דילוג לתוכן

מענה לטענות של דוד טופורוביץ

  • מאמר מענה לטענות טופרוביץ (פחות מעמיק מכאןhttps://forum.benakel.org/post/18882)

    תגובה להשקעות ב-S&P 500.pdf

  • מאמר מענה לטענות טופרוביץ (פחות מעמיק מכאןhttps://forum.benakel.org/post/18882)

    תגובה להשקעות ב-S&P 500.pdf

    @מחוץ-לקופסא said:

    מאמר מענה לטענות טופרוביץ (פחות מעמיק מכאןhttps://forum.benakel.org/post/18882)

    תגובה להשקעות ב-S&P 500.pdf
    יפה מאוד!
    ||אבל מה זה ההערות במאמר שלא מובילות לשומקום?||

  • אגב- לגוף טענת טופורוביץ בעניין הריכוזיות והבועה,
    מה דעתו [הרי חוקר את זה "כבר שנתיים"!!!] על קרנות מחקות S&P500 במשקל שוה ?
    כל מניה מקבלת 0.2% במדד! אין ריכוזיות!
    גם זו גזירה נוראה!?

  • @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא said:

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

    דהיינו שהדיבידנד של ההשקעה יצדיק את עצמו לאחר זמן, זה לא נראה המצב בסנופי.

    מה עניין דיבידנד לכאן? דיבידנד זה סך הכל גילוח של הרווח, מבחינתי הוא יכול להישאר להשקעה בתוך החברות ולהמשיך לצבור ריבית דריבית.

    @שמש-מרפא הסיבה שאני משקיע במרכול של חיים הוא כדי שבסוף חודש אני יתחלק איתו ברווחים אין שום סיבה שאני ישקיע ברשת המרכולים שלו גם היא צומחת ומצויינת כל עוד לא חוזר אליי קאש מאני בסוף, זה נכון בכל השקעה ובכל שלב.

  • הם גם רכשו נדל''ן בשנים שהמחירים עלו בסחרור,
    ועכשיו כשהמחירים העצרו הם יוצאים מהמשחק ומוכרים בהפסד.

    כשהמחירים ימשיכו לעלות הם ירוצו מהר מהר חזרה לשוק הנדל''ן.

    כמו שאמר לי אחד השבוע
    עוד מעט מחתן ילדים ועדיין לא עשה כלום-
    הוא חושב עכשיו למשכן את הדירה שלו ולהכניס כסף לשוק ההון,
    הוא ראה שהגיסים שלו עשו את זה לפני 3 שנים ועכשיו הם מאוד הרוויחו...

    (כשהם עשו את זה לא היה לו אומץ..)

    @מרים-הורביץ-נכסים said:

    כמו שאמר לי אחד השבוע
    עוד מעט מחתן ילדים ועדיין לא עשה כלום-
    הוא חושב עכשיו למשכן את הדירה שלו ולהכניס כסף לשוק ההון,
    הוא ראה שהגיסים שלו עשו את זה לפני 3 שנים ועכשיו הם מאוד הרוויחו...

    הצילווווו

  • @שמש-מרפא הסיבה שאני משקיע במרכול של חיים הוא כדי שבסוף חודש אני יתחלק איתו ברווחים אין שום סיבה שאני ישקיע ברשת המרכולים שלו גם היא צומחת ומצויינת כל עוד לא חוזר אליי קאש מאני בסוף, זה נכון בכל השקעה ובכל שלב.

    @רבנאי-יתרעם-גאון
    כל עוד הרווחים מושקעים מחדש ואתה הבעלים שלהם, מה זה משנה באיזו צורה אתה מקבל את הרווח? בין אם זה באמצעות דיבידנד או באמצעות עליית ערך המניה (שנובעת מגידול בשווי הנכסי של החברה). בסופו של דבר, תמיד תוכל למכור את המניות למי שירצה לקנות ממך.

