על האסטרטגיה של איראן ואיך כל זה קשור לכלכלה והשקעות
שוק ההון והשקעות
2
פוסטים
2
כותבים
17
צפיות
2
עוקבים
-
במבט ראשון נראה שאיראן יורה כמעט לכל הכיוונים: ישראל, בסיסים אמריקאיים במפרץ, וגם לחץ על מדינות באזור. זה יכול להיראות כאילו היא יוצרת לעצמה עוד אויבים. אבל יכול להיות שזו דווקא אסטרטגיה מחושבת.
איראן מבינה שהיא לא יכולה לנצח בעימות אווירי ישיר מול ארה״ב וישראל. הפער בטכנולוגיה וביכולות גדול מדי. לכן היא משחקת משחק אחר לא הכרעה מהירה, אלא מלחמת התשה ארוכה, שמפעילה לחץ לא רק צבאי אלא גם כלכלי על האזור ועל העולם.
המפתח כאן הוא האנרגיה.
המזרח התיכון עדיין אחראי לחלק עצום מאספקת האנרגיה העולמית, והנקודה הכי רגישה במערכת הזאת היא מיצרי הורמוז. דרך המעבר הימי הצר הזה עוברים בערך 20 אחוז מאספקת הנפט העולמית, כלומר בערך 17 עד 20 מיליון חביות ביום.
אבל מה שמעניין זה שלא צריך אפילו לסגור את המיצר כדי ליצור אפקט. מספיק פחד.
לפי דיווחים בתעשיית הספנות והביטוח הימי, מאז תחילת הלחימה יש ירידה דרמטית בתנועת המכליות במעבר. יש הערכות שבשלב מסוים הירידה הגיעה אפילו לכ-90 אחוז מהתנועה הרגילה. הסיבה העיקרית היא לא טילים אלא חברות הביטוח הימי. רבות מהן פשוט מסרבות לבטח אוניות שעוברות באזור לחימה, וכשאין ביטוח — רוב חברות הספנות לא מוכנות להיכנס.
כלומר גם בלי חסימה פיזית של המיצר, המסחר יכול כמעט לעצור.
נקודה קריטית נוספת היא הגז.
קטאר היא אחת מיצואניות הגז הגדולות בעולם, והמתקן המרכזי שלה בצפון המדינה נחשב לאחד ממפעלי ה-LNG הגדולים בעולם. זה קומפלקס עצום שמעבד ושולח גז נוזלי לאירופה ולאסיה.
הפגיעה במתקנים שם הייתה משמעותית כי מדובר בתשתית שמספקת בערך חמישית משוק הגז הטבעי הנוזלי בעולם. ברגע שמתקן כזה נפגע או נעצר אפילו זמנית, השוק מגיב מיד.
ואכן, תוך זמן קצר מחירי הגז באירופה זינקו בעשרות אחוזים בגלל החשש למחסור.
כאן מתחילה ההשפעה הכלכלית הרחבה יותר.
מכוני מחקר כלכליים וגופי אנרגיה בינלאומיים מעריכים שאם השיבוש במעבר במיצרי הורמוז ובתשתיות האנרגיה באזור יימשך כמה שבועות, הוא עלול לגרום לזעזוע משמעותי בשוק האנרגיה העולמי. זעזוע כזה יכול לדחוף את הכלכלה העולמית להאטה חריפה ואפילו למיתון.
והסיבה פשוטה.
נפט וגז הם לא רק דלק. הם הבסיס של הכלכלה המודרנית. כשהמחיר שלהם עולה, הכול עולה איתו — חשמל, תחבורה, מזון, תעשייה ומחירי מוצרים.
הסיפור הכלכלי נוגע במלחמה עצמה לישראל וארצות הברית יש את מערכות ההגנה האווירית המתקדמות בעולם, אבל הן גם יקרות מאוד להפעלה. טיל יירוט מתקדם יכול לעלות עשרות אלפי דולרים ולעיתים גם מיליונים, תלוי במערכת.
