דילוג לתוכן

אשליית המלאי והשפע

כלכלת המשפחה
3 3 185 3
  • כשיש – משתמשים.
    גם אם זה לא באמת נחוץ .

    מלאי מגדיר שימוש !!
    הכול התחיל עם המבצע ההוא במכולת.
    שניים במחיר אחד.
    האמת? זה באמת נשמע משתלם וחכם.
    אז לקחתי שניים. אולי שלושה. הרי תמיד
    טוב שיהיה בבית.
    למחרת, כשפתחתי את הארון –
    הוא ממש התחיל לחייך ולדבר אליי .
    אני עומד כאן מלא, מסודר, צבעוני, אתה בן
    אדם אחראי, ”מוכן לחורף.“
    אבל אז זה התחיל.
    פתאום למחרת בצהריים אכלנו יותר כי
    אם יש אז למה לא להשתמש.
    הילדים פתחו עוד חטיף לפני שסיימו את
    החטיף הקודם.
    בערב הכנו עוגה כדי שלא יתקלקל הקמח.
    וכשבאתי לסדר מחדש, גיליתי שלושה סוגי
    שמפו, שתי קופסאות קקאו סגורות, ושקית
    סוכר ששכחתי שקניתי בכלל.
    ואז הבנתי – המלאי מנהל את השימוש.
    לא אני קובע מתי להשתמש – אלא מה
    שיש קובע בשבילי.

    וזה לא רק בארון.זה גם בבנק.
    כשמסגרת האשראי רחבה – היד קלה
    יותר.
    לא כי יש יותר כסף, אלא כי נדמה שיש.
    ואז עוד קנייה קטנה כאן, ועוד שם,
    ופתאום סוף החודש מתקרב,
    והשאלה מגיעה – מאיפה אביא את זה
    עכשיו?
    מסגרת רחבה נותנת תחושת רווחה
    רגעית,
    אבל בפועל היא רק פיתוי מהודר, עטוף
    בנוחות מדומה
    בדיוק כמו מדף עמוס מדי – גם אשראי
    פתוח מדי גורם להוציא מעבר למידה.
    אנחנו חיים בתקופה שמקדשת מותרות
    ושפע: מבצעים, הנחות, שיהיה בבית.
    אבל לפעמים הברכה לא נמצאת במלא –
    אלא דווקא במקום המאוזן.
    במקום הפנוי, השקט, הלא עמוס,
    זה שמאפשר סדר, נשימה וצלילות דעת.
    כי כשיש מה שנכון וצריך – יש שליטה.
    וכשיש לך שליטה – יש לך רוגע.
    ושקט, זו לא רק מנוחה – זו ברכה.
    אז לפני שמוסיפים עוד קנייה או מרחיבים
    מסגרת,
    כדאי לשאול:
    האם זה באמת נחוץ ויש לי צורך בכך ?
    האם זה בעל תועלת אמיתית – או שאני רק
    ממלא חלל פתוח?

  • כשיש – משתמשים.
    גם אם זה לא באמת נחוץ .

    מלאי מגדיר שימוש !!
    הכול התחיל עם המבצע ההוא במכולת.
    שניים במחיר אחד.
    האמת? זה באמת נשמע משתלם וחכם.
    אז לקחתי שניים. אולי שלושה. הרי תמיד
    טוב שיהיה בבית.
    למחרת, כשפתחתי את הארון –
    הוא ממש התחיל לחייך ולדבר אליי .
    אני עומד כאן מלא, מסודר, צבעוני, אתה בן
    אדם אחראי, ”מוכן לחורף.“
    אבל אז זה התחיל.
    פתאום למחרת בצהריים אכלנו יותר כי
    אם יש אז למה לא להשתמש.
    הילדים פתחו עוד חטיף לפני שסיימו את
    החטיף הקודם.
    בערב הכנו עוגה כדי שלא יתקלקל הקמח.
    וכשבאתי לסדר מחדש, גיליתי שלושה סוגי
    שמפו, שתי קופסאות קקאו סגורות, ושקית
    סוכר ששכחתי שקניתי בכלל.
    ואז הבנתי – המלאי מנהל את השימוש.
    לא אני קובע מתי להשתמש – אלא מה
    שיש קובע בשבילי.

