דילוג לתוכן

טראמפ באולטימטום של 48 שעות לאיראן: "פתחו את המיצרים או שנחשיך אתכם"

שוק ההון והשקעות
9 4 533 4
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי דוד בן זיקרי
    #1

    טראמפ באולטימטום של 48 שעות לאיראן: "פתחו את המיצרים או שנחשיך אתכם"

    הדרמה של השבוע קיבלה הלילה תפנית חדה, כשדונלד טראמפ פרסם פוסט ברשת Truth Social והציב אולטימטום של 48 שעות לאיראן:
    לפתוח את מיצרי הורמוז או להתמודד עם פגיעה בתשתיות אנרגיה. מעבר להיבט הצבאי, זה בעיקר מהלך עם משמעות כלכלית — ניסיון לבלום לחץ שמגיע משוק האנרגיה ומתגלגל פנימה לכלכלה.

    בשטח, מה שקורה מורכב יותר מכותרת של “סגירה”. אין חסימה מלאה של המיצרים, אבל יש חיכוך כלכלי משמעותי.
    עלויות הביטוח להפלגות באזור עלו בחדות, ובנקודות זמן מסוימות זה הוביל לירידה חדה מאוד בתנועת מכליות, לעיתים בהיקפים של עשרות אחוזים ואף יותר. כשמדובר בציר שמעביר סביב חמישית מהנפט העולמי, גם הפרעה חלקית מספיקה כדי לייצר לחץ במחיר.

    ואכן, מחיר הנפט שעלה מאזור של כ־70 דולר לאזור של 110–120 דולר בתוך זמן קצר משקף בדיוק את אותו חיכוך. זה לא רק עניין של היצע בפועל, אלא של פרמיית סיכון שהשוק מתחיל לגלם.
    במקביל, גם שוק הגז נכנס לאזור פחות יציב. בקטאר, אחת הספקיות המרכזיות של LNG, יש הערכות לפגיעה בתשתיות שיכולה להשפיע על חלק מהקיבולת, לפחות לתקופה. גם אם התמונה עדיין לא סגורה לחלוטין, עצם חוסר הוודאות מוסיף לחץ למחירים, במיוחד בשוק שגם כך רגיש מאוד לשינויים בהיצע.

    ההשפעה כבר ניכרת גם מחוץ למוקדי האנרגיה עצמם. מדינות כמו מצרים ו־ירדן מתמודדות עם התאמות במשק החשמל ועלויות ייצור גבוהות יותר. באירופה מתחילים להופיע סימנים ראשוניים של שינוי התנהגות — צריכה זהירה יותר, דחייה של הוצאות מסוימות ורגישות גבוהה יותר למחיר.

    זה מוביל לדינמיקה שמוכרת משווקים קודמים: עלייה במחירי אנרגיה מתורגמת לעלייה בעלויות, שמחלחלת לאינפלציה. במקביל, השכר לא תמיד מדביק את הקצב, ולכן כוח הקנייה נשחק בהדרגה. בשלב מסוים, הביקוש מתחיל להתמתן לא בחדות, אלא בתהליך איטי יותר.
    זו נקודה חשובה, כי היא משנה את האיזון בין מחירים לפעילות.

    מנקודת מבט של שוק ההון, התגובה עד כה נראית יחסית מדודה. מדד S&P 500 נמצא סביב 7%–8% מתחת לשיא, הנאסד"ק קרוב ל־9%, ומדד הראסל אלפיים סביב 10%–11%.
    . במילים אחרות, זו תנועה שמבטאת התאמה לסביבה מורכבת יותר — לא בהכרח שינוי מגמה חד.

    בתוך הדיון הזה נשמעת גם פרשנות מעניינת מצד "אבנר סטפק" (היום בראיון לרשת ב) שחושב שהמחיר היקר של חבית נפט לא ימשך לאורך זמן .
    וזה מוביל לנקודה אולי הכי חשובה עבור מי שמסתכל על השוק: סוגיית התזמון. בתקופות כאלה, כשהאירוע עצמו עדיין מתפתח וההשפעות שלו נעות בין אנרגיה, אינפלציה, ריבית וביקוש — היכולת “לתזמן” כניסה או יציאה הופכת למורכבת מאוד. לא כי אין נתונים, אלא כי יש יותר מדי משתנים שזזים במקביל.

    הפיתוי לפעול דווקא ברגעים כאלה מובן, אבל בפועל, אלו בדיוק התקופות שבהן קשה להבחין בין שינוי אמיתי במגמה לבין תנודתיות שנובעת מאי ודאות. ולכן, עבור משקיעים רבים, השאלה היא פחות “מה יקרה מחר”, ויותר “איך התרחיש הזה משתלב בתמונה רחבה יותר”.

