דילוג לתוכן

מענה לטענות של דוד טופורוביץ

  • @סייעתא-דשמיא
    דבריך אכן נכונים,
    ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,
    ולכן זה מצויין באתר פנסיה נט וגמל נט.
    מצד שני זה גם לא נכון לומר לבחור את המסלול שבחמש שנים אחרונות הביא את התשואה הכי גרועה. הרי אין שום וודאות שהוא באמת יתהפך לטובה.

    @צמיחה said:

    ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,

    לא מכיר כזה המלצה. תוכל להפנות אותי?

    @שלוימה-לנדא said:

    בבקשה אפשר למדוד לפי ממוצע של עשר שנים אחרונות, הרעיון הוא בסך הכל מי מוכיח את עצמו באופן כללי עם תוצאות טובות, לא הכוונה לבדוק כל רגע מי עקף באחוז וחצי ולעבור אליו.

    למה נראה לך שעשר שנים כן אומר משהו על העתיד?
    כאמור גם מי שהוכיח את עצמו בעבר עם תוצאות טובות זה לא אומר כלום על העתיד, וזה תקף גם למסלולים שהוכיחו את עצמן ב10 שנים בדיוק כמו ב5 שנים.
    ואם אתה רוצה דוקא מחקר על תקופה ארוכה יותר של 10 שנים, אז מחקר שהובא בספר הליכת אקראי בוול סטריט (הוצאת משכל עמוד 178-179) בחן את התשואות של קרנות מנוהלות לפרקי זמן ארוכים יותר – עשור מול עשור. מה שהמחקר גילה זה שבאופן מובהק סטטיסטית, הסופרסטארים של עשור מסוים היו גרועים בעשור העוקב גם מהמדד וגם מהמתחרים שלהם. כלומר אפילו קרנות שהצליחו יפה מאוד במשך עשור שלם (!) לא הצליחו לשמור על הצלחתן לאורך זמן.
    והנה מחקרים נוספים:
    מחקר של Cahart משנת 1997 גילה שלא היו קרנות ששמרו על עקביות כאשר משווים אותן למדדי ייחוס המתייחסים לפקטורים כמו גודל וערך (אל דאגה, נדבר עוד על פקטורים בהמשך). מחקר נוסף משנת 2010 של זוכי פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ', בו הם בחנו נתונים של 22 שנה, הראה שזה קשה מאוד למנהלי השקעות אקטיביים לשמור על עקביות בלהכות את השוק, ורק כ-2% מהקרנות השיגו לאורך זמן תשואה עודפת מעל השוק שבכלל הצדיקה את דמי הניהול שלהם.
    ואנגארד ערכו מחקר משלהם בו הם בחנו יותר מ-1,000 קרנות מנוהלות אמריקאיות על פני תקופה של עשור, המחולקת לשני מקטעים של חמש שנים. אחרי 5 השנים הראשונות הם מיינו את תוצאות הקרנות לחמישונים (20% העליונים, אלה שבין 20-40% העליונים, ועד ה-20% הגרועים ביותר). לאחר מכן הסתכלו על 5 השנים העוקבות ובחנו את התוצאות של אותן קרנות בדיוק.
    התוצאות הראו שרק 19% מהקרנות בחמישון העליון נשארו שם ב-5 השנים הבאות. באופן כללי התוצאות הראו שלא משנה באיזה חמישון הייתה מדורגת אותה קרן, הייתה לה סבירות די דומה לסיים את 5 השנים העוקבות בכל אחד מהחמישונים, וכן סבירות גבוהה יחסית להיסגר או להתמזג לקרן אחרת.
    במילים אחרות, המחקר הראה בצורה ברורה שתשואות העבר לא מעידות על העתיד. או כפי שהיטיב לתאר זאת יעקב רוטמן – בחירת קרן מנוהלת ע"ס תשואות העבר שקולה לבחירת קרן מנוהלת לפי צבע הלוגו של הגוף המנהל.
    מקור: מאמר של רונן מרגוליס.

