דילוג לתוכן

טראמפ באולטימטום של 48 שעות לאיראן: "פתחו את המיצרים או שנחשיך אתכם"

שוק ההון והשקעות
9 4 524 4
  • טראמפ באולטימטום של 48 שעות לאיראן: "פתחו את המיצרים או שנחשיך אתכם"

    הדרמה של השבוע קיבלה הלילה תפנית חדה, כשדונלד טראמפ פרסם פוסט ברשת Truth Social והציב אולטימטום של 48 שעות לאיראן:
    לפתוח את מיצרי הורמוז או להתמודד עם פגיעה בתשתיות אנרגיה. מעבר להיבט הצבאי, זה בעיקר מהלך עם משמעות כלכלית — ניסיון לבלום לחץ שמגיע משוק האנרגיה ומתגלגל פנימה לכלכלה.

    בשטח, מה שקורה מורכב יותר מכותרת של “סגירה”. אין חסימה מלאה של המיצרים, אבל יש חיכוך כלכלי משמעותי.
    עלויות הביטוח להפלגות באזור עלו בחדות, ובנקודות זמן מסוימות זה הוביל לירידה חדה מאוד בתנועת מכליות, לעיתים בהיקפים של עשרות אחוזים ואף יותר. כשמדובר בציר שמעביר סביב חמישית מהנפט העולמי, גם הפרעה חלקית מספיקה כדי לייצר לחץ במחיר.

    ואכן, מחיר הנפט שעלה מאזור של כ־70 דולר לאזור של 110–120 דולר בתוך זמן קצר משקף בדיוק את אותו חיכוך. זה לא רק עניין של היצע בפועל, אלא של פרמיית סיכון שהשוק מתחיל לגלם.
    במקביל, גם שוק הגז נכנס לאזור פחות יציב. בקטאר, אחת הספקיות המרכזיות של LNG, יש הערכות לפגיעה בתשתיות שיכולה להשפיע על חלק מהקיבולת, לפחות לתקופה. גם אם התמונה עדיין לא סגורה לחלוטין, עצם חוסר הוודאות מוסיף לחץ למחירים, במיוחד בשוק שגם כך רגיש מאוד לשינויים בהיצע.

    ההשפעה כבר ניכרת גם מחוץ למוקדי האנרגיה עצמם. מדינות כמו מצרים ו־ירדן מתמודדות עם התאמות במשק החשמל ועלויות ייצור גבוהות יותר. באירופה מתחילים להופיע סימנים ראשוניים של שינוי התנהגות — צריכה זהירה יותר, דחייה של הוצאות מסוימות ורגישות גבוהה יותר למחיר.

    זה מוביל לדינמיקה שמוכרת משווקים קודמים: עלייה במחירי אנרגיה מתורגמת לעלייה בעלויות, שמחלחלת לאינפלציה. במקביל, השכר לא תמיד מדביק את הקצב, ולכן כוח הקנייה נשחק בהדרגה. בשלב מסוים, הביקוש מתחיל להתמתן לא בחדות, אלא בתהליך איטי יותר.
    זו נקודה חשובה, כי היא משנה את האיזון בין מחירים לפעילות.

    מנקודת מבט של שוק ההון, התגובה עד כה נראית יחסית מדודה. מדד S&P 500 נמצא סביב 7%–8% מתחת לשיא, הנאסד"ק קרוב ל־9%, ומדד הראסל אלפיים סביב 10%–11%.
    . במילים אחרות, זו תנועה שמבטאת התאמה לסביבה מורכבת יותר — לא בהכרח שינוי מגמה חד.

