דילוג לתוכן

מענה לטענות של דוד טופורוביץ

  • @צמיחה said:

    ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,

    לא מכיר כזה המלצה. תוכל להפנות אותי?

    @שלוימה-לנדא said:

    בבקשה אפשר למדוד לפי ממוצע של עשר שנים אחרונות, הרעיון הוא בסך הכל מי מוכיח את עצמו באופן כללי עם תוצאות טובות, לא הכוונה לבדוק כל רגע מי עקף באחוז וחצי ולעבור אליו.

    למה נראה לך שעשר שנים כן אומר משהו על העתיד?
    כאמור גם מי שהוכיח את עצמו בעבר עם תוצאות טובות זה לא אומר כלום על העתיד, וזה תקף גם למסלולים שהוכיחו את עצמן ב10 שנים בדיוק כמו ב5 שנים.
    ואם אתה רוצה דוקא מחקר על תקופה ארוכה יותר של 10 שנים, אז מחקר שהובא בספר הליכת אקראי בוול סטריט (הוצאת משכל עמוד 178-179) בחן את התשואות של קרנות מנוהלות לפרקי זמן ארוכים יותר – עשור מול עשור. מה שהמחקר גילה זה שבאופן מובהק סטטיסטית, הסופרסטארים של עשור מסוים היו גרועים בעשור העוקב גם מהמדד וגם מהמתחרים שלהם. כלומר אפילו קרנות שהצליחו יפה מאוד במשך עשור שלם (!) לא הצליחו לשמור על הצלחתן לאורך זמן.
    והנה מחקרים נוספים:
    מחקר של Cahart משנת 1997 גילה שלא היו קרנות ששמרו על עקביות כאשר משווים אותן למדדי ייחוס המתייחסים לפקטורים כמו גודל וערך (אל דאגה, נדבר עוד על פקטורים בהמשך). מחקר נוסף משנת 2010 של זוכי פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ', בו הם בחנו נתונים של 22 שנה, הראה שזה קשה מאוד למנהלי השקעות אקטיביים לשמור על עקביות בלהכות את השוק, ורק כ-2% מהקרנות השיגו לאורך זמן תשואה עודפת מעל השוק שבכלל הצדיקה את דמי הניהול שלהם.
    ואנגארד ערכו מחקר משלהם בו הם בחנו יותר מ-1,000 קרנות מנוהלות אמריקאיות על פני תקופה של עשור, המחולקת לשני מקטעים של חמש שנים. אחרי 5 השנים הראשונות הם מיינו את תוצאות הקרנות לחמישונים (20% העליונים, אלה שבין 20-40% העליונים, ועד ה-20% הגרועים ביותר). לאחר מכן הסתכלו על 5 השנים העוקבות ובחנו את התוצאות של אותן קרנות בדיוק.
    התוצאות הראו שרק 19% מהקרנות בחמישון העליון נשארו שם ב-5 השנים הבאות. באופן כללי התוצאות הראו שלא משנה באיזה חמישון הייתה מדורגת אותה קרן, הייתה לה סבירות די דומה לסיים את 5 השנים העוקבות בכל אחד מהחמישונים, וכן סבירות גבוהה יחסית להיסגר או להתמזג לקרן אחרת.
    במילים אחרות, המחקר הראה בצורה ברורה שתשואות העבר לא מעידות על העתיד. או כפי שהיטיב לתאר זאת יעקב רוטמן – בחירת קרן מנוהלת ע"ס תשואות העבר שקולה לבחירת קרן מנוהלת לפי צבע הלוגו של הגוף המנהל.
    מקור: מאמר של רונן מרגוליס.

    @סייעתא-דשמיא
    זה דבר נכון שהמציאות מוכיחה שאין מי שמצליח להוביל בצורה קבועה.
    וזה דבר ברור ופשוט, כי אף אחד לא נביא ולא בן נביא, ולא יודע מה ילד יום ואיזה מניות יביאו השנה את התשואה הכי טובה.

    דבר נוסף מנהלי המסלולים והקרנות יכולים לשנות כל הזמן את מדיניות ההשקעה ואת תמהילי ההשקעה, ולכן לא בהכרח שמה שהיה עד היום יהיה גם מהיום.

