האסטרטגיה בשוק ההון!

[שמיל שמיל]

הנה ציטוט של דבריו של גוטמן בתגובת למאמרו של הרב אריה ליבוביץ [ניתן לחפש כאן על מאמר ההטעיה]
לגבי סיכון גבוה, אינו דומה מי ששם סכום גדול בבת אחת ואז ההמלצה היא ל12-15 שנה ולא פחות,
למי ששם כל חודש סכום, כך שגם אם היתה נפילה מיד אחרי הכניסה למדד, העלייה תהיה מיד אח"כ..
ואז ההמלצה היא 7 שנים סיכון גבוה.

[הגיוני+]

@שמיל-שמיל
לגבי הdca- הפקדות חודשיות:
אני עומד ושואל את עצמי: איזה "סיכון" אתם חושבים שאתם מפחיתים ע"י ההפקדות החודשיות?
אם אתם מתכוונים לתרחיש בו השוק מתרסק התרסקות ממנה לא יתאושש יותר לעולם,
א"כ גם את ההפקדות החודשיות תפסידו בדיוק כמו את ההפקדה החד פעמית.
ואם כוונתכם להתרסקות כזו שתבוא אחריה התאוששות- אין בכך כל הפסד.
אלא מה, החשש הוא מפני התרסקות בעיתוי הלא נכון- כלומר, שהשוק מתרסק בדיוק לפני שאתם צריכים את הכסף (-לאו דווקא בדיוק, אלא כל שהשוק לא יספיק להתאושש עד שתצטרכו את הכסף), מה שיאלץ אותכם למכור בשפל,
בתרחיש כזה ג"כ שתי האסטרטגיות שוות, (-בשתיהן תפסידו את כל מה שהפקדתם כשיעור ההתרסקות).
אולי יש פה מישהו שיכול לתת לי תרחיש הפסד, ממנו ניתן להמנע ע"י ההפקדה החודשית שעי"ז נוכל לומר שהיא מפחיתה סיכון?
תחכימו אותי (ואת כל מי שלא יודע...)

[שמיל שמיל]

@הגיוני
מבחינת פריסה ברור שהסיכויים יורדים ככל שהזמן מתארך
אבל אתה לא היחיד שחושב כך, אצרף לך את מאמרו הנפלא של JL Collins
https://fintranslator.com/2017/05/25/jl-collins-dont-dca/

[הגיוני+]

@שמיל-שמיל כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

אם יש לך קרן נשתלמות או קופ"ג להשקעה הרעיון אומר אל תמשוך אל תעביר את זה לשום מקום עד שאתה לא חייב אלא תיקח הלוואות ע"ח הקופה כך שתוכל להשאיר את זה לטווח הארוך ולהרויח בגדול

אם היה ניתן לקחת הלוואה ככל הסכום הקיים בקופה מה טוב.
וחוצמזה שאני מדבר על קריסה אז לא יישאר שם הרבה

@שמיל-שמיל כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

מבחינת פריסה ברור שהסיכויים יורדים ככל שהזמן מתארך

לא הבנתי.
עכ"פ ייש"כ על המאמר זה גם מה שאני חשבתי

[הגיוני+]

@טריידר
אשמח לתגובתך

[טריידר]

@הגיוני

מפאת קוצר הזמן ערכתי את הניסוח והחישוב בעזרת CHATGPT:

.

ההגדרה שלך:

תרחיש שוק:

• השוק (SPX) יקרוס ב־50% בעוד שנה מהיום
• ולא יתאושש אלא רק בסוף שנה 12 – אז יחזור לרמה המקורית של היום (ללא עלייה נוספת)

השוואה בין:

1. השקעה חד פעמית של 120,000 ₪ היום
2. הפקדה חודשית קבועה של 833 ₪ לחודש במשך 12 שנה (=סה"כ 120,000 ₪)

---

אסטרטגיה 1: השקעה חד פעמית היום (Lump Sum)

