דילוג לתוכן

טראמפ באולטימטום של 48 שעות לאיראן: "פתחו את המיצרים או שנחשיך אתכם"

שוק ההון והשקעות
9 4 524 4
  • טראמפ באולטימטום של 48 שעות לאיראן: "פתחו את המיצרים או שנחשיך אתכם"

    הדרמה של השבוע קיבלה הלילה תפנית חדה, כשדונלד טראמפ פרסם פוסט ברשת Truth Social והציב אולטימטום של 48 שעות לאיראן:
    לפתוח את מיצרי הורמוז או להתמודד עם פגיעה בתשתיות אנרגיה. מעבר להיבט הצבאי, זה בעיקר מהלך עם משמעות כלכלית — ניסיון לבלום לחץ שמגיע משוק האנרגיה ומתגלגל פנימה לכלכלה.

    בשטח, מה שקורה מורכב יותר מכותרת של “סגירה”. אין חסימה מלאה של המיצרים, אבל יש חיכוך כלכלי משמעותי.
    עלויות הביטוח להפלגות באזור עלו בחדות, ובנקודות זמן מסוימות זה הוביל לירידה חדה מאוד בתנועת מכליות, לעיתים בהיקפים של עשרות אחוזים ואף יותר. כשמדובר בציר שמעביר סביב חמישית מהנפט העולמי, גם הפרעה חלקית מספיקה כדי לייצר לחץ במחיר.

    ואכן, מחיר הנפט שעלה מאזור של כ־70 דולר לאזור של 110–120 דולר בתוך זמן קצר משקף בדיוק את אותו חיכוך. זה לא רק עניין של היצע בפועל, אלא של פרמיית סיכון שהשוק מתחיל לגלם.
    במקביל, גם שוק הגז נכנס לאזור פחות יציב. בקטאר, אחת הספקיות המרכזיות של LNG, יש הערכות לפגיעה בתשתיות שיכולה להשפיע על חלק מהקיבולת, לפחות לתקופה. גם אם התמונה עדיין לא סגורה לחלוטין, עצם חוסר הוודאות מוסיף לחץ למחירים, במיוחד בשוק שגם כך רגיש מאוד לשינויים בהיצע.

    ההשפעה כבר ניכרת גם מחוץ למוקדי האנרגיה עצמם. מדינות כמו מצרים ו־ירדן מתמודדות עם התאמות במשק החשמל ועלויות ייצור גבוהות יותר. באירופה מתחילים להופיע סימנים ראשוניים של שינוי התנהגות — צריכה זהירה יותר, דחייה של הוצאות מסוימות ורגישות גבוהה יותר למחיר.

    זה מוביל לדינמיקה שמוכרת משווקים קודמים: עלייה במחירי אנרגיה מתורגמת לעלייה בעלויות, שמחלחלת לאינפלציה. במקביל, השכר לא תמיד מדביק את הקצב, ולכן כוח הקנייה נשחק בהדרגה. בשלב מסוים, הביקוש מתחיל להתמתן לא בחדות, אלא בתהליך איטי יותר.
    זו נקודה חשובה, כי היא משנה את האיזון בין מחירים לפעילות.

    מנקודת מבט של שוק ההון, התגובה עד כה נראית יחסית מדודה. מדד S&P 500 נמצא סביב 7%–8% מתחת לשיא, הנאסד"ק קרוב ל־9%, ומדד הראסל אלפיים סביב 10%–11%.
    . במילים אחרות, זו תנועה שמבטאת התאמה לסביבה מורכבת יותר — לא בהכרח שינוי מגמה חד.

    בתוך הדיון הזה נשמעת גם פרשנות מעניינת מצד "אבנר סטפק" (היום בראיון לרשת ב) שחושב שהמחיר היקר של חבית נפט לא ימשך לאורך זמן .
    וזה מוביל לנקודה אולי הכי חשובה עבור מי שמסתכל על השוק: סוגיית התזמון. בתקופות כאלה, כשהאירוע עצמו עדיין מתפתח וההשפעות שלו נעות בין אנרגיה, אינפלציה, ריבית וביקוש — היכולת “לתזמן” כניסה או יציאה הופכת למורכבת מאוד. לא כי אין נתונים, אלא כי יש יותר מדי משתנים שזזים במקביל.