  • יש על זה המון הסתייגויות , בין היתר בעיית גדול הקרן , רגולציה , משקיעים שמצפים לתשואה כל שנה וגורמים למנהלי ההשקעות להיות מאוד פאסיביים בהשקעות שלהם .
    תראה מה קרה לאטלשולר שהיא חברה מצוינת , כולם ברחו ממנה .

  • @רבות-מחשבות

    @רבות-מחשבות said:

    @רבות-מחשבות said:

    @השומר said:

    שהוא טוען שהשקעה פסיבית זה טעות

    הוא לא טען שזה טעות באופן כללי
    הוא טען שברגע שרוב השוק נשלט ע"י הפסיביים זה יפסיק לעבוד
    בכינוס של יד שמשון הוא אמר ששנים היה חסיד של השקעה פסיבית באסאנדפי
    עד לפני שנתיים שראה שכל האברכים רצים לשם

    השוק נשלט על ידי האברכים?

    @מתיתיהו
    לא חכמה להתחיל מהפורום
    כנראה לא הקשבת לפודקאסט של ר' אריה ליבובויץ עם ר' דוד טופורוביץ
    הוא הביא שם נתונים מארה"ב {שכידוע ג"כ נשלט ע"י האברכים...]
    על כמות הכסף שנכנס בשנת 2025 לאסאנדפי מהקרנות הפסיביות
    וכמות הכסף שיצא ע"י משקיעים אקטביים הפער היה משהו כמו 200 מליארד דולר לטובת הפסיביים
    תעיין בתשובות הרב בואו חשבון על ענייה נכונה על טענות אלו

  • @מתיתיהו
    לא חכמה להתחיל מהפורום
    כנראה לא הקשבת לפודקאסט של ר' אריה ליבובויץ עם ר' דוד טופורוביץ
    הוא הביא שם נתונים מארה"ב {שכידוע ג"כ נשלט ע"י האברכים...]
    על כמות הכסף שנכנס בשנת 2025 לאסאנדפי מהקרנות הפסיביות
    וכמות הכסף שיצא ע"י משקיעים אקטביים הפער היה משהו כמו 200 מליארד דולר לטובת הפסיביים
    תעיין בתשובות הרב בואו חשבון על ענייה נכונה על טענות אלו

    @רבות-מחשבות
    נכון לא הקשבתי, אני רק הגבתי למה שכתבת בשמו שהיה חסיד של השקעה פאסיבית עד שראה שכל האברכים רצו לשם.

  • @צמיחה said:

    ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,

    לא מכיר כזה המלצה. תוכל להפנות אותי?

    @שלוימה-לנדא said:

    בבקשה אפשר למדוד לפי ממוצע של עשר שנים אחרונות, הרעיון הוא בסך הכל מי מוכיח את עצמו באופן כללי עם תוצאות טובות, לא הכוונה לבדוק כל רגע מי עקף באחוז וחצי ולעבור אליו.

