דילוג לתוכן

מענה לטענות של דוד טופורוביץ

  • @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא said:

    המוגל העסקי הוא שטבעו של עולם שכלכלה טובה צומחת, ושטיבן של חברות חזקות להמשיך ולשגשג (או שחברות אחרות במקומן יעברו לשגשג, ונשקיע גם בהן בתורן). כמובן שכמו כל דבר בעולם החיזוק לכך הוא מהנסיון (במקרה הזה נסיון של מאות שנים), אבל כמובן שממוצע כזה או אחר אינו ערובה לכלום. באופן כללי הנימוק להשקיע פאסיבית בשוק ההון הוא כי זו החלופה הטובה ביותר מבין כל האחרות.

    לא יודע איך הגיע המודל העסקי לכאן. זה לא עסק, זו בראש ובראשונה השקעה. מניות דיבדנדים, בניגוד אולי לדברי אושית רשת כזו או אחרת, אינן שונות מאד מהותית ממניות שאינן מחלקות דיבדנד.

    הפולמוס הישן על השוק היעיל הוא נושא בפני עצמו.

    אה, זה כבר טענה אחרת שהסיבה להשקיע היא כדי למנוע את שחיקת האינפלציה, אבל להשקיע בהשקעה שיש לה פופולריות כהשקעה זה לא נראה דבר נכון, כי ביום שמרבית האנשים יחליטו שכהשקעה זה לא טוב להם אז גם ערך ההשקעות לא יישמר.

    (לכן אם התשואה הריאלית של סנופי הייתה אמורה להיות 3% והיא 85 זה דרמטי כי יום אחד זה יתוקן ואז הפסדת יותר מהאינפלציה, לכן צריך לדעת מה התשואה הריאלית של כל השקעה, וגם זהב אינו נכס גידור כיום מאותה סיבה).

    (ובקצרה, אי אפשר להפוך חברות נושמות ל"טיבעא")

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

    @שמש-מרפא said:

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

    דהיינו שהדיבידנד של ההשקעה יצדיק את עצמו לאחר זמן, זה לא נראה המצב בסנופי.

  • @שמש-מרפא said:

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

    דהיינו שהדיבידנד של ההשקעה יצדיק את עצמו לאחר זמן, זה לא נראה המצב בסנופי.

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא said:

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

    דהיינו שהדיבידנד של ההשקעה יצדיק את עצמו לאחר זמן, זה לא נראה המצב בסנופי.

    מה עניין דיבידנד לכאן? דיבידנד זה סך הכל גילוח של הרווח, מבחינתי הוא יכול להישאר להשקעה בתוך החברות ולהמשיך לצבור ריבית דריבית.

  • הציבור עם טופורוביץ

    נתוני הניודים לחודש מאי בקופות המסלוליות בישראל

    ‏סך הניודים נטו (כניסה בניכוי יציאה) -
    ‏מסלולי S&P500 - ניוד שלילי (יציאה) של כ-1.4 מיליארד ש"ח
    ‏מסלולי מניות ישראל - ניוד חיובי (כניסה) של כ-800 מיליון ש"ח

    ‏בינתיים בחודש יוני (נותרו עוד 2 ימי מסחר) - מסלול S&P500 עם ביצוע עודף של כ-13% על מסלולי ישראל (במונחים שקליים)

    (@מתן שטרית)
    9e918f61-c345-4a72-a96a-82a68b658111-image.jpeg

    קרדיט @יוסף-מינצברג

  • הציבור עם טופורוביץ

    נתוני הניודים לחודש מאי בקופות המסלוליות בישראל

    ‏סך הניודים נטו (כניסה בניכוי יציאה) -
    ‏מסלולי S&P500 - ניוד שלילי (יציאה) של כ-1.4 מיליארד ש"ח
    ‏מסלולי מניות ישראל - ניוד חיובי (כניסה) של כ-800 מיליון ש"ח

    ‏בינתיים בחודש יוני (נותרו עוד 2 ימי מסחר) - מסלול S&P500 עם ביצוע עודף של כ-13% על מסלולי ישראל (במונחים שקליים)

    (@מתן שטרית)
    9e918f61-c345-4a72-a96a-82a68b658111-image.jpeg

    קרדיט @יוסף-מינצברג

    @חופש-כלכלי said:

    הציבור עם טופורוביץ

    נתוני הניודים לחודש מאי בקופות המסלוליות בישראל

    ‏סך הניודים נטו (כניסה בניכוי יציאה) -
    ‏מסלולי S&P500 - ניוד שלילי (יציאה) של כ-1.4 מיליארד ש"ח
    ‏מסלולי מניות ישראל - ניוד חיובי (כניסה) של כ-800 מיליון ש"ח

    ‏בינתיים בחודש יוני (נותרו עוד 2 ימי מסחר) - מסלול S&P500 עם ביצוע עודף של כ-13% על מסלולי ישראל (במונחים שקליים)

    הציבור כן הנתונים כמו שכתבת לא!
    הנוהר אחר תשואות העבר אכן עדיף שישקיע באג"ח ישראל.