    הפיתוי לפעול דווקא ברגעים כאלה מובן, אבל בפועל, אלו בדיוק התקופות שבהן קשה להבחין בין שינוי אמיתי במגמה לבין תנודתיות שנובעת מאי ודאות. ולכן, עבור משקיעים רבים, השאלה היא פחות “מה יקרה מחר”, ויותר “איך התרחיש הזה משתלב בתמונה רחבה יותר”.

    הדבר הכי נכון לעשות עכשיו הוא לשבת בחיבוק ידיים ולתת לאופטימיות ולשוק לעבור את זה .
    חשוב לזכור השקעה במדד היא השקעה בכלכלה ולא השקעה במניה כזו או אחרת , ומשכך גם במקרה וישנם זעזועים בכלכלה אנו עדיין צריכים להחזיק חזק ולא לפעול מרגש , בדיוק כמו שלא כדאי ולא ניתן לתזמן את מחירי השוק עם דגש על הנפט שמושפע מאוד מהמצב הביטחוני שהוא חסר וודאות .
    למאמר הקודם שלי בנושא האסטרטגיה של איראן https://forum.benakel.org/post/17573

  • להשלמה
    היום הנפט צנח במעל 10% בגלל הודעת טראמפ

  • 80148faf-50bc-43b9-bae1-95c903647f99-image.jpeg

  • צריך לזכור שגם אם המלחמה נגמרת מחר , ישנם נזקים בתשתיות שיקח זמן לתקן .

  • התיקון של ה"נזק" כבר מתומחר:
    נכון, תשתיות לוקח זמן לתקן, אבל שוק ההון הוא לא אינסטלטור. הוא לא מחכה שהצינור יתוקן בפועל. ברגע שהאיום של טראמפ נתפס כאמין (והצניחה של ה-10% בנפט מוכיחה שהשוק מאמין לו), הציפייה לעתיד משתנה ברגע. השוק חי על "ציפיות", וכשנראה שבעל הבית חזר לעיירה – הפחד מתחלף בחשבון קר.

    כל נזק בתשתית אנרגיה גלובלית אומר דבר אחד: השקעות ענק בשיקום. מי יבנה את זה? אותן חברות ענק שנמצאות בתוך ה-S&P 500. מבחינת המשקיע הפסיבי, הזעזוע הזה הוא רק עוד גל בים. ההיסטוריה מלמדת שדווקא אחרי "החשכה" מגיע הזינוק הכי גדול, כי העולם חייב אנרגיה כדי לנשום.

  • חד משמעית משקיע פאסיבי לא צריך לעשות כלום בתיק שלו .
    בעיניי משקיע פאסיבי כן צריך לדעת קצת מה קורה בעולם ולא רק לעצום עיניים .

  • הדבר הכי נכון לעשות עכשיו הוא לשבת בחיבוק ידיים ולתת לאופטימיות ולשוק לעבור את זה .
    חשוב לזכור השקעה במדד היא השקעה בכלכלה ולא השקעה במניה כזו או אחרת , ומשכך גם במקרה וישנם זעזועים בכלכלה אנו עדיין צריכים להחזיק חזק ולא לפעול מרגש , בדיוק כמו שלא כדאי ולא ניתן לתזמן את מחירי השוק עם דגש על הנפט שמושפע מאוד מהמצב הביטחוני שהוא חסר וודאות .
    למאמר הקודם שלי בנושא האסטרטגיה של איראן https://forum.benakel.org/post/17573

  • האם מישהו יודע על כלי AI שמנתחים מניות אם זה שווה משהו?

  • ברור שהוא עוזר מאוד .
    האם אתה יכול לשאול את גיפיטי : האם להשקיע בחברת אלביט ולהסתמך עליו ? ממש לא , אם זה היה ככה כולם היו עושים את זה .
    השקעה מבוססת על מציאת ערך מוסף שהשוק או הציבור עדיין לא הבינו , וזה אפשרי רק אם יש לך משהו שאין לאחרים .
    אתה כן יכול ליצור פרומט חזק ולהביא את הצאט לביצועים טובים ולהוציא ממנו מידע הרבה יותר איכותי ועל סמך זה להשקיע .

