דילוג לתוכן

משלמים יותר מדי על המים? כך תחסכו אלפי שקלים בפעולה פשוטה

כלכלת המשפחה
4 4 401 2
  • רבים מאיתנו אינם מודעים לאופן שבו מחושב חשבון המים, וחבל – חוסר הידיעה הזה עולה לנו ביוקר. הנה הסבר קצר שיעשה לכם סדר:

    כיצד בנוי התעריף?
    תשלום המים בישראל מחולק לשתי מדרגות חיוב:

    תעריף א' (המוזל): כ-8 ש"ח למ"ק.

    תעריף ב' (היקר): כ-15 ש"ח למ"ק – כמעט כפול!

    איך נקבעת הזכאות לתעריף המוזל?
    המפתח הוא מספר הנפשות בבית. כל נפש זכאית למכסה של 3.5 מ"ק לחודש בתעריף המוזל. כל צריכה מעבר לכך – תחויב בתעריף היקר.

    היכן הבעיה?
    תאגידי המים אינם מסונכרנים תמיד באופן אוטומטי עם רישומי משרד הפנים. אם לא עדכנתם את מספר הנפשות בפועל, התאגיד עלול לחייב אתכם לפי ברירת מחדל של 2 נפשות בלבד, מה שמקטין משמעותית את מכסת המים המוזלים שלכם.

    דוגמה למשמעות הכספית:
    משפחה בת 7 נפשות (הורים ו-5 ילדים) שרשומה בטעות כ-2 נפשות בלבד, וצרכה 49 מ"ק בחשבון דו-חודשי, תשלם כ-637 ש"ח.
    לאחר עדכון מספר הנפשות, אותה משפחה תשלם על אותה צריכה רק 392 ש"ח.
    המשמעות: חיסכון מיידי של כ-38% בחשבון, המצטבר לכ-1,500 ש"ח בשנה!

    מה עלינו לעשות?

    בדיקה: פתחו את חשבון המים הקרוב. בחלקו העליון מופיע סעיף "מספר נפשות". ודאו שהמספר תואם למציאות. בנוסף, בדקו בגוף החשבון האם חויבתם לפי "תעריף ב'" (תעריף חריגה).

    פעולה: במידה ומספר הנפשות שגוי, פנו לאתר האינטרנט או למייל של תאגיד המים, ושלחו צילום ת.ז. בצירוף הספח המעודכן.

    זיכוי: ניתן לבקש עדכון רטרואקטיבי וקבלת זיכוי כספי עד שנה אחת לאחור.

    מתי חובה לעדכן?
    בכל שינוי סטטוס: לידת ילד, מעבר דירה, שותפים, טאבו משותף או דירות מחולקות.

    בדיקה קצרה יכולה לחסוך לכם כסף רב. בהצלחה!

  • 7 קוב לנפש

  • 7 קוב לנפש

    @השומר כתב במשלמים יותר מדי על המים? כך תחסכו אלפי שקלים בפעולה פשוטה:

    7 קוב לנפש

    773cca13-efe3-4eb3-a1de-48e92c2171fb-image.png
    זה רק דוגמה מאחד מתאגידי המים

  • 7 קוב לנפש

    @השומר כתב במשלמים יותר מדי על המים? כך תחסכו אלפי שקלים בפעולה פשוטה:

    7 קוב לנפש

    כוונתך לחודשיים
    הוא דיבר על 3.5 לחודש
    אין הבדל

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    113 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 14 הצבעות
    12 פוסטים
    498 צפיות
    צ
    @דוד-גולדברג כתב בהשקר הגדול של תווית המחיר: אנחנו לא משלמים בכסף, אנחנו משלמים בחיים: בואו נעשה רגע "חשבון נפש" כלכלי. נניח שאברך שעובד לפרנסתו מרוויח 50 שקלים לשעה נטו. מה הכוונה אברך שעובד לפרנסתו?
  • 6 הצבעות
    2 פוסטים
    189 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    @משה-חיים אז בעזרת ה' אני גם הולך להיות מאמנים שיזכו לכתוב שם. יש למה לצפות.
  • 0 הצבעות
    34 פוסטים
    2k צפיות
    הקול השפויה
    @יצחק-שקל-דעת כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים: שלום וברכה !! אני שמעתי שזה נכנס לציבור החרדי מהסיבה שבחיסכון לכל ילד נתנו בחירה למסלול השקעה ואז ככה הציבור נכסף לזה. קשה להאמין
  • 5 הצבעות
    4 פוסטים
    319 צפיות
    צ
    @טריידר צודק בכל מילה, באופן אישי הייתי חותם ערבויות [על סכומים קטנים], פעם אחת גם שילמתי את הערבות... סיפרתי את זה לחבר, והוא אמר שאני אשם, הוא נוהג לחתום ערבויות לכל מבקש [כי הוא מגלגל הרבה כסף בשביל הבית כנסת וצריך להיות מוכר בכל הגמ"חים וצריך ערבים, אז הוא גם חותם ערבויות] הוא אומר לכל לווה, אם אתה לא מחזיר את הכסף בזמן ואני צריך לשלם במקומך, אני מגיע אליך הבייתה ומתחיל להוציא דברים... פעם אחת קרה שמנהל גמ"ח התקשר אליו והודיע לו שהלווה לא פרע בזמן, הוא הלך מיד לאותו לווה דפק בדלת, פתחה הגברת, הוא הודיע לה שבעלה לקח הלוואה והחתים אותו, אם עד מחר הוא לא מסדר את העניין, הוא לוקח את הספה. למחרת הלווה פרע את כל הכסף.