    ורק הערה קטנה, האם אנו צפויים לקריסת השוק בגלל יציאת הפסיביים?😊

  • הציבור עם טופורוביץ

    נתוני הניודים לחודש מאי בקופות המסלוליות בישראל

    ‏סך הניודים נטו (כניסה בניכוי יציאה) -
    ‏מסלולי S&P500 - ניוד שלילי (יציאה) של כ-1.4 מיליארד ש"ח
    ‏מסלולי מניות ישראל - ניוד חיובי (כניסה) של כ-800 מיליון ש"ח

    ‏בינתיים בחודש יוני (נותרו עוד 2 ימי מסחר) - מסלול S&P500 עם ביצוע עודף של כ-13% על מסלולי ישראל (במונחים שקליים)

    (@מתן שטרית)
    9e918f61-c345-4a72-a96a-82a68b658111-image.jpeg

    קרדיט @יוסף-מינצברג

    @חופש-כלכלי said:

    הציבור עם טופורוביץ

    עוילם גוילם.
    בגלל שבשנים האחרונות היו עליות בישראל הם מעבירים מה-S&P, ואחרי שיהיו עליות בS&P הם יחזירו לשם. כך יצאו קרחים מכאן ומכאן.
    ואגב אין שום קשר לטופורוביץ שמתנגד גם להשקעות בתל אביב וקורא בכלל להעביר לאג"ח ממשלתי.

  • @חופש-כלכלי said:

    הציבור עם טופורוביץ

    עוילם גוילם.
    בגלל שבשנים האחרונות היו עליות בישראל הם מעבירים מה-S&P, ואחרי שיהיו עליות בS&P הם יחזירו לשם. כך יצאו קרחים מכאן ומכאן.
    ואגב אין שום קשר לטופורוביץ שמתנגד גם להשקעות בתל אביב וקורא בכלל להעביר לאג"ח ממשלתי.

    @שמש-מרפא said:

    @חופש-כלכלי said:

    הציבור עם טופורוביץ

    עוילם גוילם.
    בגלל שבשנים האחרונות היו עליות בישראל הם מעבירים מה-S&P, ואחרי שיהיו עליות בS&P הם יחזירו לשם. כך יצאו קרחים מכאן ומכאן.
    ואגב אין שום קשר לטופורוביץ שמתנגד גם להשקעות בתל אביב וקורא בכלל להעביר לאג"ח ממשלתי.

    הטיפשים מאוד אוהבים לקנות ביוקר ולמכור בזול!
    אני אוהב לקנות מהם...

  • הם גם רכשו נדל''ן בשנים שהמחירים עלו בסחרור,
    ועכשיו כשהמחירים העצרו הם יוצאים מהמשחק ומוכרים בהפסד.

    כשהמחירים ימשיכו לעלות הם ירוצו מהר מהר חזרה לשוק הנדל''ן.

    כמו שאמר לי אחד השבוע
    עוד מעט מחתן ילדים ועדיין לא עשה כלום-
    הוא חושב עכשיו למשכן את הדירה שלו ולהכניס כסף לשוק ההון,
    הוא ראה שהגיסים שלו עשו את זה לפני 3 שנים ועכשיו הם מאוד הרוויחו...

    (כשהם עשו את זה לא היה לו אומץ..)

  • מאמר מענה לטענות טופרוביץ (פחות מעמיק מכאןhttps://forum.benakel.org/post/18882)

    תגובה להשקעות ב-S&P 500.pdf

  • מאמר מענה לטענות טופרוביץ (פחות מעמיק מכאןhttps://forum.benakel.org/post/18882)

    תגובה להשקעות ב-S&P 500.pdf

    @מחוץ-לקופסא said:

    מאמר מענה לטענות טופרוביץ (פחות מעמיק מכאןhttps://forum.benakel.org/post/18882)

    תגובה להשקעות ב-S&P 500.pdf
    יפה מאוד!
    ||אבל מה זה ההערות במאמר שלא מובילות לשומקום?||

  • אגב- לגוף טענת טופורוביץ בעניין הריכוזיות והבועה,
    מה דעתו [הרי חוקר את זה "כבר שנתיים"!!!] על קרנות מחקות S&P500 במשקל שוה ?
    כל מניה מקבלת 0.2% במדד! אין ריכוזיות!
    גם זו גזירה נוראה!?

