דילוג לתוכן

מענה לטענות של דוד טופורוביץ

  • @צמיחה said:

    ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,

    לא מכיר כזה המלצה. תוכל להפנות אותי?

    @שלוימה-לנדא said:

    בבקשה אפשר למדוד לפי ממוצע של עשר שנים אחרונות, הרעיון הוא בסך הכל מי מוכיח את עצמו באופן כללי עם תוצאות טובות, לא הכוונה לבדוק כל רגע מי עקף באחוז וחצי ולעבור אליו.

    למה נראה לך שעשר שנים כן אומר משהו על העתיד?
    כאמור גם מי שהוכיח את עצמו בעבר עם תוצאות טובות זה לא אומר כלום על העתיד, וזה תקף גם למסלולים שהוכיחו את עצמן ב10 שנים בדיוק כמו ב5 שנים.
    ואם אתה רוצה דוקא מחקר על תקופה ארוכה יותר של 10 שנים, אז מחקר שהובא בספר הליכת אקראי בוול סטריט (הוצאת משכל עמוד 178-179) בחן את התשואות של קרנות מנוהלות לפרקי זמן ארוכים יותר – עשור מול עשור. מה שהמחקר גילה זה שבאופן מובהק סטטיסטית, הסופרסטארים של עשור מסוים היו גרועים בעשור העוקב גם מהמדד וגם מהמתחרים שלהם. כלומר אפילו קרנות שהצליחו יפה מאוד במשך עשור שלם (!) לא הצליחו לשמור על הצלחתן לאורך זמן.
    והנה מחקרים נוספים:
    מחקר של Cahart משנת 1997 גילה שלא היו קרנות ששמרו על עקביות כאשר משווים אותן למדדי ייחוס המתייחסים לפקטורים כמו גודל וערך (אל דאגה, נדבר עוד על פקטורים בהמשך). מחקר נוסף משנת 2010 של זוכי פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ', בו הם בחנו נתונים של 22 שנה, הראה שזה קשה מאוד למנהלי השקעות אקטיביים לשמור על עקביות בלהכות את השוק, ורק כ-2% מהקרנות השיגו לאורך זמן תשואה עודפת מעל השוק שבכלל הצדיקה את דמי הניהול שלהם.
    ואנגארד ערכו מחקר משלהם בו הם בחנו יותר מ-1,000 קרנות מנוהלות אמריקאיות על פני תקופה של עשור, המחולקת לשני מקטעים של חמש שנים. אחרי 5 השנים הראשונות הם מיינו את תוצאות הקרנות לחמישונים (20% העליונים, אלה שבין 20-40% העליונים, ועד ה-20% הגרועים ביותר). לאחר מכן הסתכלו על 5 השנים העוקבות ובחנו את התוצאות של אותן קרנות בדיוק.
    התוצאות הראו שרק 19% מהקרנות בחמישון העליון נשארו שם ב-5 השנים הבאות. באופן כללי התוצאות הראו שלא משנה באיזה חמישון הייתה מדורגת אותה קרן, הייתה לה סבירות די דומה לסיים את 5 השנים העוקבות בכל אחד מהחמישונים, וכן סבירות גבוהה יחסית להיסגר או להתמזג לקרן אחרת.
    במילים אחרות, המחקר הראה בצורה ברורה שתשואות העבר לא מעידות על העתיד. או כפי שהיטיב לתאר זאת יעקב רוטמן – בחירת קרן מנוהלת ע"ס תשואות העבר שקולה לבחירת קרן מנוהלת לפי צבע הלוגו של הגוף המנהל.
    מקור: מאמר של רונן מרגוליס.

    @סייעתא-דשמיא said:

    @צמיחה said:

    ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,

    לא מכיר כזה המלצה. תוכל להפנות אותי?

    א. שמעתי את זה מאבנר סטפק.
    ב. למה זה מה שמופיע בגמל נט ופנסיה נט.

  • @צמיחה said:

    ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,

    לא מכיר כזה המלצה. תוכל להפנות אותי?

    @שלוימה-לנדא said:

    בבקשה אפשר למדוד לפי ממוצע של עשר שנים אחרונות, הרעיון הוא בסך הכל מי מוכיח את עצמו באופן כללי עם תוצאות טובות, לא הכוונה לבדוק כל רגע מי עקף באחוז וחצי ולעבור אליו.