    למה נראה לך שעשר שנים כן אומר משהו על העתיד?
    כאמור גם מי שהוכיח את עצמו בעבר עם תוצאות טובות זה לא אומר כלום על העתיד, וזה תקף גם למסלולים שהוכיחו את עצמן ב10 שנים בדיוק כמו ב5 שנים.
    ואם אתה רוצה דוקא מחקר על תקופה ארוכה יותר של 10 שנים, אז מחקר שהובא בספר הליכת אקראי בוול סטריט (הוצאת משכל עמוד 178-179) בחן את התשואות של קרנות מנוהלות לפרקי זמן ארוכים יותר – עשור מול עשור. מה שהמחקר גילה זה שבאופן מובהק סטטיסטית, הסופרסטארים של עשור מסוים היו גרועים בעשור העוקב גם מהמדד וגם מהמתחרים שלהם. כלומר אפילו קרנות שהצליחו יפה מאוד במשך עשור שלם (!) לא הצליחו לשמור על הצלחתן לאורך זמן.
    והנה מחקרים נוספים:
    מחקר של Cahart משנת 1997 גילה שלא היו קרנות ששמרו על עקביות כאשר משווים אותן למדדי ייחוס המתייחסים לפקטורים כמו גודל וערך (אל דאגה, נדבר עוד על פקטורים בהמשך). מחקר נוסף משנת 2010 של זוכי פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ', בו הם בחנו נתונים של 22 שנה, הראה שזה קשה מאוד למנהלי השקעות אקטיביים לשמור על עקביות בלהכות את השוק, ורק כ-2% מהקרנות השיגו לאורך זמן תשואה עודפת מעל השוק שבכלל הצדיקה את דמי הניהול שלהם.
    ואנגארד ערכו מחקר משלהם בו הם בחנו יותר מ-1,000 קרנות מנוהלות אמריקאיות על פני תקופה של עשור, המחולקת לשני מקטעים של חמש שנים. אחרי 5 השנים הראשונות הם מיינו את תוצאות הקרנות לחמישונים (20% העליונים, אלה שבין 20-40% העליונים, ועד ה-20% הגרועים ביותר). לאחר מכן הסתכלו על 5 השנים העוקבות ובחנו את התוצאות של אותן קרנות בדיוק.
    התוצאות הראו שרק 19% מהקרנות בחמישון העליון נשארו שם ב-5 השנים הבאות. באופן כללי התוצאות הראו שלא משנה באיזה חמישון הייתה מדורגת אותה קרן, הייתה לה סבירות די דומה לסיים את 5 השנים העוקבות בכל אחד מהחמישונים, וכן סבירות גבוהה יחסית להיסגר או להתמזג לקרן אחרת.
    במילים אחרות, המחקר הראה בצורה ברורה שתשואות העבר לא מעידות על העתיד. או כפי שהיטיב לתאר זאת יעקב רוטמן – בחירת קרן מנוהלת ע"ס תשואות העבר שקולה לבחירת קרן מנוהלת לפי צבע הלוגו של הגוף המנהל.
    מקור: מאמר של רונן מרגוליס.

    @סייעתא-דשמיא said:

    @צמיחה said:

    ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,

    לא מכיר כזה המלצה. תוכל להפנות אותי?

    א. שמעתי את זה מאבנר סטפק.
    ב. למה זה מה שמופיע בגמל נט ופנסיה נט.

  • @צמיחה said:

    ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,

    לא מכיר כזה המלצה. תוכל להפנות אותי?

    @שלוימה-לנדא said:

    בבקשה אפשר למדוד לפי ממוצע של עשר שנים אחרונות, הרעיון הוא בסך הכל מי מוכיח את עצמו באופן כללי עם תוצאות טובות, לא הכוונה לבדוק כל רגע מי עקף באחוז וחצי ולעבור אליו.

    למה נראה לך שעשר שנים כן אומר משהו על העתיד?
    כאמור גם מי שהוכיח את עצמו בעבר עם תוצאות טובות זה לא אומר כלום על העתיד, וזה תקף גם למסלולים שהוכיחו את עצמן ב10 שנים בדיוק כמו ב5 שנים.
    ואם אתה רוצה דוקא מחקר על תקופה ארוכה יותר של 10 שנים, אז מחקר שהובא בספר הליכת אקראי בוול סטריט (הוצאת משכל עמוד 178-179) בחן את התשואות של קרנות מנוהלות לפרקי זמן ארוכים יותר – עשור מול עשור. מה שהמחקר גילה זה שבאופן מובהק סטטיסטית, הסופרסטארים של עשור מסוים היו גרועים בעשור העוקב גם מהמדד וגם מהמתחרים שלהם. כלומר אפילו קרנות שהצליחו יפה מאוד במשך עשור שלם (!) לא הצליחו לשמור על הצלחתן לאורך זמן.
    והנה מחקרים נוספים:
    מחקר של Cahart משנת 1997 גילה שלא היו קרנות ששמרו על עקביות כאשר משווים אותן למדדי ייחוס המתייחסים לפקטורים כמו גודל וערך (אל דאגה, נדבר עוד על פקטורים בהמשך). מחקר נוסף משנת 2010 של זוכי פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ', בו הם בחנו נתונים של 22 שנה, הראה שזה קשה מאוד למנהלי השקעות אקטיביים לשמור על עקביות בלהכות את השוק, ורק כ-2% מהקרנות השיגו לאורך זמן תשואה עודפת מעל השוק שבכלל הצדיקה את דמי הניהול שלהם.
    ואנגארד ערכו מחקר משלהם בו הם בחנו יותר מ-1,000 קרנות מנוהלות אמריקאיות על פני תקופה של עשור, המחולקת לשני מקטעים של חמש שנים. אחרי 5 השנים הראשונות הם מיינו את תוצאות הקרנות לחמישונים (20% העליונים, אלה שבין 20-40% העליונים, ועד ה-20% הגרועים ביותר). לאחר מכן הסתכלו על 5 השנים העוקבות ובחנו את התוצאות של אותן קרנות בדיוק.
    התוצאות הראו שרק 19% מהקרנות בחמישון העליון נשארו שם ב-5 השנים הבאות. באופן כללי התוצאות הראו שלא משנה באיזה חמישון הייתה מדורגת אותה קרן, הייתה לה סבירות די דומה לסיים את 5 השנים העוקבות בכל אחד מהחמישונים, וכן סבירות גבוהה יחסית להיסגר או להתמזג לקרן אחרת.
    במילים אחרות, המחקר הראה בצורה ברורה שתשואות העבר לא מעידות על העתיד. או כפי שהיטיב לתאר זאת יעקב רוטמן – בחירת קרן מנוהלת ע"ס תשואות העבר שקולה לבחירת קרן מנוהלת לפי צבע הלוגו של הגוף המנהל.
    מקור: מאמר של רונן מרגוליס.