    הדבר הכי נכון לעשות עכשיו הוא לשבת בחיבוק ידיים ולתת לאופטימיות ולשוק לעבור את זה .
    חשוב לזכור השקעה במדד היא השקעה בכלכלה ולא השקעה במניה כזו או אחרת , ומשכך גם במקרה וישנם זעזועים בכלכלה אנו עדיין צריכים להחזיק חזק ולא לפעול מרגש , בדיוק כמו שלא כדאי ולא ניתן לתזמן את מחירי השוק עם דגש על הנפט שמושפע מאוד מהמצב הביטחוני שהוא חסר וודאות .
    למאמר הקודם שלי בנושא האסטרטגיה של איראן https://forum.benakel.org/post/17573

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    להשלמה
    היום הנפט צנח במעל 10% בגלל הודעת טראמפ

  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    80148faf-50bc-43b9-bae1-95c903647f99-image.jpeg

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    צריך לזכור שגם אם המלחמה נגמרת מחר , ישנם נזקים בתשתיות שיקח זמן לתקן .

  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    התיקון של ה"נזק" כבר מתומחר:
    נכון, תשתיות לוקח זמן לתקן, אבל שוק ההון הוא לא אינסטלטור. הוא לא מחכה שהצינור יתוקן בפועל. ברגע שהאיום של טראמפ נתפס כאמין (והצניחה של ה-10% בנפט מוכיחה שהשוק מאמין לו), הציפייה לעתיד משתנה ברגע. השוק חי על "ציפיות", וכשנראה שבעל הבית חזר לעיירה – הפחד מתחלף בחשבון קר.

    כל נזק בתשתית אנרגיה גלובלית אומר דבר אחד: השקעות ענק בשיקום. מי יבנה את זה? אותן חברות ענק שנמצאות בתוך ה-S&P 500. מבחינת המשקיע הפסיבי, הזעזוע הזה הוא רק עוד גל בים. ההיסטוריה מלמדת שדווקא אחרי "החשכה" מגיע הזינוק הכי גדול, כי העולם חייב אנרגיה כדי לנשום.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    חד משמעית משקיע פאסיבי לא צריך לעשות כלום בתיק שלו .
    בעיניי משקיע פאסיבי כן צריך לדעת קצת מה קורה בעולם ולא רק לעצום עיניים .

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    הדבר הכי נכון לעשות עכשיו הוא לשבת בחיבוק ידיים ולתת לאופטימיות ולשוק לעבור את זה .
    חשוב לזכור השקעה במדד היא השקעה בכלכלה ולא השקעה במניה כזו או אחרת , ומשכך גם במקרה וישנם זעזועים בכלכלה אנו עדיין צריכים להחזיק חזק ולא לפעול מרגש , בדיוק כמו שלא כדאי ולא ניתן לתזמן את מחירי השוק עם דגש על הנפט שמושפע מאוד מהמצב הביטחוני שהוא חסר וודאות .
    למאמר הקודם שלי בנושא האסטרטגיה של איראן https://forum.benakel.org/post/17573

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    האם מישהו יודע על כלי AI שמנתחים מניות אם זה שווה משהו?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #9

    ברור שהוא עוזר מאוד .
    האם אתה יכול לשאול את גיפיטי : האם להשקיע בחברת אלביט ולהסתמך עליו ? ממש לא , אם זה היה ככה כולם היו עושים את זה .
    השקעה מבוססת על מציאת ערך מוסף שהשוק או הציבור עדיין לא הבינו , וזה אפשרי רק אם יש לך משהו שאין לאחרים .
    אתה כן יכול ליצור פרומט חזק ולהביא את הצאט לביצועים טובים ולהוציא ממנו מידע הרבה יותר איכותי ועל סמך זה להשקיע .