    מצד שני אין אופציה לבחור מסלול וקרן אם לא על סמך תשואות העבר.
    הרי אין היגיון בללחוץ על מה שנלחץ בלי להסתכל, צריך להכיר איך השוק עובד ומה ההיגיון בכל דבר ולפ"ז לבחור. לדוגמא להעדיף סיכון גבוה לטווח ארוך יותר מאשר סיכון בינוני וסיכון מועט.

  • @צמיחה said:

    ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,

    לא מכיר כזה המלצה. תוכל להפנות אותי?

    @שלוימה-לנדא said:

    בבקשה אפשר למדוד לפי ממוצע של עשר שנים אחרונות, הרעיון הוא בסך הכל מי מוכיח את עצמו באופן כללי עם תוצאות טובות, לא הכוונה לבדוק כל רגע מי עקף באחוז וחצי ולעבור אליו.

    למה נראה לך שעשר שנים כן אומר משהו על העתיד?
    כאמור גם מי שהוכיח את עצמו בעבר עם תוצאות טובות זה לא אומר כלום על העתיד, וזה תקף גם למסלולים שהוכיחו את עצמן ב10 שנים בדיוק כמו ב5 שנים.
    ואם אתה רוצה דוקא מחקר על תקופה ארוכה יותר של 10 שנים, אז מחקר שהובא בספר הליכת אקראי בוול סטריט (הוצאת משכל עמוד 178-179) בחן את התשואות של קרנות מנוהלות לפרקי זמן ארוכים יותר – עשור מול עשור. מה שהמחקר גילה זה שבאופן מובהק סטטיסטית, הסופרסטארים של עשור מסוים היו גרועים בעשור העוקב גם מהמדד וגם מהמתחרים שלהם. כלומר אפילו קרנות שהצליחו יפה מאוד במשך עשור שלם (!) לא הצליחו לשמור על הצלחתן לאורך זמן.
    והנה מחקרים נוספים:
    מחקר של Cahart משנת 1997 גילה שלא היו קרנות ששמרו על עקביות כאשר משווים אותן למדדי ייחוס המתייחסים לפקטורים כמו גודל וערך (אל דאגה, נדבר עוד על פקטורים בהמשך). מחקר נוסף משנת 2010 של זוכי פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ', בו הם בחנו נתונים של 22 שנה, הראה שזה קשה מאוד למנהלי השקעות אקטיביים לשמור על עקביות בלהכות את השוק, ורק כ-2% מהקרנות השיגו לאורך זמן תשואה עודפת מעל השוק שבכלל הצדיקה את דמי הניהול שלהם.
    ואנגארד ערכו מחקר משלהם בו הם בחנו יותר מ-1,000 קרנות מנוהלות אמריקאיות על פני תקופה של עשור, המחולקת לשני מקטעים של חמש שנים. אחרי 5 השנים הראשונות הם מיינו את תוצאות הקרנות לחמישונים (20% העליונים, אלה שבין 20-40% העליונים, ועד ה-20% הגרועים ביותר). לאחר מכן הסתכלו על 5 השנים העוקבות ובחנו את התוצאות של אותן קרנות בדיוק.
    התוצאות הראו שרק 19% מהקרנות בחמישון העליון נשארו שם ב-5 השנים הבאות. באופן כללי התוצאות הראו שלא משנה באיזה חמישון הייתה מדורגת אותה קרן, הייתה לה סבירות די דומה לסיים את 5 השנים העוקבות בכל אחד מהחמישונים, וכן סבירות גבוהה יחסית להיסגר או להתמזג לקרן אחרת.
    במילים אחרות, המחקר הראה בצורה ברורה שתשואות העבר לא מעידות על העתיד. או כפי שהיטיב לתאר זאת יעקב רוטמן – בחירת קרן מנוהלת ע"ס תשואות העבר שקולה לבחירת קרן מנוהלת לפי צבע הלוגו של הגוף המנהל.
    מקור: מאמר של רונן מרגוליס.

    @סייעתא-דשמיא
    לכאורה הבדיקה הנ"ל לא נעשתה על ה S&P 500, שבו בבדיקה ל150 שנה אחורה בטווח של 20 שנה היה ממוצע של 10 אחוז רווח.
    כנראה שהבדיקה הנ"ל נעשתה על קרנות ששונות במהותן מממדים כלליים כ- S&P 500.
    כך שכנראה אין לזה קשר להמלצת המומוחים להשקיע במדדים עולמיים.