    @סייעתא-דשמיא
    זה דבר נכון שהמציאות מוכיחה שאין מי שמצליח להוביל בצורה קבועה.
    וזה דבר ברור ופשוט, כי אף אחד לא נביא ולא בן נביא, ולא יודע מה ילד יום ואיזה מניות יביאו השנה את התשואה הכי טובה.

    דבר נוסף מנהלי המסלולים והקרנות יכולים לשנות כל הזמן את מדיניות ההשקעה ואת תמהילי ההשקעה, ולכן לא בהכרח שמה שהיה עד היום יהיה גם מהיום.

    מצד שני אין אופציה לבחור מסלול וקרן אם לא על סמך תשואות העבר.
    הרי אין היגיון בללחוץ על מה שנלחץ בלי להסתכל, צריך להכיר איך השוק עובד ומה ההיגיון בכל דבר ולפ"ז לבחור. לדוגמא להעדיף סיכון גבוה לטווח ארוך יותר מאשר סיכון בינוני וסיכון מועט.

  • @צמיחה said:

    ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,

    לא מכיר כזה המלצה. תוכל להפנות אותי?

    @שלוימה-לנדא said:

    בבקשה אפשר למדוד לפי ממוצע של עשר שנים אחרונות, הרעיון הוא בסך הכל מי מוכיח את עצמו באופן כללי עם תוצאות טובות, לא הכוונה לבדוק כל רגע מי עקף באחוז וחצי ולעבור אליו.