  • @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא said:

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

    דהיינו שהדיבידנד של ההשקעה יצדיק את עצמו לאחר זמן, זה לא נראה המצב בסנופי.

    מה עניין דיבידנד לכאן? דיבידנד זה סך הכל גילוח של הרווח, מבחינתי הוא יכול להישאר להשקעה בתוך החברות ולהמשיך לצבור ריבית דריבית.

    @שמש-מרפא הסיבה שאני משקיע במרכול של חיים הוא כדי שבסוף חודש אני יתחלק איתו ברווחים אין שום סיבה שאני ישקיע ברשת המרכולים שלו גם היא צומחת ומצויינת כל עוד לא חוזר אליי קאש מאני בסוף, זה נכון בכל השקעה ובכל שלב.

  • הם גם רכשו נדל''ן בשנים שהמחירים עלו בסחרור,
    ועכשיו כשהמחירים העצרו הם יוצאים מהמשחק ומוכרים בהפסד.

    כשהמחירים ימשיכו לעלות הם ירוצו מהר מהר חזרה לשוק הנדל''ן.

    כמו שאמר לי אחד השבוע
    עוד מעט מחתן ילדים ועדיין לא עשה כלום-
    הוא חושב עכשיו למשכן את הדירה שלו ולהכניס כסף לשוק ההון,
    הוא ראה שהגיסים שלו עשו את זה לפני 3 שנים ועכשיו הם מאוד הרוויחו...

    (כשהם עשו את זה לא היה לו אומץ..)

    @מרים-הורביץ-נכסים said:

    כמו שאמר לי אחד השבוע
    עוד מעט מחתן ילדים ועדיין לא עשה כלום-
    הוא חושב עכשיו למשכן את הדירה שלו ולהכניס כסף לשוק ההון,
    הוא ראה שהגיסים שלו עשו את זה לפני 3 שנים ועכשיו הם מאוד הרוויחו...

    הצילווווו

  • @שמש-מרפא הסיבה שאני משקיע במרכול של חיים הוא כדי שבסוף חודש אני יתחלק איתו ברווחים אין שום סיבה שאני ישקיע ברשת המרכולים שלו גם היא צומחת ומצויינת כל עוד לא חוזר אליי קאש מאני בסוף, זה נכון בכל השקעה ובכל שלב.

    @רבנאי-יתרעם-גאון
    כל עוד הרווחים מושקעים מחדש ואתה הבעלים שלהם, מה זה משנה באיזו צורה אתה מקבל את הרווח? בין אם זה באמצעות דיבידנד או באמצעות עליית ערך המניה (שנובעת מגידול בשווי הנכסי של החברה). בסופו של דבר, תמיד תוכל למכור את המניות למי שירצה לקנות ממך.

    ואם החשש שלך הוא שלא יהיה קונה ולכן אתה מעדיף קאש - זו טעות. אין הבדל מהותי בין החזקת נייר ערך שנקרא 'מניה' לבין החזקת נייר ערך שנקרא 'מטבע', כי בשניהם אתה חייב צד שני שמעוניין בהם. האמת שיש כן הבדל ההבדל הוא שבמטבע אתה נדרש להאמין בערך שלו, בעוד שמניה מייצגת בעלות על ערך כלכלי אמיתי.

  • @רבנאי-יתרעם-גאון
    כל עוד הרווחים מושקעים מחדש ואתה הבעלים שלהם, מה זה משנה באיזו צורה אתה מקבל את הרווח? בין אם זה באמצעות דיבידנד או באמצעות עליית ערך המניה (שנובעת מגידול בשווי הנכסי של החברה). בסופו של דבר, תמיד תוכל למכור את המניות למי שירצה לקנות ממך.

    ואם החשש שלך הוא שלא יהיה קונה ולכן אתה מעדיף קאש - זו טעות. אין הבדל מהותי בין החזקת נייר ערך שנקרא 'מניה' לבין החזקת נייר ערך שנקרא 'מטבע', כי בשניהם אתה חייב צד שני שמעוניין בהם. האמת שיש כן הבדל ההבדל הוא שבמטבע אתה נדרש להאמין בערך שלו, בעוד שמניה מייצגת בעלות על ערך כלכלי אמיתי.

