דילוג לתוכן

אשליית המלאי והשפע

כלכלת המשפחה
3 3 97 3
  • כשיש – משתמשים.
    גם אם זה לא באמת נחוץ .

    מלאי מגדיר שימוש !!
    הכול התחיל עם המבצע ההוא במכולת.
    שניים במחיר אחד.
    האמת? זה באמת נשמע משתלם וחכם.
    אז לקחתי שניים. אולי שלושה. הרי תמיד
    טוב שיהיה בבית.
    למחרת, כשפתחתי את הארון –
    הוא ממש התחיל לחייך ולדבר אליי .
    אני עומד כאן מלא, מסודר, צבעוני, אתה בן
    אדם אחראי, ”מוכן לחורף.“
    אבל אז זה התחיל.
    פתאום למחרת בצהריים אכלנו יותר כי
    אם יש אז למה לא להשתמש.
    הילדים פתחו עוד חטיף לפני שסיימו את
    החטיף הקודם.
    בערב הכנו עוגה כדי שלא יתקלקל הקמח.
    וכשבאתי לסדר מחדש, גיליתי שלושה סוגי
    שמפו, שתי קופסאות קקאו סגורות, ושקית
    סוכר ששכחתי שקניתי בכלל.
    ואז הבנתי – המלאי מנהל את השימוש.
    לא אני קובע מתי להשתמש – אלא מה
    שיש קובע בשבילי.

    וזה לא רק בארון.זה גם בבנק.
    כשמסגרת האשראי רחבה – היד קלה
    יותר.
    לא כי יש יותר כסף, אלא כי נדמה שיש.
    ואז עוד קנייה קטנה כאן, ועוד שם,
    ופתאום סוף החודש מתקרב,
    והשאלה מגיעה – מאיפה אביא את זה
    עכשיו?
    מסגרת רחבה נותנת תחושת רווחה
    רגעית,
    אבל בפועל היא רק פיתוי מהודר, עטוף
    בנוחות מדומה
    בדיוק כמו מדף עמוס מדי – גם אשראי
    פתוח מדי גורם להוציא מעבר למידה.
    אנחנו חיים בתקופה שמקדשת מותרות
    ושפע: מבצעים, הנחות, שיהיה בבית.
    אבל לפעמים הברכה לא נמצאת במלא –
    אלא דווקא במקום המאוזן.
    במקום הפנוי, השקט, הלא עמוס,
    זה שמאפשר סדר, נשימה וצלילות דעת.
    כי כשיש מה שנכון וצריך – יש שליטה.
    וכשיש לך שליטה – יש לך רוגע.
    ושקט, זו לא רק מנוחה – זו ברכה.
    אז לפני שמוסיפים עוד קנייה או מרחיבים
    מסגרת,
    כדאי לשאול:
    האם זה באמת נחוץ ויש לי צורך בכך ?
    האם זה בעל תועלת אמיתית – או שאני רק
    ממלא חלל פתוח?

  • כשיש – משתמשים.
    גם אם זה לא באמת נחוץ .

    מלאי מגדיר שימוש !!
    הכול התחיל עם המבצע ההוא במכולת.
    שניים במחיר אחד.
    האמת? זה באמת נשמע משתלם וחכם.
    אז לקחתי שניים. אולי שלושה. הרי תמיד
    טוב שיהיה בבית.
    למחרת, כשפתחתי את הארון –
    הוא ממש התחיל לחייך ולדבר אליי .
    אני עומד כאן מלא, מסודר, צבעוני, אתה בן
    אדם אחראי, ”מוכן לחורף.“
    אבל אז זה התחיל.
    פתאום למחרת בצהריים אכלנו יותר כי
    אם יש אז למה לא להשתמש.
    הילדים פתחו עוד חטיף לפני שסיימו את
    החטיף הקודם.
    בערב הכנו עוגה כדי שלא יתקלקל הקמח.
    וכשבאתי לסדר מחדש, גיליתי שלושה סוגי
    שמפו, שתי קופסאות קקאו סגורות, ושקית
    סוכר ששכחתי שקניתי בכלל.
    ואז הבנתי – המלאי מנהל את השימוש.
    לא אני קובע מתי להשתמש – אלא מה
    שיש קובע בשבילי.