  • @סייעתא-דשמיא
    לכאורה הבדיקה הנ"ל לא נעשתה על ה S&P 500, שבו בבדיקה ל150 שנה אחורה בטווח של 20 שנה היה ממוצע של 10 אחוז רווח.
    כנראה שהבדיקה הנ"ל נעשתה על קרנות ששונות במהותן מממדים כלליים כ- S&P 500.
    כך שכנראה אין לזה קשר להמלצת המומוחים להשקיע במדדים עולמיים.

    @בן-צבי
    אני דיברתי על מסלולים אקטיביים כתגובה להמלצה של @שלוימה-לנדא להשקיע שם, לא על מסלולים פאסיביים.

  • @י.-סנדרס said:

    יישר כח גדול

  • סיימתי לשמוע עכשיו ואני ממש מתפעל מהצורה הרהוטה והמנומקת של הדברים השבת מצוין לטענות על הגבול הליצניות שלו.

  • @י.-סנדרס יישר כוח, מדהים, בהיר ביותר.
    אגב ההיכרות הבסיסית שלי עם שוק ההון היה אחר שקניתי וקראתי את הספר איך מחתנים ילדים,
    תודה רבה.

  • @י.-סנדרס יישר כוח, מדהים, בהיר ביותר.
    אגב ההיכרות הבסיסית שלי עם שוק ההון היה אחר שקניתי וקראתי את הספר איך מחתנים ילדים,
    תודה רבה.

    @בן-צבי said:

    @י.-סנדרס יישר כוח, מדהים, בהיר ביותר.
    אגב ההיכרות הבסיסית שלי עם שוק ההון היה אחר שקניתי וקראתי את הספר איך מחתנים ילדים,
    תודה רבה.

    גם שלי בין היתר
    ספר מאד ברור

  • לחסומים דרך יוטיוב

  • פוסט זה נמחק!
  • מצו"ב מצגת של הבינה שמישהו שלח לי,
    עפ"י ההרצאה של יהודה סנדרס,
    יישר כוח.
    מצגת סיכום ההרצאה של יהודה סנדרס.pdf

  • @בן-צבי תודה רבה!

    1. דבר ראשון לא בדיוק הבנתי מה ההיתר לשמוע הרצאה עם מוזיקה ברקע בספירת העומר [אולי יש לי איזה טעות ואשמח לשמוע],
    2. חוץ מזה אני רוצה להעיר על המחמאות על הצורה הרהוטה והמנומקת, אני לא חושב שזה חכם להקשיב דווקא למי שמדבר בצורה רהוטה [ועם רקע יפהפה] אלא להקשיב להגיון מאחורי הדברים,
    3. אני לא שולל את הטענות של י. סנדרס אבל הצורה שהוא מציג את הדברים של דוד טופורוביץ כאילו הם שטויות רחוק מהלהיות אמת, יש הרבה הגיון לפחות בחלק מהטענות שלו, וזה שיש לו מה לענות לא אומר שאין מה לענות חזרה ואין לדבר סוף,
    4. מעבר לזה אני לא מעוניין להיכנס לעצם הויכוח על העובדות של דוד טופורוביץ עם י. סנדרס אלא רק לחזור על נקודה אחת שאי אפשר להימלט ממנה בסופו של דבר מי שמשקיע בs&p הוא משקיע בשוק ההון לפי הבנתו [ולפי הבנת אנשים רבים אחרים] ושיקח את זה בחשבון, מי שמעוניין לתת לאנשי מקצוע לעשות בשבילו את העבודה אז s&p זה לא המקום.
    1. דבר ראשון לא בדיוק הבנתי מה ההיתר לשמוע הרצאה עם מוזיקה ברקע בספירת העומר [אולי יש לי איזה טעות ואשמח לשמוע],
    2. חוץ מזה אני רוצה להעיר על המחמאות על הצורה הרהוטה והמנומקת, אני לא חושב שזה חכם להקשיב דווקא למי שמדבר בצורה רהוטה [ועם רקע יפהפה] אלא להקשיב להגיון מאחורי הדברים,
    3. אני לא שולל את הטענות של י. סנדרס אבל הצורה שהוא מציג את הדברים של דוד טופורוביץ כאילו הם שטויות רחוק מהלהיות אמת, יש הרבה הגיון לפחות בחלק מהטענות שלו, וזה שיש לו מה לענות לא אומר שאין מה לענות חזרה ואין לדבר סוף,
    4. מעבר לזה אני לא מעוניין להיכנס לעצם הויכוח על העובדות של דוד טופורוביץ עם י. סנדרס אלא רק לחזור על נקודה אחת שאי אפשר להימלט ממנה בסופו של דבר מי שמשקיע בs&p הוא משקיע בשוק ההון לפי הבנתו [ולפי הבנת אנשים רבים אחרים] ושיקח את זה בחשבון, מי שמעוניין לתת לאנשי מקצוע לעשות בשבילו את העבודה אז s&p זה לא המקום.