    @משה-צבי said:

    כל עוד הרווחים מושקעים מחדש ואתה הבעלים שלהם, מה זה משנה באיזו צורה אתה מקבל את הרווח? בין אם זה באמצעות דיבידנד או באמצעות עליית ערך המניה (שנובעת מגידול בשווי הנכסי של החברה). בסופו של דבר, תמיד תוכל למכור את המניות למי שירצה לקנות ממך.

    ואם החשש שלך הוא שלא יהיה קונה ולכן אתה מעדיף קאש - זו טעות. אין הבדל מהותי בין החזקת נייר ערך שנקרא 'מניה' לבין החזקת נייר ערך שנקרא 'מטבע', כי בשניהם אתה חייב צד שני שמעוניין בהם. האמת שיש כן הבדל ההבדל הוא שבמטבע אתה נדרש להאמין בערך שלו, בעוד שמניה מייצגת בעלות על ערך כלכלי אמיתי.

    מניה לא יכולה להפוך למוצר המקביל למטבע, למה? ככה, לא באמת צריך להסביר, מטבע זה טיבעא ומניה זה פירי.

    עכשיו אם הרווחים מספיק שווים בשביל לגרוף אותם אז יכול להיות ששווה להחזיק מניה גם בלי לגרוף את הרווחים, אבל עם המניה לא שווה את גריפת רווחיה היא פשוט לא שווה ועליית הערך שלה מבוססת או על אמון שיום אחד הרווחים יצדיקו אותה או שהיא פשוט מנופחת כמו בועה.

  • @שמש-מרפא הסיבה שאני משקיע במרכול של חיים הוא כדי שבסוף חודש אני יתחלק איתו ברווחים אין שום סיבה שאני ישקיע ברשת המרכולים שלו גם היא צומחת ומצויינת כל עוד לא חוזר אליי קאש מאני בסוף, זה נכון בכל השקעה ובכל שלב.

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא הסיבה שאני משקיע במרכול של חיים הוא כדי שבסוף חודש אני יתחלק איתו ברווחים אין שום סיבה שאני ישקיע ברשת המרכולים שלו גם היא צומחת ומצויינת כל עוד לא חוזר אליי קאש מאני בסוף, זה נכון בכל השקעה ובכל שלב.

    אתה יכול לקבל את הרווח בסוף חודש ולקנות איתו לחם וחלב, אבל אז הרווח כנראה ישאר פחות או יות אותו דבר גם אחרי 20 שנה (בהתאמה לאינפלציה), כי לחיים לא תהיה שום אפשרות להשקיע ולהתפתח.
    לעומת זאת אתה יכול לתת לחיים להשקיע את הכסף (וכנראה אתה סומך עליו שהוא ביזנסמן טוב, אחרת לא היית משקיע אצלו מלכתחילה), וכך במקום להיות שותף בחנות קטנה תהיה שותף ברשת מרכולים בעלת שווי עצום.

    רוב חברות הטכנולוגיה הגדולות מעדיפות ללכת בדרך השנייה ולהשקיע רוב הרווחים. את התוצאות ניתן לראות בדמות צמיחה אדירה בערך וברווחים. יש גם חברות שאכן מחלקות נתח גדול מהכסף כדיבדינד (אמנם לא את כולו כי זה יחנוק אותן לגמרי), לרוב מדובר בחברות גדולות ויציבות כמו קוקה קולה שאין לה מה לעשות עםכל כך הרבה כסף בהנחה שהיא לא מתכוונת להתפתח לשווקים במאדים. השקעה בS&P בסך הכל כוללת תמהיל של השניים, אבל ההבדל משמעותי הרבה פחות ממה שאתה מציג ונגזר בעיקר מאופי החברות והצורך שלהם במזומנים נוספים.

  • @משה-צבי said:

    כל עוד הרווחים מושקעים מחדש ואתה הבעלים שלהם, מה זה משנה באיזו צורה אתה מקבל את הרווח? בין אם זה באמצעות דיבידנד או באמצעות עליית ערך המניה (שנובעת מגידול בשווי הנכסי של החברה). בסופו של דבר, תמיד תוכל למכור את המניות למי שירצה לקנות ממך.

    ואם החשש שלך הוא שלא יהיה קונה ולכן אתה מעדיף קאש - זו טעות. אין הבדל מהותי בין החזקת נייר ערך שנקרא 'מניה' לבין החזקת נייר ערך שנקרא 'מטבע', כי בשניהם אתה חייב צד שני שמעוניין בהם. האמת שיש כן הבדל ההבדל הוא שבמטבע אתה נדרש להאמין בערך שלו, בעוד שמניה מייצגת בעלות על ערך כלכלי אמיתי.