    וזה לא רק בארון.זה גם בבנק.
    כשמסגרת האשראי רחבה – היד קלה
    יותר.
    לא כי יש יותר כסף, אלא כי נדמה שיש.
    ואז עוד קנייה קטנה כאן, ועוד שם,
    ופתאום סוף החודש מתקרב,
    והשאלה מגיעה – מאיפה אביא את זה
    עכשיו?
    מסגרת רחבה נותנת תחושת רווחה
    רגעית,
    אבל בפועל היא רק פיתוי מהודר, עטוף
    בנוחות מדומה
    בדיוק כמו מדף עמוס מדי – גם אשראי
    פתוח מדי גורם להוציא מעבר למידה.
    אנחנו חיים בתקופה שמקדשת מותרות
    ושפע: מבצעים, הנחות, שיהיה בבית.
    אבל לפעמים הברכה לא נמצאת במלא –
    אלא דווקא במקום המאוזן.
    במקום הפנוי, השקט, הלא עמוס,
    זה שמאפשר סדר, נשימה וצלילות דעת.
    כי כשיש מה שנכון וצריך – יש שליטה.
    וכשיש לך שליטה – יש לך רוגע.
    ושקט, זו לא רק מנוחה – זו ברכה.
    אז לפני שמוסיפים עוד קנייה או מרחיבים
    מסגרת,
    כדאי לשאול:
    האם זה באמת נחוץ ויש לי צורך בכך ?
    האם זה בעל תועלת אמיתית – או שאני רק
    ממלא חלל פתוח?

    @יצחק-שקל-דעת הכל נכון במוצרים שמתכלים,
    אבל יש מוצרים שאין בעיה שיהיה עוד הרבה
    למשל אבקת כביסה, אין מה לעשות עם 40 ק"ג ואם יש מבצע שבעתיד יחסוך עשרות שקלים למה לא, או שמן למאור ועוד ועוד
    אבל העיקרון מובן ונכון

  • @יצחק-שקל-דעת הכל נכון במוצרים שמתכלים,
    אבל יש מוצרים שאין בעיה שיהיה עוד הרבה
    למשל אבקת כביסה, אין מה לעשות עם 40 ק"ג ואם יש מבצע שבעתיד יחסוך עשרות שקלים למה לא, או שמן למאור ועוד ועוד
    אבל העיקרון מובן ונכון

    @שששששש כתב באשליית המלאי והשפע:

    הכל נכון במוצרים שמתכלים,
    אבל יש מוצרים שאין בעיה שיהיה עוד הרבה
    למשל אבקת כביסה, אין מה לעשות עם 40 ק"ג ואם יש מבצע שבעתיד יחסוך עשרות שקלים למה לא, או שמן למאור ועוד ועוד
    אבל העיקרון מובן ונכון

    נכון אבל השאלה גם כמה מקום יש בבית, (השטח של הדירה עולה הרבה...)
    וגם בזה צריך שלא יבוא למצב של וכשבאתי לסדר מחדש, גיליתי שלושה סוגי שמפו, שתי קופסאות קקאו סגורות, ושקית סוכר ששכחתי שקניתי בכלל.

    נ.ב. אני חושב שעיקר המסר הוא לגבי האשראי והמסגרת בבנק.