    בתוך הדיון הזה נשמעת גם פרשנות מעניינת מצד "אבנר סטפק" (היום בראיון לרשת ב) שחושב שהמחיר היקר של חבית נפט לא ימשך לאורך זמן .
    וזה מוביל לנקודה אולי הכי חשובה עבור מי שמסתכל על השוק: סוגיית התזמון. בתקופות כאלה, כשהאירוע עצמו עדיין מתפתח וההשפעות שלו נעות בין אנרגיה, אינפלציה, ריבית וביקוש — היכולת “לתזמן” כניסה או יציאה הופכת למורכבת מאוד. לא כי אין נתונים, אלא כי יש יותר מדי משתנים שזזים במקביל.

    הפיתוי לפעול דווקא ברגעים כאלה מובן, אבל בפועל, אלו בדיוק התקופות שבהן קשה להבחין בין שינוי אמיתי במגמה לבין תנודתיות שנובעת מאי ודאות. ולכן, עבור משקיעים רבים, השאלה היא פחות “מה יקרה מחר”, ויותר “איך התרחיש הזה משתלב בתמונה רחבה יותר”.

    הדבר הכי נכון לעשות עכשיו הוא לשבת בחיבוק ידיים ולתת לאופטימיות ולשוק לעבור את זה .
    חשוב לזכור השקעה במדד היא השקעה בכלכלה ולא השקעה במניה כזו או אחרת , ומשכך גם במקרה וישנם זעזועים בכלכלה אנו עדיין צריכים להחזיק חזק ולא לפעול מרגש , בדיוק כמו שלא כדאי ולא ניתן לתזמן את מחירי השוק עם דגש על הנפט שמושפע מאוד מהמצב הביטחוני שהוא חסר וודאות .
    למאמר הקודם שלי בנושא האסטרטגיה של איראן https://forum.benakel.org/post/17573

  • להשלמה
    היום הנפט צנח במעל 10% בגלל הודעת טראמפ

  • 80148faf-50bc-43b9-bae1-95c903647f99-image.jpeg

  • צריך לזכור שגם אם המלחמה נגמרת מחר , ישנם נזקים בתשתיות שיקח זמן לתקן .

  • התיקון של ה"נזק" כבר מתומחר:
    נכון, תשתיות לוקח זמן לתקן, אבל שוק ההון הוא לא אינסטלטור. הוא לא מחכה שהצינור יתוקן בפועל. ברגע שהאיום של טראמפ נתפס כאמין (והצניחה של ה-10% בנפט מוכיחה שהשוק מאמין לו), הציפייה לעתיד משתנה ברגע. השוק חי על "ציפיות", וכשנראה שבעל הבית חזר לעיירה – הפחד מתחלף בחשבון קר.

    כל נזק בתשתית אנרגיה גלובלית אומר דבר אחד: השקעות ענק בשיקום. מי יבנה את זה? אותן חברות ענק שנמצאות בתוך ה-S&P 500. מבחינת המשקיע הפסיבי, הזעזוע הזה הוא רק עוד גל בים. ההיסטוריה מלמדת שדווקא אחרי "החשכה" מגיע הזינוק הכי גדול, כי העולם חייב אנרגיה כדי לנשום.

  • חד משמעית משקיע פאסיבי לא צריך לעשות כלום בתיק שלו .
    בעיניי משקיע פאסיבי כן צריך לדעת קצת מה קורה בעולם ולא רק לעצום עיניים .

  • הדבר הכי נכון לעשות עכשיו הוא לשבת בחיבוק ידיים ולתת לאופטימיות ולשוק לעבור את זה .
    חשוב לזכור השקעה במדד היא השקעה בכלכלה ולא השקעה במניה כזו או אחרת , ומשכך גם במקרה וישנם זעזועים בכלכלה אנו עדיין צריכים להחזיק חזק ולא לפעול מרגש , בדיוק כמו שלא כדאי ולא ניתן לתזמן את מחירי השוק עם דגש על הנפט שמושפע מאוד מהמצב הביטחוני שהוא חסר וודאות .
    למאמר הקודם שלי בנושא האסטרטגיה של איראן https://forum.benakel.org/post/17573

  • האם מישהו יודע על כלי AI שמנתחים מניות אם זה שווה משהו?