לעומת זאת חלק מהאמצעים שאיראן משתמשת בהם, במיוחד רחפנים, יכולים לעלות כמה אלפי דולרים בלבד.
כלומר נוצר מצב שבו אמצעי זול יחסית מכריח שימוש באמצעי יקר מאוד כדי לעצור אותו.זו בדיוק המשמעות של מלחמת התשה — לא רק מי פוגע יותר, אלא מי מצליח להחזיק יותר זמן מבחינה כלכלית.
נ.ב. דעתי האישית היא שקשה מאוד לתזמן אירועים כלכליים כאלה בהשקעות ,
מה שכן ניתן לעשות זה להבין מי החזק ומי החלש כאן בסיפור, ומה יקרה בעתיד היותר רחוק אחרי מלחמה כזו במידה וההצלחה של ישראל וארצות הברית תימשך.
עם זה בהסכמי שלום עם מדינות כמו סעודיה ,
ואם זה בעסקאות נשק עם ישראל .כמובן שאין באמור משום המלצה או שידול לפעולה
דוד בן זיקרי יועץ משכנתאות | מלווה משקיעים בשוק ההון | מרצה בארגון תבונה📩 a053311311@gmail.com
-
במבט ראשון נראה שאיראן יורה כמעט לכל הכיוונים: ישראל, בסיסים אמריקאיים במפרץ, וגם לחץ על מדינות באזור. זה יכול להיראות כאילו היא יוצרת לעצמה עוד אויבים. אבל יכול להיות שזו דווקא אסטרטגיה מחושבת.
איראן מבינה שהיא לא יכולה לנצח בעימות אווירי ישיר מול ארה״ב וישראל. הפער בטכנולוגיה וביכולות גדול מדי. לכן היא משחקת משחק אחר לא הכרעה מהירה, אלא מלחמת התשה ארוכה, שמפעילה לחץ לא רק צבאי אלא גם כלכלי על האזור ועל העולם.
המפתח כאן הוא האנרגיה.
המזרח התיכון עדיין אחראי לחלק עצום מאספקת האנרגיה העולמית, והנקודה הכי רגישה במערכת הזאת היא מיצרי הורמוז. דרך המעבר הימי הצר הזה עוברים בערך 20 אחוז מאספקת הנפט העולמית, כלומר בערך 17 עד 20 מיליון חביות ביום.
אבל מה שמעניין זה שלא צריך אפילו לסגור את המיצר כדי ליצור אפקט. מספיק פחד.
לפי דיווחים בתעשיית הספנות והביטוח הימי, מאז תחילת הלחימה יש ירידה דרמטית בתנועת המכליות במעבר. יש הערכות שבשלב מסוים הירידה הגיעה אפילו לכ-90 אחוז מהתנועה הרגילה. הסיבה העיקרית היא לא טילים אלא חברות הביטוח הימי. רבות מהן פשוט מסרבות לבטח אוניות שעוברות באזור לחימה, וכשאין ביטוח — רוב חברות הספנות לא מוכנות להיכנס.
כלומר גם בלי חסימה פיזית של המיצר, המסחר יכול כמעט לעצור.
נקודה קריטית נוספת היא הגז.
קטאר היא אחת מיצואניות הגז הגדולות בעולם, והמתקן המרכזי שלה בצפון המדינה נחשב לאחד ממפעלי ה-LNG הגדולים בעולם. זה קומפלקס עצום שמעבד ושולח גז נוזלי לאירופה ולאסיה.
הפגיעה במתקנים שם הייתה משמעותית כי מדובר בתשתית שמספקת בערך חמישית משוק הגז הטבעי הנוזלי בעולם. ברגע שמתקן כזה נפגע או נעצר אפילו זמנית, השוק מגיב מיד.
