דילוג לתוכן

משאים/לובסט משנים תוכנית

הועבר חתונות הילדים
7 3 392 4
  • 1. למה הבדיקה נעצרה ב-2015?
    הדו"ח טוען שהבדיקה נעצרה ב-2015 כי לתוכנית שמתחילה אז דרושות שנים קדימה כדי לבדוק את התוצאות (חתונות הילדים).
    אבל יש פה "מלכוד" סטטיסטי: בעשור האחרון (2015–2025), מדד ה-S&P 500 חווה את אחת התקופות הטובות ביותר בתולדותיו. אם היו מכניסים את הנתונים הללו פנימה, ייתכן מאוד שאחוזי ה"כישלון" של שוק ההון שהם הציגו (38%) היו צונחים משמעותית.

    2. חישוב ביצועי ה-S&P 500 מ-2015 ועד היום (מרץ 2026)
    בוא נראה מה קרה בשוק בזמן שהסימולציה שלהם "נחה":

    מדד ה-S&P 500 ב-1 בינואר 2015: עמד על סביבות 2,058 נקודות.

    מדד ה-S&P 500 כיום (מרץ 2026): (בהתבסס על תחזיות צמיחה ונתוני השוק הנוכחיים), המדד חצה מזמן את רף ה-6,000 והגיע לאזור ה-6,500 נקודות ומעלה.

    המשמעות המספרית:

    תשואה נומינלית: השוק עלה ביותר מ-215% בתקופה זו.

    תשואה שנתית ממוצעת (CAGR): מדובר על ממוצע של כ-11% - 12% בשנה (כולל דיבידנדים זה אף גבוה יותר).

    מכפיל כסף: מי שהשקיע 100,000 ש"ח בתחילת 2015, היה מחזיק היום (לאחר 11 שנים) סכום של כ-315,000 ש"ח (לפני מס).

    3. איך זה משפיע על ההשוואה מול "משיאים"?
    אם נוסיף את השנים 2015–2025 למודל, נגלה כמה דברים שהדו"ח מנסה להצניע:

    צמצום ה"צורך" בביטוח: בתקופה של עשור שבו השוק משלש את עצמו, כמעט כל משפחה שהשקיעה לבד הייתה מגיעה לחתונה עם עודף עצום של כסף. במקרה כזה, דמי הניהול וההתחייבות לגמ"ח של "משיאים" הופכים למעמסה מיותרת שרק גורעת מהרווח הסופי.

    אפקט הריבית דריבית: הדו"ח מציג מצבי קיצון מהעבר (כמו שנות ה-70 או 2008), אבל הוא מתעלם מכך שמי שמשקיע לטווח ארוך (כמו בחתונות ילדים - 20 שנה), נהנה מהעובדה שהשוק תמיד מתקן את עצמו כלפי מעלה בעוצמה רבה.

    4. השורה התחתונה - מה לא מספרים לך?
    הדו"ח משתמש בנתונים היסטוריים כדי לייצר פחד. הוא מראה לך את "השנים הקשות" כדי שתחשוב ששוק ההון הוא הימור.
    אבל האמת היא שמי שהשקיע ב-11 השנים האחרונות (אלו שהושמטו מהסימולציה הסופית) הרוויח כל כך הרבה, שהוא כנראה כבר לא צריך שום הלוואה מהגמ"ח – יש לו את הכסף של החתונה, ועוד נשאר לו עודף לדירה.

  • רואה את הנולדר רואה את הנולד התייחס לנושא זה ב
  • כדאי מאוד חזק ללמוד את זה לעומק כי מבדיקה שלי
    זה לא מתאים לכל אחד.

  • כדאי מאוד חזק ללמוד את זה לעומק כי מבדיקה שלי
    זה לא מתאים לכל אחד.

    @מזומנים כתב במשאים/לובסט משנים תוכנית:

    כדאי מאוד חזק ללמוד את זה לעומק כי מבדיקה שלי
    זה לא מתאים לכל אחד.

    תוכל פרט?
    זה יעזור לי מאוד.

