דילוג לתוכן

מה שחשוב לפני שתתחילו לטפל בשיניים שלכם

הועבר כלכלת המשפחה
5 5 436 1
  • יש נרטיב שהתקבע לפיו, רפואת שיניים פרטית היא יקרה מאד, מי שירצה לשלם זול יותר יגרר למרפאות הדנט של קופות החולים , שם לאחר המתנה של מספר חודשים יהנה מהנחה מרשימה.

    זהו שזה לא ברור בכלל, נראה שבדיוק כמו בחנויות שמעלות מחירים כדי לעשות מבצעים, חלק מקופות החולים בוחרים לייקר את הטיפולים, כדי להגדיל את הנראות של המבצע שהם עושים למי שרוכש ביטוח סופר משלים, התוצאה לרוכשי אותו ביטוח היא בדרך כלל יפה, אבל למי שלא רכש את הביטוח גרועה מאד.

    השירות במרפאות השיניים של קופות החולים, יכול לקחת חודשים על גבי חודשים עם אפס יחס ומינימום שירות, בזמן שכל רופא פרטי ידאג לכם לתור מהיום להיום ולשירות מלא, ולפעמים עם מחיר זול מהקופה, פשוט תעשו את ההשוואה המתבקשת, אל תסגרו על טיפול לפני שאתם בודקים מי הכי מקצועי והאם הוא לא זול יותר.

    באופן כללי, כמו בכל שוק, מומלץ לבצע לפני טיפול גדול, ביקור אצל מספר רופאים, כדי לקבל אינדקציה על סדר הגודל של הטיפול ומה הוא דורש אם בכלל, במקרים רבים תמצאו מחלוקות בין הרופאים ותצטרכו לקבל החלטה מי הצודק מבינהם, ביקור כזה יעלה כמה עשרות שקלים, וחלק מהרופאים מספקים אותו בחינם.

    אני נתקלתי בזה לראשונה, כשבצעתי צילום יקר במעבדה פרטית עם הפניה מקופת החולים, ובמרפאה הפרטית אמרו לי שדרכם העלות היא בדיוק חצי מקופות החולים!!

    לסיום, רוצים טיפ שיחתוך לכם עלויות ויחסוך לכם אלפי שקלים? צחצחו שיניים, זה יכול למנוע מכם טיפולי שיניים יקרים מאד, וזה עוד לפני הסבל והכאב שבטיפולים האלו.

    ואם כבר שיניים, קבלו טיפ זהב שעובד, אל תדחו טיפולים, אל תחסכו על טיפול עכשיו, זה יכול לעלות לכם ביוקר מאד אחר כך, דחיה של טיפולים נצרכים בגזרת השיניים, עלולה להחמיר את המצב ולייקר את עלויות הטיפולים בעשרות אלפי שקלים.

  • מניסיון עשיר, כל מילה בסלע.
    בתחום השתלים הם גם לא היו מקצועיים (בלי שמות ספציפיים) וגם תורים רחוקים ומחירים הרבה יותר יקרים בפער.

  • מניסיון עשיר, כל מילה בסלע.
    בתחום השתלים הם גם לא היו מקצועיים (בלי שמות ספציפיים) וגם תורים רחוקים ומחירים הרבה יותר יקרים בפער.

    @צופה-ומביט זה נשמע קונספירציה
    אבל הרופאים בקופה מקבלים לפי טיפול
    ולכן גם אם החלטתם לעשות טיפול בקופה תשלמו כמה שקלים לרופא שאתם סומכים עליו
    ותעשו בדיקה לבדוק האם אתם צריכים את הטיפול
    הם עושים סתימות מיותרות

  • @צופה-ומביט זה נשמע קונספירציה
    אבל הרופאים בקופה מקבלים לפי טיפול
    ולכן גם אם החלטתם לעשות טיפול בקופה תשלמו כמה שקלים לרופא שאתם סומכים עליו
    ותעשו בדיקה לבדוק האם אתם צריכים את הטיפול
    הם עושים סתימות מיותרות

    @רואה-את-הנולד
    אם אתה לא הולך לכל רופא שיש בקופה אלא הולך לרופא שביררת עליו וקיבלת המלצות טובות (וכן, יש כמה כאלו...) לא חושב שיש מה לחשוש.

  • פוסט זה נמחק!
  • מונטיפיורימ מונטיפיורי העביר נושא זה מ- ב-
  • מונטיפיורימ מונטיפיורי העביר נושא זה מ-מאמרים ב-

