מענה לטענות של דוד טופורוביץ

[רבנאי יתרעם גאון]

@שמש-מרפא said:

המוגל העסקי הוא שטבעו של עולם שכלכלה טובה צומחת, ושטיבן של חברות חזקות להמשיך ולשגשג (או שחברות אחרות במקומן יעברו לשגשג, ונשקיע גם בהן בתורן). כמובן שכמו כל דבר בעולם החיזוק לכך הוא מהנסיון (במקרה הזה נסיון של מאות שנים), אבל כמובן שממוצע כזה או אחר אינו ערובה לכלום. באופן כללי הנימוק להשקיע פאסיבית בשוק ההון הוא כי זו החלופה הטובה ביותר מבין כל האחרות.

לא יודע איך הגיע המודל העסקי לכאן. זה לא עסק, זו בראש ובראשונה השקעה. מניות דיבדנדים, בניגוד אולי לדברי אושית רשת כזו או אחרת, אינן שונות מאד מהותית ממניות שאינן מחלקות דיבדנד.

הפולמוס הישן על השוק היעיל הוא נושא בפני עצמו.

אה, זה כבר טענה אחרת שהסיבה להשקיע היא כדי למנוע את שחיקת האינפלציה, אבל להשקיע בהשקעה שיש לה פופולריות כהשקעה זה לא נראה דבר נכון, כי ביום שמרבית האנשים יחליטו שכהשקעה זה לא טוב להם אז גם ערך ההשקעות לא יישמר.

(לכן אם התשואה הריאלית של סנופי הייתה אמורה להיות 3% והיא 85 זה דרמטי כי יום אחד זה יתוקן ואז הפסדת יותר מהאינפלציה, לכן צריך לדעת מה התשואה הריאלית של כל השקעה, וגם זהב אינו נכס גידור כיום מאותה סיבה).

(ובקצרה, אי אפשר להפוך חברות נושמות ל"טיבעא")

[לחכמים לחם]

משהו שכתבת באשכול סמוך וקשור גם לפה

לחכמים-לחם said:

אני חושב שמעבר לסיבה שגרמה לה להתפרץ עכשיו (ככל הנראה חרדים כאמור) יש נקודה שגורמת לקו מחשבה האנטי פאסיבי

יש משהו מאד מאד מתסכל בזה שאתה בילית שנתיים (או עשר) בלהבין לעומק את כל עניין ההשקעות קראת אלפים אלפים של עמודים בערבית ובאנגלית מטובי המוחות בעולם יש לך ידע עמוק בנושא והתוצאה היא שאין לך שום עדיפות על פני אותו אחד שקרא ספר של 100 עמודים (של חילוני אחד שבאמת הבין בעצמו או של חרדי אחד שקרא את אותו חילוני והשתדל לא לסלף יותר מידי כשהוא משכתב ועדיין הספרים החרדיים זרועי טעויות) למחצה לשליש או לרביע.
עם כל הפירגון שיש מצד אחד וגם הניסיון של אותם אנשים בהתחלה לשכנע אחרים להשקיע וכו' יש גם תסכול עמוק
התסכול הזה גורם לכל מיני תוצאות רעות וטובות:

1. לפנטז על משבר אדיר שיגרום לכל הטיפשים או הבורים מצד שמאל של הסקלה (מצ"ב תמונה) לעוף החוצה ולהפסיד ואז גם לשכנע את עצמך שזה נכון ולהביא ראיות (אולי נכונות... אולי באמת אנחנו הולכים לנפילה אדירה אבל הדחף לבדוק את זה מגיע לדעתי משם) ע"ע משהו שמדברים עליו הרבה בפורום לאחרונה
   
2. להסביר שההשקעה הפאסיבית כבר לא יעילה + להסביר שהבורים יידפקו מכמה סיבות (גם אם לא בקרוב) - הסולידית
3. למצוא נקודות שבאמת התפספסו בפישוט השיטה כמו שיעור משיכה בטוח מדויק (בשלב הפרישה), מינוף זול, שיפור סיכוי סיכון, ואסטרטגיית מכירת אופציות קצרות טווח.