  • ברור שהוא עוזר מאוד .
    האם אתה יכול לשאול את גיפיטי : האם להשקיע בחברת אלביט ולהסתמך עליו ? ממש לא , אם זה היה ככה כולם היו עושים את זה .
    השקעה מבוססת על מציאת ערך מוסף שהשוק או הציבור עדיין לא הבינו , וזה אפשרי רק אם יש לך משהו שאין לאחרים .
    אתה כן יכול ליצור פרומט חזק ולהביא את הצאט לביצועים טובים ולהוציא ממנו מידע הרבה יותר איכותי ועל סמך זה להשקיע .

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    54 צפיות
    ד
    במאמר הקודם https://forum.benakel.org/topic/1621/מה-כולם-מדברים-פתאום-על-זהב-ומה-באמת-עומד-מאחוריו הבטחתי שנדבר על היתרונות והחסרונות של הזהב. התחלתי לכתוב אותם כרשימה, אבל די מהר הבנתי שזה מפספס את העיקר. הדרך הנכונה באמת להבין את היתרונות והחסרונות של הנכס הזה היא דרך התשואות שלו לאורך השנים. כשמסתכלים על המספרים בשטח, התמונה הרחבה פשוט נהיית הרבה יותר ברורה. מה קורה כשצוללים למספרים? כשפתחתי את נתוני התשואה ההיסטוריים, גיליתי תמונה שהפתיעה אותי. על פניו, ראיתי נתון שנראה מרשים: לפי נתון של מועצת הזהב בין 1971 ל־2025 הזהב נתן תשואה ממוצעת של כ־9% בשנה, בזמן ששוק המניות עשה באותה תקופה סביב ה־10%. נשמע כמעט כמו תחליף למניות. אבל כשבדקתי לעומק, גיליתי משהו אחר. משיא המחיר של 1980 ועד 2020, התשואה השנתית של הזהב ירדה לאזור ה 2.6% עד 3.8% בלבד, לצד עשורים שלמים שבהם הוא נתן תשואה שלילית . וכשהסתכלתי עוד יותר אחורה, במחקר של UBS שבדק את התשואה לאחר ניקוי אינפלציה משנת 1900 ועד היום, מגלים שהזהב הניב סך הכל כ־1.3% בשנה . כל מה שראינו מראה שאין לזהב התנהגות קבועה שאפשר להישען עליה. אפשר אולי לנסות להעריך אותו בתקופות מוגדרות או לטווחים קצרים סביב אירועים מסוימים, אבל אי אפשר להעריך אותו כמו חברה, או כמו כלכלה שצומחת לאורך זמן. היו תקופות שבהן הוא עלה מאוד, ולצידן עשורים של תשואה שלילית. הוא לא מתנהג כמו עסק פעיל שמייצר ערך, ולכן אי אפשר לגזור עליו הנחות עבודה של תיק השקעות רגיל . האם הוא שומר עלינו מאינפלציה? לפי מחקר של מועצת הזהב העולמית בטווח הקצר הקשר הוא נורא נמוך . בטווח הארוך כן רואים שהזהב שומר על ערך וזו הסיבה שמאז ביטול תקן הזהב ואולי קצת קודם מאז שהדולר הפך למטבע עולמי הוא עלה בצורה משמעותית . מה קורה לזהב בזמני משבר? בזמן שבשגרה הזהב יכול לדשדש תקופות ממושכות, במשברים הגדולים הוא מתעורר ומאזן את התיק. אפשר היה לראות את זה במשבר הדוט-קום בתחילת שנות האלפיים כשהמניות צנחו והזהב עלה ב167 אחוז וראינו את זה במשבר הסאב-פריים ב־2008 כשהבורסה נחתכה בחצי והזהב עלה ביותר מ־20%. למה בנק ישראל לא מחזיק זהב? אחרי כל