחצים מהמספר של החוב — אבל המספר כמעט לא משנה. הדבר החשוב באמת הוא היחס בין החוב לבין ההכנסה שלנו. אותו חוב בדיוק יכול להיות קליל עבור אדם אחד וכבד מאוד עבור אחר. בדיוק ככה הבנק מסתכל על משכנתא: לא רק כמה הדירה עולה, אלא האם היחס מאפשר לעמוד בהחזרים גם כשהחיים זזים. וזה נכון בכל מקום: במשקי בית, בעסקים ואפילו במדינות. הבעיה היא לא החוב — אלא כשאין מספיק הכנסה שתישען עליו. וזה מה שהופך משפחות בישראל לרגישות יותר לשינויים בריבית וליוקר המחיה. בסוף, יחס החוב הוא לא שיפוט. הוא פשוט מראה שמספר לנו את האמת על המצב שלנו. וכדאי שכל אחד ישאל: לא כמה אני חייב — אלא האם זה מתאים למה שאני מרוויח. לכן בתור התחלה כל משפחה צריך לבדוק מהו היחס בין החוב [משכנתא, הלוואות[בנקים,בני משפחה,גמ"ח] לבין כלל ההכנסות של המשפחה אם היחס בין החוב להכנסות הוא בסביבות 40 % זה אומר שאתם מאוזנים והלוואות שלקחתם הם ברמה סבירה.
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    995 צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • 1 הצבעות
    10 פוסטים
    356 צפיות
    ס
    @שבתי-בבית-ה @שבתי-בבית-ה כתב באיך מקבלים דמי לידה כשאין תלוש (ועבודה)??: מן הסתם אפשר לערער במקרה של טעות, אין צורך אפי' לערער, פשוט שולחים פנייה באזור האישי של ביטוח לאומי ומבקשים לחשב שוב לפי 6/3 חודשים (הגבוה מביניהם), הם מחשבים שוב ושולחים את ההפרש. @שבתי-בבית-ה כתב באיך מקבלים דמי לידה כשאין תלוש (ועבודה)??: הרי כל הדיווח מתנהל מול הבוס/ית? המעסיק רק שולח את התלושים לביטוח לאומי אם יש לו הסכם מולם, ואם אין לו הסכם עם ביטו"ל אתה צריך לשלוח להם את התלושים, אבל בכל מקרה את החישוב ביטו"ל עושה, אם יש טעות בחישוב הכתובת היא ביטוח לאומי ולא המעסיק.
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    257 צפיות
    התותח זה אניה
    להכין אוכל ולא לקנות מוכן בימים שלאישה אין זמן להכין