    מניה לא יכולה להפוך למוצר המקביל למטבע, למה? ככה, לא באמת צריך להסביר, מטבע זה טיבעא ומניה זה פירי.

    עכשיו אם הרווחים מספיק שווים בשביל לגרוף אותם אז יכול להיות ששווה להחזיק מניה גם בלי לגרוף את הרווחים, אבל עם המניה לא שווה את גריפת רווחיה היא פשוט לא שווה ועליית הערך שלה מבוססת או על אמון שיום אחד הרווחים יצדיקו אותה או שהיא פשוט מנופחת כמו בועה.

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    מניה לא יכולה להפוך למוצר המקביל למטבע, למה? ככה, לא באמת צריך להסביר, מטבע זה טיבעא ומניה זה פירי.

    לא טענתי בשום שלב שזה מוצר מקביל למטבע, הטענה שלי היא שזה הצד השני של המטבע (תרתי משמע).
    כל מטבע פעולתו היא לקנות פירי, המעלה הגדולה שלו הוא שהוא חריף להוצאה, אבל בסופו שלדבר הערך שלו הוא בכך שהוא מביא פירי, ולכן לחשוש על הפירי הכי חריף להוצאה (הנזיל בעולם) שיום אחד לא יהיה צד שני זה הגיוני כמעט כמו לחשוב שיום אחד לא יהיה צד שני למטבע.
    ודרך אגב הטיבעא של חז"ל היה גם פירי, בשונה מהמטבע כיום.

    החשש השני שלך שהמחיר הוא לא הוגן זה נושא אחר וזה לא קשור לקבלת הדיבידנד.

  • @שמש-מרפא הסיבה שאני משקיע במרכול של חיים הוא כדי שבסוף חודש אני יתחלק איתו ברווחים אין שום סיבה שאני ישקיע ברשת המרכולים שלו גם היא צומחת ומצויינת כל עוד לא חוזר אליי קאש מאני בסוף, זה נכון בכל השקעה ובכל שלב.

    רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא הסיבה שאני משקיע במרכול של חיים הוא כדי שבסוף חודש אני יתחלק איתו ברווחים אין שום סיבה שאני ישקיע ברשת המרכולים שלו גם היא צומחת ומצויינת כל עוד לא חוזר אליי קאש מאני בסוף, זה נכון בכל השקעה ובכל שלב.

    אתה מתחלק איתו ברווחים, רק שאלה מושקעים מחדש ולובשים צורה של שווי, שבהמשך יצור עוד רווחים וחוזר חלילה.. אם אתה רוצה קאש מאני תתכבד ותמכור מחלקך (ותאבד את אפקט הריבית דריבית). חלוקת דיבידנד בסך הכל משמעה שמישהו אחר עשה זאת בשבילך.

  • הם גם רכשו נדל''ן בשנים שהמחירים עלו בסחרור,
    ועכשיו כשהמחירים העצרו הם יוצאים מהמשחק ומוכרים בהפסד.

    כשהמחירים ימשיכו לעלות הם ירוצו מהר מהר חזרה לשוק הנדל''ן.

    כמו שאמר לי אחד השבוע
    עוד מעט מחתן ילדים ועדיין לא עשה כלום-
    הוא חושב עכשיו למשכן את הדירה שלו ולהכניס כסף לשוק ההון,
    הוא ראה שהגיסים שלו עשו את זה לפני 3 שנים ועכשיו הם מאוד הרוויחו...

    (כשהם עשו את זה לא היה לו אומץ..)

    @מרים-הורביץ-נכסים said:

    כמו שאמר לי אחד השבוע
    עוד מעט מחתן ילדים ועדיין לא עשה כלום-
    הוא חושב עכשיו למשכן את הדירה שלו ולהכניס כסף לשוק ההון,
    הוא ראה שהגיסים שלו עשו את זה לפני 3 שנים ועכשיו הם מאוד הרוויחו...

    תפנו אותו לארגון בנקל והם כבר יתנו לו על הראש בהוראת גדולי הדיינים, להתרחק כמו מאש מכל דבר אפילו שדומה למשכון דירה וכל מינוף טיפשי ומסוכן וכ"ש כשהוא לטווח קצר כל כך.

  • @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא הסיבה שאני משקיע במרכול של חיים הוא כדי שבסוף חודש אני יתחלק איתו ברווחים אין שום סיבה שאני ישקיע ברשת המרכולים שלו גם היא צומחת ומצויינת כל עוד לא חוזר אליי קאש מאני בסוף, זה נכון בכל השקעה ובכל שלב.

