דילוג לתוכן

טראמפ באולטימטום של 48 שעות לאיראן: "פתחו את המיצרים או שנחשיך אתכם"

שוק ההון והשקעות
9 4 468 4
  • טראמפ באולטימטום של 48 שעות לאיראן: "פתחו את המיצרים או שנחשיך אתכם"

    הדרמה של השבוע קיבלה הלילה תפנית חדה, כשדונלד טראמפ פרסם פוסט ברשת Truth Social והציב אולטימטום של 48 שעות לאיראן:
    לפתוח את מיצרי הורמוז או להתמודד עם פגיעה בתשתיות אנרגיה. מעבר להיבט הצבאי, זה בעיקר מהלך עם משמעות כלכלית — ניסיון לבלום לחץ שמגיע משוק האנרגיה ומתגלגל פנימה לכלכלה.

    בשטח, מה שקורה מורכב יותר מכותרת של “סגירה”. אין חסימה מלאה של המיצרים, אבל יש חיכוך כלכלי משמעותי.
    עלויות הביטוח להפלגות באזור עלו בחדות, ובנקודות זמן מסוימות זה הוביל לירידה חדה מאוד בתנועת מכליות, לעיתים בהיקפים של עשרות אחוזים ואף יותר. כשמדובר בציר שמעביר סביב חמישית מהנפט העולמי, גם הפרעה חלקית מספיקה כדי לייצר לחץ במחיר.

    ואכן, מחיר הנפט שעלה מאזור של כ־70 דולר לאזור של 110–120 דולר בתוך זמן קצר משקף בדיוק את אותו חיכוך. זה לא רק עניין של היצע בפועל, אלא של פרמיית סיכון שהשוק מתחיל לגלם.
    במקביל, גם שוק הגז נכנס לאזור פחות יציב. בקטאר, אחת הספקיות המרכזיות של LNG, יש הערכות לפגיעה בתשתיות שיכולה להשפיע על חלק מהקיבולת, לפחות לתקופה. גם אם התמונה עדיין לא סגורה לחלוטין, עצם חוסר הוודאות מוסיף לחץ למחירים, במיוחד בשוק שגם כך רגיש מאוד לשינויים בהיצע.

    ההשפעה כבר ניכרת גם מחוץ למוקדי האנרגיה עצמם. מדינות כמו מצרים ו־ירדן מתמודדות עם התאמות במשק החשמל ועלויות ייצור גבוהות יותר. באירופה מתחילים להופיע סימנים ראשוניים של שינוי התנהגות — צריכה זהירה יותר, דחייה של הוצאות מסוימות ורגישות גבוהה יותר למחיר.

    זה מוביל לדינמיקה שמוכרת משווקים קודמים: עלייה במחירי אנרגיה מתורגמת לעלייה בעלויות, שמחלחלת לאינפלציה. במקביל, השכר לא תמיד מדביק את הקצב, ולכן כוח הקנייה נשחק בהדרגה. בשלב מסוים, הביקוש מתחיל להתמתן לא בחדות, אלא בתהליך איטי יותר.
    זו נקודה חשובה, כי היא משנה את האיזון בין מחירים לפעילות.

    מנקודת מבט של שוק ההון, התגובה עד כה נראית יחסית מדודה. מדד S&P 500 נמצא סביב 7%–8% מתחת לשיא, הנאסד"ק קרוב ל־9%, ומדד הראסל אלפיים סביב 10%–11%.
    . במילים אחרות, זו תנועה שמבטאת התאמה לסביבה מורכבת יותר — לא בהכרח שינוי מגמה חד.

    בתוך הדיון הזה נשמעת גם פרשנות מעניינת מצד "אבנר סטפק" (היום בראיון לרשת ב) שחושב שהמחיר היקר של חבית נפט לא ימשך לאורך זמן .
    וזה מוביל לנקודה אולי הכי חשובה עבור מי שמסתכל על השוק: סוגיית התזמון. בתקופות כאלה, כשהאירוע עצמו עדיין מתפתח וההשפעות שלו נעות בין אנרגיה, אינפלציה, ריבית וביקוש — היכולת “לתזמן” כניסה או יציאה הופכת למורכבת מאוד. לא כי אין נתונים, אלא כי יש יותר מדי משתנים שזזים במקביל.