מה שראינו, השאלה הזו הופכת להרבה יותר ברורה. הזהב תנודתי. ראינו שיש עשורים שבהם הוא עולה, אבל יש גם עשורים שבהם הוא נשחק ונותן תשואה שלילית. מעבר לזה, היום שוק הזהב מתנהל במידה רבה דרך חוזים פיננסיים ממונפים ולא רק בקנייה פיזית, ויש גם חוסר שקיפות עולמי לגבי כמה זהב באמת מוחזק במדינות כמו רוסיה או סין. כל הסיבות האלה הופכות אותו לתנודתי יותר ופחות כמו שנראה לנו במבט ראשון נכס שמייצר לנו שקט תמידי . אז רגע מה המקום של הזהב בתיק ההשקעות ?? בניגוד להשקעה במדד מניות רחב, שבו אפשר להעריך בסבירות גבוהה שהכלכלה והחברות יצמחו בעוד עשרים שנה, בזהב קשה מאוד לצפות את התוצאה. השקעה בזהב אינה השקעה בפעילות כלכלית שמייצרת רווחים, אלא תנועה שמגיבה בעיקר לחששות של השוק, לחוסר יציבות עולמית . לכן הוא לא בנוי לשמש כבסיס שעליו נשען תיק פסיבי לטווח ארוך. לצד זה, כגורם מאזן שממתן תנודות ומספק שכבת הגנה מסוימת בזמני משבר יש מי שבוחר לתת לו מקום מדוד ומוגדר בתיק. במאמר הבא נרד לפרקטיקה: איך מחזיקים זהב בפועל, מה ההבדל בין זהב פיזי באונקיות לאחזקה דרך קרנות סל ואילו עלויות צריך לקחת בחשבון. אין באמור המלצה או שידול לפעולה . מעוניינים לעשות סדר בתיק ההשקעות שלכם? מוזמנים ליצור איתי קשר: מייל: a053311311@gmail.com טלפון: 053-5247983
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    79 צפיות
    NadlanUSAN
    זה נשמע כמו תסריט הוליוודי, אבל הסיפור הזה מתרחש ממש כאן, באוהיו. בשנת 2011 החליט בנק אוף אמריקה שנגמרה הסבלנות. לואי טלריקו, בעל אחוזה מפוארת בשכונת היוקרה ברינגטון אסטייטס באורורה, לא עמד בתשלומי המשכנתא. הבנק הגיש תביעת עיקול, והניח שבסופו של ההליך יקבל את הנכס בחזרה. האחוזה, כ־2,580 מ"ר בנוי (על מגרש 8 דונם), ניצבת על גבעה מול הגומה ה־17 של מגרש גולף. בנייתה הוערכה בעלות של כ־4.5 מיליון דולר. [image: Screenshot 2026-10-09 at 10.08.07 AM.png] [image: Screenshot 2026-10-09 at 9.44.08 AM.png] אלא שלטלריקו היו תוכניות אחרות. הוא פתח במאבק משפטי שנמשך לא שנה, לא חמש שנים, אלא 15 שנה. חמישה ערעורים, חמש בקשות לפשיטת רגל, דיונים, עיכובים ועוד הליכים משפטיים. השנים חלפו. נשיאים התחלפו בבית הלבן. שוק הנדל"ן האמריקאי עבר גאות, מגפה, אינפלציה ועליית ריבית. וטלריקו? המשיך להתגורר באחוזה. רק בסוף 2024 ניתן סוף סוף צו העיקול. בשנת 2025 הושלמה המכירה השיפוטית, וביולי 2026 מכר הבנק את הנכס לחברת השקעות תמורת יותר מ־3 מיליון דולר. סוף הסיפור? ממש לא. המשקיע החדש שילם מיליוני דולרים על האחוזה — אבל לא קיבל את המפתחות. טלריקו עדיין התגורר בבית. נדרש הליך פינוי נוסף, וגם לאחר שבית