    למה נראה לך שעשר שנים כן אומר משהו על העתיד?
    כאמור גם מי שהוכיח את עצמו בעבר עם תוצאות טובות זה לא אומר כלום על העתיד, וזה תקף גם למסלולים שהוכיחו את עצמן ב10 שנים בדיוק כמו ב5 שנים.
    ואם אתה רוצה דוקא מחקר על תקופה ארוכה יותר של 10 שנים, אז מחקר שהובא בספר הליכת אקראי בוול סטריט (הוצאת משכל עמוד 178-179) בחן את התשואות של קרנות מנוהלות לפרקי זמן ארוכים יותר – עשור מול עשור. מה שהמחקר גילה זה שבאופן מובהק סטטיסטית, הסופרסטארים של עשור מסוים היו גרועים בעשור העוקב גם מהמדד וגם מהמתחרים שלהם. כלומר אפילו קרנות שהצליחו יפה מאוד במשך עשור שלם (!) לא הצליחו לשמור על הצלחתן לאורך זמן.
    והנה מחקרים נוספים:
    מחקר של Cahart משנת 1997 גילה שלא היו קרנות ששמרו על עקביות כאשר משווים אותן למדדי ייחוס המתייחסים לפקטורים כמו גודל וערך (אל דאגה, נדבר עוד על פקטורים בהמשך). מחקר נוסף משנת 2010 של זוכי פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ', בו הם בחנו נתונים של 22 שנה, הראה שזה קשה מאוד למנהלי השקעות אקטיביים לשמור על עקביות בלהכות את השוק, ורק כ-2% מהקרנות השיגו לאורך זמן תשואה עודפת מעל השוק שבכלל הצדיקה את דמי הניהול שלהם.
    ואנגארד ערכו מחקר משלהם בו הם בחנו יותר מ-1,000 קרנות מנוהלות אמריקאיות על פני תקופה של עשור, המחולקת לשני מקטעים של חמש שנים. אחרי 5 השנים הראשונות הם מיינו את תוצאות הקרנות לחמישונים (20% העליונים, אלה שבין 20-40% העליונים, ועד ה-20% הגרועים ביותר). לאחר מכן הסתכלו על 5 השנים העוקבות ובחנו את התוצאות של אותן קרנות בדיוק.
    התוצאות הראו שרק 19% מהקרנות בחמישון העליון נשארו שם ב-5 השנים הבאות. באופן כללי התוצאות הראו שלא משנה באיזה חמישון הייתה מדורגת אותה קרן, הייתה לה סבירות די דומה לסיים את 5 השנים העוקבות בכל אחד מהחמישונים, וכן סבירות גבוהה יחסית להיסגר או להתמזג לקרן אחרת.
    במילים אחרות, המחקר הראה בצורה ברורה שתשואות העבר לא מעידות על העתיד. או כפי שהיטיב לתאר זאת יעקב רוטמן – בחירת קרן מנוהלת ע"ס תשואות העבר שקולה לבחירת קרן מנוהלת לפי צבע הלוגו של הגוף המנהל.
    מקור: מאמר של רונן מרגוליס.

    @סייעתא-דשמיא
    לכאורה הבדיקה הנ"ל לא נעשתה על ה S&P 500, שבו בבדיקה ל150 שנה אחורה בטווח של 20 שנה היה ממוצע של 10 אחוז רווח.
    כנראה שהבדיקה הנ"ל נעשתה על קרנות ששונות במהותן מממדים כלליים כ- S&P 500.
    כך שכנראה אין לזה קשר להמלצת המומוחים להשקיע במדדים עולמיים.

  • @סייעתא-דשמיא
    לכאורה הבדיקה הנ"ל לא נעשתה על ה S&P 500, שבו בבדיקה ל150 שנה אחורה בטווח של 20 שנה היה ממוצע של 10 אחוז רווח.
    כנראה שהבדיקה הנ"ל נעשתה על קרנות ששונות במהותן מממדים כלליים כ- S&P 500.
    כך שכנראה אין לזה קשר להמלצת המומוחים להשקיע במדדים עולמיים.

    @בן-צבי
    אני דיברתי על מסלולים אקטיביים כתגובה להמלצה של @שלוימה-לנדא להשקיע שם, לא על מסלולים פאסיביים.

  • @י.-סנדרס said:

    יישר כח גדול

  • סיימתי לשמוע עכשיו ואני ממש מתפעל מהצורה הרהוטה והמנומקת של הדברים השבת מצוין לטענות על הגבול הליצניות שלו.

  • @י.-סנדרס יישר כוח, מדהים, בהיר ביותר.
    אגב ההיכרות הבסיסית שלי עם שוק ההון היה אחר שקניתי וקראתי את הספר איך מחתנים ילדים,
    תודה רבה.

  • @י.-סנדרס יישר כוח, מדהים, בהיר ביותר.
    אגב ההיכרות הבסיסית שלי עם שוק ההון היה אחר שקניתי וקראתי את הספר איך מחתנים ילדים,
    תודה רבה.

    @בן-צבי said:

    @י.-סנדרס יישר כוח, מדהים, בהיר ביותר.
    אגב ההיכרות הבסיסית שלי עם שוק ההון היה אחר שקניתי וקראתי את הספר איך מחתנים ילדים,
    תודה רבה.