    וזה לא רק בארון.זה גם בבנק.
    כשמסגרת האשראי רחבה – היד קלה
    יותר.
    לא כי יש יותר כסף, אלא כי נדמה שיש.
    ואז עוד קנייה קטנה כאן, ועוד שם,
    ופתאום סוף החודש מתקרב,
    והשאלה מגיעה – מאיפה אביא את זה
    עכשיו?
    מסגרת רחבה נותנת תחושת רווחה
    רגעית,
    אבל בפועל היא רק פיתוי מהודר, עטוף
    בנוחות מדומה
    בדיוק כמו מדף עמוס מדי – גם אשראי
    פתוח מדי גורם להוציא מעבר למידה.
    אנחנו חיים בתקופה שמקדשת מותרות
    ושפע: מבצעים, הנחות, שיהיה בבית.
    אבל לפעמים הברכה לא נמצאת במלא –
    אלא דווקא במקום המאוזן.
    במקום הפנוי, השקט, הלא עמוס,
    זה שמאפשר סדר, נשימה וצלילות דעת.
    כי כשיש מה שנכון וצריך – יש שליטה.
    וכשיש לך שליטה – יש לך רוגע.
    ושקט, זו לא רק מנוחה – זו ברכה.
    אז לפני שמוסיפים עוד קנייה או מרחיבים
    מסגרת,
    כדאי לשאול:
    האם זה באמת נחוץ ויש לי צורך בכך ?
    האם זה בעל תועלת אמיתית – או שאני רק
    ממלא חלל פתוח?

    @יצחק-שקל-דעת הכל נכון במוצרים שמתכלים,
    אבל יש מוצרים שאין בעיה שיהיה עוד הרבה
    למשל אבקת כביסה, אין מה לעשות עם 40 ק"ג ואם יש מבצע שבעתיד יחסוך עשרות שקלים למה לא, או שמן למאור ועוד ועוד
    אבל העיקרון מובן ונכון

  • @יצחק-שקל-דעת הכל נכון במוצרים שמתכלים,
    אבל יש מוצרים שאין בעיה שיהיה עוד הרבה
    למשל אבקת כביסה, אין מה לעשות עם 40 ק"ג ואם יש מבצע שבעתיד יחסוך עשרות שקלים למה לא, או שמן למאור ועוד ועוד
    אבל העיקרון מובן ונכון

    @שששששש כתב באשליית המלאי והשפע:

    הכל נכון במוצרים שמתכלים,
    אבל יש מוצרים שאין בעיה שיהיה עוד הרבה
    למשל אבקת כביסה, אין מה לעשות עם 40 ק"ג ואם יש מבצע שבעתיד יחסוך עשרות שקלים למה לא, או שמן למאור ועוד ועוד
    אבל העיקרון מובן ונכון

    נכון אבל השאלה גם כמה מקום יש בבית, (השטח של הדירה עולה הרבה...)
    וגם בזה צריך שלא יבוא למצב של וכשבאתי לסדר מחדש, גיליתי שלושה סוגי שמפו, שתי קופסאות קקאו סגורות, ושקית סוכר ששכחתי שקניתי בכלל.

    נ.ב. אני חושב שעיקר המסר הוא לגבי האשראי והמסגרת בבנק.