המשפט אישר את הפינוי, נכון לדיווחים האחרונים עדיין לא נקבע מועד לביצועו. אבל כאן מגיע החלק המעניין באמת. כשעברנו במערכת NadlanUSA על הסיפור, עלתה שאלה שאולי חשובה אפילו יותר מההליך המשפטי: האם ייתכן ש־15 שנות המאבק דווקא השתלמו לטלריקו מבחינה כלכלית? הרי אדם שמפסיק לשלם משכנתא אינו רק מסתכן באובדן הבית. הוא גם מפסיק להוציא מכיסו סכומי כסף עצומים מדי חודש. בנינו מודל כלכלי להמחשה, המבוסס על אחוזה בשווי 4.5 מיליון דולר, עם מימון בנקאי של 80%. התוצאה הייתה מפתיעה. במשך 15 שנה, תשלומי המשכנתא היו מסתכמים בכמעט 3.9 מיליון דולר. ובתנאים מסוימים, גם לאחר אובדן הבית וההון העצמי שהושקע בו, מי שלא שילם עשוי להימצא ביתרון כלכלי של יותר מ־3 מיליון דולר לעומת מי ששילם כסדרו. כמובן, זהו מודל תיאורטי ולא חשבון הכיס של טלריקו. חובות שנותרו לגבייה, הוצאות משפטיות ותשלומים אחרים יכולים לשנות לחלוטין את התוצאה. אבל הוא חושף תופעה מרתקת: לפעמים הזמן עצמו הופך לנכס הכלכלי החשוב ביותר בסכסוך נדל"ן. פרסמנו במגזין NadlanUSA שתי כתבות המשלימות זו את זו: הסיפור המשפטי: איך הליך עיקול באוהיו נמשך 15 שנה, ומדוע גם רכישת הנכס אינה מבטיחה קבלת חזקה. https://nadlanusa.co.il/magazine/story/ohio-mansion-eviction-15-years-2026 החשבון הכלכלי: כמה באמת שוות 15 שנות מגורים ללא תשלומי משכנתא, מי סופג את ההפסד, והאם אובדן הבית בהכרח אומר שבעליו הפסיד? https://nadlanusa.co.il/magazine/story/fifteen-years-free-mansion-foreclosure-economics-2026 ואני סקרן לשמוע את דעתכם: האם מערכת משפטית שמאפשרת להאריך הליך כזה במשך 15 שנה מגינה על זכויות האזרח — או יוצרת תמריץ כלכלי שלא לשלם חובות? NadlanUSA | נדל״ן ארה״ב — מאז 2007.
  • 0 הצבעות
    25 פוסטים
    391 צפיות
    ב
    @המסתפק לגבי ההצעה השניה תקרא את סוף ההודעה הזו היא פורסמה בפורום של איחוד בני הישיבות ️ אזהרה חמורה לאברכים: הונאת "הכולל החדש" וסכנת הלבנת ההון ️ בימים האחרונים מופצת הצעת פיתוי מסוכנת לאברכים בקהילות החרדיות מאות אברכים כבר נחשפו להצעה, עשרות מהם כבר נפלו בפח. חשוב להכיר את העובדות כדי לא להסתבך בפלילים ובחובות עתק. מה הסיפור? פרסומות חגיגיות מבשרות על פתיחת כולל אחה"צ חדש, תחת אישיות תורנית מוכרת שתשמש כראש הכולל המציע מלגה חריגה וגבוהה של 2,000 ש"ח לחודש. ההצעה קוסמת לאברכים רבים שמתמודדים עם מצוקת הכוללים, והרישום התמלא במהירות. מה דרשו והציעו לאברכים? דרישות תמוהות: כתנאי לקבלה, האברכים נדרשים לספק צילום תעודת זהות, אישור ניהול חשבון ובאופן מחשיד, גם צילום דרכון. פתיחת תיק ברשויות המס: אברכים שמתקבלים מוזמנים לפגישה שבה