ואכן, תוך זמן קצר מחירי הגז באירופה זינקו בעשרות אחוזים בגלל החשש למחסור.
כאן מתחילה ההשפעה הכלכלית הרחבה יותר.
מכוני מחקר כלכליים וגופי אנרגיה בינלאומיים מעריכים שאם השיבוש במעבר במיצרי הורמוז ובתשתיות האנרגיה באזור יימשך כמה שבועות, הוא עלול לגרום לזעזוע משמעותי בשוק האנרגיה העולמי. זעזוע כזה יכול לדחוף את הכלכלה העולמית להאטה חריפה ואפילו למיתון.
והסיבה פשוטה.
נפט וגז הם לא רק דלק. הם הבסיס של הכלכלה המודרנית. כשהמחיר שלהם עולה, הכול עולה איתו — חשמל, תחבורה, מזון, תעשייה ומחירי מוצרים.
הסיפור הכלכלי נוגע במלחמה עצמה לישראל וארצות הברית יש את מערכות ההגנה האווירית המתקדמות בעולם, אבל הן גם יקרות מאוד להפעלה. טיל יירוט מתקדם יכול לעלות עשרות אלפי דולרים ולעיתים גם מיליונים, תלוי במערכת.
לעומת זאת חלק מהאמצעים שאיראן משתמשת בהם, במיוחד רחפנים, יכולים לעלות כמה אלפי דולרים בלבד.
כלומר נוצר מצב שבו אמצעי זול יחסית מכריח שימוש באמצעי יקר מאוד כדי לעצור אותו.זו בדיוק המשמעות של מלחמת התשה — לא רק מי פוגע יותר, אלא מי מצליח להחזיק יותר זמן מבחינה כלכלית.
נ.ב. דעתי האישית היא שקשה מאוד לתזמן אירועים כלכליים כאלה בהשקעות ,
מה שכן ניתן לעשות זה להבין מי החזק ומי החלש כאן בסיפור, ומה יקרה בעתיד היותר רחוק אחרי מלחמה כזו במידה וההצלחה של ישראל וארצות הברית תימשך.
עם זה בהסכמי שלום עם מדינות כמו סעודיה ,
ואם זה בעסקאות נשק עם ישראל .כמובן שאין באמור משום המלצה או שידול לפעולה
@דוד-בן-זיקרי כתב בעל האסטרטגיה של איראן ואיך כל זה קשור לכלכלה והשקעות:
אבל הן גם יקרות מאוד להפעלה. טיל יירוט מתקדם יכול לעלות עשרות אלפי דולרים ולעיתים גם מיליונים, תלוי במערכת.
מגן אור עולה כלום ליירוט
כלומר לישראל יותר זול ליירט כטב"מ
 { const baseUrl = 'https://www.google.co.il/search?q=site:forum.benakel.org'; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = '') { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, '_blank'); } } const buttons = {}; buttons.searchAll = { id: 'bb-search-all', label: `חיפוש ${type ? 'בכל הפורום' : ''}`, className: type ? 'btn-secondary' : 'btn-primary', callback: () => search() }; if (type === 'topic') { buttons.searchTopic = { label: 'חיפוש בנושא זה', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/topic/${id}`) }; } else if (type === 'category') { buttons.searchCategory = { label: 'חיפוש בקטגוריה זו', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/category/${id}`) }; } buttons.cancel = { label: 'ביטול', className: 'btn-default', 'data-bs-dismiss': 'modal' }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/system/site-logo.svg" width="80" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on('shown.bs.modal', function () { searchInput = document.getElementById('bb-inp'); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener('keydown', function (e) { if (e.key === 'Enter') { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal('hide'); } } else if (e.key === 'Escape') { e.preventDefault(); dialog.modal('hide'); } }); } const searchAllButton = document.getElementById('bb-search-all'); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = 'לחצו על אנטר כדי לחפש'; } }); })(); void 0;){kind=link}