    גם שלי בין היתר
    ספר מאד ברור

  • לחסומים דרך יוטיוב

  • פוסט זה נמחק!
  • מצו"ב מצגת של הבינה שמישהו שלח לי,
    עפ"י ההרצאה של יהודה סנדרס,
    יישר כוח.
    מצגת סיכום ההרצאה של יהודה סנדרס.pdf

  • @בן-צבי תודה רבה!

    1. דבר ראשון לא בדיוק הבנתי מה ההיתר לשמוע הרצאה עם מוזיקה ברקע בספירת העומר [אולי יש לי איזה טעות ואשמח לשמוע],
    2. חוץ מזה אני רוצה להעיר על המחמאות על הצורה הרהוטה והמנומקת, אני לא חושב שזה חכם להקשיב דווקא למי שמדבר בצורה רהוטה [ועם רקע יפהפה] אלא להקשיב להגיון מאחורי הדברים,
    3. אני לא שולל את הטענות של י. סנדרס אבל הצורה שהוא מציג את הדברים של דוד טופורוביץ כאילו הם שטויות רחוק מהלהיות אמת, יש הרבה הגיון לפחות בחלק מהטענות שלו, וזה שיש לו מה לענות לא אומר שאין מה לענות חזרה ואין לדבר סוף,
    4. מעבר לזה אני לא מעוניין להיכנס לעצם הויכוח על העובדות של דוד טופורוביץ עם י. סנדרס אלא רק לחזור על נקודה אחת שאי אפשר להימלט ממנה בסופו של דבר מי שמשקיע בs&p הוא משקיע בשוק ההון לפי הבנתו [ולפי הבנת אנשים רבים אחרים] ושיקח את זה בחשבון, מי שמעוניין לתת לאנשי מקצוע לעשות בשבילו את העבודה אז s&p זה לא המקום.
    1. דבר ראשון לא בדיוק הבנתי מה ההיתר לשמוע הרצאה עם מוזיקה ברקע בספירת העומר [אולי יש לי איזה טעות ואשמח לשמוע],
    2. חוץ מזה אני רוצה להעיר על המחמאות על הצורה הרהוטה והמנומקת, אני לא חושב שזה חכם להקשיב דווקא למי שמדבר בצורה רהוטה [ועם רקע יפהפה] אלא להקשיב להגיון מאחורי הדברים,
    3. אני לא שולל את הטענות של י. סנדרס אבל הצורה שהוא מציג את הדברים של דוד טופורוביץ כאילו הם שטויות רחוק מהלהיות אמת, יש הרבה הגיון לפחות בחלק מהטענות שלו, וזה שיש לו מה לענות לא אומר שאין מה לענות חזרה ואין לדבר סוף,
    4. מעבר לזה אני לא מעוניין להיכנס לעצם הויכוח על העובדות של דוד טופורוביץ עם י. סנדרס אלא רק לחזור על נקודה אחת שאי אפשר להימלט ממנה בסופו של דבר מי שמשקיע בs&p הוא משקיע בשוק ההון לפי הבנתו [ולפי הבנת אנשים רבים אחרים] ושיקח את זה בחשבון, מי שמעוניין לתת לאנשי מקצוע לעשות בשבילו את העבודה אז s&p זה לא המקום.

    @שלוימה-לנדא said:

    מי שמשקיע בs&p הוא משקיע בשוק ההון

    משקיע ומרוויח, ברור.

    @שלוימה-לנדא said:

    מי שמעוניין לתת לאנשי מקצוע לעשות בשבילו את העבודה אז s&p זה לא המקום.

    דווקא, לדעת רוב ככל אנשי המקצוע בהשקעה פסיבית זה בדיוק המקום.