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    3 פוסטים
    206 צפיות
    elimkE
    צודק. הכוונה ליעוץ וליווי כלכלי למשפחות
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    156 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    בתרפ״ו, הסוכה נבנתה מקרשים פשוטים, סכך ירוק מהשדות וקישוטים שגזרו הילדים מנייר צבעוני. האיש מתרפ״ו עבד קשה מהזריחה ועד השקיעה, וכשהגיע החג – ישב עם משפחתו בסוכה רעועה, אכל פת חמה ושר זמירות, והרגיש מלך. בתשפ״ו, הטלפון לא מפסיק לצלצל: שלום וברכה, מדבר כספא מבנק כסף קל… מגיעה לך הלוואה לחג עם ריבית חגיגה! האיש מתשפ״ו מחייך, מוציא עוד כרטיס אשראי מהארנק, וממהר לקנות תאורת לד נוצצת, סט כלים חדש ובדים מהודרים לדפנות. האיש מתרפ״ו מרים גבה: תגיד, מה כל זה? אצלנו הסוכה הייתה פשוטה, והלב היה שמח. אתה רוצה שמחת בית השואבה או שישאב ממך כל השמחה? האיש מתשפ״ו עונה בביטחון: יהיה בסדר… סמוך על סמוך… תמיד יש עוד הלוואה שתכסה את הקודמת. האיש מתרפ״ו מהנהן: בסוכות אנחנו זוכרים שהכל ארעי – גם הבית, גם הכסף. מי שחי על חובות – חי תמיד בסוכה מתנדנדת. ואתה יודע מה? מי שרוצה להגיע לפסח בלי קריסה, צריך להתחיל עכשיו." האיש מתשפ״ו מתבלבל: עכשיו? אבל פסח עוד חצי שנה… האיש מתרפ״ו מחייך: כן, עכשיו. תשים בצד כל חודש סכום קטן – עד פסח זה נהיה הרבה. תכתוב רשימה סגורה, אל תרדוף אחרי אשראי, ותחפש שמחה בפשטות. ואז מוסיף בקול תקיף יותר: אל תטעה – אנחנו לא בתרפ״ו. אתה חי בתשפ״ו, וזה בסדר. תחיה עם הנוחות, השפע והברכה, עם מה שיש היום. אבל תחיה מהכנסות שלך – לא מהחובות שלך. זו כל התורה. האיש מתשפ״ו שותק רגע, מביט בסוכתו המפוארת ובחשבונות המתרבים, ומבין: האור הגדול ביותר בסוכה לא בא מהפנסים החשמליים – אלא מהשקט שבלב, כשחיים מתוכנן ונכון. טיפים כלכליים מסוכות עד פסח קופה קטנה לפסח – להפריש כבר עכשיו סכום בכל חודש. עד פסח זה מצטבר לאלפי שקלים. לחיות מהכנסות, לא מהלוואות – אם אין כסף זמין, לא קונים. כרטיס אשראי זה לא הכנסה. רשימת קניות סגורה – לכתוב מראש מה חייבים לחג ולעמוד בזה. בלי עוד משהו קטן. ביטול סמוך על סמוך – אל תבנה על הלוואה שתכסה הלוואה. כל הוצאה – רק מתוך מה שנכנס. התחלה קטנה עכשיו = רווח גדול אחר כך – כל שקל שנחסך היום מונע ריבית ודאגות יקרות מחר.
  • 0 הצבעות
    48 פוסטים
    2k צפיות
    מתעניין 1מ
    @יהודי-גאה גם בכיר וגם BA
  • 6 הצבעות
    17 פוסטים
    831 צפיות
    דוד קד
    אתם צודקים הבעיה היא בעצמאים שרוצים לעדכן [וכו' ואכמ"ל] והם שואלים מה המחיר או אחד שבמצב כלכלי קשה ובגלל רווח של עוד 200 שח בחודש הוא לא זכאי למענק עבודה בסכומים של אלפים [מכיר כזה סיפור] התשובה היא גם וגם לא צריך להתקמצן ולא לעבוד כי אני יפסיד עת המענק אבל ליפני שאתה מקבל הבודה תעשה חשבון אם זה שווה לך או שאתה תפסיד [ואם זה על הגבול כן שווה להפסיד כדי שתוכל לגדול עוד ולא להישאר תקוע]
  • 7 הצבעות
    5 פוסטים
    578 צפיות
    קל זכותק
    קל-זכות said: בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מבורך ציבור החרדי בכל מה שקשור למודעות כלכלית זה החל לפני יותר מעשור עם ארגונים כמו 'מסילה' והתפתח יותר ויותר בשנים האחרונות. כך אם בעבר הכנס השנתי של ארגון 'יד שמשון' במודיעין עילית להחדרת התנהלות כלכלית נבונה ולמניעת הסתבכויות בהשקעות כושלות ובהררי חובות, היה יחיד מסוגו כיום אנו נתקלים ביותר ויותר כנסים הרצאות, סדנאות וימי עיון המתקיימים בתחום. ימי בין המצרים בפתח, וניתן כבר להריח את 'בין הזמנים' ברקע, וזו ההזדמנות שלכם לקדם גם בעיר ובקהילה שלכם כנס כלכלי שיסייע בעז"ה להציל ממון יהודי רב מרדת שחת, ואולי אף יוביל להתייעלות כלכלית והשקעות נבונות שיניבו תשואה רבה. כמי שארגן בעבר מספר כנסים סדנאות וימי עיון מסוג זה, גילתי שאחד הקשיים בארגון אירוע מסוג זה (מעבר לעניין המימון אליו נתייחס בהמשך) הוא השגת מרצים מתאימים. על כן יצאתי במיזם מיוחד יחד עם @ניסן-עציוני להקמת מאגר יחודיי של מרצים חרדיים בתחומי הכלכלה, שיוכל לסייע לכל מי שיחפוץ לארגן כינוס כלכלי. השתדלנו להכניס למאגר מגוון רחב של מרצים, מהצפון ומהדרום, באידיש ובעברית, חסידים וליטאים, בטווח רחב של רמות מחירים ונושאים החל מ'כלכלה נבונה' קלאסית עבור דרך השקעות נדל"ן פנסיה ושוק ההון ועד למיצוי זכויות והבנת תלוש השכר מה שנותר לכם הוא רק להתקשר ולהזמין מרצה לכינוס בבית הכנסת השכונתי. יודגש, כי המאגר הוקם שלא למטרות רווח כלכלי, ואין לי כל רווח כלכלי אם תזמינו או לא תזמינו מרצה מהמאגר https://docs.google.com/spreadsheets/d/1ozjYS5lZZWXrUvOrihiFdhxqt4JFJ6SjUPeUqhoqzRg/edit?gid=0#gid=0 אשמח לקבל תגובות האם אנשים נהנו מהמאגר ואיך ובמה ניתן לשפר אותו