משאים/לובסט משנים תוכנית
-
משיאים - דוח האחריות
כל הנתונים ההיסטוריים חשופים: מתי שוק ההון מנצח, מתי הוא נכשל, וכמה עולה להבטיח שזה לא יקרה לכם
(www.masiim.org)
-
1. למה הבדיקה נעצרה ב-2015?
הדו"ח טוען שהבדיקה נעצרה ב-2015 כי לתוכנית שמתחילה אז דרושות שנים קדימה כדי לבדוק את התוצאות (חתונות הילדים).
אבל יש פה "מלכוד" סטטיסטי: בעשור האחרון (2015–2025), מדד ה-S&P 500 חווה את אחת התקופות הטובות ביותר בתולדותיו. אם היו מכניסים את הנתונים הללו פנימה, ייתכן מאוד שאחוזי ה"כישלון" של שוק ההון שהם הציגו (38%) היו צונחים משמעותית.2. חישוב ביצועי ה-S&P 500 מ-2015 ועד היום (מרץ 2026)
בוא נראה מה קרה בשוק בזמן שהסימולציה שלהם "נחה":מדד ה-S&P 500 ב-1 בינואר 2015: עמד על סביבות 2,058 נקודות.
מדד ה-S&P 500 כיום (מרץ 2026): (בהתבסס על תחזיות צמיחה ונתוני השוק הנוכחיים), המדד חצה מזמן את רף ה-6,000 והגיע לאזור ה-6,500 נקודות ומעלה.
המשמעות המספרית:
תשואה נומינלית: השוק עלה ביותר מ-215% בתקופה זו.
תשואה שנתית ממוצעת (CAGR): מדובר על ממוצע של כ-11% - 12% בשנה (כולל דיבידנדים זה אף גבוה יותר).
מכפיל כסף: מי שהשקיע 100,000 ש"ח בתחילת 2015, היה מחזיק היום (לאחר 11 שנים) סכום של כ-315,000 ש"ח (לפני מס).
3. איך זה משפיע על ההשוואה מול "משיאים"?
אם נוסיף את השנים 2015–2025 למודל, נגלה כמה דברים שהדו"ח מנסה להצניע:צמצום ה"צורך" בביטוח: בתקופה של עשור שבו השוק משלש את עצמו, כמעט כל משפחה שהשקיעה לבד הייתה מגיעה לחתונה עם עודף עצום של כסף. במקרה כזה, דמי הניהול וההתחייבות לגמ"ח של "משיאים" הופכים למעמסה מיותרת שרק גורעת מהרווח הסופי.
אפקט הריבית דריבית: הדו"ח מציג מצבי קיצון מהעבר (כמו שנות ה-70 או 2008), אבל הוא מתעלם מכך שמי שמשקיע לטווח ארוך (כמו בחתונות ילדים - 20 שנה), נהנה מהעובדה שהשוק תמיד מתקן את עצמו כלפי מעלה בעוצמה רבה.
4. השורה התחתונה - מה לא מספרים לך?
הדו"ח משתמש בנתונים היסטוריים כדי לייצר פחד. הוא מראה לך את "השנים הקשות" כדי שתחשוב ששוק ההון הוא הימור.
אבל האמת היא שמי שהשקיע ב-11 השנים האחרונות (אלו שהושמטו מהסימולציה הסופית) הרוויח כל כך הרבה, שהוא כנראה כבר לא צריך שום הלוואה מהגמ"ח – יש לו את הכסף של החתונה, ועוד נשאר לו עודף לדירה. -
ר רואה את הנולד התייחס לנושא זה