Spoiler

הבלוגר האמריקאי ERN אתר - https://earlyretirementnow.com/ מאד מתעסק עם 3 יש לו סדרה של עשרות מאמרים על העניינים האלה
אני עצמי לא מבין אנגלית ברמה מספיקה וגם גוגל טרנסלייט זה לא משהו לכן הורדתי הרבה מאד מהמאמרים שלו והעברתי אותם תוכנת תרגום בתשלום (זה עדיין לא פיקס וצריך להיות בעיניינים כדי להבין איפה ואיזה שגיאות תרום יש אבל זה נחמד כחומר למתקדמים מי שרוצה אני יכול להעלות את הקבצים המאוחדים בעברית (בשביל לקרוא) או אנגלית (כדי להזין את הAI שלכם או https://notebooklm.google.com/)

[לייזרזון]

הרב טופורוביץ הוציא חוברת חדשה
שם הוא מעלה הילוך - ומגדיר את הבעיה כ"גזירת האספי 500" ולדבריו היא חמורה יותר מגזירת הגיוס.....
וקורא לרבנים להתערב במצב הקטסטרופלי בו כל האברכים משקיעים במדד שהולך לקרוס בקרוב...

[העץ הרענן]

@לייזרזון said:

הרב טופורוביץ הוציא חוברת חדשה
שם הוא מעלה הילוך - ומגדיר את הבעיה כ"גזירת האספי 500" ולדבריו היא חמורה יותר מגזירת הגיוס.....
וקורא לרבנים להתערב במצב הקטסטרופלי בו כל האברכים משקיעים במדד שהולך לקרוס בקרוב...

למה הוא מסתתר מאחורי חוברות וחושש מדיונים?

[שואף ליותר]

@לייזרזון
תוכל להעלות את החוברת?
גם אם אני לא מסכים איתו אבל אני נהנה לקרוא את טענותיו

[צמיחה]

@שואף-ליותר
גזירת האס אנד פי.pdf

[חיסכון לחתונה]

@צמיחה said:

@שואף-ליותר
גזירת האס אנד פי.pdf

2 נקודות על הקובץ "גזירת הגיוס"
קודם כל אני מבהיר שרק קראתי שורה פה שורה שם ולא באמת התעמקתי אבל:
א. מי שכותב מאמר ומפחד אפילו לכתוב את השם שלו, אז הוא לא שווה אפילו שיקראו את החומר.
ב. הוא כותב שהוא "דורש מהרבנים וגדולי ישראל כו' וכו'" ועוד הוא דורש מגדו"י וכו' וכו'. - לא לענין בכלל

[העץ הרענן]

בקרוב אפרסם תגובה למאמר.

[יצירתי]

@חיסכון-לחתונה הוא לא כתב שהוא "דורש" הוא כתב שהוא "קורא לרבנים"
ועל אף שאני חולק עליו עד כמה שאני מבין
אבל אני לא רואה את זה בתור חוצפה בס"ה הוא כתב שלאור הנתונים שהוא מציג
הוא קורא לגדול"י שהציבור לא יקח הלואות כדי להשקיע הוא לא אמר לרבנים אתם טועים
אלא תראו את הנתונים ותחליטו.

[צמיחה]

@חיסכון-לחתונה
אני חושב שצריך להתייחס יותר לגוף הטענות בצורה מקצועית,
להציג את הצד שבעד ואת הצד שנגד.
שאר הדברים פחות מעניינים בצורה מקצועית,
יש לו קטע שהוא קורא לכולם ילדים, וכבר קראתי תגובות של כאלו שמרגישים פגועים מזה.
אני לא חושב שזה דורש התייחסות, זה האיש, זה הסגנון שלו.

[העץ הרענן]

https://forum.benakel.org/topic/1420/מכתב-פתוח-להרב-טופורוביץ.