• שנה 0: השקעה של 120,000 ₪ ברמת שוק 100%.
• סוף שנה 1: השוק יורד 50% → השווי: 60,000 ₪
• שנים 2–11: השוק לא זז (נשאר 50%)
• סוף שנה 12: השוק חוזר ל־100% → השווי: 120,000 ₪
• רווח מצטבר: 0 ₪
• IRR (תשואה פנימית): 0% (כי הכנסת את כל הכסף מראש)

---

🟢 אסטרטגיה 2: הפקדה חודשית של 833 ₪ במשך 12 שנה (DCA)

שלבי החישוב:

• הפקדות חודשיות: 833 ₪ × 12 חודשים × 12 שנים = 120,000 ₪

• השוק קורס רק בסוף השנה הראשונה

• כלומר:

  • שנה 1: תשלום של 10,000 ₪ בוצע לפני הקריסה, ברמת שוק גבוהה
  • שנים 2–11: שוק נמוך (50%) – אתה קונה בזול
  • שנה 12: השוק חוזר לרמתו המקורית – כל היחידות מתייקרות ב־100%

---

פישוט עקרוני של המודל:

אפשר לחשוב על זה כך:

• ב־10% מהזמן (שנה 1) השקעת במחיר גבוה.
• ב־83% מהזמן (שנים 2–11) השקעת במחיר חצי (וזה מאוד משמעותי).
• ב־שנה האחרונה, השוק עולה — ואתה נהנה מהעלייה על כל מה שקנית בזול.

🧮 חישוב מקורב:

נניח:

• השקעת 10,000 ₪ במחיר 100 → קנית 100 "יחידות"
• השקעת 110,000 ₪ במחיר 50 → קנית 2,200 יחידות
• סה"כ יחידות: 2,300

בסוף שנה 12:

• מחיר חוזר ל־100 → 2,300 × 100 = 230,000 ₪
• השקעת בפועל: 120,000 ₪
• רווח מצטבר: 110,000 ₪
• תשואה שנתית מקורבת: כ־6.6% שנתי (IRR)

---

🧠 מסקנה:

פרמטר	השקעה חד פעמית	הפקדה חודשית
סה"כ השקעה	120,000 ₪	120,000 ₪
שווי סופי (שנה 12)	120,000 ₪	230,000 ₪
רווח	0 ₪	+110,000 ₪
תשואה שנתית (IRR)	0%	~6.6%
סיכון תזמון	גבוה	נמוך מאוד

---

למה DCA ניצח פה?

כי ברוב שנות ההשקעה השוק היה נמוך מאוד, והפקדת סכומים במחיר נמוך, מה שהביא לרווח גדול כשהשוק חזר.

מתי DCA פחות טוב?

אם השוק עולה רוב הזמן, השקעה חד פעמית מנצחת – כי הכסף נחשף מיד לצמיחה.

---

---

---

---

א.ה. המאמר הנ"ל צודק שבמצב והשוק בצמיחה קבועה יחסית, עדיף להשקיעה באופן חד פעמי ולא בהפקדה חודשית שעי"ז מפסידים את העלייה.

אבל בהשוואה עקרונית, מי שאין לו (יכולת להשיג) סכום הון עצמי ראשוני להשקעה חד פעמים, ומפקיד במקום זה מדי חודש, בפועל הוא פחות חשוף לסיכון, כנ"ל. (אבל אכן גם פחות חשוף לסיכוי!)

כלומר, מי שיש לו סכום הון עצמי, DCA לא בהכרח יותר משתלם, אבל DCA אפשר להמליץ ביתר קלות, מכיון והסיכון מופחת.

ומכאן ההבדל בין הצורך ב7 שנים מול 12+ שנים, כנ"ל.

במילים פשוטות, למה הסיכון מופחת, כי אחר הירידה/קריסה, אתה קומה בזול (ביחס לעלייה העתידית) וממשיך לרכוש ולהפקיד, וממילא מרוויח את כל העלייה חזרה, משא"כ בהפקדה חד פעמית אתה לא מרוויח כלום בעת העלייה חזרה.

אבל שוב, קשה לצפות מראש, כי במידה ואתה משקיע ל12 שנים, והשוק קרס בשנים האחרונות, DCA לא עוזר לך הרבה, רק ממעט טיפה נזקים, ובמידה והשוק עלה מאוד בכלל התקופה, הפסדת בגדול מול הפקדה גדולה בהתחלה ...