    1. דבר ראשון לא בדיוק הבנתי מה ההיתר לשמוע הרצאה עם מוזיקה ברקע בספירת העומר [אולי יש לי איזה טעות ואשמח לשמוע],
    2. חוץ מזה אני רוצה להעיר על המחמאות על הצורה הרהוטה והמנומקת, אני לא חושב שזה חכם להקשיב דווקא למי שמדבר בצורה רהוטה [ועם רקע יפהפה] אלא להקשיב להגיון מאחורי הדברים,
    3. אני לא שולל את הטענות של י. סנדרס אבל הצורה שהוא מציג את הדברים של דוד טופורוביץ כאילו הם שטויות רחוק מהלהיות אמת, יש הרבה הגיון לפחות בחלק מהטענות שלו, וזה שיש לו מה לענות לא אומר שאין מה לענות חזרה ואין לדבר סוף,
    4. מעבר לזה אני לא מעוניין להיכנס לעצם הויכוח על העובדות של דוד טופורוביץ עם י. סנדרס אלא רק לחזור על נקודה אחת שאי אפשר להימלט ממנה בסופו של דבר מי שמשקיע בs&p הוא משקיע בשוק ההון לפי הבנתו [ולפי הבנת אנשים רבים אחרים] ושיקח את זה בחשבון, מי שמעוניין לתת לאנשי מקצוע לעשות בשבילו את העבודה אז s&p זה לא המקום.

    @שלוימה-לנדא המחמאות לסנדרס הם על תוספת הרהיטות וההנמקה המסודרת כיון שזה שהטענות של טפורביץ מגוחכות היה כבר מובן לרבים לפני
    בקשר למוזיקה זה בסך בכל רעש רקע והשאלה לא מה ההיתר אלא האם אסור גם טענות בקשר לסוגיה הנ"ל צריכות להיות עניניות ולא סתם רעש רקע.