[משה צבי]

כמה הערות(יש עוד הרבה):

1. חלק עצום מהאנשים אותם הוא מצטט מושקעים בשוק ובאחוזים ניכרים,
   וורן באפט, לדוגמא , הוא מציין שברקשייר מחזיקה קרוב ל־40% במזומן, השיעור הגבוה ביותר אי פעם.
   אמת, אבל בל נשכח שהוא מחזיק את כ־60% הנותרים במניות. אם הוא (או המנכ"ל החדש, או ביל אקמן) היו סבורים שאנו עומדים בפני אחד המשברים החמורים ביותר בהיסטוריה, הם לא היו מחזיקים שיעור כ"כ גבוה של מניות. (חלק ניכר מהחזקותיהם הן מניות מרכזיות המרכיבות את השוק, כגון אפל, גוגל, מטא,אמזון, ומיקרוסופט).

2. חלק מהאנשים שהוא מצטט, כמו מייקל ברי (בעריש), נחשבים בוול סטריט לכאלה ש"חזו עשרה מתוך שני המשברים האחרונים".

3. יש הבדל עצום בין לומר ש"השוק יקר" לבין לטעון שצפויה "קריסה מוחלטת". אף אחד כמעט לא חולק על כך שהשוק יקר ביחס להיסטוריה, אך גם קצב הצמיחה, הרווחיות ותזרימי המזומנים של החברות גבוהים מאוד בהשוואה היסטורית. כל אלו לא דומים כלל לבועת הדוט קום. לכן, נכון שהשוק יקר ומסתבר בהחלט שיגיע תיקון בהמשך, אך אף אחד לא יודע מתי הוא יגיע, באיזו עוצמה, או כמה השוק עוד עשוי לעלות עד אז.

4. שמעתי שהוא משווה את ה־S&P 500 לנאסד"ק 100 של שנת 2000. כדאי לזכור שבשנת 2000, כאשר הנאסד"ק צנח ביותר מ־80% (ועדיין חזר לשיאו בתוך פחות מ־20 שנה, עם תשואה שנתית מורכבת של מעל 10%), מכפיל הרווח שלו עמד, לפי הערכות שונות, באזור ה-100, יותר מפי שלושה ממכפיל הרווח של ה-S&P כיום.

5. לדעתו שהשוק הולך לקרוס בוודאות כל כך גבוהה אזי : אני יוצא בקריאה נרגשת לרבנים ולגדולי ישראל להוציא קול קורא על לקיחת הלוואות ולמנף את הכסף ואף למשכן את הדירה בשביל להשקיע בקרנות ממונפות בחסר פי 3! (ח"ו אין בדעתי להתנגח, אני רק טוען שאם הסיכוי למשבר הוא כזה גדול, למה לא לעשות שורט על השוק?,הרי אין הבדל מהותי בין שורט ללונג בשניהם המטרה היא להשיג תשואה, השאלה היא רק מה יחסי הסיכוי סיכון, ואחד שחושב ואף בטוח שהשוק לקראת קריסה מומלץ לו לעשות שורט על השוק ואם לא הוא יפסיד כסף רב, לא להרוויח זה להפסיד (חוץ מהפן הפסיכולוגי)).

[אנונימי2]