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    62 צפיות
    ס
    @חושב-וחושב אני בתור משקיע אקטיבי אומר שהבעיה העיקרית של האקטיבים זה לא למכור בירידות אדרבה בירידות מגדילים פוזיציה,אלא דוקא בעליות לא להתפתות לקחת רווח בהתחלה אלא לתת לשוק לעשות תנועה גדולה. הבעיה של מכירה בירידות לזמן קצר היא בעיקר של משקיעים פאסיבים שלא הבינו את מהות ההשקעה שלהם .
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    14 צפיות
    א
    בפרקים הקודמים הכרנו את הדוחות הכספיים ואת הדרך שבה השוק מגיב לתוצאות ולתחזיות. כעת אפשר לחבר בין שני הצדדים: הרווחים שהחברות מייצרות, והמחיר שהשוק נותן להם. החיבור הזה מופיע בנתון שמוזכר כמעט בכל דיון על תמחור מדדים: מכפיל הרווח. כשאומרים שמדד מסוים נסחר במכפיל 20 או 30, מה בעצם אומר המספר הזה? ולמה המדד יכול לעלות גם כשהרווחים אינם גדלים, או להישאר במקום דווקא כשהחברות מרוויחות יותר? נתחיל ממניה אחת נניח שמניה נסחרת ב־200 שקלים, והרווח השנתי למניה הוא 10 שקלים. מחלקים את מחיר המניה ברווח למניה: 200 חלקי 10 = מכפיל 20 פירוש הדבר הוא שהשוק משלם 20 שקלים על כל שקל של רווח שנתי שהחברה מייצרת עבור בעלי המניות. זה עדיין אינו אומר שהמשקיע יקבל את כספו בחזרה בתוך עשרים שנה. הרווח יכול לגדול או להצטמצם, וחלק ממנו נשאר בחברה לצורך המשך הפעילות. המכפיל מתאר את היחס הקיים כרגע בין המחיר לבין הרווח, ולא לוח זמנים להחזרת ההשקעה. ממניה אחת למדד שלם מדד כולל חברות רבות, ולכן אין לו דוח כספי אחד. למרות זאת, אפשר להתייחס לכל החברות שבו כאילו היו יחד עסק גדול אחד. מצד אחד נמצא השווי הכולל של החברות במדד. מצד שני נמצאים הרווחים שלהן. היחס בין השניים נותן את מכפיל הרווח של המדד. במדד משוקלל לפי שווי שוק, לחברות הגדולות יש השפעה רבה יותר על התוצאה. לכן מכפיל המדד אינו ממוצע רגיל של מכפילי כל החברות. חברה גדולה משפיעה עליו יותר מחברה קטנה, והרווחים נאגרים בהתאם לשיטת החישוב של ספק המדד. כאשר מדד נסחר במכפיל 25, המשמעות הפשוטה היא שהשוק מעריך את סל החברות בערך פי 25 מהרווח השנתי שעליו מבוסס החישוב. שני דברים מזיזים את המדד באופן מפושט, אפשר לתאר את רמת המדד כך: רווחי החברות במדד כפול מכפיל הרווח = מחיר המדד מכאן שמדד יכול לעלות בשתי דרכים. הרווחים יכולים לגדול, או שהמשקיעים יכולים להסכים לשלם מכפיל גבוה יותר על אותם רווחים. לעיתים שני הדברים מתרחשים יחד, ולעיתים הם פועלים בכיוונים מנוגדים. ניקח מדד דמיוני שהרכבו נשאר קבוע. בתחילת התקופה הרווח ליחידת מדד הוא 100, והמכפיל הוא 30. לכן המדד עומד על 3,000 נקודות. כעבור כמה שנים הרווח גדל ב־50% והגיע ל־150. אלא שבאותו זמן המכפיל ירד מ־30 ל־20. נתון בתחילת התקופה בסוף התקופה רווח ליחידת מדד 100 150 מכפיל רווח 30 20 רמת המדד 3,000 נקודות 3,000 נקודות החברות מרוויחות הרבה יותר, אבל מדד המחירים נשאר בדיוק באותה רמה. הצמיחה ברווחים הוסיפה 50%, והירידה במכפיל קיזזה אותה. יכול לקרות גם ההפך. אם הרווחים נשארים ללא שינוי, אבל המכפיל עולה מ־20 ל־25, המדד עולה ב־25% אף שהחברות לא הגדילו את רווחיהן. הדוגמאות מתייחסות למדד המחירים ואינן כוללות דיבידנדים. במדד תשואה כוללת, הדיבידנדים המושקעים מחדש מוסיפים רכיב נוסף לתוצאה. למה המכפיל משתנה? המכפיל מבטא במידה רבה את הציפיות של המשקיעים. כאשר מצפים שהרווחים יצמחו במהירות, השוק עשוי להסכים לשלם מחיר גבוה יותר כבר היום. כאשר העתיד נראה מסוכן או חלש יותר, המשקיעים עשויים לדרוש מחיר נמוך יותר עבור אותם רווחים. גם הריבית משפיעה. כשהריבית גבוהה, אפשר