אבל שוב (כאמורף אין לי זמן לסדר), מבחינת היועץ, יותר קל לקבל אחריות על DCA כי בזה הסיכון (מהפסד) מופחת, אע"פ שהסיכון ממניעת רווח גדול יותר.

מקווה שזה שפך קצת אור...

איני יועץ מוסמך, וגם לא בלתי מוסמך, לפני החלטה מעשית אנא תתייעץ עם יועץ מומלץ שמבין בכל היקף הסיכונים והסיכויים!

[הגיוני+]

@טריידר
למי שאין לו כסף- גם אני אמליץ על dca, מהסיבה הפשוטה שאין לו אופציה אחרת.
אנחנו מדברים על מי שיש לפניו שתי אופציות, או סכום גדול חד פעמי או לחלק להפקדות חודשיות,
אני לא רואה בשיטה ההפקדות החודשיות שום הפחתת סיכון הגיונית.
מי שרוצה להשקיע באופן סולידי יותר- שייחשף פחות למניות.
ומי שצופה ירידה ורוצה לתזמן את השוק ולסחור בו- שימשוך את כל כספו ויכניס את כולו בירידה,
אך איזה טעם יש לעשות הפקדות חודשיות בגלל שאם הוא ירד מיד אז ירויח בתקופת ההתאוששות?

[שמיל שמיל]

@הגיוני
אם אתה מדבר על קריסה גם אם תשקיע ל40 שנה בחשבון השקעות תמצא את עצמך במצב זהה, אתה לא תמשוך משם שקל
קריסה על פי העבר לא נמשכת לאורך זמן
אם הקריסה נמשכת לאורך זמן ככל הנראה ההתחייבויות לא יהיו גבוהות ספק רב מה תהיה רמת המחיה בכלל בעולם
האם אין היתכנות?, יש גם היתכנות לאטום על ישראל

[צמיחה]

@הגיוני
צורת ההשקעה היא לטווח מסויים,
כמה שנים לפני שצריכים למשוך את הכסף צריך לבדוק את מצב השוק או להתייעץ,
אם זה היה שנים של ירידות, אז סביר להניח שעכשיו יהיו שנים של עליות,
ולכן כדאי להשאיר את הכסף עד המשיכה.
אם היו שנים של עליות, אז יש סיכוי שעכשיו יהיו ירידות, למרות שזה חייב להיות כך,
ואז או שכדאי להעביר למסלול סולידי, וכמובן זה עדיף אם זה בלי ליצור אירוע מס.
אם צריך ליצור אירוע מס, בזה באמת אהרן זלץ ממליץ לעשות ביטוח ע"י קניית אופציות,
מה שלא מתאים לכל אחד,
ואולי לפ"ז בעוד עשרים שנה נתחיל לשמוע על קורסים למסחר באופציות...
עוד אפשרות, להשאיר את הכסף כמו שהוא, ואז אם יהיו ירידות מתי שצריכים את הכסף, לקחת הלוואה כנגד, ולחכות לעליות.
כמובן שאין בזה המלצה, כל תלוי במצב השוק, בכמה כסף, וכו' וכו'.
יש אפשרות גם למשוך רק חלק מהכסף וליצור אירוע מס ולהעביר אותו למסלול סולידי, ואת החלק האחר כן להשאיר במניות.
הכלל הוא שאין בזה כלל אמיתי, אלא צריך להבין את המשמעות של כל צעד.

אני ממליץ לכל אחד להסתכל כאן
https://www.hamichlol.org.il/S%26P_500
ולראות שאפילו בטווח של 5 שנים, ברוב השנים יש ממוצע של תשואה יפה,
אבל לראות מה היה בשנות 2000, ולראות שאם היה 47 דולר בשנת 1999 זה הגיע למחיר הזה רק בשנת 2006 ואח"כ בשנת 2010.
ועם זאת יש הסתברות שמה שהיה פעם לא יחזור להיות שוב.
למרות שא"א באמת לדעת.
אחרי שרואים את זה ומבינים, כ"א יש לו את הגישה שלו ויכולת אחרת של לקיחת סיכונים או ליותר או לפחות.