מתוך דבריו על ממוצע התשואה...
דבר ראשון הסטטיסטיקה המפורסמת הוא על לפחות עשרים שנה ולא עשר שנים - התשואה על ה-SP בין מרץ 2000 למרץ 2010 היתה אפסית (מה שמפורסם בשם העשור האבוד)
דבר שני הנתון הוא לא עובדה, אלא ממוצע של 8-10% - נקודה קריטית שאנשים לא מבינים שממוצע זה לא קבוע. התשואה על ה-SP ממרץ 2000 למרץ 2020 היתה 3-5% שנתי, כולל דיבידנדים, לפני מס ועמלות.
איך מישהו פעם הגדיר יפה מה המשמעות של ממוצע - מאה אנשים עניים מרודים היו בחדר, ג'ף בייזוס נכנס לחדר, ועכשיו בממוצע כולם מיליונרים.
הווארד מארקס אוהב להשתמש במשל המפורסם דלהלן להסביר לאנשים מה הסכנה שיש בממוצע בשוק ההון
המשל הוא כך - אדם בגובה 2 מטר טבע בנהר שהגובה הממוצע שלו היה 1.8 מטר - הבעיה היתה שהוא נכנס בדיוק במקום שהנהר היה מאד עמוק
והנמשל בשוק ההון, הממוצע לא יעזור למי שנכנס בזמן מאד מאד גרוע
דבר שלישי הנתון הזה הוא אך ורק על ה-SP 500 ולא על שאר מדדים - שכמובן מעורר את השאלה הפשוטה, למה זה רק במדד הזה, עי' לקמן
דבר רביעי ל-SP-500 יש היסטוריה קצרה יחסית של רק כ-70 שנה, והיא לא עברה את מלחמת עולם השניה ועוד כל מיני זעזועים שונים. אבל במדדים יותר ישנים שעברו תקופות קשות אין כזה נתון
דבר חמישי - כמו שאמרתי בראיון הראשון עם הרב ליבוביץ, ה-SP של היום שונה לחלוטין מה-SP של פעם, וכיום הוא חשוף לסיכונים שלא היה בעבר

אם יש לכם גישה ואתם יודעים לקרוא אנגלית
אני ממליץ לכם בחום לקרוא את הממו הזה של הווארד מארקס
https://www.oaktreecapital.com/insights/memo/on-bubble-watch

[לייזרזון]

@אנונימי2 התבלבלתי, אתה מסכים עם הרב טופורוביץ או חולק עליו?

[משה צבי]

@לייזרזון said:

@אנונימי2 התבלבלתי, אתה מסכים עם הרב טופורוביץ או חולק עליו?

לדעתי הוא מסכים איתו.

[משה צבי]

@אנונימי2 said:

דבר שני הנתון הוא לא עובדה, אלא ממוצע של 8-10% - נקודה קריטית שאנשים לא מבינים שממוצע זה לא קבוע. התשואה על ה-SP ממרץ 2000 למרץ 2020 היתה 3-5% שנתי, כולל דיבידנדים, לפני מס ועמלות.
איך מישהו פעם הגדיר יפה מה המשמעות של ממוצע - מאה אנשים עניים מרודים היו בחדר, ג'ף בייזוס נכנס לחדר, ועכשיו בממוצע כולם מיליונרים.
הווארד מארקס אוהב להשתמש במשל המפורסם דלהלן להסביר לאנשים מה הסכנה שיש בממוצע בשוק ההון
המשל הוא כך - אדם בגובה 2 מטר טבע בנהר שהגובה הממוצע שלו היה 1.8 מטר - הבעיה היתה שהוא נכנס בדיוק במקום שהנהר היה מאד עמוק
והנמשל בשוק ההון, הממוצע לא יעזור למי שנכנס בזמן מאד מאד גרוע

אתה מתעלם מחוק המספרים הגדולים. כאשר מדברים על השקעה לטווח ארוך, התוחלת השנתית מתכנסת לממוצע הרב שנתי. בשונה מכל המשלים שהבאת שבהם מדובר על בחירת אירוע קיצון אחד מתוך רבים אצלנו מדובר על רצף של אירועים רבים, שיחד מרכיבים את הממוצע.

לדעתי, הנושא המרכזי כאן הוא בדיקת הממוצעים הרב שנתיים. כלומר, בחינת "חלונות מתגלגלים" של 20 שנה, בדיקת סטיית התקן שלהם,
והבדל נוסף בין המשליםשהבאת לשוק ההון הוא המושג שנקרא חציון והקרבה לו.
ככל הידוע לי, סטיית התקן בחלונות של 20 שנה היא נמוכה, והחציון קרוב מאוד לממוצע (וקל וחומר בטווחים ארוכים עוד יותר).