    הפיתוי לפעול דווקא ברגעים כאלה מובן, אבל בפועל, אלו בדיוק התקופות שבהן קשה להבחין בין שינוי אמיתי במגמה לבין תנודתיות שנובעת מאי ודאות. ולכן, עבור משקיעים רבים, השאלה היא פחות “מה יקרה מחר”, ויותר “איך התרחיש הזה משתלב בתמונה רחבה יותר”.

    הדבר הכי נכון לעשות עכשיו הוא לשבת בחיבוק ידיים ולתת לאופטימיות ולשוק לעבור את זה .
    חשוב לזכור השקעה במדד היא השקעה בכלכלה ולא השקעה במניה כזו או אחרת , ומשכך גם במקרה וישנם זעזועים בכלכלה אנו עדיין צריכים להחזיק חזק ולא לפעול מרגש , בדיוק כמו שלא כדאי ולא ניתן לתזמן את מחירי השוק עם דגש על הנפט שמושפע מאוד מהמצב הביטחוני שהוא חסר וודאות .
    למאמר הקודם שלי בנושא האסטרטגיה של איראן https://forum.benakel.org/post/17573

  • להשלמה
    היום הנפט צנח במעל 10% בגלל הודעת טראמפ

  • 80148faf-50bc-43b9-bae1-95c903647f99-image.jpeg

  • צריך לזכור שגם אם המלחמה נגמרת מחר , ישנם נזקים בתשתיות שיקח זמן לתקן .

  • התיקון של ה"נזק" כבר מתומחר:
    נכון, תשתיות לוקח זמן לתקן, אבל שוק ההון הוא לא אינסטלטור. הוא לא מחכה שהצינור יתוקן בפועל. ברגע שהאיום של טראמפ נתפס כאמין (והצניחה של ה-10% בנפט מוכיחה שהשוק מאמין לו), הציפייה לעתיד משתנה ברגע. השוק חי על "ציפיות", וכשנראה שבעל הבית חזר לעיירה – הפחד מתחלף בחשבון קר.

    כל נזק בתשתית אנרגיה גלובלית אומר דבר אחד: השקעות ענק בשיקום. מי יבנה את זה? אותן חברות ענק שנמצאות בתוך ה-S&P 500. מבחינת המשקיע הפסיבי, הזעזוע הזה הוא רק עוד גל בים. ההיסטוריה מלמדת שדווקא אחרי "החשכה" מגיע הזינוק הכי גדול, כי העולם חייב אנרגיה כדי לנשום.

  • חד משמעית משקיע פאסיבי לא צריך לעשות כלום בתיק שלו .
    בעיניי משקיע פאסיבי כן צריך לדעת קצת מה קורה בעולם ולא רק לעצום עיניים .

  • הדבר הכי נכון לעשות עכשיו הוא לשבת בחיבוק ידיים ולתת לאופטימיות ולשוק לעבור את זה .
    חשוב לזכור השקעה במדד היא השקעה בכלכלה ולא השקעה במניה כזו או אחרת , ומשכך גם במקרה וישנם זעזועים בכלכלה אנו עדיין צריכים להחזיק חזק ולא לפעול מרגש , בדיוק כמו שלא כדאי ולא ניתן לתזמן את מחירי השוק עם דגש על הנפט שמושפע מאוד מהמצב הביטחוני שהוא חסר וודאות .
    למאמר הקודם שלי בנושא האסטרטגיה של איראן https://forum.benakel.org/post/17573

  • האם מישהו יודע על כלי AI שמנתחים מניות אם זה שווה משהו?