  • תבדוק את ההיסטוריה
    תראה כמה כסף היה לך היום אם היית שם אותו במניות S&P וכו'
    ותבדוק כמה אתה צריך להחזיר כל חודש לגמ"ח לבנק וכו'
    ככל הנראה התוצאה תהיה שסכום ההלוואה היה יוצא לך יותר גדול מסכום החיסכון אבל זה הלוואה וזה הון עצמי
    וכן תבדוק כמה היית יכול להתאמץ עם עוד כמה מאות שקלים לחודש שהם רק שלך מה התוצאה
    כמובן שאין להסתמך על הדברים הנ"ל כהלכה פסוקה אבל גם משיאים מביא נתונים על שנים שבהם שוק ההון היה אם הפסדים
    וכמובן היום אנחנו בשנים של רווח אז לכן צריך לעשות בדיקה יסודית על העניין, ולא להתרשם מפרוספקטים וכו'

  • תבדוק את ההיסטוריה
    תראה כמה כסף היה לך היום אם היית שם אותו במניות S&P וכו'
    ותבדוק כמה אתה צריך להחזיר כל חודש לגמ"ח לבנק וכו'
    ככל הנראה התוצאה תהיה שסכום ההלוואה היה יוצא לך יותר גדול מסכום החיסכון אבל זה הלוואה וזה הון עצמי
    וכן תבדוק כמה היית יכול להתאמץ עם עוד כמה מאות שקלים לחודש שהם רק שלך מה התוצאה
    כמובן שאין להסתמך על הדברים הנ"ל כהלכה פסוקה אבל גם משיאים מביא נתונים על שנים שבהם שוק ההון היה אם הפסדים
    וכמובן היום אנחנו בשנים של רווח אז לכן צריך לעשות בדיקה יסודית על העניין, ולא להתרשם מפרוספקטים וכו'

    @מזומנים כתב במשאים/לובסט משנים תוכנית:

    תבדוק את ההיסטוריה
    תראה כמה כסף היה לך היום אם היית שם אותו במניות S&P וכו'
    ותבדוק כמה אתה צריך להחזיר כל חודש לגמ"ח לבנק וכו'
    ככל הנראה התוצאה תהיה שסכום ההלוואה היה יוצא לך יותר גדול מסכום החיסכון אבל זה הלוואה וזה הון עצמי
    וכן תבדוק כמה היית יכול להתאמץ עם עוד כמה מאות שקלים לחודש שהם רק שלך מה התוצאה
    כמובן שאין להסתמך על הדברים הנ"ל כהלכה פסוקה אבל גם משיאים מביא נתונים על שנים שבהם שוק ההון היה אם הפסדים
    וכמובן היום אנחנו בשנים של רווח אז לכן צריך לעשות בדיקה יסודית על העניין, ולא להתרשם מפרוספקטים וכו'

    תודה רבה.
    אלו דברים ידועים שנידונו באשכולות אחרים בעניין הזה.
    מהניסוח שלך היה נראה שיש לך מה לחדש...

  • יש כבר אשכול על זה?