[שמיל שמיל]

@צמיחה
מה שאומר שלחיסכון לחתונות הילדים ההשקעה בחשבון השקעות פרטי מורכבת מכל כיוון שרק תסתכל
אתה אומנם חוסך דמי ניהול שיכולים להגיע לסכומים גבוהים, אך אם מחמת ההשקעה בחשבון ההשקעות אתה לא יכול להרשות לעצמך להשאיר את זה במסלול מנייתי אלא לצמצמם את ההחזקה במניות לטובת אגחים לקראת המשיכה עוד 15 20 שנה הרווחת בדמי הניהול והפסדת ביכולת התשואה
בניגוד לגמל והשתלמות שמקסימום תיטול הלוואה או תעביר לאגחים ללא אירוע מס שנה שנתיים קודם

@צמיחה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

ואולי לפ"ז בעוד עשרים שנה נתחיל לשמוע על קורסים למסחר באופציות...

אתה צוחק, אך לפי המגמה שמתרחבת מאוד של פתיחת חשבונות השקעה לכל אחד ללא ספק אלו יהיו הקורסים הבאים

זה מלבד הנקודה המרכזית שחשבון השקעות נזיל תחת היד פסיכולוגית היד קלה על ההדק וכשיש ירידות [רציניות לא כמו שהיה השנה] הרבה מאותם משקיעים שרצים לחסוך בדמי הניהול ימשכו את הכסף כדי לא להפסיד יותר
לדעתי היתרון המשמעותי בחשבון השקעות על פני גמל הוא בעיקר ל40 שנה שם יש מספיק שנים שהכסף יושב במסלולים מנייתים והפער בדמי הניהול משמעותיים מספיק בשביל לתכנן אסטרטגית יציאה נכונה לפי כמות המשיכה, משם מנסים רבים להעתיק את החיסכון בדמי הניהול גם לחתונות הילדים מה שלדעתי לא בהכרח נכון כפי שפתחתי בתחילת הדברים ויתכן ומועיל פחות מאשר יותר

[צמיחה]

@שמיל-שמיל
בדיוק היום יש כתבה מעניינת של נחום ברוק ביתד של יום שלישי על אופציית פוט על ירידת הדולר
טור שבועי נחום ברוק.pdf

[הגיוני+]

@צמיחה
תרשה לי לחדד את דבריך:
נכון שחונכנו שלא לתזמן את השוק, ולהתעלם מהגרף ומהסיבות שכביכול יובילו את התנודה הבאה.
אך כל זה בתמונת המיקרו,
בתמונת המקרו- כן נכון לתזמן, וכן נכון להיות ערני, ואפי' לנסות ללמוד לאן פני השוק, כל עוד טווח התחזית שלך הוא של כמה שנים קדימה. ע"כ.
והנה תגובתי:
יתכן שאתה צודק ברמה האישית (ואני אישית כנראה גם הולך להתנהג בסגנון הזה), אך ציבור האברכים הרחב שהוא קהל היעד של @ארגון-בנקל (ודומיו), מורכב בעיקר מכאלו שלא מתאים להם לתזמן אפי' ברמת המקרו, והמטרה היתה לתת להם כללים ברורים באיזה אופן ניתן להשקיע בשוק ההון באופן מניב וחסר סיכון עם 0 התעסקות במהלך 20 שנה הבאות,
וכשאתה צריך לדבר לכזה קהל יעד, אתה חייב לדבר ברמה המקצועית ולא ברמה האישית, ולתת כללים פשוטים וברורים המובנים לכולם.
ולא לומר שכל אחד יעשה מה שנכון עבורו, עם כמה סיכון שהוא מוכן ומתאים לו לקחת, ולפי איך שהוא "נושם" את השוק,
אלא כללים שיהיו אחידים לכלל הציבור, וזה מחייב להיות מבוסס על מחקרים בלתי מתפשרים שהסיכון עומד על קרוב ל0%.
ובשל כך נפשי בשאלתי:
מה האסטרטגיה ברמה המקצועית שתהיה נבונה עבור כלל הציבור?
(וכמובן שברמה האישית, מי שמבין בזה, יזוז מהכללים עבור התייעלותו האישית כיון שיש בזה הרבה משתנים, ובודאי שלכל יחיד יש איך להתייעל)
שלא ניכשל חלילה בעצה שאינה הוגנת.
@ארגון-בנקל @מונטיפיורי ?