מופעל עליהם לחץ חזק לפתוח על המקום "עוסק מורשה" (ולא עוסק פטור!) על שמם, ולפתוח חשבון בנק ייעודי. סיפור הכיסוי: המארגנים מספרים ש"תורם עשיר ורואה חשבון מתל אביב" (משתמשים בשם משה אשרף) רוצה לממן את הכולל, אך כדי "לדפוק את המדינה" ולקבל החזרי מס, הוא רוצה לגלגל מיליונים ולהלבין הון דרך התיקים של האברכים, ובתמורה ישלם להם 2,000 ש"ח במזומן. האמת מאחורי הכיסוי: רואה החשבון משה אשרף (מיישוב קדימה), ששמו שורבב לפרשה, הבהיר חד-משמעית כי אין לו שום קשר למיזם ושמו נוצל לרעה. המארגנים עצמם מסרבים לתת את שמו או מספר הטלפון של רואה החשבון שעומד מאחוריהם. מה הסיכונים המשפטיים והכלכליים? הסכנה כאן אינה רק הפסד כספי, אלא סיבוך פלילי חמור: אחריות אישית ובלעדית: ברגע שפתחתם "עוסק מורשה" או חברה על שמכם, אתם האחראים הישירים והבלעדיים לכל פעילות פיננסית שמתבצעת בו. חובות עצומים לרשויות: אם העסק מפיק חשבוניות אך אינו משלם את המע"מ, מס החברות או מס דיבידנד החוב כולו נופל עליכם אישית. רשות המיסים תגבה את הכסף מכם. ויכולה גן לקחת לכם את דירת המגורים שלכם ️ עבירה פלילית (חשבוניות פיקטיביות): שימוש בחשבון כדי להעביר כספים ולהנפיק חשבוניות ללא פעילות עסקית אמיתית נחשב להפצת "חשבוניות פיקטיביות". זוהי עבירה פלילית חמורה של העלמת מס והלבנת הון, שעלולה להסתיים בחקירות, בכתבי אישום ובמאסר. הבהרה חשובה לגבי רבני הכוללים: רבנים וראשי כוללים תמימים שורבבו לפרשה ושימשו כ"פלטפורמה" מבלי שהבינו את העוקץ. כל הידוע לנו ברגע שנודעו למנהלי הכוללים הסיכונים הכרוכים בדבר, הם סגרו מיד את הרישום, גנזו את כל המסמכים וניתקו קשר עם היוזמים. אני מזהיר אתכם: אל תתפתו לכסף קל. בשום פנים ואופן אין למסור צילומי דרכון לאנשים זרים, ובוודאי שאין לפתוח עוסק מורשה או חשבון בנק עבור אדם אחר! העבירו הלאה והזהירו את חבריכם כדי למנוע מאברכים נוספים להרוס את חייהם. זה הודעה שפרסמתי בפלטפורמות שפונות לציבור החרדי, ואתם בטח חושבים איזה טיפשים החרדים שנופלים בזה, אז תנו לי לספר לכם שיש לי קבוצת וואטסאפ מלאה באנשים חילונים "חכמים ומשכילים" שנפלו בהונאה דומה ושם פיתו אותם בשותפות בעסק מאוד רווחי שכמובן התברר כעוקץ. מסקנה: כולם בסיכון לעקוץ חשוב לפתח עירנות.
  • 2 הצבעות
    16 פוסטים
    651 צפיות
    בית שמשב
    משרד האוצר מעדכן: הצו להוזלת הדלק בחצי שקל ייכנס לתוקף בתחנות הדלק בחצות הלילה שבין יום ראשון לשני.
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    1k צפיות
    ב
    לגבי המינוף זה תלוי אם אתה משקיע בקרן ישראלית או חו"ל בישראליות הסיכון גבוה יותר כיוון שהמינוף הוא חודשי ככה זכור לי שכתבו במקום אחר