    @שלוימה-לנדא said:

    מי שמשקיע בs&p הוא משקיע בשוק ההון

    משקיע ומרוויח, ברור.

    @שלוימה-לנדא said:

    מי שמעוניין לתת לאנשי מקצוע לעשות בשבילו את העבודה אז s&p זה לא המקום.

    דווקא, לדעת רוב ככל אנשי המקצוע בהשקעה פסיבית זה בדיוק המקום.

    1. דבר ראשון לא בדיוק הבנתי מה ההיתר לשמוע הרצאה עם מוזיקה ברקע בספירת העומר [אולי יש לי איזה טעות ואשמח לשמוע],
    2. חוץ מזה אני רוצה להעיר על המחמאות על הצורה הרהוטה והמנומקת, אני לא חושב שזה חכם להקשיב דווקא למי שמדבר בצורה רהוטה [ועם רקע יפהפה] אלא להקשיב להגיון מאחורי הדברים,
    3. אני לא שולל את הטענות של י. סנדרס אבל הצורה שהוא מציג את הדברים של דוד טופורוביץ כאילו הם שטויות רחוק מהלהיות אמת, יש הרבה הגיון לפחות בחלק מהטענות שלו, וזה שיש לו מה לענות לא אומר שאין מה לענות חזרה ואין לדבר סוף,
    4. מעבר לזה אני לא מעוניין להיכנס לעצם הויכוח על העובדות של דוד טופורוביץ עם י. סנדרס אלא רק לחזור על נקודה אחת שאי אפשר להימלט ממנה בסופו של דבר מי שמשקיע בs&p הוא משקיע בשוק ההון לפי הבנתו [ולפי הבנת אנשים רבים אחרים] ושיקח את זה בחשבון, מי שמעוניין לתת לאנשי מקצוע לעשות בשבילו את העבודה אז s&p זה לא המקום.

    @שלוימה-לנדא המחמאות לסנדרס הם על תוספת הרהיטות וההנמקה המסודרת כיון שזה שהטענות של טפורביץ מגוחכות היה כבר מובן לרבים לפני
    בקשר למוזיקה זה בסך בכל רעש רקע והשאלה לא מה ההיתר אלא האם אסור גם טענות בקשר לסוגיה הנ"ל צריכות להיות עניניות ולא סתם רעש רקע.

  • אני חושב שהטענות שלו ממש ממש לא מגוחכות , מצד שני הם לא חד משמעיות .
    על טענה אחת כתבתי פה https://forum.benakel.org/topic/1086/האם-מבנה-השוק-החדש-מנפח-את-ה-s-p-500

    1. דבר ראשון לא בדיוק הבנתי מה ההיתר לשמוע הרצאה עם מוזיקה ברקע בספירת העומר [אולי יש לי איזה טעות ואשמח לשמוע],
    2. חוץ מזה אני רוצה להעיר על המחמאות על הצורה הרהוטה והמנומקת, אני לא חושב שזה חכם להקשיב דווקא למי שמדבר בצורה רהוטה [ועם רקע יפהפה] אלא להקשיב להגיון מאחורי הדברים,
    3. אני לא שולל את הטענות של י. סנדרס אבל הצורה שהוא מציג את הדברים של דוד טופורוביץ כאילו הם שטויות רחוק מהלהיות אמת, יש הרבה הגיון לפחות בחלק מהטענות שלו, וזה שיש לו מה לענות לא אומר שאין מה לענות חזרה ואין לדבר סוף,
    4. מעבר לזה אני לא מעוניין להיכנס לעצם הויכוח על העובדות של דוד טופורוביץ עם י. סנדרס אלא רק לחזור על נקודה אחת שאי אפשר להימלט ממנה בסופו של דבר מי שמשקיע בs&p הוא משקיע בשוק ההון לפי הבנתו [ולפי הבנת אנשים רבים אחרים] ושיקח את זה בחשבון, מי שמעוניין לתת לאנשי מקצוע לעשות בשבילו את העבודה אז s&p זה לא המקום.