נושאים מוצעים


  • מיתוסים בשוק ההון

    שוק ההון והשקעות כל המאמרים
    9
    3 הצבעות
    9 פוסטים
    151 צפיות
    שמש מרפאש
    @הגיוני כתב: @י.-סנדרס כתב: משקיע חודשי עקבי קונה בממוצע נמוך בזמן ירידות וזקוק לעליית ערך נמוכה בהרבה כדי לחזור לאיזון ולרווח. סליחה שאני תופס אותך ככה על איזה משפט. אבל בעיני זה אחד המיתוסים הכי מצויים... זה לא נכון. לחכות שיצטבר סכום ולא להשקיע בינתיים זה ודאי לא חכם. אבל להשקיע דווקא חודשי כך תרויח יותר בקלות וכדו' זה ג"כ לא נכון. מי שיש לו הרבה שישקיע כל מה שיש לו בבת אחת אאכ הוא מפחד או אין לו אפשרות לקחת סיכון אז שישקיע סכום של חצי ממה שיש לו אבל סתם לחלק לחודשי ממה שיש לך כבר אין לזה שום טעם הסיכון היחיד שאתה מונע ע"י ההפקדה החודשית הוא, משום שחצי מהזמן הכסף בעו"ש ולא בשוק ההון. אבל לומר שעדיף חודשי בגלל שככה אתה מפקיד גם בירידות זה לא נכון. כי הרי בגלל זה אתה משקיע גם בעליות והרבה יותר מסתבר שתשקיע בהמשך בעליות מאשר בירידות, אא"כ אתה ממש צופה ירידה באופק שתרד מתחת למחיר השוק היום, אלא שבמצב כזה אני הייתי ממליץ לך לחכות עם הכסף ולהכניס הכל בירידה שתתרחש. מקווה שהובנתי. ושוב, סליחה שאני תופס אותך על הנקודה הזאת. קח את זה כ"הערה בונה", וכפינוק שמאיר את העינים. בסהכ זה נראה שאתה עושה עבודה טובה ויודע מה שאתה אומר רק כל פעם שאני רואה את הטענה על די סי אי שזה גורם שתפקיד גם בירידות לכן זה עדיף, זה מקפיץ בי משהו. שניכם צודקים. להשקעה בב"א יש יתרון כי כל ההכסף מושקע כל הזמן. לDCA יש יתרון שהיא גורמת למשקיע להנות גם מהירידות. סטטיסטית והיסטורית ברוב המקרים השקעה בב"א מנצחת, אבל בתקופות של ירידות ודשדוש ה-DCA מנצח. בנוסף יש יתרון פסיכולוגי עצום ל-DCA - כי אז הירידות לא גרומות לפומו או לבהלה אלא הן דווקא חיוביות (בהנחה שזה לא מגיע בסוף התקופה, ואז נכנסים לבעיה אחרת שמכונה סיכון רצף תשואות).
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    100 צפיות
    ב
    שמחים שחזרת אפשר לפתוח דרכי באלטשולר או בפסגות ומקבלים דמי הצטרפות (בפסגות 200 באלטשולר אני לא זוכר אם וכמה) ד"א אני חושב שאם אתה קונה קבוע אז תחפש את הזול אבל מבחינת פלטפורמה אלטשולר הרבה יותר נוחים בהצלחה
  • 0 הצבעות
    25 פוסטים
    391 צפיות
    ב
    @המסתפק לגבי ההצעה השניה תקרא את סוף ההודעה הזו היא פורסמה בפורום של איחוד בני הישיבות ️ אזהרה חמורה לאברכים: הונאת "הכולל החדש" וסכנת הלבנת ההון ️ בימים האחרונים מופצת הצעת פיתוי מסוכנת לאברכים בקהילות החרדיות מאות אברכים כבר נחשפו להצעה, עשרות מהם כבר נפלו בפח. חשוב להכיר את העובדות כדי לא להסתבך בפלילים ובחובות עתק. מה הסיפור? פרסומות חגיגיות מבשרות על פתיחת כולל אחה"צ חדש, תחת אישיות תורנית מוכרת שתשמש כראש הכולל המציע מלגה חריגה וגבוהה של 2,000 ש"ח לחודש. ההצעה קוסמת לאברכים רבים שמתמודדים