בענין נטילת הלואה כתחליף למשיכת הכסף, כבר כתבתי ע"ז שאם היה ניתן לקחת הלואה כנגד כל הסכום, מה טוב, (ואם אינך צריך את כל הסכום בלא"ה אל תמשוך אלא כמה שאתה צריך),
ובפרט שאנו מדברים על מצב של ירידה או התרסקות שאז חסר שם הרבה כסף,
לכן זה לא פיתרון שניתן לסמוך ולבנות עליו מראש.

[שמיל שמיל]

@הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

בענין נטילת הלואה כתחליף למשיכת הכסף, כבר כתבתי ע"ז שאם היה ניתן לקחת הלואה כנגד כל הסכום, מה טוב, (ואם אינך צריך את כל הסכום בלא"ה אל תמשוך אלא כמה שאתה צריך),

מקסימום ניתן להעביר למסלול סולידי [לא שאני סבור שזה הצעד הכי חכם, אך אפשרי] ולקבל הלוואה של 70 אחוז
את ה30 אחוז הנותרים ניתן לקבל מאיפה שהיינו מקבלים עד היום את ההלוואות, בנקים גמחים וכדו'

לא בהכרח שכל בעיה שתצוץ יהיה לנו פתרון מראש, אך אם נוכל לצמצמם את הבעיה מ80 אחוז ל20 אחוז עשינו הרבה [מה גם שמדובר ביותר]
מה גם שאם נפקיד סכום גדול יותר מהמיועד לילד אחד גם נפילה כדוגמת 2008 של 50 אחוז תשאיר אותנו עם הלוואה יפה מאוד שניתן להמשיך הלאה ולקהרוויח גם מהלעיות שיבואו לאחמ"כ

[צמיחה]

@הגיוני
אני מסכים עם החידוד וגם עם התגובה.
אבל אין אפשרות להגיד כמה כללים לציבור שלם וזהו,
הרי כל התוכניות שעושים היום הם סתם באויר,
קח סכום כסף, תשקיע, ותקצור פירות בעוד כמה שנים,
וכולם יודעים שזה לא יספיק להוצאות הדירה.
וגם אף אחד לא עושה את זה לכל הילדים,
כמו שאת הגמ"ח המרכזי הרבה לא עושים לכל הילדים.
רק מי שהולך לייעוץ מסודר יכול להשקיע סכומים גבוהים,
עם תהליך נכון.
אבל רק בודדים הולכים לייעוץ.

לרוב האנשים צריך לומר תפתחו קופת גמל להשקעה תעשו הו"ק, ותמשיכו ללמוד ולהתפלל. או שתיקחו הלוואה גדולה ותפקידו שם.

לפעמים אני חושב שאולי יותר כדאי להגיד לאנשים תקחו הלוואה של 100,000 ש"ח תשימו בשוק ההון, ובעוד 40 שנה יהיה לכם כסף כדי לסגור את כל החובות.

[הגיוני+]

@צמיחה אני חוזר לשאלה הראשונה:
מה האסטרטגיה בשוק ההון?
נאמר פה בשם הרב גוטמן
שלא מומלץ פחות מ12 או 15 שנה בסיכון מוגבר,
מה שאומר שההשקעה לאברך צעיר בסיכון מוגבר היא בסביבות ה5 שנים...
ואז למשוך ולשים במסלול סולידי,
אז מה כל הרעש של ה400% ב20 שנה וכו'?
באמת מנסה להבין...
מרגיש שלא מדברים על האסטרטגיה...
שמים את הכסף קודם כל... ובהמשך נחליט...
אולי נחשוב רגע מה האסטרטגיה שלנו בצורה ברורה ומסודרת?