  • ברור שהוא עוזר מאוד .
    האם אתה יכול לשאול את גיפיטי : האם להשקיע בחברת אלביט ולהסתמך עליו ? ממש לא , אם זה היה ככה כולם היו עושים את זה .
    השקעה מבוססת על מציאת ערך מוסף שהשוק או הציבור עדיין לא הבינו , וזה אפשרי רק אם יש לך משהו שאין לאחרים .
    אתה כן יכול ליצור פרומט חזק ולהביא את הצאט לביצועים טובים ולהוציא ממנו מידע הרבה יותר איכותי ועל סמך זה להשקיע .

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    42 צפיות
    ד
    בשנים האחרונות הזהב שוב עולה לכותרות. העליות והירידות החדות שלו יצרו עניין מחודש, מצד אחד לאורך השנים הזהב הוכיח את עצמו כנכס מגן , מצד שני ישנם תקופות שהוא נורא תנודתי ודווקא לא מייצר שקט . כדי לעשות סדר, אני פותח היום בסדרה של שלושה מאמרים. במאמר היום נתחיל מהבסיס: ההיסטוריה שלו, מה מעניק לו ערך, ואיך נראית חלוקת ההחזקות שלו בעולם. במאמר השני ניגע ביתרונות ובחסרונות ובאחרון נרד לפרקטיקה איך ואיפה קונים זהב ומה היתרונות והחסרונות בכל אחת מהאפשרויות . השורשים בהיסטוריה. המעמד של הזהב הולך רחוק אחורה. כבר בתקופת הגמרא אנחנו מוצאים התייחסויות מפורשות למסחר בזהב, למעמד שלו מול מטבעות כסף ולשימוש בו . לאורך מאות שנים סוחרים, ממשלות ומדינות החזיקו זהב מתוך מטרה ברורה: לשמר כוח קנייה. שלטונות התחלפו ומטבעות מקומיים נמחקו, אבל תמיד זהב המשיך לקנות מוצרים ושירותים בכל דור, ונחשב לנכס יציב ששומר על עצמו. מה בעצם הופך את הזהב לבעל ערך? כדי שנכס יהפוך להיות בעל ערך הוא צריך לענות על שלושה תנאים בסיסיים . 1.שימושיות וסחירות בכל מקום. אם תיקחו מטבע או מטיל זהב לכל מדינה בעולם, יזהו אותו מיד. אין צורך להסביר לאף אחד מה מחזיקים ביד, ותמיד אפשר להמיר אותו לכסף מקומי או לסחורות. 2.עמידות פיזית. זהב אינו מחליד, אינו נרקב ואינו מושפע ממגע עם מים או אוויר. מטבע ששכב באדמה מאות שנים יוצא ממנה שלם, נקי ובאותו משקל בדיוק. נדירות . בעולם קיימת כמות מוגבלת של זהב. לפי ההערכות, כבר נכרו לאורך ההיסטוריה יותר מ־220 אלף טון זהב, וכמעט כל הזהב שנכרה עדיין קיים בצורה כזו או אחרת. לצד הזהב שכבר נמצא בידי בני אדם, קיימות גם עתודות זהב שעדיין לא נכרו. חשוב להבין, זהב הוא מתכת נדירה, והפקה של זהב חדש דורשת חיפוש, השקעות ותהליך כרייה מורכב. זהב ואינפלציה. בעבר המדינות פעלו לפי "תקן הזהב". המשמעות הייתה פשוטה: המטבע היה קשור לכמות מסוימת של זהב שהוחזקה על ידי המדינה או הבנק המרכזי. עם השנים המדינות ניתקו את הגיבוי הזה ועברו למטבעות שמבוססים על אמון בלבד. ברגע שאין קשר לכמות פיזית של זהב, ניתן להגדיל את היצע הכסף, וכאשר היצע הכסף גדל מהר יותר מהיכולת של הכלכלה לייצר סחורות ושירותים, כוח