דילוג לתוכן

ריביות מה המשמעות העמוקה של ריביות

כלכלת המשפחה
1 1 69 2
  • בגלל סיבה מיוחדת… משהו גדול עומד להגיע 👀
    באשכול הזה הלמד מה זה ריביות? ממה זה בנוי ? איך משלמים בפועל את הריביות?

    אז אני מתחיל נושא חדש — ועושה סדר בדברים שכולם משלמים עליהם הרבה כסף, אבל לא תמיד מבינים עד הסוף.

    💡 אז מה זה בעצם ריבית?
    ריבית היא עלות האשראי — כלומר, המחיר שאתה משלם על זה שהבנק נותן לך כסף.

    אבל כדי להבין את זה באמת — צריך להסתכל על זה בצורה עמוקה יותר:

    כשאתה לוקח כסף מהבנק, זה לא “כסף חינם”.
    אתה בעצם משתמש בכסף שלא שייך לך — והבנק מאפשר לך להחזיק אותו לאורך זמן.

    כל יום שהכסף הזה אצלך:
    אתה ממשיך להשתמש בו —
    ועל השימוש הזה יש עלות.

    אפשר לחשוב על זה כמו סוג של “שכירות על כסף”:

    אתה לא קונה את הכסף

    אתה רק מחזיק ומשתמש בו

    ועל כל יום כזה אתה משלם

    הבנק, מבחינתו, נתן לך משאב — כסף —
    והריבית היא התשלום שהוא מקבל על זה שהמשאב הזה נמצא אצלך ולא אצלו.

    וזה בדיוק הנקודה שרוב האנשים מפספסים:

    הריבית לא “מחכה לסוף החודש”
    ולא באמת “מתחלקת לחודשים” בצורה קבועה.

    היא נוצרת כל הזמן —
    כל יום שאתה עדיין חייב כסף, אתה משלם עליו עוד קצת.

    👉 כלומר:

    כל יום שאתה מחזיק את הכסף — יש לזה מחיר

    כל יום שעובר — מצטברת עוד עלות קטנה

    וכל עוד החוב קיים — העלות ממשיכה להיבנות

    וכשאתה מתחיל להחזיר:

    אתה מחזיק פחות כסף של הבנק

    ולכן גם “שכר הדירה” שאתה משלם עליו קטן

    📌 בסוף, ריבית היא לא רק מספר או אחוז —
    היא ביטוי לזמן.

    כמה זמן הכסף של הבנק נמצא אצלך —
    וכמה אתה משלם על כל יום כזה.

    וזו בדיוק המשמעות האמיתית של “עלות האשראי” —
    המחיר של להחזיק כסף שלא שייך לך, לאורך זמן.

    בקרוב הולך להיות בשורות ....

    יהיה מעניין....

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    23 פוסטים
    508 צפיות
    ר
    @השומר said: @רבנאי-יתרעם-גאון הממשלה עוד לא נפלה ולא יודע עם זה יעלה את מחירי הדירות זה יעלה את האינפלציה כמו בכל פעם שכסף מוזרם בלי שעבדו עליו. זה גם יעלה קצת את המחירים, ובטווח הארוך זה יגרום לאנשים פחות לפחד מעליית הריבית ומלקיחת משכנתאות לא מציאותיות, (ברור שמי שלוקח משכנתא שהוא לא יודע איך הוא ישלם עוד חמש שנים מוסיף לסל התירוצים שלו שהממשלה לא תיתן לו ליפול וזה בעיה של כולם, (בנוסף למה שהיה עד עכשיו ש יעלו את המשכורת, וה' יעזור, ובכלל חייבים לקפוץ למים))
  • מימון ללא היתר עיסקא?

    נדל"ן ומשכנתאות משכנתאות
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    94 צפיות
    משה עוזיאלמ
    אשמח באם יש למישהוא מידע על אפשרות (באם ישנה כזו) לקבלת משכנתא ללא צורך בהסתמכות על היתר עיסקא, וכמו כן , עקב שאני זקוק לגיוס מימון עבור קנית דירה, ואני מעדיף שלא להזדקק למשכנתא מהבנק ע"י ה"ע, אני מציע למי שיש בידו סכום זמין להשקעה, והוא מעוניין בהשקעה סולידית, ללא חששות כלל, שהוא יוכל לממן לי את הנכס תמורת תשואה (בדומה לריביות משכנתא) קבועה, ורישום הערת אזהרה על הסכום, למעוניינים: 0548597633
  • 0 הצבעות
    19 פוסטים
    547 צפיות
    ה
    בית שמש מה יצא? תעדכן
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    1k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    181 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!