    ואם החשש שלך הוא שלא יהיה קונה ולכן אתה מעדיף קאש - זו טעות. אין הבדל מהותי בין החזקת נייר ערך שנקרא 'מניה' לבין החזקת נייר ערך שנקרא 'מטבע', כי בשניהם אתה חייב צד שני שמעוניין בהם. האמת שיש כן הבדל ההבדל הוא שבמטבע אתה נדרש להאמין בערך שלו, בעוד שמניה מייצגת בעלות על ערך כלכלי אמיתי.

  • @רבנאי-יתרעם-גאון
    כל עוד הרווחים מושקעים מחדש ואתה הבעלים שלהם, מה זה משנה באיזו צורה אתה מקבל את הרווח? בין אם זה באמצעות דיבידנד או באמצעות עליית ערך המניה (שנובעת מגידול בשווי הנכסי של החברה). בסופו של דבר, תמיד תוכל למכור את המניות למי שירצה לקנות ממך.

    ואם החשש שלך הוא שלא יהיה קונה ולכן אתה מעדיף קאש - זו טעות. אין הבדל מהותי בין החזקת נייר ערך שנקרא 'מניה' לבין החזקת נייר ערך שנקרא 'מטבע', כי בשניהם אתה חייב צד שני שמעוניין בהם. האמת שיש כן הבדל ההבדל הוא שבמטבע אתה נדרש להאמין בערך שלו, בעוד שמניה מייצגת בעלות על ערך כלכלי אמיתי.

    @משה-צבי said:

    כל עוד הרווחים מושקעים מחדש ואתה הבעלים שלהם, מה זה משנה באיזו צורה אתה מקבל את הרווח? בין אם זה באמצעות דיבידנד או באמצעות עליית ערך המניה (שנובעת מגידול בשווי הנכסי של החברה). בסופו של דבר, תמיד תוכל למכור את המניות למי שירצה לקנות ממך.

    ואם החשש שלך הוא שלא יהיה קונה ולכן אתה מעדיף קאש - זו טעות. אין הבדל מהותי בין החזקת נייר ערך שנקרא 'מניה' לבין החזקת נייר ערך שנקרא 'מטבע', כי בשניהם אתה חייב צד שני שמעוניין בהם. האמת שיש כן הבדל ההבדל הוא שבמטבע אתה נדרש להאמין בערך שלו, בעוד שמניה מייצגת בעלות על ערך כלכלי אמיתי.

    מניה לא יכולה להפוך למוצר המקביל למטבע, למה? ככה, לא באמת צריך להסביר, מטבע זה טיבעא ומניה זה פירי.

    עכשיו אם הרווחים מספיק שווים בשביל לגרוף אותם אז יכול להיות ששווה להחזיק מניה גם בלי לגרוף את הרווחים, אבל עם המניה לא שווה את גריפת רווחיה היא פשוט לא שווה ועליית הערך שלה מבוססת או על אמון שיום אחד הרווחים יצדיקו אותה או שהיא פשוט מנופחת כמו בועה.

  • @שמש-מרפא הסיבה שאני משקיע במרכול של חיים הוא כדי שבסוף חודש אני יתחלק איתו ברווחים אין שום סיבה שאני ישקיע ברשת המרכולים שלו גם היא צומחת ומצויינת כל עוד לא חוזר אליי קאש מאני בסוף, זה נכון בכל השקעה ובכל שלב.

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא הסיבה שאני משקיע במרכול של חיים הוא כדי שבסוף חודש אני יתחלק איתו ברווחים אין שום סיבה שאני ישקיע ברשת המרכולים שלו גם היא צומחת ומצויינת כל עוד לא חוזר אליי קאש מאני בסוף, זה נכון בכל השקעה ובכל שלב.

    אתה יכול לקבל את הרווח בסוף חודש ולקנות איתו לחם וחלב, אבל אז הרווח כנראה ישאר פחות או יות אותו דבר גם אחרי 20 שנה (בהתאמה לאינפלציה), כי לחיים לא תהיה שום אפשרות להשקיע ולהתפתח.
    לעומת זאת אתה יכול לתת לחיים להשקיע את הכסף (וכנראה אתה סומך עליו שהוא ביזנסמן טוב, אחרת לא היית משקיע אצלו מלכתחילה), וכך במקום להיות שותף בחנות קטנה תהיה שותף ברשת מרכולים בעלת שווי עצום.