    למה נראה לך שעשר שנים כן אומר משהו על העתיד?
    כאמור גם מי שהוכיח את עצמו בעבר עם תוצאות טובות זה לא אומר כלום על העתיד, וזה תקף גם למסלולים שהוכיחו את עצמן ב10 שנים בדיוק כמו ב5 שנים.
    ואם אתה רוצה דוקא מחקר על תקופה ארוכה יותר של 10 שנים, אז מחקר שהובא בספר הליכת אקראי בוול סטריט (הוצאת משכל עמוד 178-179) בחן את התשואות של קרנות מנוהלות לפרקי זמן ארוכים יותר – עשור מול עשור. מה שהמחקר גילה זה שבאופן מובהק סטטיסטית, הסופרסטארים של עשור מסוים היו גרועים בעשור העוקב גם מהמדד וגם מהמתחרים שלהם. כלומר אפילו קרנות שהצליחו יפה מאוד במשך עשור שלם (!) לא הצליחו לשמור על הצלחתן לאורך זמן.
    והנה מחקרים נוספים:
    מחקר של Cahart משנת 1997 גילה שלא היו קרנות ששמרו על עקביות כאשר משווים אותן למדדי ייחוס המתייחסים לפקטורים כמו גודל וערך (אל דאגה, נדבר עוד על פקטורים בהמשך). מחקר נוסף משנת 2010 של זוכי פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ', בו הם בחנו נתונים של 22 שנה, הראה שזה קשה מאוד למנהלי השקעות אקטיביים לשמור על עקביות בלהכות את השוק, ורק כ-2% מהקרנות השיגו לאורך זמן תשואה עודפת מעל השוק שבכלל הצדיקה את דמי הניהול שלהם.
    ואנגארד ערכו מחקר משלהם בו הם בחנו יותר מ-1,000 קרנות מנוהלות אמריקאיות על פני תקופה של עשור, המחולקת לשני מקטעים של חמש שנים. אחרי 5 השנים הראשונות הם מיינו את תוצאות הקרנות לחמישונים (20% העליונים, אלה שבין 20-40% העליונים, ועד ה-20% הגרועים ביותר). לאחר מכן הסתכלו על 5 השנים העוקבות ובחנו את התוצאות של אותן קרנות בדיוק.
    התוצאות הראו שרק 19% מהקרנות בחמישון העליון נשארו שם ב-5 השנים הבאות. באופן כללי התוצאות הראו שלא משנה באיזה חמישון הייתה מדורגת אותה קרן, הייתה לה סבירות די דומה לסיים את 5 השנים העוקבות בכל אחד מהחמישונים, וכן סבירות גבוהה יחסית להיסגר או להתמזג לקרן אחרת.
    במילים אחרות, המחקר הראה בצורה ברורה שתשואות העבר לא מעידות על העתיד. או כפי שהיטיב לתאר זאת יעקב רוטמן – בחירת קרן מנוהלת ע"ס תשואות העבר שקולה לבחירת קרן מנוהלת לפי צבע הלוגו של הגוף המנהל.
    מקור: מאמר של רונן מרגוליס.

    @סייעתא-דשמיא
    זה דבר נכון שהמציאות מוכיחה שאין מי שמצליח להוביל בצורה קבועה.
    וזה דבר ברור ופשוט, כי אף אחד לא נביא ולא בן נביא, ולא יודע מה ילד יום ואיזה מניות יביאו השנה את התשואה הכי טובה.

    דבר נוסף מנהלי המסלולים והקרנות יכולים לשנות כל הזמן את מדיניות ההשקעה ואת תמהילי ההשקעה, ולכן לא בהכרח שמה שהיה עד היום יהיה גם מהיום.

    מצד שני אין אופציה לבחור מסלול וקרן אם לא על סמך תשואות העבר.
    הרי אין היגיון בללחוץ על מה שנלחץ בלי להסתכל, צריך להכיר איך השוק עובד ומה ההיגיון בכל דבר ולפ"ז לבחור. לדוגמא להעדיף סיכון גבוה לטווח ארוך יותר מאשר סיכון בינוני וסיכון מועט.

  • @צמיחה said:

    ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,

    לא מכיר כזה המלצה. תוכל להפנות אותי?

    @שלוימה-לנדא said:

    בבקשה אפשר למדוד לפי ממוצע של עשר שנים אחרונות, הרעיון הוא בסך הכל מי מוכיח את עצמו באופן כללי עם תוצאות טובות, לא הכוונה לבדוק כל רגע מי עקף באחוז וחצי ולעבור אליו.