    @שלוימה-לנדא
    איזה מסלול בחרת בפנסיה - מסלול מנוהל?

  • @ארץ-ישראל said:

    הסכנה בשוק ההון - מאמר מקיף.pdf

    קראתי את כל ה-21 עמודים. זו לא ביקורת מקצועית - זו הרצאה אחת ארוכה בנוסח "אני היחיד שמבין, כל השאר ילדים, גם המומחים שלא מסכימים איתי בעצם מסכימים איתי".

    תחושת הבטן הזאת שאתה היחיד שרואה את האמת, וכל מי שלא מסכים הוא או "חסיד שרוף של כת הפסיביים" או "ילד מומחה בלי שערה לבנה" - זו בדיוק ההגדרה הקלאסית של אדם שמדבר מהבטן ולא מתוכן.

    לגופו של עניין - הכותב מצהיר שהוא בשוק ההון כמעט 20 שנה. אדיר. אז יש דרך פשוטה לדעת אם מולנו מומחה אמיתי או עוד פטפטן חסר תוחלת:

    שיפרסם כאן את התיק המנייתי שלו מהעשור האחרון.

    צילום מסך מהברוקר. תשואה שנתית ממוצעת. השוואה למדד S&P 500. זה הכל. בלי תירוצים על "פרטיות" ובלי לחפור על "אני לא צריך להוכיח לאף אחד". מי שמשקיע 20 שנה ויוצא בחוברת בת 21 עמודים שמנסה להזיז עשרות אלפי משפחות - חייב לציבור שקיפות מינימלית.

    אם הוא הכה את ה-S&P 500 בעשור האחרון - יש לו זכות לדבר ואני באמת אקשיב.
    אם הוא הפסיד למדד או נשאר מאחור - אז כל ה"חכמה" על בועות, על קריסה של 80%, ועל "הזקנים שראו הרבה" - שווה בדיוק כמו דיבורי הפנסיונרים בשטיבל.

    אני מצידי, כאיש פשוט שלא דברר את עצמו לדעת בכנס של יד שמשון ולא הוציא חוברת מתנשאת, מוכן לחשוף את התיק שלי במלואו:
    4 קרנות השתלמות + קופת גמל אחת. הכל במסלול עוקב S&P 500. בלי הלוואות. בלי מינוף. בלי "תזמון של גאון". פשוט הפקדה חודשית והחזקה לטווח ארוך. תשואה ברורה שכל אחד יכול לאמת.

    נראה את שלך מולו. ואם אתה לא חושף - הציבור כבר יבין לבד מה זה אומר.

    עד שזה יקרה, אני מציע לכל מי שקרא את החוברת לזכור עיקרון בסיסי: בשוק ההון מי שיש לו רקורד מוכח, מציג אותו. מי שאין לו - מוציא חוברת של 21 עמודים שתשכנע אותך במילים שאתה צריך להוציא את הפנסיה למקום אחר.

    זה בדיוק ההפך מאיך שעובדים מומחים אמיתיים.