[צמיחה]

@הגיוני
מסכים איתך,
עכשיו העדר זה להכניס כסף לשוק ההון,
בעוד כמה שנים יהיה עדר להעביר למסלול סולידי,
או ללמוד מסחר באופציות.

נגיד כך,
לרוב האנשים הכי טוב קופת גמל להשקעה,
כך אפשר להעביר למסלול סולידי יותר כמה שנים לפני שמושכים את הכסף,
ובלי ליצור אירוע מס.
ואלה שבחרו במסחר עצמאי,
או שיצטרכו ליצור אירוע מס ולעבור למסלול סולידי שיהיה מתאים באותה עת,
או שיקנו אופציות כשיטת אהרן זלץ.

אבל,
אני בהחלט מצדיק שדבר ראשון זה להתחיל להשקיע,
אח"כ לבדוק מה יותר טוב בשבילי.
כי אם קודם בודקים מה יותר טוב ומחפשים את ההכי טוב,
מאבדים זמן יקר מאוד.

ולגבי הטווח של זמן ארוך,
זה מתחלק בין הפקדה ח"פ להפקדה בשיטת המיצוע,
ורק בגלל שהפקדה ח"פ בשנת 2000 לקח 13 שנה עד שהתחילו לראות תשואה על הכסף, במדד S&P500.
ובנאסד"ק 100 לקח קצת יותר.

אבל אף אחד לא חושב שזה יקרה שוב,
אבל א"א לדעת.
היום הרבה יותר קל למשוך את הכסף ולהזיז אותו ממקום למקום,
משברים נגמרים הרבה יותר מהר.
ולכן יש היגיון לקחת סיכון גם בפחות שנים.

מצד שני,
מכיון שזה כבר קרה בהיסטוריה,
זה סיכון שצריך להבין אותו ולקחת אותו בחשבון.

[משהמשה]

@צמיחה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

עכשיו העדר זה להכניס כסף לשוק ההון,
בעוד כמה שנים יהיה עדר להעביר למסלול סולידי,
או ללמוד מסחר באופציות.

@צמיחה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

@הגיוני
אני מסכים עם החידוד וגם עם התגובה.
אבל אין אפשרות להגיד כמה כללים לציבור שלם וזהו,
הרי כל התוכניות שעושים היום הם סתם באויר,
קח סכום כסף, תשקיע, ותקצור פירות בעוד כמה שנים,
וכולם יודעים שזה לא יספיק להוצאות הדירה.
וגם אף אחד לא עושה את זה לכל הילדים,
כמו שאת הגמ"ח המרכזי הרבה לא עושים לכל הילדים.
רק מי שהולך לייעוץ מסודר יכול להשקיע סכומים גבוהים,
עם תהליך נכון.
אבל רק בודדים הולכים לייעוץ.

בקיצור: מי שלא הולך ליעוץ לא יוכל לחתן ילדים עם סנופי וכו'...

זאת אומרת שבכדי לענות על הצורך הציבורי צריך פגישות יעוץ רבות מאוד.
הבעיה היא שרוב הציבור מתקמצן במקום הלא נכון, כמו פגישת יעוץ בשוק ההון, או בנדלן בתשלום למתווך תשלום לעו"ד וכו'. ומפסידים סכומים גדולים הרבה יותר.

אולי כדאי למצוא מתווה שהפגישה עצמה תהיה חינמית, אבל... אם במקרה שהיועץ נותן למתייעצים אופק שהם לא חשבו עליו ובגללו הם ישקיעו הרבה יותר, במקרה כזה הם ישלמו.
אני זורק רעיון לא בשל - צריך לחשוב על מתווה אמיתי.

רוב האנשים לא מוכנים לשלם, כי מי אמר שיצא לי משהו מזה, ואני בעצמי מבין, ומספיק לי לשאול את חברי בשטיבל או בחדר קפה או בפורום ....

אבל אם בתחילת הפגישה המתייעץ מציג את התוכניות שלו ואם בסופה הוא ישקיע כפול ממה שתכנן הוא ישלם על הפגישה.
זה נותן את השליטה למתייעץ, הוא יכול שלא לשלם בסוף...
אבל כמובן שיש אנשים שיגידו הוא שכנע אותי להשקיע יותר כדי שאשלם לו.