    למה נראה לך שעשר שנים כן אומר משהו על העתיד?
    כאמור גם מי שהוכיח את עצמו בעבר עם תוצאות טובות זה לא אומר כלום על העתיד, וזה תקף גם למסלולים שהוכיחו את עצמן ב10 שנים בדיוק כמו ב5 שנים.
    ואם אתה רוצה דוקא מחקר על תקופה ארוכה יותר של 10 שנים, אז מחקר שהובא בספר הליכת אקראי בוול סטריט (הוצאת משכל עמוד 178-179) בחן את התשואות של קרנות מנוהלות לפרקי זמן ארוכים יותר – עשור מול עשור. מה שהמחקר גילה זה שבאופן מובהק סטטיסטית, הסופרסטארים של עשור מסוים היו גרועים בעשור העוקב גם מהמדד וגם מהמתחרים שלהם. כלומר אפילו קרנות שהצליחו יפה מאוד במשך עשור שלם (!) לא הצליחו לשמור על הצלחתן לאורך זמן.
    והנה מחקרים נוספים:
    מחקר של Cahart משנת 1997 גילה שלא היו קרנות ששמרו על עקביות כאשר משווים אותן למדדי ייחוס המתייחסים לפקטורים כמו גודל וערך (אל דאגה, נדבר עוד על פקטורים בהמשך). מחקר נוסף משנת 2010 של זוכי פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ', בו הם בחנו נתונים של 22 שנה, הראה שזה קשה מאוד למנהלי השקעות אקטיביים לשמור על עקביות בלהכות את השוק, ורק כ-2% מהקרנות השיגו לאורך זמן תשואה עודפת מעל השוק שבכלל הצדיקה את דמי הניהול שלהם.
    ואנגארד ערכו מחקר משלהם בו הם בחנו יותר מ-1,000 קרנות מנוהלות אמריקאיות על פני תקופה של עשור, המחולקת לשני מקטעים של חמש שנים. אחרי 5 השנים הראשונות הם מיינו את תוצאות הקרנות לחמישונים (20% העליונים, אלה שבין 20-40% העליונים, ועד ה-20% הגרועים ביותר). לאחר מכן הסתכלו על 5 השנים העוקבות ובחנו את התוצאות של אותן קרנות בדיוק.
    התוצאות הראו שרק 19% מהקרנות בחמישון העליון נשארו שם ב-5 השנים הבאות. באופן כללי התוצאות הראו שלא משנה באיזה חמישון הייתה מדורגת אותה קרן, הייתה לה סבירות די דומה לסיים את 5 השנים העוקבות בכל אחד מהחמישונים, וכן סבירות גבוהה יחסית להיסגר או להתמזג לקרן אחרת.
    במילים אחרות, המחקר הראה בצורה ברורה שתשואות העבר לא מעידות על העתיד. או כפי שהיטיב לתאר זאת יעקב רוטמן – בחירת קרן מנוהלת ע"ס תשואות העבר שקולה לבחירת קרן מנוהלת לפי צבע הלוגו של הגוף המנהל.
    מקור: מאמר של רונן מרגוליס.

    @סייעתא-דשמיא
    לכאורה הבדיקה הנ"ל לא נעשתה על ה S&P 500, שבו בבדיקה ל150 שנה אחורה בטווח של 20 שנה היה ממוצע של 10 אחוז רווח.
    כנראה שהבדיקה הנ"ל נעשתה על קרנות ששונות במהותן מממדים כלליים כ- S&P 500.
    כך שכנראה אין לזה קשר להמלצת המומוחים להשקיע במדדים עולמיים.

  • @סייעתא-דשמיא
    לכאורה הבדיקה הנ"ל לא נעשתה על ה S&P 500, שבו בבדיקה ל150 שנה אחורה בטווח של 20 שנה היה ממוצע של 10 אחוז רווח.
    כנראה שהבדיקה הנ"ל נעשתה על קרנות ששונות במהותן מממדים כלליים כ- S&P 500.
    כך שכנראה אין לזה קשר להמלצת המומוחים להשקיע במדדים עולמיים.

    @בן-צבי
    אני דיברתי על מסלולים אקטיביים כתגובה להמלצה של @שלוימה-לנדא להשקיע שם, לא על מסלולים פאסיביים.

  • @י.-סנדרס said:

    יישר כח גדול

  • סיימתי לשמוע עכשיו ואני ממש מתפעל מהצורה הרהוטה והמנומקת של הדברים השבת מצוין לטענות על הגבול הליצניות שלו.

  • @י.-סנדרס יישר כוח, מדהים, בהיר ביותר.
    אגב ההיכרות הבסיסית שלי עם שוק ההון היה אחר שקניתי וקראתי את הספר איך מחתנים ילדים,
    תודה רבה.

  • @י.-סנדרס יישר כוח, מדהים, בהיר ביותר.
    אגב ההיכרות הבסיסית שלי עם שוק ההון היה אחר שקניתי וקראתי את הספר איך מחתנים ילדים,
    תודה רבה.

    @בן-צבי said:

    @י.-סנדרס יישר כוח, מדהים, בהיר ביותר.
    אגב ההיכרות הבסיסית שלי עם שוק ההון היה אחר שקניתי וקראתי את הספר איך מחתנים ילדים,
    תודה רבה.