    רוב חברות הטכנולוגיה הגדולות מעדיפות ללכת בדרך השנייה ולהשקיע רוב הרווחים. את התוצאות ניתן לראות בדמות צמיחה אדירה בערך וברווחים. יש גם חברות שאכן מחלקות נתח גדול מהכסף כדיבדינד (אמנם לא את כולו כי זה יחנוק אותן לגמרי), לרוב מדובר בחברות גדולות ויציבות כמו קוקה קולה שאין לה מה לעשות עםכל כך הרבה כסף בהנחה שהיא לא מתכוונת להתפתח לשווקים במאדים. השקעה בS&P בסך הכל כוללת תמהיל של השניים, אבל ההבדל משמעותי הרבה פחות ממה שאתה מציג ונגזר בעיקר מאופי החברות והצורך שלהם במזומנים נוספים.

  • @משה-צבי said:

    כל עוד הרווחים מושקעים מחדש ואתה הבעלים שלהם, מה זה משנה באיזו צורה אתה מקבל את הרווח? בין אם זה באמצעות דיבידנד או באמצעות עליית ערך המניה (שנובעת מגידול בשווי הנכסי של החברה). בסופו של דבר, תמיד תוכל למכור את המניות למי שירצה לקנות ממך.

    ואם החשש שלך הוא שלא יהיה קונה ולכן אתה מעדיף קאש - זו טעות. אין הבדל מהותי בין החזקת נייר ערך שנקרא 'מניה' לבין החזקת נייר ערך שנקרא 'מטבע', כי בשניהם אתה חייב צד שני שמעוניין בהם. האמת שיש כן הבדל ההבדל הוא שבמטבע אתה נדרש להאמין בערך שלו, בעוד שמניה מייצגת בעלות על ערך כלכלי אמיתי.

    מניה לא יכולה להפוך למוצר המקביל למטבע, למה? ככה, לא באמת צריך להסביר, מטבע זה טיבעא ומניה זה פירי.

    עכשיו אם הרווחים מספיק שווים בשביל לגרוף אותם אז יכול להיות ששווה להחזיק מניה גם בלי לגרוף את הרווחים, אבל עם המניה לא שווה את גריפת רווחיה היא פשוט לא שווה ועליית הערך שלה מבוססת או על אמון שיום אחד הרווחים יצדיקו אותה או שהיא פשוט מנופחת כמו בועה.

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    מניה לא יכולה להפוך למוצר המקביל למטבע, למה? ככה, לא באמת צריך להסביר, מטבע זה טיבעא ומניה זה פירי.

    לא טענתי בשום שלב שזה מוצר מקביל למטבע, הטענה שלי היא שזה הצד השני של המטבע (תרתי משמע).
    כל מטבע פעולתו היא לקנות פירי, המעלה הגדולה שלו הוא שהוא חריף להוצאה, אבל בסופו שלדבר הערך שלו הוא בכך שהוא מביא פירי, ולכן לחשוש על הפירי הכי חריף להוצאה (הנזיל בעולם) שיום אחד לא יהיה צד שני זה הגיוני כמעט כמו לחשוב שיום אחד לא יהיה צד שני למטבע.
    ודרך אגב הטיבעא של חז"ל היה גם פירי, בשונה מהמטבע כיום.

    החשש השני שלך שהמחיר הוא לא הוגן זה נושא אחר וזה לא קשור לקבלת הדיבידנד.

  • @שמש-מרפא הסיבה שאני משקיע במרכול של חיים הוא כדי שבסוף חודש אני יתחלק איתו ברווחים אין שום סיבה שאני ישקיע ברשת המרכולים שלו גם היא צומחת ומצויינת כל עוד לא חוזר אליי קאש מאני בסוף, זה נכון בכל השקעה ובכל שלב.

    רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא הסיבה שאני משקיע במרכול של חיים הוא כדי שבסוף חודש אני יתחלק איתו ברווחים אין שום סיבה שאני ישקיע ברשת המרכולים שלו גם היא צומחת ומצויינת כל עוד לא חוזר אליי קאש מאני בסוף, זה נכון בכל השקעה ובכל שלב.

    אתה מתחלק איתו ברווחים, רק שאלה מושקעים מחדש ולובשים צורה של שווי, שבהמשך יצור עוד רווחים וחוזר חלילה.. אם אתה רוצה קאש מאני תתכבד ותמכור מחלקך (ותאבד את אפקט הריבית דריבית). חלוקת דיבידנד בסך הכל משמעה שמישהו אחר עשה זאת בשבילך.

  • הם גם רכשו נדל''ן בשנים שהמחירים עלו בסחרור,
    ועכשיו כשהמחירים העצרו הם יוצאים מהמשחק ומוכרים בהפסד.

    כשהמחירים ימשיכו לעלות הם ירוצו מהר מהר חזרה לשוק הנדל''ן.

    כמו שאמר לי אחד השבוע
    עוד מעט מחתן ילדים ועדיין לא עשה כלום-
    הוא חושב עכשיו למשכן את הדירה שלו ולהכניס כסף לשוק ההון,
    הוא ראה שהגיסים שלו עשו את זה לפני 3 שנים ועכשיו הם מאוד הרוויחו...

    (כשהם עשו את זה לא היה לו אומץ..)

    @מרים-הורביץ-נכסים said:

    כמו שאמר לי אחד השבוע
    עוד מעט מחתן ילדים ועדיין לא עשה כלום-
    הוא חושב עכשיו למשכן את הדירה שלו ולהכניס כסף לשוק ההון,
    הוא ראה שהגיסים שלו עשו את זה לפני 3 שנים ועכשיו הם מאוד הרוויחו...

    תפנו אותו לארגון בנקל והם כבר יתנו לו על הראש בהוראת גדולי הדיינים, להתרחק כמו מאש מכל דבר אפילו שדומה למשכון דירה וכל מינוף טיפשי ומסוכן וכ"ש כשהוא לטווח קצר כל כך.