בקיצור צריך ואפשר למצוא מתווה שיתאים.

כמו"כ אם באמת היועצים סוברים שלאחר פגישת יעוץ התוצאה תהיה שונה לגמרי.
אני במקומם הייתי יוצא במבצע מוגבל למספר פגישות חינמיות לחברי הפורום כשלאחר הפגישה המתייעצים יכתבו בפורום כמה הם חשבו בהתחלה וכמה הם משקיעים, וכדומה .

אני בכל מקרה מסכים לגמרי עם דברי
@צמיחה כתב בשוק ההון מול נדל"ן:

אומרים שחינם שווה חינם...

וכמפורש בגמ' בב"ק פ"ה ע"א: "אסיא דמגן במגן מגן שוה".

אני לא לוקח אף פעם יעוץ חינמי, אלא להיפך אני משלם לאנשי המקצוע שמלווים את ההשקעה סכומים גבוהים,
כי תמיד האיש מקצוע יכול לתת לך עוד טיפ עוד עיצה ששווה לך זהב, אבל אם שילמת בזול הוא לא יתאמץ בשבילך, אם אתה משלם יקר, היועץ מחוייב לך ואם הוא באמת יודע, הוא יתן לך תמורה שהיא הרבה הרבה יותר ממה ששילמת לו.

[הגיוני+]

@צמיחה
חידדת את השאלה, ע"י שהעמדת את הצדדים לכאן ולכאן.
אשמח אם יהיה למישהו גם תשובה!
נ.ב.
כמה הערות לגבי ההודעה עצמה:

@צמיחה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

אני בהחלט מצדיק שדבר ראשון זה להתחיל להשקיע,
אח"כ לבדוק מה יותר טוב בשבילי.
כי אם קודם בודקים מה יותר טוב ומחפשים את ההכי טוב,
מאבדים זמן יקר מאוד.

לא התכוונתי להתווכח אם זה, ברור!

@צמיחה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

לגבי הטווח של זמן ארוך,
זה מתחלק בין הפקדה ח"פ להפקדה בשיטת המיצוע,

אם אתה מתכוון להפקדות חודשיות- עיין בנאמר לעיל,
אני לא חושב שיש הבדל.
@מונטיפיורי ו @ארגון-בנקל -אשמח לדעת אם רק אין לכם זמן להתקשקש באשכול הזה...
או שבאמת אין לכם תשובה ברורה (שאין בזה כל בעיה- אף אחד לא יודע הכל).
אשמח לתגובה כלשהי מכם,
תודה

[שמיל שמיל]

מזמן רציתי להעלות לך את הפוסט הבא טוב שהקפצת שוב
צורת הקצאת הנכסים
המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה, ההבדל בין 100 אחוז מניות או 75 ו25 אגח לא ניתן לחיזוי
אם כך ניתן להוריד את תנודיות התיק באופן משמעותי לזמן בו אתה מעוניין למשוך.
הייתי מכתב לכאן את @רחל-עומסי @ה.-שלמה אם איש להם המלצות בגדול איך היו מתזמנים את המשיכה
גם את @ניסן-עציוני שאולי יגלה לנו אם בקורסים שנמסרו מהרב לבקוביץ יש איזה נוסחא שמתכננת משיכה מסודרת לחתונות הילדים [מדבר על חישוב בגדול לא על ירידה לפרטים]

[רחל עומסי]

לא למשוך בהפסדים כיום רובם מבינים ב"ה
ולכן כדאי להתארגן עם המשיכה כמה שנים קודם (תלוי בגובה הסכום, במטרה של הסכום ובאמצעים הנוספים העומדים לרשותנו).
להתארגן הכוונה להוריד רמת סיכון.
שימו לב, לא להוריד רמת סיכון בתקופה של ירידות!

מה שאני אומרת ללקוחות שלי - מגיע דוח תקופתי תבדקו גם האם מסלול ההשקעה עדיין מתאים לצרכים שלי.