לקבל תשואה באפיקים סולידיים יותר, והרווחים הרחוקים של החברות שווים פחות במונחי ההווה. כשהריבית נמוכה, נכונות המשקיעים לשלם עבור רווחים עתידיים עשויה לגדול. לצד אלה משפיעים גם רמת הסיכון, מצב הכלכלה, יציבות הרווחים והרכב המדד. מדד שמורכב מחברות צומחות עשוי להיסחר באופן טבעי במכפיל גבוה יותר ממדד שמורכב מענפים ותיקים ואיטיים יותר. לכן שני מדדים במכפילים שונים אינם בהכרח אותו מוצר במחירים שונים. לפעמים מדובר בסלים שונים מאוד של חברות, ענפים וציפיות. מכפיל היסטורי ומכפיל עתידי כשמפרסמים מכפיל של מדד, לא תמיד משתמשים באותם רווחים. סוג המכפיל הרווח שעליו הוא מבוסס מכפיל היסטורי הרווחים שכבר דווחו, בדרך כלל במהלך 12 החודשים האחרונים מכפיל עתידי תחזיות הרווח לתקופה הבאה, בדרך כלל ל־12 החודשים הקרובים אם החברות צפויות להגדיל את רווחיהן, המכפיל העתידי יהיה בדרך כלל נמוך מהמכפיל ההיסטורי. מחיר המדד לא השתנה; המכנה בחישוב פשוט גדול יותר. אלא שהמכפיל העתידי נשען על תחזיות. כשהתחזיות משתנות, גם המכפיל משתנה מיד, עוד לפני שהחברות פרסמו את הרווחים בפועל. זו אחת הסיבות לכך שאפשר לראות באתרים שונים מכפילים שונים לאותו מדד. אתר אחד מציג רווחי עבר, אתר אחר משתמש בתחזיות, ולעיתים קיימים גם הבדלים בתאריך העדכון ובשיטת הטיפול בחברות מפסידות. ומה המכפיל מספר על התשואה? בטווח ארוך, רווחי החברות הם המנוע המרכזי של מדד מניות. חברות שמוכרות יותר, מתייעלות ומגדילות רווחים יוצרות בסיס כלכלי לעליית המדד. אבל בדרך בין נקודת ההתחלה לנקודת הסיום, שינוי במכפיל יכול להאיץ את העלייה או לבלום אותה. לכן תקופה של צמיחה עסקית יכולה להסתיים בתשואה חלשה, ותקופה של צמיחה מתונה יכולה להיראות מצוינת אם המכפיל עלה במהלכה. בסופו של דבר, תשואת המדד נוצרת משלושה מקורות: צמיחת הרווחים, הדיבידנדים והשינוי במכפיל.
  • 17 הצבעות
    9 פוסטים
    602 צפיות
    אבי ר.א
    @פלוס כתב: איך אתם מיישמים את זה בחיים האמיתיים שלכם? במציאות, אף בנק לא ייתן לכם מיליון ש"ח בלי ריבית. אבל ברגע שהבנתם את חוקי המשחק, אתם יכולים להפסיק להיות אלו שהאינפלציה "עוקצת" אותם, ולהפוך לאלו שמרוויחים ממנה. הנה 3 פעולות מעשיות שאתם חייבים לעשות כבר השבוע: המשכנתא: תקבעו את החוב שלכם! כשאתם לוקחים משכנתא במסלולים צמודים למדד, החוב שלכם גדל בכל פעם שהמחירים במשק עולים. המדד מנצח אתכם. • הצעד המעשי: כשאתם ממחזרים או לוקחים משכנתא, העדיפו [באם מתאפשר] מסלולים קבועים לא צמודים (קל"צ). ברגע שקיבעתם את ההחזר, ככל שהאינפלציה תעלה – השווי האמיתי של החוב שלכם לבנק יתכווץ, בדיוק כמו בחידה שלנו. כמו שכתבת אף בנק לא ייתן סכום שתחזיר בעוד 20 שנה ללא הצמדה בחינם, ולכן זה עולה כסף בריבית יותר גבוהה, ואל תחשוב שהבנק מוכן להפסיד עלך כסף. ודווקא לפי איך שכתבת המסקנה צריכה להיות הפוכה, כי נכון שבצמוד מדד ההחזר יעלה עם הזמן, אבל הערך ישאר אותו דבר, משא"כ בל"צ אתה משלם ריבית יותר גבוהה כבר מהיום הראשון שאז הערך של הכסף הוא יותר גדול, כך שמבחינת ערך יכול להיות שאז תשלם יותר ערך. הסיבה לקחת ל"צ היא יותר כשרוצים שההחזר יהיה קבוע ולא יעלה עם הזמן, ואם חוששים שמתישהו האינפלציה תזנק יותר מהצפוי.
  • 9 הצבעות
    7 פוסטים
    341 צפיות
    פלוספ
    @חושב-וחושב לגמרי ככה.
  • 2 הצבעות
    37 פוסטים
    1k צפיות
    ח
    @הגיוני רעיון טוב. ולמי שעוקב, מדד אוקטובר יתפרסם ביום ראשון 15 בנובמבר בשש וחצי בערב. שווה לשים לב גם לדולר, שקפץ בתחילת החודש לסביבות 3.20 שקלים, כי דולר יקר מייקר את היבוא ויכול להשפיע על המדדים של החודשים הבאים.