"קום ועשה"
-
במשפחתינו מסתובב סיפור,
על אחד הסבים. שאי שם בשנות השבעים, התעניין ברכישת קרקעות באזור פתח תקווה,
הוצעו לו אז שני רעיונות, הראשונה קרקע זולה במיוחד באיזור גבול ב"ב, והשנייה יקרה יותר על כביש 40.
אותו סב, קיבל את ההחלטה להתאמץ ולקנות את הקרקע היקרה יותר, אך מסובב כל הסיבות קבע, כי דווקא על הקרקע הזולה יבנו בעתיד מגדלי ב.ס.ר. והקרקע השנייה למרבה האכזבה, מושכרת כיום לפנצ'רייה.
בהחלט סיפור עם ניחוח כבד של החמצה, שמלמד אותנו, שהכל מאיתו יתברך, ולנו אין שום אפשרות להשפיע על העתיד.
אני מניח, שסיפורי חיזוק ישנם רבים שמספרים טוב ממני,
אבל נקודה אחת אני כן רוצה ללמוד מהסיפור הזה, אז בתקופה בה נרכש אותו מגרש, לא היתה שום דרך לחזות את העתיד,
לעומת זאת אני נתקל רבות ביהודים יקרים, שאמנם לא יכולים לחזות את העתיד, אבל כן מבינים שבדרך הטבע, טיפול נכון בקרן הפנסיה, או חסכון והשקעה מוקדמת לחתונות הילדים, יועילו להם רבות.
ואכן הם חקרו את העניין, וכבר יודעים לצטט תשואות עבר של מדדים נבחרים, להבדיל בין מנוטרלת מט"ח לכזו שלא וכו'.
ובפועל כלום לא קורה, חולפים להם חודשים ושנים, אבל הכל נשאר נייעס בכולל.
הדרכה הם לא צריכים, חלקם מבינים יותר ממני בנושא.
אבל דבר אחד אני רוצה לומר להם, יש לכם מושג איזו תחושת החמצה, תהיה לכם תחת החופה של הילדים,
איזו פספוס ימלא כל חלק בליבכם, ביום בו תפרשו לפנסיה, ותגלו קצבה חודשית מצומקת.
אבל ילדיכם, בשונה ממני, לא יוכלו להסביר לעצמם שמה לעשות אבא לא יכל לדעת, הם יזכרו טוב טוב את השיחות שניהלתם אחרי מעריב, את ההרצאות בשמחות שמסרתם לדודים שלהם,
בשני מילים תחושת החמצה!!!
טוב, מטרתי היא לא לצער או להלחיץ אי מי מהקוראים.
רק שממה שראיתי ושמעתי עד היום, המחסום הגדול שעומד בפני אותו משקיע בפוטנציאל, הוא מחסום הפחד.
הפחד מנפילות גדולות בשוק, הפחד לשלם דמי ניהול מיותרים, הפחד מאי הוודאות,
וכדי לצאת מאזור הנוחות ולהתמודד עם הפחד, כדאי להבין שגם אזור הנוחות לא ממש נוח, גם הוא רצוף באכזבות ומכשולים, וזה שישכיל להתמודד בזמן עם הפחדים, בהסתברות גבוהה יחסוך לעצמו התרוצצויות מיותרות בגמ"חים ובנקים.
וכמו שאמר איינשטיין בהתייחס לאפקט הריבית דריבית מי שמבין את זה מרוויח ומי שלא משלם, ומשלם עם ריבית דריבית... -
מזכיר לי את ההוא שלא רצה להשקיע כסף כי אז הוא יצטרך לשלם מס.
-
@ביזנייעס ישבתי עם מנהל גמ"ח גדול ודיברתי אתו על בנקל
והוא אמר לי אם רק היה לי מאה אלף שקל לחתונה של הבת שלי
הכול היה נראה אחרת זה אומנם לא היה מספיק אבל היה לי מאיפה להתחיל...
קם דור חדש