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    49 צפיות
    ד
    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    137 צפיות
    ד
    במאמר הקודם https://forum.benakel.org/topic/1086/האם-מבנה-השוק-החדש-מנפח-את-ה-s-p-500/6 צללנו לתיאוריה של גאבה וקוין, שמזהירה אותנו מפני מצב שבו השוק הופך ל"קשיח". לפי החשש הזה, בגלל שכולנו משקיעים "על עיוור" במדדים כמו S&P 500, אנחנו יוצרים בועה: הכסף זורם פנימה אוטומטית, דוחף את המחירים למעלה, ויוצר רצפה לא רציונלית – כלומר, המחיר לא יכול לרדת כי תמיד יש מישהו (המדד) שקונה. אבל כדי להיות משקיעים חכמים (ועצלנים בלב שקט), כדאי להכיר את התשובות של ענקית ההשקעות Vanguard למיתוסים האלו. 1. המיתוס: "המדד קונה הכל על עיוור ומנפח מחירים" החשש: המדד לא בודק אם מניה היא טובה או יקרה, הוא פשוט קונה אותה כי היא קיימת, ובכך הוא הופך ל"מנוע" שדוחף את השוק למעלה ללא הפסקה. התשובה של ונגראד המחקר מראה שקרנות המדד אחראיות רק על כ-1.2% מהמסחר היומי בבורסה בארה"ב. מי קובע את המחיר באמת? המשקיעים ה"חרוצים" – אלו שקוראים דוחות ומחליטים אם למכור או לקנות. הם מהווים כמעט 99% מהתנועה בשוק. המדד הוא בסך הכל "טרמפיסט" שמשקף את המחיר שהמקצוענים קבעו. נ.ב. זו גם הסיבה לריכוזיות במדד . 2. המיתוס: "הזרם הפסיבי יצר רצפה מלאכותית שמונעת מהשוק לרדת" החשש: אם מיליוני אנשים מפקידים כל חודש לפנסיה והכסף הולך אוטומטית למדד, השוק לעולם לא יחזור להיות "אמיתי" כי אין מי שימכור. השוק אמור להפוך ל"שקט" וחסר תנודות. התשובה של ונאגרד כאן נכנס לתמונה ה-VIX "מדד הפחד" של הבורסה, שבוחן כמה השוק תנודתי . ואנגארד מראים בנתונים שמאז 1990, בזמן שנכסי המדדים זינקו בטירוף, מדד ה-VIX לא ירד. להיפך, אנחנו עדיין רואים קפיצות ענקיות בתנודתיות בזמן משברים (כמו בקורונה או ב-2008). זה מוכיח שהשוק ממש לא איבד את היכולת שלו "לרעוד" או לרדת. כשקורה משהו רע בעולם, המשקיעים האקטיביים (אלו שמחזיקים ב-99% מהמסחר) עדיין מוכרים ודוחפים את המחירים למטה בעוצמה. ה"רצפה" שחששנו ממנה פשוט לא קיימת במבחן המציאות. 3. המיתוס: "המדד מנפח רק את חברות הענק" החשש: המדד הופך את המניות הגדולות (כמו אפל) לעוד יותר גדולות באופן מלאכותי. התשובה של ונגראד באופן מפתיע, שיעור הבעלות של קרנות המדד בחברות הענק נמוך יותר מאשר בחברות הבינוניות (Mid-Cap). הסיבה שאפל כל כך גדולה במדד היא כי היא חברה מצליחה בעולם האמיתי, לא בגלל המנגנון האוטומטי של המדד. בשורה התחתונה: מה עושים עם זה? חשוב להיות כנים: גם על המחקר הזה של Vanguard יש טענות. יש חוקרים שטוענים שהם מודדים רק חלק מהשוק והבעיה האמיתית גדולה יותר. השוק הוא מערכת מורכבת שמשלבת גם כוחות פסיביים וגם אקטיביים. הנקודה שחשוב לקחת היא זו הוויכוחים של המומחים לא צריכים להפחיד אתכם. הכוח הכי גדול של משקיע "עצלן" הוא לא לנסות להיות חכם יותר מהשוק, אלא להיות חזק יותר מהרגש שלו. הנתונים מראים שהשוק עדיין יודע להעניש חברות גרועות ולתגמל טובות. האסטרטגיה שלכם צריכה להישאר פשוטה: להחזיק חזק. לא משנה אם השוק קופץ (תנודתיות) או אם אומרים שהכל "מנופח" – ההיסטוריה מראה שמי שנשאר בפנים לאורך זמן, מנצח . אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 15 הצבעות
    46 פוסטים
    1k צפיות
    מ
    @צמיחה said: רק השבוע האחרון קיבלתי שאלה ממישהו שכבר לקח משכנתא של 700 אל"ש עבור השקעה בסנופי, והוא רוצה למנף בעוד מיליון ש"ח. הרצון להתעשר מהר - ממש מסוכן. הדגשתי כמה פעמים, שכל הלוואה חדשה צריכה להיות כזאת שתהיה מסוגל להחזיר אותה גם אם תפסיד את כל הכסף.
  • מה העדכון הבא של המדד?

    שוק ההון והשקעות מדד
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    484 צפיות
    בית שמשב
    [image: 1776325928988-cdff3d1b-255f-47fc-8c7f-c38f61c34aa6-image.jpeg]
  • 1 הצבעות
    19 פוסטים
    3k צפיות
    קל זכותק
    בהחלט הספר של אהרן זלץ הוא מיוחד מאוד