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    72 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בעקרונות שצריכים להנחות אותנו בבחירת רמת הסיכון הנכונה. השבוע אני רוצה להתמקד בשאלה שמעסיקה הרבה משקיעים מה עדיף לאורך זמן, ניהול אקטיבי דרך מנהלי השקעות או השקעה פסיבית במדדים? השאלה הזו מעניינת במיוחד לאור הנתונים של שלוש השנים האחרונות. כשבוחנים את ביצועי קרנות הפנסיה במסלולים הכלליים לבני 50 ומטה, שהם מסלולים שמשקיעים חלק משמעותי מהכסף בשוק המניות, ניתן לראות שהן הניבו סביב 50% תשואה מצטברת בשלוש השנים האחרונות. לעומת זאת, מדד הS&P 500 הניב באותה תקופה תשואה מצטברת של כ־40%, בעוד שהמסלולים המנייתיים בישראל הגיעו כמעט ל־90%. זהו פער משמעותי. חלק גדול מהפער הזה נובע מהעליות החזקות בשוק הישראלי בתקופה הזו, לצד היחלשות הדולר שפגעה בתשואה של מי שהשקיע בשוק האמריקאי. חשוב לי להדגיש: אני לא נגד השקעה בסיכון גבוה ולא נגד השקעה במדדים כמו ה־S&P 500. להפך, זו אחת הדרכים המרכזיות שבהן משקיעים משתתפים בצמיחה של הכלכלה העולמית. אבל חשוב להבין שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות, ולא תמיד מה שעבד בתקופה מסוימת יהיה הדבר הנכון לכל תקופה. היתרון של השקעה מנוהלת . היתרון המרכזי של מנהלי השקעות הוא היכולת להגיב למציאות משתנה. בזמן אירועים משמעותיים בשווקים, יש להם אפשרות לבצע התאמות, לשנות חשיפה לסקטורים שונים, להגדיל השקעה באזורים שנראים אטרקטיביים יותר, או לנצל הזדמנויות שנוצרות. מדד פסיבי, לעומת זאת, פועל לפי כללים ברורים מראש. הוא מחזיק את החברות שנמצאות במדד ואינו מקבל החלטות בהתאם לשינויים בשוק. זו גם החוזקה וגם החולשה שלו. מצד אחד, הוא פשוט, זול ומאפשר למשקיע להיות חלק מהשוק בלי לנסות לנחש מה יקרה. מצד שני, הוא לא יודע להגיב בזמן אמת כאשר התנאים משתנים. החיסרון של השקעה מנוהלת. מנהלי השקעות נבחנים לפי ביצועים חודשיים ושנתיים, למרות שהשקעות לטווח ארוך אמורות להיבחן לאורך שנים. הלחץ הזה מגיע גם מהציבור. כאשר מסלול מסוים מציג תשואה גבוהה בשנה האחרונה, נוצרת נטייה לעבור אליו ולרדוף אחרי הביצועים האחרונים. הבעיה היא שכך מנהלי השקעות מתקשים להישאר נאמנים לאסטרטגיה ארוכת טווח. אפשר לראות את זה במקרה של אלטשולר שחם. הם הלכו עם אסטרטגיה מסוימת לאורך זמן, וכאשר היא לא עבדה כפי שציפו, התגובה של הציבור הייתה חדה מאוד והכספים התחילו לעבור החוצה. מצד אחד זה טבעי בעולם ההשקעות, אבל מצד שני הלחץ הזה מקשה על מנהלים לקבל החלטות ארוכות טווח. קושי נוסף נובע מסוג הנכסים שבהם גופים מוסדיים יכולים להשקיע. לדוגמה, כאשר גוף מוסדי משקיע בחברה פרטית ייתכן שההשקעה תהיה מוצלחת מאוד בעתיד, אבל כל עוד אין אירוע כמו הנפקה או מכירה, לא תמיד ניתן לראות את מלוא הערך שלה בדוחות התשואה השוטפים. כלומר, יש השקעות שיכולות להיות מצוינות לטווח ארוך, אבל פחות קל למדוד אותן בטווח הקצר. צריך להבין שמנהלי ההשקעות אינם פחות מקצועיים. הם פשוט פועלים במערכת שונה, עם מגבלות שונות ועם אחריות אחרת. בטווח הארוך, סביר שהשקעה במדדים רחבים תמשיך להיות פתרון חזק עבור הרבה משקיעים, בעיקר בגלל הפשטות והעלויות הנמוכות. אבל לאורך הדרך יהיו תקופות שבהן החלטות אקטיביות יעבדו טוב יותר. לכן הדבר החשוב ביותר הוא לא לבחור מסלול לפי מי היה ראשון בטבלה בשנה האחרונה, אלא לבחור אסטרטגיה שמתאימה לכם ולהישאר איתה לאורך זמן. צריך לזכור שמעבר מסלול הוא לא פעולה טכנית בלבד. מדובר בהחלטת השקעה: מכירה של נכסים מסוימים ורכישה של נכסים אחרים. בשבוע הבא נתחיל סדרת מאמרים חדשה על ההיסטוריה של שוק ההון, מהמאה ה16 ועד היום. נעסוק באירועים המרכזיים שעיצבו את המערכת הפיננסית המודרנית, כי כשמבינים איך הכול התחיל, קל יותר להבין איך השווקים עובדים היום. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 15 הצבעות
    35 פוסטים
    1k צפיות
    שמיל שמילש
    רק צריך לציין טרי סמית אינה חדשה, היא מתחילה מ2010 והחמירה עם השנים בעיקר בשנים האחרונות. בקיצור אם תקח את החברה האלו והיית מקשיה להם מאז שהם פתחו את הפה שלהם היית מפסיד ה-ר-ב-ה כסף, אין צורך להתרגש מכל משקיע שמסכים או אומר את מה שטופורובץ חושב, האם זאת הדעה הרווחת בקרב המשקיעים?, התושבה היא לא. האםי שנם דברים לא הגיוניים שקורים בכלכלה? גם יכול להיות. אך המציאות לדעתם היתה צריכה לקרוס עוד לפני הרבה זמן, והיא לא קרתה, אז שיקחו בחשבוון שיכול להיות שהיא גם לא תקרה בעתיד, וגם אם כן תקרה, היא לא תקרה בדיוק לפי איך שהם חושבים. בקיצור קצת ענוה.
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    226 צפיות
    צ
    @המוצלח מדדים עולמיים
  • 15 הצבעות
    23 פוסטים
    922 צפיות
    העץ הרענןה
    @הקול-השפוי said: חבל שאתה לא עם אותו שם בשנ הניקים שלך.... טופל!
  • 7 הצבעות
    2 פוסטים
    164 צפיות
    ש
    להצטרפות לפורום הפיננסי ניתן לשוח הודעה ל khny887@gmail.com