עם מצוקת הכוללים, והרישום התמלא במהירות. מה דרשו והציעו לאברכים? דרישות תמוהות: כתנאי לקבלה, האברכים נדרשים לספק צילום תעודת זהות, אישור ניהול חשבון ובאופן מחשיד, גם צילום דרכון. פתיחת תיק ברשויות המס: אברכים שמתקבלים מוזמנים לפגישה שבה מופעל עליהם לחץ חזק לפתוח על המקום "עוסק מורשה" (ולא עוסק פטור!) על שמם, ולפתוח חשבון בנק ייעודי. סיפור הכיסוי: המארגנים מספרים ש"תורם עשיר ורואה חשבון מתל אביב" (משתמשים בשם משה אשרף) רוצה לממן את הכולל, אך כדי "לדפוק את המדינה" ולקבל החזרי מס, הוא רוצה לגלגל מיליונים ולהלבין הון דרך התיקים של האברכים, ובתמורה ישלם להם 2,000 ש"ח במזומן. האמת מאחורי הכיסוי: רואה החשבון משה אשרף (מיישוב קדימה), ששמו שורבב לפרשה, הבהיר חד-משמעית כי אין לו שום קשר למיזם ושמו נוצל לרעה. המארגנים עצמם מסרבים לתת את שמו או מספר הטלפון של רואה החשבון שעומד מאחוריהם. מה הסיכונים המשפטיים והכלכליים? הסכנה כאן אינה רק הפסד כספי, אלא סיבוך פלילי חמור: אחריות אישית ובלעדית: ברגע שפתחתם "עוסק מורשה" או חברה על שמכם, אתם האחראים הישירים והבלעדיים לכל פעילות פיננסית שמתבצעת בו. חובות עצומים לרשויות: אם העסק מפיק חשבוניות אך אינו משלם את המע"מ, מס החברות או מס דיבידנד החוב כולו נופל עליכם אישית. רשות המיסים תגבה את הכסף מכם. ויכולה גן לקחת לכם את דירת המגורים שלכם ️ עבירה פלילית (חשבוניות פיקטיביות): שימוש בחשבון כדי להעביר כספים ולהנפיק חשבוניות ללא פעילות עסקית אמיתית נחשב להפצת "חשבוניות פיקטיביות". זוהי עבירה פלילית חמורה של העלמת מס והלבנת הון, שעלולה להסתיים בחקירות, בכתבי אישום ובמאסר. הבהרה חשובה לגבי רבני הכוללים: רבנים וראשי כוללים תמימים שורבבו לפרשה ושימשו כ"פלטפורמה" מבלי שהבינו את העוקץ. כל הידוע לנו ברגע שנודעו למנהלי הכוללים הסיכונים הכרוכים בדבר, הם סגרו מיד את הרישום, גנזו את כל המסמכים וניתקו קשר עם היוזמים. אני מזהיר אתכם: אל תתפתו לכסף קל. בשום פנים ואופן אין למסור צילומי דרכון לאנשים זרים, ובוודאי שאין לפתוח עוסק מורשה או חשבון בנק עבור אדם אחר! העבירו הלאה והזהירו את חבריכם כדי למנוע מאברכים נוספים להרוס את חייהם. זה הודעה שפרסמתי בפלטפורמות שפונות לציבור החרדי, ואתם בטח חושבים איזה טיפשים החרדים שנופלים בזה, אז תנו לי לספר לכם שיש לי קבוצת וואטסאפ מלאה באנשים חילונים "חכמים ומשכילים" שנפלו בהונאה דומה ושם פיתו אותם בשותפות בעסק מאוד רווחי שכמובן התברר כעוקץ. מסקנה: כולם בסיכון לעקוץ חשוב לפתח עירנות.
  • 1 הצבעות
    21 פוסטים
    520 צפיות
    צ
    @הגיוני בא נראה מתי תרד מממונף פי 3, ותעבור לסנופי פשוט וקל.
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    1k צפיות
    ב
    לגבי המינוף זה תלוי אם אתה משקיע בקרן ישראלית או חו"ל בישראליות הסיכון גבוה יותר כיוון שהמינוף הוא חודשי ככה זכור לי שכתבו במקום אחר