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    58 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בעקרונות שצריכים להנחות אותנו בבחירת רמת הסיכון הנכונה. השבוע אני רוצה להתמקד בשאלה שמעסיקה הרבה משקיעים מה עדיף לאורך זמן, ניהול אקטיבי דרך מנהלי השקעות או השקעה פסיבית במדדים? השאלה הזו מעניינת במיוחד לאור הנתונים של שלוש השנים האחרונות. כשבוחנים את ביצועי קרנות הפנסיה במסלולים הכלליים לבני 50 ומטה, שהם מסלולים שמשקיעים חלק משמעותי מהכסף בשוק המניות, ניתן לראות שהן הניבו סביב 50% תשואה מצטברת בשלוש השנים האחרונות. לעומת זאת, מדד הS&P 500 הניב באותה תקופה תשואה מצטברת של כ־40%, בעוד שהמסלולים המנייתיים בישראל הגיעו כמעט ל־90%. זהו פער משמעותי. חלק גדול מהפער הזה נובע מהעליות החזקות בשוק הישראלי בתקופה הזו, לצד היחלשות הדולר שפגעה בתשואה של מי שהשקיע בשוק האמריקאי. חשוב לי להדגיש: אני לא נגד השקעה בסיכון גבוה ולא נגד השקעה במדדים כמו ה־S&P 500. להפך, זו אחת הדרכים המרכזיות שבהן משקיעים משתתפים בצמיחה של הכלכלה העולמית. אבל חשוב להבין שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות, ולא תמיד מה שעבד בתקופה מסוימת יהיה הדבר הנכון לכל תקופה. היתרון של השקעה מנוהלת . היתרון המרכזי של מנהלי השקעות הוא היכולת להגיב למציאות משתנה. בזמן אירועים משמעותיים בשווקים, יש להם אפשרות לבצע התאמות, לשנות חשיפה לסקטורים שונים, להגדיל השקעה באזורים שנראים אטרקטיביים יותר, או לנצל הזדמנויות שנוצרות. מדד פסיבי, לעומת זאת, פועל לפי כללים ברורים מראש. הוא מחזיק את החברות שנמצאות במדד ואינו מקבל החלטות בהתאם לשינויים בשוק. זו גם החוזקה וגם החולשה שלו. מצד אחד, הוא פשוט, זול ומאפשר למשקיע להיות חלק מהשוק בלי לנסות לנחש מה יקרה. מצד שני, הוא לא יודע להגיב בזמן אמת כאשר התנאים משתנים. החיסרון של השקעה מנוהלת. מנהלי השקעות נבחנים לפי ביצועים חודשיים ושנתיים, למרות שהשקעות לטווח ארוך אמורות להיבחן לאורך שנים. הלחץ הזה מגיע גם מהציבור. כאשר מסלול מסוים מציג תשואה גבוהה בשנה האחרונה, נוצרת נטייה לעבור אליו ולרדוף אחרי הביצועים האחרונים. הבעיה היא שכך מנהלי השקעות מתקשים להישאר נאמנים לאסטרטגיה ארוכת טווח. אפשר לראות את זה במקרה של אלטשולר שחם. הם הלכו עם אסטרטגיה מסוימת לאורך זמן, וכאשר היא לא עבדה כפי שציפו, התגובה של הציבור הייתה חדה מאוד והכספים התחילו לעבור החוצה. מצד אחד זה טבעי בעולם ההשקעות, אבל מצד שני הלחץ הזה מקשה על מנהלים לקבל החלטות ארוכות טווח. קושי נוסף נובע מסוג הנכסים שבהם גופים מוסדיים יכולים להשקיע. לדוגמה, כאשר גוף מוסדי משקיע בחברה פרטית ייתכן שההשקעה תהיה מוצלחת מאוד בעתיד, אבל כל עוד אין אירוע כמו הנפקה או מכירה, לא תמיד ניתן לראות את מלוא הערך שלה בדוחות התשואה השוטפים. כלומר, יש השקעות שיכולות להיות מצוינות לטווח ארוך, אבל פחות קל למדוד אותן בטווח הקצר. צריך להבין שמנהלי ההשקעות אינם פחות מקצועיים. הם פשוט פועלים במערכת שונה, עם מגבלות שונות ועם אחריות אחרת. בטווח הארוך, סביר שהשקעה במדדים רחבים תמשיך להיות פתרון חזק עבור הרבה משקיעים, בעיקר בגלל הפשטות והעלויות הנמוכות. אבל לאורך הדרך יהיו תקופות שבהן החלטות אקטיביות יעבדו טוב יותר. לכן הדבר החשוב ביותר הוא לא לבחור מסלול לפי מי היה ראשון בטבלה בשנה האחרונה, אלא לבחור אסטרטגיה שמתאימה לכם ולהישאר איתה לאורך זמן. צריך לזכור שמעבר מסלול הוא לא פעולה טכנית בלבד. מדובר בהחלטת השקעה: מכירה של נכסים מסוימים ורכישה של נכסים אחרים. בשבוע הבא נתחיל סדרת מאמרים חדשה על ההיסטוריה של שוק ההון, מהמאה ה16 ועד היום. נעסוק באירועים המרכזיים שעיצבו את המערכת הפיננסית המודרנית, כי כשמבינים איך הכול התחיל, קל יותר להבין איך השווקים עובדים היום. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 23 הצבעות
    12 פוסטים
    403 צפיות
    ב
    כל הכבוד על כל העבודה והטרחה
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    63 צפיות
    ד
    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 15 הצבעות
    23 פוסטים
    872 צפיות
    העץ הרענןה
    @הקול-השפוי said: חבל שאתה לא עם אותו שם בשנ הניקים שלך.... טופל!
  • 7 הצבעות
    2 פוסטים
    155 צפיות
    ש
    להצטרפות לפורום הפיננסי ניתן לשוח הודעה ל khny887@gmail.com