    אתה יכול לקבל את הרווח בסוף חודש ולקנות איתו לחם וחלב, אבל אז הרווח כנראה ישאר פחות או יות אותו דבר גם אחרי 20 שנה (בהתאמה לאינפלציה), כי לחיים לא תהיה שום אפשרות להשקיע ולהתפתח.
    לעומת זאת אתה יכול לתת לחיים להשקיע את הכסף (וכנראה אתה סומך עליו שהוא ביזנסמן טוב, אחרת לא היית משקיע אצלו מלכתחילה), וכך במקום להיות שותף בחנות קטנה תהיה שותף ברשת מרכולים בעלת שווי עצום.

    רוב חברות הטכנולוגיה הגדולות מעדיפות ללכת בדרך השנייה ולהשקיע רוב הרווחים. את התוצאות ניתן לראות בדמות צמיחה אדירה בערך וברווחים. יש גם חברות שאכן מחלקות נתח גדול מהכסף כדיבדינד (אמנם לא את כולו כי זה יחנוק אותן לגמרי), לרוב מדובר בחברות גדולות ויציבות כמו קוקה קולה שאין לה מה לעשות עםכל כך הרבה כסף בהנחה שהיא לא מתכוונת להתפתח לשווקים במאדים. השקעה בS&P בסך הכל כוללת תמהיל של השניים, אבל ההבדל משמעותי הרבה פחות ממה שאתה מציג ונגזר בעיקר מאופי החברות והצורך שלהם במזומנים נוספים.

    @שמש-מרפא said:

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא הסיבה שאני משקיע במרכול של חיים הוא כדי שבסוף חודש אני יתחלק איתו ברווחים אין שום סיבה שאני ישקיע ברשת המרכולים שלו גם היא צומחת ומצויינת כל עוד לא חוזר אליי קאש מאני בסוף, זה נכון בכל השקעה ובכל שלב.

    אתה יכול לקבל את הרווח בסוף חודש ולקנות איתו לחם וחלב, אבל אז הרווח כנראה ישאר פחות או יות אותו דבר גם אחרי 20 שנה (בהתאמה לאינפלציה), כי לחיים לא תהיה שום אפשרות להשקיע ולהתפתח.
    לעומת זאת אתה יכול לתת לחיים להשקיע את הכסף (וכנראה אתה סומך עליו שהוא ביזנסמן טוב, אחרת לא היית משקיע אצלו מלכתחילה), וכך במקום להיות שותף בחנות קטנה תהיה שותף ברשת מרכולים בעלת שווי עצום.

    רוב חברות הטכנולוגיה הגדולות מעדיפות ללכת בדרך השנייה ולהשקיע רוב הרווחים. את התוצאות ניתן לראות בדמות צמיחה אדירה בערך וברווחים. יש גם חברות שאכן מחלקות נתח גדול מהכסף כדיבדינד (אמנם לא את כולו כי זה יחנוק אותן לגמרי), לרוב מדובר בחברות גדולות ויציבות כמו קוקה קולה שאין לה מה לעשות עםכל כך הרבה כסף בהנחה שהיא לא מתכוונת להתפתח לשווקים במאדים. השקעה בS&P בסך הכל כוללת תמהיל של השניים, אבל ההבדל משמעותי הרבה פחות ממה שאתה מציג ונגזר בעיקר מאופי החברות והצורך שלהם במזומנים נוספים.

    @שמש-מרפא said:

    רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא הסיבה שאני משקיע במרכול של חיים הוא כדי שבסוף חודש אני יתחלק איתו ברווחים אין שום סיבה שאני ישקיע ברשת המרכולים שלו גם היא צומחת ומצויינת כל עוד לא חוזר אליי קאש מאני בסוף, זה נכון בכל השקעה ובכל שלב.

    אתה מתחלק איתו ברווחים, רק שאלה מושקעים מחדש ולובשים צורה של שווי, שבהמשך יצור עוד רווחים וחוזר חלילה.. אם אתה רוצה קאש מאני תתכבד ותמכור מחלקך (ותאבד את אפקט הריבית דריבית). חלוקת דיבידנד בסך הכל משמעה שמישהו אחר עשה זאת בשבילך.

    זה אמנם ההנחה אבל שוב זה אומר מה שאמרתי שכשאני משקיע בחברה אני מניח שהדיווידנד היום או עוד 20 שנה יהיה שווה את ההשקעה, והעיקר זה שהדיווידנד יחזיר את ההון.