נושאים מוצעים


  • 14 הצבעות
    2 פוסטים
    181 צפיות
    ב
    ישראל, ישראל אני ממש מאחל לעצמי שתכתוב פה על בסיס קבוע אתה השראה לכולנו.... גאה להיות בוגר שלך ותודה על הכל כל מילה שווה זהב
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    100 צפיות
    chavy7032C
    בגלל סיבה מיוחדת… משהו גדול עומד להגיע באשכול הזה הלמד מה זה ריביות? ממה זה בנוי ? איך משלמים בפועל את הריביות? אז אני מתחיל נושא חדש — ועושה סדר בדברים שכולם משלמים עליהם הרבה כסף, אבל לא תמיד מבינים עד הסוף. אז מה זה בעצם ריבית? ריבית היא עלות האשראי — כלומר, המחיר שאתה משלם על זה שהבנק נותן לך כסף. אבל כדי להבין את זה באמת — צריך להסתכל על זה בצורה עמוקה יותר: כשאתה לוקח כסף מהבנק, זה לא “כסף חינם”. אתה בעצם משתמש בכסף שלא שייך לך — והבנק מאפשר לך להחזיק אותו לאורך זמן. כל יום שהכסף הזה אצלך: אתה ממשיך להשתמש בו — ועל השימוש הזה יש עלות. אפשר לחשוב על זה כמו סוג של “שכירות על כסף”: אתה לא קונה את הכסף אתה רק מחזיק ומשתמש בו ועל כל יום כזה אתה משלם הבנק, מבחינתו, נתן לך משאב — כסף — והריבית היא התשלום שהוא מקבל על זה שהמשאב הזה נמצא אצלך ולא אצלו. וזה בדיוק הנקודה שרוב האנשים מפספסים: הריבית לא “מחכה לסוף החודש” ולא באמת “מתחלקת לחודשים” בצורה קבועה. היא נוצרת כל הזמן — כל יום שאתה עדיין חייב כסף, אתה משלם עליו עוד קצת. כלומר: כל יום שאתה מחזיק את הכסף — יש לזה מחיר כל יום שעובר — מצטברת עוד עלות קטנה וכל עוד החוב קיים — העלות ממשיכה להיבנות וכשאתה מתחיל להחזיר: אתה מחזיק פחות כסף של הבנק ולכן גם “שכר הדירה” שאתה משלם עליו קטן בסוף, ריבית היא לא רק מספר או אחוז — היא ביטוי לזמן. כמה זמן הכסף של הבנק נמצא אצלך — וכמה אתה משלם על כל יום כזה. וזו בדיוק המשמעות האמיתית של “עלות האשראי” — המחיר של להחזיק כסף שלא שייך לך, לאורך זמן. בקרוב הולך להיות בשורות .... יהיה מעניין....
  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    138 צפיות
    ד
    מה החוב שלנו באמת אומר עלינו? רמז: הרבה פחות ממה שחושבים. אנשים נלחצים מהמספר של החוב — אבל המספר כמעט לא משנה. הדבר החשוב באמת הוא היחס בין החוב לבין ההכנסה שלנו. אותו חוב בדיוק יכול להיות קליל עבור אדם אחד וכבד מאוד עבור אחר. בדיוק ככה הבנק מסתכל על משכנתא: לא רק כמה הדירה עולה, אלא האם היחס מאפשר לעמוד בהחזרים גם כשהחיים זזים. וזה נכון בכל מקום: במשקי בית, בעסקים ואפילו במדינות. הבעיה היא לא החוב — אלא כשאין מספיק הכנסה שתישען עליו. וזה מה שהופך משפחות בישראל לרגישות יותר לשינויים בריבית וליוקר המחיה. בסוף, יחס החוב הוא לא שיפוט. הוא פשוט מראה שמספר לנו את האמת על המצב שלנו. וכדאי שכל אחד ישאל: לא כמה אני חייב — אלא האם זה מתאים למה שאני מרוויח. לכן בתור התחלה כל משפחה צריך לבדוק מהו היחס בין החוב [משכנתא, הלוואות[בנקים,בני משפחה,גמ"ח] לבין כלל ההכנסות של המשפחה אם היחס בין החוב להכנסות הוא בסביבות 40 % זה אומר שאתם מאוזנים והלוואות שלקחתם הם ברמה סבירה.
  • 0 הצבעות
    19 פוסטים
    1k צפיות
    ב
    @אשא-עיני said: @איציק-התותח עוד נקודה שיש תחושה ויחס לאשראי כאמצעי מימון ולא רק ככלי שמשלמים איתו, דהיינו שכביכול כל זמן שיש מסגרת פנויה בכרטיס שייך להמשיך לרכוש- בלי קשר לכיסוי בפועל, וככל שיש יותר כרטיסים יש יותר כסף... וכן שמעתי שמדרגי האשראי מורידים ניקוד על כרטיסים כיון שרואים את המסגרת כהלוואה לכל דבר, אמנם זה לא כ"כ פשוט כי לפעמים בהתנהלות עקבית נכונה ובניצול מינימלי מהמסגרת זה אחרת. לפי מה שאני הבנתי לא מורידים על אשראי אם לא מנצלים את כל המסגרת וכן שלא יהיו יותר מידי כרטיסים אני אישית גם בעד מזומן ולא אשראי בהתחלה הייתי משתמש לתשלומים הקבועים במזומן אבל ראיתי שזה מכביד עלי לכן את התשלומים הקבועים אני עושה באשראי והשאר במזומן היה תקופה שקניתי המון באשראי וזה רק יוצר חור
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    167 צפיות
    אלחנן זליקוביץ'א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.