אציין כי למרות שבטווח הארוך התשואה השנתית מתקרבת לממוצע והסטייה קטנה הרי שמנגד, ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, כך הבדל קטן בתשואה השנתית יניב פער עצום בתשואה הכוללת. 9% בשנה לטווח של 30 שנה יכפילו את הכסף פי 13, בעוד ש-11% יכפילו אותו פי 22.

@אנונימי2 said:

והנמשל בשוק ההון, הממוצע לא יעזור למי שנכנס בזמן מאד מאד גרוע

קשה מאוד לקבוע שעכשיו זה "זמן מאוד מאוד גרוע" לא חסרים מומחים שחושבים שעכשיו זה אחת מתקופות הצמיחה הגדולות בהיסטוריה.
אמנם אני מסכים שבהרבה מדדים התמחור יקר אפילו מאוד, אבל ישנם גם מדדים מסוימים שהשוק הוא לא כזה יקר, PEG למשל , אז דבר ראשון אי אפשר לתזמן את השוק כך סבורים רוב רובם של המומחים והמחקרים, שנית בדיוק בשביל זה ניתן להשקעה במנות דהיינו שגם ההשקעה תהיה ממוצעת לא רק התשואה (יש סיכון רצף תשואות ואכמ"ל).

[משה צבי]

מענה לטיעון של השוק יקר.

[שמש מרפא]

@רבנאי-יתרעם-גאון said:

@שמש-מרפא said:

המוגל העסקי הוא שטבעו של עולם שכלכלה טובה צומחת, ושטיבן של חברות חזקות להמשיך ולשגשג (או שחברות אחרות במקומן יעברו לשגשג, ונשקיע גם בהן בתורן). כמובן שכמו כל דבר בעולם החיזוק לכך הוא מהנסיון (במקרה הזה נסיון של מאות שנים), אבל כמובן שממוצע כזה או אחר אינו ערובה לכלום. באופן כללי הנימוק להשקיע פאסיבית בשוק ההון הוא כי זו החלופה הטובה ביותר מבין כל האחרות.

לא יודע איך הגיע המודל העסקי לכאן. זה לא עסק, זו בראש ובראשונה השקעה. מניות דיבדנדים, בניגוד אולי לדברי אושית רשת כזו או אחרת, אינן שונות מאד מהותית ממניות שאינן מחלקות דיבדנד.

הפולמוס הישן על השוק היעיל הוא נושא בפני עצמו.

אה, זה כבר טענה אחרת שהסיבה להשקיע היא כדי למנוע את שחיקת האינפלציה, אבל להשקיע בהשקעה שיש לה פופולריות כהשקעה זה לא נראה דבר נכון, כי ביום שמרבית האנשים יחליטו שכהשקעה זה לא טוב להם אז גם ערך ההשקעות לא יישמר.

(לכן אם התשואה הריאלית של סנופי הייתה אמורה להיות 3% והיא 85 זה דרמטי כי יום אחד זה יתוקן ואז הפסדת יותר מהאינפלציה, לכן צריך לדעת מה התשואה הריאלית של כל השקעה, וגם זהב אינו נכס גידור כיום מאותה סיבה).

(ובקצרה, אי אפשר להפוך חברות נושמות ל"טיבעא")

לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

[רבנאי יתרעם גאון]

@שמש-מרפא said:

לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

דהיינו שהדיבידנד של ההשקעה יצדיק את עצמו לאחר זמן, זה לא נראה המצב בסנופי.

[שמש מרפא]

@רבנאי-יתרעם-גאון said:

@שמש-מרפא said:

לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

דהיינו שהדיבידנד של ההשקעה יצדיק את עצמו לאחר זמן, זה לא נראה המצב בסנופי.

מה עניין דיבידנד לכאן? דיבידנד זה סך הכל גילוח של הרווח, מבחינתי הוא יכול להישאר להשקעה בתוך החברות ולהמשיך לצבור ריבית דריבית.