    וברגע שמדובר על הנחה שחברה שמרוויחה היום 1/200 מההשקעה ואני מניח שבעתיד היא תרוויח 1/10 זה קצת הימור.

  • @מרים-הורביץ-נכסים said:

    כמו שאמר לי אחד השבוע
    עוד מעט מחתן ילדים ועדיין לא עשה כלום-
    הוא חושב עכשיו למשכן את הדירה שלו ולהכניס כסף לשוק ההון,
    הוא ראה שהגיסים שלו עשו את זה לפני 3 שנים ועכשיו הם מאוד הרוויחו...

    תפנו אותו לארגון בנקל והם כבר יתנו לו על הראש בהוראת גדולי הדיינים, להתרחק כמו מאש מכל דבר אפילו שדומה למשכון דירה וכל מינוף טיפשי ומסוכן וכ"ש כשהוא לטווח קצר כל כך.

    @צופה-ומביט said:

    תפנו אותו לארגון בנקל והם כבר יתנו לו על הראש בהוראת גדולי הדיינים, להתרחק כמו מאש מכל דבר אפילו שדומה למשכון דירה וכל מינוף טיפשי ומסוכן וכ"ש כשהוא לטווח קצר כל כך.

    הוא לא בא אלי להתייעץ ח''ו,
    הוא רק שלח לעדכן מישהו שישבתי איתו על רכישת דירה להשקעה.

    אנשים מסוגו עם כאלו רעיונות לא באים להתייעץ ולא רוצים שיאמרו להם מה לעשות.

    כמו שהיה אחד שבא אלי לפגישה לפני שיפוץ,
    רצה להיכנס להשקעה מסוימת ואני לא הסכמתי והתעקשתי שהוא צריך לשמור בצד את הכסף שהוא לא לשיפוץ,
    ורק אחרי שהשיפוץ יסתיים בהצלחה לפי התוכנית הוא יכול להשקיע את היתרה,
    והוא ממש יצא מאוכזב מהפגישה שלא קיבלתי את דעתו ולא הסכמתי לומר לו שזה טוב....