הקנייה של המטבע עלול להישחק וליצור אינפלציה . וזה חלק מהסיבות שהופכות את הזהב בימינו לנכס שאנשים רואים בו דרך לשמור על ערך לאורך זמן. למה הזהב משמש ? כ־45 אחוז מהזהב שנמצא מעל פני הקרקע משמש לתעשיית התכשיטים. כ-40 אחוז משמש לצורכי השקעה על ידי משקיעים ובנקים מרכזיים. והיתרה משמשת בין היתר לתעשייה, טכנולוגיה ושימושים נוספים. למשל ארצות הברית מחזיקה את הזהב במקום בשם "פורט נוקס" . נכס שלא מפרה את עצמו . זהב הוא נכס שאינו מפרה את עצמו. אם תשימו מטיל זהב בכספת לעשרים שנה, בעוד עשרים שנה תפתחו את הדלת ותמצאו שם בדיוק את אותו מטיל. הוא לא מייצר תזרים, לא מחלק רווחים ולא צומח. השקעה במניות של חברה, לעומת זאת, היא שותפות בעסק פעיל: יש לו עובדים, מוצרים, מכירות ורווחים שיכולים לגדול. במילים אחרות השקעה בזהב היא השקעה בנכס שאנו מעריכים שכנראה הביקוש אליו יגדל עם הזמן ולא כי הוא נכס שיש לו יכולת לייצר עוד . מסיבה זו גם רכישת מניה של חברת כריית זהב אינה זהה להחזקת זהב פיזי. הדבר דומה להשקעה בחנות תכשיטים, שהרווח שלה נובע מעיצוב, ניהול עלויות, תפעול ומכירה, ולא רק מעליית מחיר המתכת עצמה. התנודתיות והתשואות בזהב. בין השנים 2000 ל-2010 הזהב חווה עליות חזקות, אך בעשור שלאחר מכן, בין 2010 ל-2020, הוא עבר תקופה קשה עם ירידות חדות באמצע העשור ולאחר מכן התאוששות. החל משנת 2024 ראינו שוב עליות משמעותיות, לצד תקופות של תיקונים ותנודתיות. ישנה תפיסה מסורתית וכנראה גם נכונה מאוד שבזמן ירידות בבורסה הזהב עולה אוטומטית כאי של יציבות. אלא שבשנים 2024 ו-2025 ראינו תופעה מעניינת: גם מניות זינקו בחדות בחדות, ובמקביל גם הזהב זינק. ב־2025 הביקוש להשקעה בזהב הגיע לשיא ואז ב- 2026 הוא תיקן בצורה מאוד משמעותית והגיע לשפל של כמעט 30 אחוז מהשיא וזהו האזור בו הוא נסחר כרגע . במאמר הבא נפרק את היתרונות והחסרונות של ההחזקה בזהב ומה הסיבה שבנק ישראל לא מחזיק כמעט זהב בעתודות שלו . מעוניינים להתקדם ולהבין טוב יותר את תיק ההשקעות שלכם??? אתם מוזמנים ליצור איתי קשר. a053311311@gmail.com אפשר גם במספר: 05331137800
  • 0 הצבעות
    11 פוסטים
    143 צפיות
    הון_כשרה
    שמח לשמוע
  • 3 הצבעות
    49 פוסטים
    2k צפיות
    9988779
    @shimon אפשר גם לשמוע טלפוני בקו אור עולם.ובקו טיפים לכלכלה נכונה. ובקו חכמת ההשקעה
  • 4 הצבעות
    1k פוסטים
    104k צפיות
    ו
    יש מידע האם באמת ההתעוררות של הרשות לניירות ערך הגיעה בעקבות הלשנה?
  • 9 הצבעות
    13 פוסטים
    4k צפיות
    שמיל שמילש
    @שמואל מסכים עם כל מילה, ככל הנראה הרבה יועצים מתקשים לקבל את ההגיון הכלכלי שבצעדים כאלו ומסים לייעץ לך מה נכון [כמובן כל ההחלטות שלך...]