נושאים מוצעים


  • 7 הצבעות
    4 פוסטים
    329 צפיות
    א
    @השומר כתב במשלמים יותר מדי על המים? כך תחסכו אלפי שקלים בפעולה פשוטה: 7 קוב לנפש כוונתך לחודשיים הוא דיבר על 3.5 לחודש אין הבדל
  • 5 הצבעות
    2 פוסטים
    95 צפיות
    בוטח בה'ב
    @יצחק-שקל-דעת כתב בשנאת ההפסד: האחד קם עם מחשבה: ”היום אני הולך להרוויח 200 שקל.“ השני קם עם מחשבה: ”אם אני לא אצא לעבוד – אפסיד היום 200 שקל.“ רק הפתיח של הפוסט זה סיבה להיפטר מחרדת ההפסד ואימוץ שיטת המצליחנות של הנאה וסיפוק מהישגים כי בעצם העמדת כאן שני אנשים שיוצאים לעבוד אחד נהנה מעצמו ומהחיים ואחד נמצא בחרדה שאם הוא לא יעשה 1 2 3 הוא יפסיד 4 5 6
  • 7 הצבעות
    4 פוסטים
    172 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    @שמיל-שמיל כן בשמחה רבה
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    511 צפיות
    שמיל שמילש
    תודה רבה ל@קל-זכות ל זכות על ההעלאה אני מצטט נרגעתי, התאוששתי, אך יש משהו שמייסר את מצפוני, וטורד את מנוחתי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, במבט לאחור, במה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. האם היה נדרש ממני להישאר בבית של ה-80 מטר. האם לעבור לפריפריה. אולי לגור באוהל. ככל שאני מתבונן, ואני אומר זאת גם לאחר התייעצות עם מורי ורבי, ועם היועץ הכלכלי, נדמה לי שזוהי גזירה משמים. משהו שלא בבחירתי. נגזר עלי הצער ועוגמת הנפש, ולא יכולתי לעשות השתדלות אחרת למנוע ממני. בדיוק כמו מי שנקלע שלא באשמתו לתאונה או פיגוע, או מי שנחלה במחלה מסוכנת. עשיתי השתדלויות רבות לעמוד במסגרת התקציב המקורית. לא שדרגנו, לא התבלבלנו, לא עפנו על עצמינו. הכל במינימום הכי בסיסי והכרחי, הסכמתי לגור בטאבו משותף, רכשתי מטבח הכי בסיסי שרק ניתן. והכל נעשה לאחר התייעצות עם מומחים שונים בכל שלב. אני מודה להקב"ה שלא עזב חסדו מאיתי. ולכל השותפים במגבית החירום שנערכה לטובתי. לא נעיםלי. אני עדיין מתבייש שנזקקתי לבריות. מצטער על הצער שגרמתי. קיימתם מצוות צדקה המהודרת ביותר, ויחד עמה, הצלתם את חיי. אשרי משכיל אל דל. וכעת לאחר הסיפור הבאמת מרגש [כתיבה מצוינת חייב לציין], אני מסכים עם הקביעה שככל הנראה זה מה שנגזר עליו ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה. אך אדם שמגיע לאותה סיטואציה בדיוק, האם באמת אין לו מה לעשות? נשאל את השאלה בצורה שונה קצת, אם אותו אדם אחר הנסיון שעבר היה מגיע אליו חבר עם סיפור דומה אחת לאחת, יש לו דירת שלושה חדרים, המשפחה גדלה אין מספיק מקום לכולם, יש לו כמה אפשרויות למכור ולרכוש דירה גדולה יותר, או לעשות טאבו משותף וכו', האם אותו אדם ימליץ לו על אותו מסלול? ושאלת אחרונה אם העסק של אשתן צמח ככל הנראה היה פוטנציאל עיסקי להרוי יותר בתוך אותה מסגרת של עבודה, מדוע בתוך שלל הרעיונות לא עלה הרעיון לשבת עם יועץ עיסקי איך ניתן להגדיל ולמקסם את הרווחים בעסק של אשתו?
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    105 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    בתרפ״ו, הסוכה נבנתה מקרשים פשוטים, סכך ירוק מהשדות וקישוטים שגזרו הילדים מנייר צבעוני. האיש מתרפ״ו עבד קשה מהזריחה ועד השקיעה, וכשהגיע החג – ישב עם משפחתו בסוכה רעועה, אכל פת חמה ושר זמירות, והרגיש מלך. בתשפ״ו, הטלפון לא מפסיק לצלצל: שלום וברכה, מדבר כספא מבנק כסף קל… מגיעה לך הלוואה לחג עם ריבית חגיגה! האיש מתשפ״ו מחייך, מוציא עוד כרטיס אשראי מהארנק, וממהר לקנות תאורת לד נוצצת, סט כלים חדש ובדים מהודרים לדפנות. האיש מתרפ״ו מרים גבה: תגיד, מה כל זה? אצלנו הסוכה הייתה פשוטה, והלב היה שמח. אתה רוצה שמחת בית השואבה או שישאב ממך כל השמחה? האיש מתשפ״ו עונה בביטחון: יהיה בסדר… סמוך על סמוך… תמיד יש עוד הלוואה שתכסה את הקודמת. האיש מתרפ״ו מהנהן: בסוכות אנחנו זוכרים שהכל ארעי – גם הבית, גם הכסף. מי שחי על חובות – חי תמיד בסוכה מתנדנדת. ואתה יודע מה? מי שרוצה להגיע לפסח בלי קריסה, צריך להתחיל עכשיו." האיש מתשפ״ו מתבלבל: עכשיו? אבל פסח עוד חצי שנה… האיש מתרפ״ו מחייך: כן, עכשיו. תשים בצד כל חודש סכום קטן – עד פסח זה נהיה הרבה. תכתוב רשימה סגורה, אל תרדוף אחרי אשראי, ותחפש שמחה בפשטות. ואז מוסיף בקול תקיף יותר: אל תטעה – אנחנו לא בתרפ״ו. אתה חי בתשפ״ו, וזה בסדר. תחיה עם הנוחות, השפע והברכה, עם מה שיש היום. אבל תחיה מהכנסות שלך – לא מהחובות שלך. זו כל התורה. האיש מתשפ״ו שותק רגע, מביט בסוכתו המפוארת ובחשבונות המתרבים, ומבין: האור הגדול ביותר בסוכה לא בא מהפנסים החשמליים – אלא מהשקט שבלב, כשחיים מתוכנן ונכון. טיפים כלכליים מסוכות עד פסח קופה קטנה לפסח – להפריש כבר עכשיו סכום בכל חודש. עד פסח זה מצטבר לאלפי שקלים. לחיות מהכנסות, לא מהלוואות – אם אין כסף זמין, לא קונים. כרטיס אשראי זה לא הכנסה. רשימת קניות סגורה – לכתוב מראש מה חייבים לחג ולעמוד בזה. בלי עוד משהו קטן. ביטול סמוך על סמוך – אל תבנה על הלוואה שתכסה הלוואה. כל הוצאה – רק מתוך מה שנכנס. התחלה קטנה עכשיו = רווח גדול אחר כך – כל שקל שנחסך היום מונע ריבית ודאגות יקרות מחר.