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    100 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בעקרונות שצריכים להנחות אותנו בבחירת רמת הסיכון הנכונה. השבוע אני רוצה להתמקד בשאלה שמעסיקה הרבה משקיעים מה עדיף לאורך זמן, ניהול אקטיבי דרך מנהלי השקעות או השקעה פסיבית במדדים? השאלה הזו מעניינת במיוחד לאור הנתונים של שלוש השנים האחרונות. כשבוחנים את ביצועי קרנות הפנסיה במסלולים הכלליים לבני 50 ומטה, שהם מסלולים שמשקיעים חלק משמעותי מהכסף בשוק המניות, ניתן לראות שהן הניבו סביב 50% תשואה מצטברת בשלוש השנים האחרונות. לעומת זאת, מדד הS&P 500 הניב באותה תקופה תשואה מצטברת של כ־40%, בעוד שהמסלולים המנייתיים בישראל הגיעו כמעט ל־90%. זהו פער משמעותי. חלק גדול מהפער הזה נובע מהעליות החזקות בשוק הישראלי בתקופה הזו, לצד היחלשות הדולר שפגעה בתשואה של מי שהשקיע בשוק האמריקאי. חשוב לי להדגיש: אני לא נגד השקעה בסיכון גבוה ולא נגד השקעה במדדים כמו ה־S&P 500. להפך, זו אחת הדרכים המרכזיות שבהן משקיעים משתתפים בצמיחה של הכלכלה העולמית. אבל חשוב להבין שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות, ולא תמיד מה שעבד בתקופה מסוימת יהיה הדבר הנכון לכל תקופה. היתרון של השקעה מנוהלת . היתרון המרכזי של מנהלי השקעות הוא היכולת להגיב למציאות משתנה. בזמן אירועים משמעותיים בשווקים, יש להם אפשרות לבצע התאמות, לשנות חשיפה לסקטורים שונים, להגדיל השקעה באזורים שנראים אטרקטיביים יותר, או לנצל הזדמנויות שנוצרות. מדד פסיבי, לעומת זאת, פועל לפי כללים ברורים מראש. הוא מחזיק את החברות שנמצאות במדד ואינו מקבל החלטות בהתאם לשינויים בשוק. זו גם החוזקה וגם החולשה שלו. מצד אחד, הוא פשוט, זול ומאפשר למשקיע להיות חלק מהשוק בלי לנסות לנחש מה יקרה. מצד שני, הוא לא יודע להגיב בזמן אמת כאשר התנאים משתנים. החיסרון של השקעה מנוהלת. מנהלי השקעות נבחנים לפי ביצועים חודשיים ושנתיים, למרות שהשקעות לטווח ארוך אמורות להיבחן לאורך שנים. הלחץ הזה מגיע גם מהציבור. כאשר מסלול מסוים מציג תשואה גבוהה בשנה האחרונה, נוצרת נטייה לעבור אליו ולרדוף אחרי הביצועים האחרונים. הבעיה היא שכך מנהלי השקעות מתקשים להישאר נאמנים לאסטרטגיה ארוכת טווח. אפשר לראות את זה במקרה של אלטשולר שחם. הם הלכו עם אסטרטגיה מסוימת לאורך זמן, וכאשר היא לא עבדה כפי שציפו, התגובה של הציבור הייתה חדה מאוד והכספים התחילו לעבור החוצה. מצד אחד זה טבעי בעולם ההשקעות, אבל מצד שני הלחץ הזה מקשה על מנהלים לקבל החלטות ארוכות טווח. קושי נוסף נובע מסוג הנכסים שבהם גופים מוסדיים יכולים להשקיע. לדוגמה, כאשר גוף מוסדי משקיע בחברה פרטית ייתכן שההשקעה תהיה מוצלחת מאוד בעתיד, אבל כל עוד אין אירוע כמו הנפקה או מכירה, לא תמיד ניתן לראות את מלוא הערך שלה בדוחות התשואה השוטפים. כלומר, יש השקעות שיכולות להיות מצוינות לטווח ארוך, אבל פחות קל למדוד אותן בטווח הקצר. צריך להבין שמנהלי ההשקעות אינם פחות מקצועיים. הם פשוט פועלים במערכת שונה, עם מגבלות שונות ועם אחריות אחרת. בטווח הארוך, סביר שהשקעה במדדים רחבים תמשיך להיות פתרון חזק עבור הרבה משקיעים, בעיקר בגלל הפשטות והעלויות הנמוכות. אבל לאורך הדרך יהיו תקופות שבהן החלטות אקטיביות יעבדו טוב יותר. לכן הדבר החשוב ביותר הוא לא לבחור מסלול לפי מי היה ראשון בטבלה בשנה האחרונה, אלא לבחור אסטרטגיה שמתאימה לכם ולהישאר איתה לאורך זמן. צריך לזכור שמעבר מסלול הוא לא פעולה טכנית בלבד. מדובר בהחלטת השקעה: מכירה של נכסים מסוימים ורכישה של נכסים אחרים. בשבוע הבא נתחיל סדרת מאמרים חדשה על ההיסטוריה של שוק ההון, מהמאה ה16 ועד היום. נעסוק באירועים המרכזיים שעיצבו את המערכת הפיננסית המודרנית, כי כשמבינים איך הכול התחיל, קל יותר להבין איך השווקים עובדים היום. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 11 הצבעות
    3 פוסטים
    291 צפיות
    מ
    @בן-עליה תודה. מחמם את הלב. צודק.. העליתי את זה בתגובות בטור על פורים. אבל זה היה בלי מסר...
  • 8 הצבעות
    6 פוסטים
    430 צפיות
    דל גאהד
    @ביזנייעס כל מילה! לך בכחך זה ותביא לנו עוד ניתוחים מבריקים, מדוייקים ועושי-סדר כאלו. יישר כח!
  • 15 הצבעות
    46 פוסטים
    2k צפיות
    מ
    @צמיחה said: רק השבוע האחרון קיבלתי שאלה ממישהו שכבר לקח משכנתא של 700 אל"ש עבור השקעה בסנופי, והוא רוצה למנף בעוד מיליון ש"ח. הרצון להתעשר מהר - ממש מסוכן. הדגשתי כמה פעמים, שכל הלוואה חדשה צריכה להיות כזאת שתהיה מסוגל להחזיר אותה גם אם תפסיד את כל הכסף.
  • 4 הצבעות
    34 פוסטים
    2k צפיות
    א
    @השומר כתב בהצעת שיפור לפרויקט החשוב של 'בנקל': @אפ_על_פי_כן ברור שבציבור הליטאי שנותנים סכום יחסית גדול זה יישר אותם בהמשך הדרך לתרבות הקהילתית הזאת אבל בעומק שהראש יתישב להבין את משחק הכסף האמיתי בלי חינוך לוקח זמן. בקיצור, כולנו מסכימים שצריך חינוך...