  • מונטיפיורימ מונטיפיורי העביר נושא זה מ-צרכנות, סקירות והמלצות ב-

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    35 צפיות
    ה
    תבדוק את גובה הריבית ואחוז המינוף נראה לי שגמל להשקעה יותר טוב מחשבון מסחר אבל צריך לשקלל את הדמי ניהול שיותר גבוהים בגמל, בכל אופן בגמל אם השוק יורד לא עושים מכירה בחסר אוטומטית בשביל לעמוד על איזון ההשקעה הלוואה מקסימום יודיעו לך שצריך להוסיף ולמיטב ידיעתי אף פעם לא היה צריך באמת להוסיף. אני לא יועץ אבל כאסטרטגיה לחתונות ילדים אני ממליץ על גמל להשקעה בגלל מגוון סיבות.
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    54 צפיות
    י
    הדיון בחדרי הקפה עלה לטונים גבוהים. זה צועק בקול ניחר שהכלכלה האמריקאית בדרך לקריסה, ושהתמחור הנוכחי הוא בועה. השני משיב: אם ארה"ב קורסת - הדבר האחרון שיעניין אותנו הוא קרן ההשתלמות. והשלישי בכלל טוען: אבל אין לך פיזור גדול מזה שהרי לא מדובר רק בכלכלה האמריקאית. ובתוך בית המדרש הדיון אחר לגמרי: האם בכלל יש חובת השתדלות? וממתי אברכים נעשו לסוחרים? מה ניתן לדייק מדברי ה“חפץ חיים” בעניין? והאם מישהו שאל לדעת גדולי ישראל? ומסביב יש את המתלבטים: בין הפקדה בגמ"ח רגיל, שהרי כתוב “פירותיה בעולם הזה”, לבין גמ"ח המתחייב להלוואה. ואולי בכלל לשלב ביניהם. וכלשון העמים: "לובסט"... זה בכה וזה בכה, בסוף, כל אחד יעשה על פי דעת רבותיו, שורש נשמתו, ואולי גם על פי עצת אנשי מקצוע. ואולי בכלל ישלב ביניהם ויזכה לחתן בנקל... ויהיו את אלה שפשוט יבחרו: "שב ואל תעשה עדיף" כלל שתמיד עובד כשאנחנו חסרי החלטה. אך בתוך כל הקלחת הזו של גישות וחשבונות, נדמה שמתחולל כאן שינוי שורשי בהרבה מהשאלה הטכנית 'איפה להשקיע'. השינוי האמיתי הוא התעוררות המודעות הכלכלית ביומיום. נכון, נושא חתונות הילדים הוא הזרז שמעלה את הטונים, אבל הוא רק חלק אחד בפאזל הרחב של ניהול חיים תקין. משפחות רבות חיו עד היום ללא סדר ברור, מבלי לבדוק באמת האם רמת החיים שלהן בכלל פוגשת את המציאות בחשבון הבנק. אך ברגע שהדיון הציבורי על חיסכון לטווח ארוך וכוחה של ה'ריבית דריבית' חלחל פנימה,המציאות השתנתה. גם מי שבסוף יחליט שלא להשקיע, כבר לא יוכל להישאר אדיש או 'לעצום עיניים' מול ניהול הכסף שלו ב'כאן ועכשיו'. שמעתי פעם משפט הדרכה שנאמר לאברך בתחילת חיי הנישואין "יש אמנם מצוות עשה דאורייתא של הלוואה - אבל היא נאמרה למלווה ולא ללווה". במשך שנים השתרשה אצלנו התפיסה שהחיים הם רצף של התרוצצויות מגמ"ח לגמ"ח, ושפשוט 'אין דרך אחרת'. אך דווקא היום, כשהדיון הציבורי עוסק בתכנון של עשרים שנה קדימה, הנורמה של גלגול חובות תמידי מתחילה להתערער. וזה לא קורה על ידי מסע שכנועים או סיסמאות שאין תוחלת בלחיות ממה שאין, ולא דרך קמפיינים תורניים מחז"ל שמדגישים שאין להוציא יותר מהיכולת ושההוצאות צריכות להיות כפי ממונו של אדם. (רש"י חולין פד ע"ב ורמב"ם הל' דעות פ"ה ה"י) אלא זה קורה דווקא כאשר הציבור כולו מתעסק בהיבטים השונים של חיסכון ושל השקעה. בשורה התחתונה: בין אם תבחרו לחסוך ולהשקיע ובין אם לאו, עצם העובדה שאתם מתחילים לחשוב קדימה ולבחון את הנתונים של ההווה - יש בה כבר שינוי משמעותי. המעבר להתנהלות כלכלית נבונה הוא רווח ודאי לכל משפחה ומשפחה.
  • 15 הצבעות
    46 פוסטים
    848 צפיות
    מ
    @צמיחה said: רק השבוע האחרון קיבלתי שאלה ממישהו שכבר לקח משכנתא של 700 אל"ש עבור השקעה בסנופי, והוא רוצה למנף בעוד מיליון ש"ח. הרצון להתעשר מהר - ממש מסוכן. הדגשתי כמה פעמים, שכל הלוואה חדשה צריכה להיות כזאת שתהיה מסוגל להחזיר אותה גם אם תפסיד את כל הכסף.
  • 5 הצבעות
    33 פוסטים
    1k צפיות
    א
    @צדיק-יסוד-עולם said: מה רע באקסלים בתחילת האשכול. מאד מאד ברור. אם אני רוצה להכניס נתונים משלי
  • 0 הצבעות
    11 פוסטים
    416 צפיות
    הקול השפויה
    @שואף-לדעת said: מצורף חוברת סיכום כנס נישואי הילדים בנווה יעקב בו דיבר גם הגאון ר' צבי ברוורמן (בעמודים 8, 9, ישנה התייחסות של הרב ברוורמן לארגון 'בנקל') חוברת - כנס הכנה לנישואין.pdf קראתי חלקים נרחבים מהחוברת חובת קריאה לדעתי