    גם שלי בין היתר
    ספר מאד ברור

  • לחסומים דרך יוטיוב

  • פוסט זה נמחק!
  • מצו"ב מצגת של הבינה שמישהו שלח לי,
    עפ"י ההרצאה של יהודה סנדרס,
    יישר כוח.
    מצגת סיכום ההרצאה של יהודה סנדרס.pdf

  • @בן-צבי תודה רבה!

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    17 פוסטים
    267 צפיות
    אבי ר.א
    בהרהור אין פעילות, משא"כ בדיבור. הענין בשבת זה שביתה ממלאכה, ואפילו בדיבור של מלאכה, רק שאין איסור לחשוב על מלאכה, כנראה כיון שזה לא סותר את השביתה. ולשאלתך יש לדון האם לדבר עם עצמי נחשב כדיבור או אולי רק כהרהור בקול? וע"ש זה נקרא שמו @השומר שבת דכתיב ביה "הרהורים מותרים" @מחשב-מסלול-מחדש מחכים לטור מחכים.
  • 15 הצבעות
    46 פוסטים
    842 צפיות
    מ
    @צמיחה said: רק השבוע האחרון קיבלתי שאלה ממישהו שכבר לקח משכנתא של 700 אל"ש עבור השקעה בסנופי, והוא רוצה למנף בעוד מיליון ש"ח. הרצון להתעשר מהר - ממש מסוכן. הדגשתי כמה פעמים, שכל הלוואה חדשה צריכה להיות כזאת שתהיה מסוגל להחזיר אותה גם אם תפסיד את כל הכסף.
  • מה העדכון הבא של המדד?

    שוק ההון והשקעות מדד
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    369 צפיות
    בית שמשב
    [image: 1776325928988-cdff3d1b-255f-47fc-8c7f-c38f61c34aa6-image.jpeg]
  • 4 הצבעות
    34 פוסטים
    957 צפיות
    א
    @השומר כתב בהצעת שיפור לפרויקט החשוב של 'בנקל': @אפ_על_פי_כן ברור שבציבור הליטאי שנותנים סכום יחסית גדול זה יישר אותם בהמשך הדרך לתרבות הקהילתית הזאת אבל בעומק שהראש יתישב להבין את משחק הכסף האמיתי בלי חינוך לוקח זמן. בקיצור, כולנו מסכימים שצריך חינוך...
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    234 צפיות
    ס
    @רואה-את-הנולד שעות המסחר בבורסה בארה"ב שלב המסחר המוקדם PRE MARKET 11:00 – 16:30 שלב המסחר הרגיל / הרציף – 16:30 – 23:00 שלב המסחר המאוחר AFTER MARKET – 23:00 – 03:00 PRE – MARKET – שלב המסחר המקדים שלב זה מתחיל כבר בשעות הלילה המאוחרות בארה”ב (שעות הצהריים המוקדמות בישראל) ומאפשר להכניס הוראות, ולבצע עסקאות עוד לפני פתיחת המסחר הרגיל. REGULAR TRADE HOURS – שלב המסחר הרגיל/הרציף זהו שלב המסחר בו מרוכז הרוב הגדול של נפח המסחר. שלב זה מתנהל בשעות 23:00- 16:30 שעון ישראל. AFTER MARKET – שלב המסחר המאוחר שלב זה מאפשר מסחר בשוק האמריקאי עד לשעת הלילה המאוחרות (שעון ישראל) ומתנהל באותו אופן כמו השלב המקדים. שלב הטרום מסחר והמסחר המאוחר מוגבלים ביחס לשעות המסחר הרגיל, בנפח המסחר, במכשירים הפיננסים בהם ניתן לסחור ובסיכויים למפגש קונה-מוכר כדי לייצר עסקה. הוראות ניתן להעביר דרך ברוקר שמנתב את ההוראות דרך עושי שוק או דרך ECN – רשתות מסחר ממחושבות המאפשרות מפגש בין קונים למוכרים מחוץ לבורסות הרשמיות. בשלבי המסחר המוקדם/מאוחר ההוראות מנותבות רק דרך ECN. הבהרות חשובות: **השעות הן לפי שעון ישראל **שעות הפעילות של מערכות המסחר בפועל, בשלבי המסחר המוקדם והמאוחר עשויות להיות שונות ממה שצוין, יש להתעדכן מול דסק מסחר חו"ל. **במעברי שעון חורף וקיץ קיים הפרש של כשבועיים בין ישראל וארה"ב, לפיכך, בתקופה זו שעות תחילה וסיום של המסחר לפי שעון ישראל משתנה לשעה אחת אחורה.